שער ההקדמות, דרושי זעיר ונוקבא י״אSha'ar HaHakdamot, Zeir Anpin and Nukba 11
א׳דרוש ב' בענין עיבור ויניקה ומוחין דז"א
1
ב׳ענין שלשה זמנים שהיו לז"א והם עיבור ויניקה ומוחין דע כל בתחל' בעיבור ראשון היה ז"א בבחי' תלת כלילן בתלת כי לא היו מתגלים בו רק חג"ת שבו בלבד ואז היה בסוד ו' קטנה שבתוך ה' ראשונה של הוי"ה שהיא בינה ואז נוק' דז"א היתה נכללת בסיום ו' זו בסוד אושיט פסיעה לבר כנודע ועיבור הזה נרמז בשם אהי"ה של התפילין שהוא כמנין כ"א אזכרו' שבהם כנז' בר"ם התיקונין והענין הוא כי אז בעיבור הראשון לא היו נגלים בו רק חג"ת וכל א' משלשתם כלול מכל השבעה שהם זו"ן הרי הם כ"א כמנין אהי"ה וכבר נת' כי שם זה מורה על זמן העיבור כמו שאמרו בס"ה בפ' ויקרא כלומר דאנא זמין לאולדא וכו' אח"כ בא זמן היניקה כי נולד ז"א ויצא לחוץ במקומו והיה כולל שש קצוות מתפשטי' ונגלי' ועם כ"ז יש לו י' ספירו' אלא שהמוחין של הקטן אינם מסוד חב"ד רק מסוד חג"ת כי מחג"ת שבו נעשו לו ג' ראשונו' וג' אמצעיו' ומן נה"י נעשו לו ג' אחרונו' ואז ז"א הוא בסוד ו' גדולה של ההוי"ה ויש בה ראש להורו' על היות גם נוק' כלולה בו ואח"כ ו' זו מתפשטת בדקות עד סיומה של ו' זו וטע' לזה כי האשה עול' עמו ואינה יורדת והבן זה אח"כ נגדל והיא אחר היות לי ט' שנים ויום א' כי אז יש לו ג' ראשונו' מבחי' חב"ד ולא מחג"ת כבזמן היניק' ואלו באים לו מן בינה ואז יש בו כח להוליד אמנ' עדיין אינו חייב במצות עד אשר יהיה בן י"ג שנה ויום א' כי אז ינתן בו חו"ב וחסדי' וגבו' שהם ד' מקיפים והם מתלבשי' באימא ואח"כ בז"א כנוד' ואז מחוייב בכל המצות וגם הוא מניח תפילין כמבואר ענינו אצלינו:
2
ג׳ונבאר עתה ענין העיבור הב' שהוא לעשות לו מוחין כי הנה עתה נעשה ראש אל הוא"ו וראש זו היא חו"ב ותרין עטרין הנקראי' חסדים (בדפו"י ע"ב) וגבורו' ומתלבשי' בנה"י דאימא ונעשי' ג' מוחין בלבד ואח"כ אלו הג' נכנסי' בז"א באותם החג"ת שלו בזמן היניקה שהיה בחי' שש קצוו' כנז' ואז חוזרי' חג"ת להיות בו חב"ד ובהם נכנסי' הד' מוחין הנז' המלובשי' בנה"י דאימ' ובזה תבין מה שאמרו בס"ה בפ' אחרי מות ד' ס"ה כי חד רישא דז"א אקרי אלהים וביאור והוא כי הגבורה דז"א הנקראת אלהים חזרה להיות בבחי' מוח בינה דז"א כנז' והנה מן הנה"י דז"א נעשו עתה חג"ת נמצא עתה חסרים מז"א בחי' נה"י וצריך שיבואו לו מחדש וענין זה נרמז בס"ה בפ' בראשית כי הנטיעות כקרני חגבים היו ושתל' הקב"ה והענין הוא כי אותם הנה"י של אימא אשר הלבישו אל הארבע מוחין ואח"כ נכנסו בז"א בג' ראשונות שבו כנז' והנה אח"כ ירדו עוד משם אותם הנה"י דאימא עד מקום הנה"י דז"א אשר נעשו עתה חג"ת כנז' ובהיותם שם האירו והוציאו עוד נה"י חדשים לז"א באופן זה כי הנה בג' ראשונות דז"א יש בכל א' מהם ג' בחי' כיצד הנה בקו ימין נכנס המוח הנקרא חכמה המלובש בנצח דאמא ושניהם נתלבשו תוך החסד הראשון שבשש קצוות ז"א דבזמן היניקה כנז' לעיל ואז משלש' בחי' הנז' נעשה מוח הימין הנק' חכמה דז"א וכעד"ז היה בג' ראשונו' דז"א והנה זה המוח הפנימי הנק' חכמה האיר בחסד דז"א שעלה לראש כנז' והחסד האיר אל הנצח דאימא ועל ידי כן ירד הנצח של אימא בנצח שלז"א אשר חזר להיות חסד שבו כנז' ומכח ההארה שקבל זה הנצח דאימא כנז' הנה הוא מאיר עתה ומוציא נצח חדש בז"א ועד"ז בקו שמאל לעשות הוד בז"א וכעד"ז בקו אמצעי ונעשה היסוד ונמצא כי באלו הנה"י חדשים יש בהם תשעה בחי' שהוא ג' בחי' בכל א' משלשתם כי הנה בנצח ירד שם הארת מוח החכמ' והארת חסד דז"א אשר חזר להיותו חכמה כנז' לעיל והארת נצח דאימא וכן עד"ז ג' בחי' (שער הכללים פ"ג ע"ח) בהוד וג' בחי' ביסוד ובזה שנתבאר תבין מה שאמרו בספר התיקונין תקון כ' דף מ"ג ע"א וז"ל ומבינ' נביאי' וכו' והענין הוא כי הנצח וההו' שבז"א הנק' נביאים כנודע נעשו מחדש מן אימא כנז' גם בזה תבין מה שאמרו בס' התיקנין ובס"ה בפ' בראשית כי יריכין אינון לבר מגופא והענין הוא כי גופו של ז"א משרשו לא היה רק מן שש קצוות בלבד ומהם נעשו אח"כ בחי' ג' ראשונות וג' אמצעיות כנז' ואמנם ג' האחרונות הנקראים יריכין הם לבר מגופא רוצה לומר מזולת שש קצוות ז"א הנק' גופא כי לא נעשו מהם רק מן אימא עילאה כנז' ודע כי בזה היסוד הנעשה מחדש כנז' יש בו כללות שש קצוות ו' זעירא והטעם הוא לפי שהאיר בו הת"ת של ז"א הכולל הוא לבדו שש קצוות כנודע ובזה תבין מה שאמרו בס"ה ענפא חדא כליל משית והענין הוא כי זה הוא כינוי אל היסוד על שהוא כולל ו' קצוות כנז' ודע כי מכח שש קצוות אלו הכלולים ביסוד נעשת המלכות מאחוריו בכל שעור קומתם ואמנ' אחרי אלו הנה"י חדשים דז"א נעשית קומת הנקבה וגם זהו הטעם שקראוה בס"ה אספקלריא דלא נהרא מגרמה פירוש כי היא היתה בתחלה שעור נקודה אחת בלבד נעלמת בז"א ואחר כך מהז"א ומבחינותיו נתקן שעור קומתה.
3