שער ההקדמות, דרושי זעיר אנפין ח׳Sha'ar HaHakdamot, Zeir Anpin 8
א׳(בדפו"י ע"ב) דרוש ח' על הנז"ל מבאר הפרש שבין המוחין דעיבור אל המוחין דיניקה אעפ"י ששניהם שם אלהים
1
ב׳ונבאר עתה ההפרש של המוחין דעיבור אל המוחין דיניקה אע"פ ששניהם שם אלהים והנה בדרוש שקדם נת' כי המוחין של עיבור הם בסוד אל"ם מן אלהי"ם ולכן אין בו כח הדיבור וביניקה הם בסוד אלהים שלם ולכן נתוסף בו כח הדבור אבל עדיין דעתו בלתי שלם ובגדלות שהם מוחין אמיתיים בסוד הויו"ת אז דעתו שלימה. עוד יש הפרש אחר והוא כי בזמן העיבור יש לו ב' מוחין לבד מצד אבא והם חו"ב אבל דעת אין בו וגם יש לו ב' מוחין לבד חו"ב מצד אימא והרי הם ד' שמות של אלהים ובזמן היניקה יש לו ג' מוחין חב"ד מצד אבא וג' מוחין מצד אימא והרי הם ו' שמות של אלהים. ובזמן הגדלות יש לו ג' מוחין מצד אבא וג מצד אימא אלא שהם ו' שמות של הוי"ה והנלע"ד כי כמו שנת' אצלינו כי המוחין דגדלות הם ד' לפי שהדעת כולל ב' עיטרין שהם חו"ג ולכן הם ד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן במוחין דאימא וכנגדם ד' הויו"ת אחרות במוחין דאבא והרי הם ח' הויו"ת כמו כן במוחין דיניקה הם ח' אלהים כי כיון שיש לו מוח הדעת ודאי שגם עתה הוא כלול מב' עיטרין אך עכ"ז עדיין צריך אני למודעי ולכן צריך שתעיין במה שנת' אצלינו בשער רוח הקדש בענין התנאי' והאמוראי' אשר האמוראים הם מן הקטנות דאלהים והתנאים מן הגדלות דהויו"ת ושם ביארנו כי בדעת דיניקה אין בו רק שם א' של אלהים לפי שאפי' עיטרא דחסד שבו כיון שהוא אלהים נק' גבורה גם הוא וא"כ אין שם רק גבורה לבדה והדבר צריך עיון. וצריך ליתן טעם למה אין בעובר בזמן העיבור מוח הנק' דעת והענין הוא דע כי היסוד של הנקבה יש בו ג' כלים הראשון והוא החצון הוא העור והב' הוא הבשר והג' הפנימי הוא בשר יותר פנימי והוא לצד פנימיות הרחם והנה שתים הפנימיות הם סוגרים הרחם ושפתותיהם סוגרות ונושקת זו בזו אבל החצונה שהיא בחי' העור הוא פתוח ואין שפתותיהם נושקות זו לזו ואמנם הטעם לזה הוא לפי שידעת כי כל אחיזת הקלי' היא בנקבה להיותה דין ובפרט ביסוד שלה שהוא הפתח שמשם יוצא ונולד כל השפע וזהו סוד בא נחש על חוה כי כל תשוקת' הוא לקבל השפע היוצא מן היסוד של הנקבה וכבר ידעת כי הכלי היותר חצון שם הוא תכלית הדינים והגבורה הקשה ולכן אם הכלי החצון של היסוד של הנקבה היה כלי שלם היה יכולת בקלי' להתאחז שם ולקבל שפע רב מאד ולכן לא נברא שלם כדי שלא יהיה אחיזה אל הקלי' אבל ב' הכלים הפנימיים הם יותר רחמים ואין לקלי' כ"כ אחיזה בהם ולכן אין חשש אם יתאחזו