שער המים הארוך, השער השלישיSha'ar HaMayim HaAroch, The Third Gate
א׳אבאר ארבעים סאה אלו אם מטהרין דוקא בנתונין בקרקע דבר תורה או אפילו עצורין בכלים, שנינו בתורת כהנים פרשת ויהי ביום השמיני אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור אי מה מעין בידי שמים שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם, יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים תלמוד לומר בור, אי בור יכול אף בור שבספינה יהא טהור תלמוד לומר מעין, מה מעין שעיקרו בקרקע, אף מקוה שעיקרו בקרקע, והלכך הטובל במים שבכלים אפילו יש בהם ארבעים סאה לא עלתה לו טבילה, פעמים שאדם טובל בתוך הכלים כיצד הרי שהיה כלי גדול מונח במקוה או בים והיה הכלי נקוב כשפופרת הנד ואפילו מצדו טובלין בתוכו שכל שנקוב כשפופרת הנוד הרי המים שבמקוה מחוברין למים שבכלי והרי הוא טובל במים שחוץ לכלי, וכמו ששנינו בששי של מקואות השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהם אלא אם כן היו נקובין כשפופרת הנוד, ר' יהודה אומר בכלי גדול ארבעה טפחים ובקטן רובו, אם היה שק או קופה מטבילין בהם כמה שהם מפני שהמים מעורבין, וקיימא לן כתנא קמא דמכשיר בכשפופרת הנוד, וכמה שפופרת הנוד שתי אצבעות חוזרות כמו ששנינו בשני של מקואות ומייתי לה בראשון של יבמות גבי שוקת יהא עירוב מקואות כשפופרת הנוד בעבייה ובחללה כשני אצבעות חוזרות למקומן, ואצבעות שאמרו לא בגודל ולא בקטנה אלא כשאר אצבעות שאמרו בבינוניות של כל אדם ולא מארבע בטפח, ומה שאמרו שנקב כשפופרת הנוד לא משום שיצא מתורת כלי בכך, אלא משום עירוב המקוה אמרו, דתנן בפרק ששי של מקואות עירוב המקואות כשפופרת, אפילו יש למטה מן שעור כלי גדול מטבילין בו, ואפילו למטה מן הנקב אלא שאין שעור בפחות משפופרת הנוד, וכן מה שאמרו שיהא נקוב כשפופרת היינו כשפופרת הכלי למעלה מן המים, ואי נמי שאין פי הכלי רחב כשפופרת הנוד, ואין פי הכלי למעלה, אלא הכלי מוטה על צדו, ואין המים צפין על פי הכלי, אבל אם היתה שפת הכלי בתוך המים וכולו שקוע במים, אם היה בפי הכלי כשפופרת הנוד אע"פ שכולם שלם ואע"פ שמוטה על צדו, או שפי הכלי צר אם הוא למעלה שהמים צפין על פיו מטבילין בתוכו, שהרי המים שבכלים מעורבין במים שבמקוה, והוא שיהא המים שבמקוה ארבעים סאה מלבד המים שבתוך הכלי, שאין המים שבכלי כשרין אלא מחמת חבור מים שבמקוה, וכל שאינן מחוברין למקוה אם מים נוטפין הן אין אלו שבכלי נכשרין לפי שאינן מחוברין למקוה, במה דברים אמורים במקוה אבל במי המעיין אפילו אין מעיין ארבעים סאה ואפילו אין בפיו אלא כל שהוא הוי חבור וכשרין ואפילו מה שבכלי לפי שמחוברין אל מי המעיין שמטהר בכל שהוא, ולא עוד אלא אפילו במקוה פעמים שאפילו אין בו נקב כשפופרת הנוד זה חבור לטהר וכגון שהכלי שמטביל בתוכו טמא וצריך טבילה דמתוך שהוא מיטהר ועולה לו טבילה עולה אף לכלים שבתוכו, ותדע לך שהרי אמרו ברישא דפרק חומר בקדש שמטבילין כלי בתוך כלי שיש בפיו כשפופרת הנוד. ואם לא טבל מאי קאמר הכי קאמר ואם אינו צריך להטבילו טמאין ומים המעורבין אינן כלום עד שיהו מעורבין כשפופרת הנוד, ותניא בתוספתא עריבא שהיא מלאה כלים והשיקה למקוה צריכה שפופרת הנוד ובמעין כל שהוא, ר' יהודה אומר משום ב"ש בכלי גדול בארבעה טפחים ובקטן ברובו, קומקום שהוא מלא כלים והשיקו למקוה אע"פ שפיו צר כל שהוא כלים שבתוכו טהורין, פירוש מפני