שם וינקו מהם כי אין להם שם אחיזה רבה ולכן הם כלים שלימי' כדי לקבל האור שבתוכם ואין חשש שינקו מן האור ההוא משא"כ בזכר שהיסוד שבו יש לו ג' כלים שלימים וסתומים שאין לקלי' כ"כ אחיזה בזכר כמו בנקבה לפי שהוא חסדים והם עור חצון שכורתים הנק' ערלת המילה ועוד האמצעי שפורעים אותו הנק' פריעה והבשר הפנימי. וכמו שנת' במצו' המילה וע"ש ובזה ניתן טעם אל הנז' כי להיות שהכלים של נה"י דתבונה החצונים בתוכם מתלבשים המוחין דז"א בבחי' עיבור והנה מוח הדעת מתלבש תוך היסוד דתבונה והנה הוא כלי פתוח שאין יכול לקבל בתוכו אור מוח הדעת וזהו הטעם שהקטן בזמן העיבור אין לו מוח הנק' דעת כנז"ל. וא"ת וא"כ היה לו להיות בו דעת מצד אבא שהוא זכר. והתשובה היא כי נודע שאבא טמיר וגניז גו חימא וכנז"ל שהנה"י דאבא מתלבשים תוך נה"י דאימא וכיון שאימא אין לה יסוד בבחינה זו החצונה איך יתלבש תוכו היסוד דאבא וישאר מגולה מבלי מחיצת כלי היסוד דאימא ולכן אפי' יסוד דאבא לא נכנס תוך ז"א בזמן העיבור. טעם ב' כי כיון שאין בחי' יסוד דאימא בחצוניותה א"א לה להעלות טפת מיין נוקבין ממוח הדעת שלה כשיזדווג אבא עמה וכיון שהיא אינה מעלה מיין נוקבין מבחי' הדעת שלה לפי שאין לה יסוד גם אבא לא יוריד טפת מיין דוכרין מן הדעת שלו כשמזדווג עמה להוליד המוחין דז"א מבחי' זמן העיבור ולכן לא הוציאו או"א רק ב' מוחין חו"ב דכר ונוק' כפולים בלבד אבל מוח דעת אין בו לא מן אבא ולא מן אימא כנז"ל:
2
ג׳ונבאר ענין הראש שיש לו בזמן העיבור ההוא והו' כי הנה נתבאר שיש לו ב' מוחין לבד חו"ב והם ב' שמות אלהים והנ' שם אלהים הימני שבחכמה הוא בבחי' מלוייו ביודי"ן שהוא בגי' ש' של ראש והשמאלי שבבינה הוא בבחי' אחורים פשוטים של אלהי"ם שהוא בגי' ר' מן ראש ואות א' היתירה הוא בחי' הכללות של שם אלהי" והרי נת' בחי' הראש שבזמן העיבור והנה כיון שאין לעובר מוח הדעת לכן (בדפו"י ע"ג) אין לו כח לדבר כי עדיין אין לו דעת כלל ונמשל כבהמות שאינם מדברים ואעפ"י שיש לו תרין מוחין חכמה ובינה כבר ידעת שהם סתומים תוך הנצח וההוד תרין ירכין סתימין בלי פתח פתוח כלל ואינ' מתגלים אלא ע"י הדעת שבתוך היסוד שיש לו פתח פתוח וכיון שאין דעת אין חכמה ובינה מתגלים בו נמשל כבהמה אבל בזמן היניקה אז יש לו ג' מוחין חב"ד מצד אבא ומצד אימא והם ו' שמות של אלהי' ולכן נתוסף בקטן מעלה יתירה והיא שכיון שיש בו מוח הדעת לכן נוסף בו דעת להבין ולידע הדברים המועילים לצרכו לאכול ולשתות וכיוצא בזה אלא שלהיות המוחין ההם מבחי' חצוניות שהוא שם אלהים לכן אין אלהים אלו נקראים מוחין אמתיים כי אין בו דעת שלימה לכל הדברים עד שיהיה לו מוחין של הוי"ה שהם בחי' פנימיות האמנם לא בתחלת יניקתו נגמר בו מוח הדעת הנז' אבל כפי אריכו' הימים שיונק וגדל כך גדל בו בחי' הדעת ההוא מדרי' אחר מדריגה ולכן תמצא כי בתחלת היניקה אינו מדבר כלל ואח"כ מתחיל לדבר מעט מעט וכמו שביארנו בדרוש שקדם לזה וגם בביאור כונת הקדיש כי בתחלה בעיבור אין נכרים בו רק ג' אותיות אל"ם מאלהי"ם ולכן הוא אלם ואינו מדבר ואח"כ ביניקה נכנסי' בו ב' אותיות י"ה מאלקי"ם ואז מדב' וז"ס נאלמתי דומי' ר"ל דו"ם י"ה והענין הוא כי בהתחל' האצי' דז"א בברי' העולם היה עד"ז שלא היו בתחלתו רק ג' אותיות אל"ם בלבד אבל אחר בריאת העולם אע"פ שיש פעמים שז"א חוזר לקדמותו בסוד העיבור ודאי ששם אלהים שלם יש בו כי כבר נכנסו בזמן האצי' אלא ששתי אותיות י"ה מן אלהי"ם עומדים שם דוממים ואינם מתגלי' רק ג' אותיות אלם נמצא כי מה שנאלמתי אינו אלא לפי שנסתלקו אותיו' י"ה לגמרי בזמן בריא' העול' אלא מפני שהיו דומי"ה דו"ם י"ה והנ' נת' כי כל מה שיונק הולך וגדל ולכן בתחלה גדל מעט שנכנסו בו אותיו' י"ה מן אלהי"ם ונשאר אלהי"ם פשוט שלם ואח"כ הלך וגדל מעט עוד כי נתמלאו המוחין דאלהים במלוים החכמה ביוד"ן ובינה בההי"ן ודעת באלפין וסימנם יה"א כמבואר אצלינו בכוונת איהש"ר מברך ועי' שם ואמנם ענין הראש שיש לקטן בזמן היניקה שמעתי ושכחתי. ונלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל כי גם ביניקה נק' ראש ע"ש מה שקדם לו בזמן העיבור כי לעולם הראש נשאר במקומו אלא שבזמן היניק' נוסף ונגדל ראשו ממה שהיה וכן היה בזמן הגדלות נק' ג"כ ראש ע"ש זמן העיבור כנז'. גם נלע"ד ששמעתי באופן אחר כי בזמן העי' נק' ראש ע"ש ב' אלהים ב' מוחין אבל עתה ביניקה נק' ראש ע"ש ג' אלהים שבג' המוחין והם ר' מוח בינה. ש' מוח חכמה. א' מוח דעת. ואמנם ביאור ב' אותי' ר"ש שהם חו"ב נתבארו למעלה בבחי' זמן העיבור אבל ביאור אית א' שהיא כנגד הדעת הטעם הוא לפי שכיון שבעיבור לא ניכר בו דעת כלל לכן מה שנוסף עתה בו הוא שהתחיל להיות ניכר אלא שעדיין לא ניכר בו רק כללות א' לבד גם באופן אחר כי בא להורות על אלהי"ם שבדעת שהוא מלא באלפי"ן ונרמז זה באות א' של ראש אח"כ בזמן הגדלו' שהוא מאחר זמן היניקה עד תשלום י"ג שנים נכנסים המוחין של הויו"ת בז"א ומתפשטים בכל קומת ז"א כנודע והנה כמו שהמוחין דעיבור או של היניקה נכנסים מעט מעט באורך ימי הזמן ההוא כך המו' דגדלות נכנסים מעט מעט בהמשך זמן הנז' מאחר היניקה עד תשלום י"ג שנה וכמ"ש אצלינו בענין הפעוטו' שמקח' מקח וממכר' ממכר במטלטין וכו':
3