שהמים צפין על פיו הטהו על צדו עד שיהא בפיו כשפופרת הנוד, ואם תאמר והלא שנינו בריש פרק חמישי של מקואות מעין שהעבירו על גבי השוקת פסול, ושנינו עוד העבירו על גבי כלים או על ספסל ר' יהודה אומר הרי הוא כמות שהיה, ר' יוסי אומר הרי הוא כמקוה, ובלבד שלא יטבול על גבי ספסל, שנינו בתוספתא מעין היוצא לתלמי ומן התלמי לברכה הראשונים ראשונים הרי אלו פסולין מפני שהן נשאבין, כיצד הוא עושה נוקבן מעין זקנו כלומר נקב כל שהן ונמצאו מים מועטין מכשירין את המרובין פירוש תלמי כלי ששמו כך נוקבו מעין זקנו כלומר נקב קטן כנגד בשער זקנו שבכך יוצא מתורת כלי, לענין זה והוא שנקב בשולי הכלי ממש שאינו מקבל מים אפילו כל שהוא למטה מן הנקב, וכן שנו בתוספתא אלמא דוקא נקבו יוצא מתורת כלי הא לאו הכי לא, ואמאי אפילו לא נקבו ליתכשרו כולהו כיון דמחוברין למעין, ואפילו לטבול בהן אדם כיון דמחוברין למעין שמטהר בכל שהוא, ועוד קשה דהא מטבילין כלי בתוך כלי וכמו שכתבתי למעלה, וכדאיתא במתניתין בפרק ששי דמקואות ובריש פרק חומר בקדש, ואלו באותה החמישי של מקואות שנינו ובלבד שלא יטבול על גבי ספסל, ובפרק בתרא דנדה אמר רבא אשה לא תעמוד על גבי חסר ותטבול, ואמר רב כהנא משום גזירת מרחצאות, ותירץ רבנו שמשון בפירוש המשניות דכולהו משום גזירת מרחצאות הן, וכשהן קבועין כלומר החרס והספסל מפני הטיט הא בעלמא טובלין ומטבילין, ותדע לך דמשום גזירת מרחצאות היה ולא משום בעתותא, וכדאמרי התם רב מהנרדעא דהא הכא אסר להטביל כלים על הספסל ובכלים ליכא משום בעתותא, וגם הראב"ד ז"ל פירש ההיא דספסל משום גזירת מרחצאות, אלא דקשה לי דהתם אמרינן סבר רב כהנא למימר טעמא מאי משום גזירת מרחצאות הא אסילתא שפיר דמי, אמר ליה רב חנן מנהרדעא התם טעמא משום בעתותא, אסילתא נמי בעיתא, דאלמא מדקאמרי סבר רב כהנא משמע דההוא טעמא לא קאי, ועוד דקא אסיקנא התם כדאמר ליה רב מנהרדעא דאפילו סילתא נמי דליכא משום גזירת מרחצאות אסור ומשום בעתותא, ועוד קשיא לי אמאי לא אקשי ליה לרב מנהרדעא מיהא מתניתין דספסל דההיא על כרחין לא משום בעתותא היא, ויש לי לומר דטעמא דרב כהנא בכלי חרס משום גזירת מרחצאות הוא אלא דרב כהנא סבר דדוקא היכא דאיכא משום גזירת מרחצאות בלחוד היו, הא אסילתא שפיר דמי, ואמר ליה רב מנהרדעא דאפילו אסילתא נמי לא ומשום בעתותא, ונפקא מינה לטבילת אדם אבל כלים אסילתא שפיר דמי דמשום בעתותא איכא ומשום גזירת מרחצאות לא, ואם תאמר כיון דלהוציאו מתורת כלי לענין שאוב בנקב קטן יוצא כשנקב בשוליו, ואפילו מצדו לעשות עירוב למקוה כשפופרת הנוד הוי ערוב למה אמרו בים שעשה שלמה דרגלי השוורים נקובין כמוציא רמון, י"ל דהתם לאו משום חבור בלבד להוציאו מתורת כלי הרחיבו הנקבים כל כך, אלא כדי לרבות ממים הנכנסים משם לים, וכל שכן שיש לומר כן לפי ששנינו בתוספתא שכתבתי למעלה דלמקוה הוא דבעינן כשפופרת הנוד אבל בחבור למעין אפילו בכל שהוא, ואפילו בשער שבזקן סגי, ואלו המים הבאין לים שעשה שלמה מעין עיטם היו באין, ומכאן נמי שמענו שאפילו אדם טובל בתוך הכלים ככלים שהרי כהן טובל בים שעשה שלמה, ועוד יתבאר ערוב המקואות בכמה, באות עשירי לפי שאין כל המקואות שוין בעירוב מקואות, גרסינן בפרק כל הבשר האי אריתא דדלאי אין נוטלין ממנו לידים ואין מטבילין בה את הידים, אין מטבילין בה את הידים דהוו להו מים שאובין וכו' ואי בזיעא דולא ככונס משקה מטבילין דמילף ליפי.
1