שער המים הארוך, השער השביעיSha'ar HaMayim HaAroch, The Seventh Gate
א׳אבאר מקוה שיש בו ארבעים סאה ורבה עליו מים שאובין מ' סאה או אפילו יותר מכל מקום אם יפסל בכך אם לאו, שנינו בששי של מקואות מטהרין את המקואות העליון מן התחתון, והרחוק מן הקרוב, כיצד מביא סילון של חרס או סילון של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים, ומושכו ומשיקו אפילו כשערה ודיו, היו בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין כלום, ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה, ומדלא יהיב שיעורא משמע דאפילו נותן בעליון טובא נמי כשר, ועוד דהא קתני ובתחתון אין כלום, דאלמא בעליון נותן יותר ממ' סאה, שאם אין אתה אומר כן אי אפשר לצמצם שלא יתן בעליון אלא סאה, וכשעורן ירדו לתחתון, דאלמא כל שיש בו ארבעים סאה, שוב אינו נפסל ברביית המים שאובין, וכן דעת רבנו שמשון, ולא עוד אלא שממלא בכתף עד שצפין המים ונמשכין ממנו מ' סאה למקוה אחר שאין בו כלום, ונעשה גם התחתון מקוה כשרה כמו ששנינו כאן, ואם תאמר והא תנן בשביעי של מקואות היו בו מ' סאה נתן סאה ונטל סאה כשר, ואמרינן עלה בפרק הערל אמר ר' יוחנן עד רובו ואמרינן מאי רובו דלא נשקול רובו, ולישנא בתרא אמרינן והוא דנשתייר רובו, אלמא לכולי לישני מים שאובין פוסלין אותו לפחות מחצה על מחצה י"ל דהתם במי פירות היא מתניתין, דהכי תנינן לה התם שאר המשקין ומי פירות והציר והמורייס והתמד משהחמיץ פעמים מעלין ופעמים אין מעלין, כיצד מקוה שיש בו מ' סאה חסר אחת נפל מהן סאה לתוכו לא העלהו, היו בו ארבעים סאה נתן סאה ונטל סאה כשר, ובזה נחלקו שאר המשקין מן המים השאובין, דאלו במים שאובין נתן סאה במקוה שאין בו אלא מ' סאה מכוונות ונטל סאה ואפילו כל היום כולו כשר, ואלו במי פירות בעינן דלא נשקול רובו, ולישנא אחרינא דנשתייר רובו, וזה נראה לי עיקר שהרי המים השאובין יש להם השקה במקוה, והרי הם כזרועים במקוה וחזרו להיות כמי המקוה ממש לטבול ולהטביל במקומם, כדאיתא במסכת ביצה גבי משקין את המים ואלו חבית של יין שנפלה לים הגדול אין טובלין בו, אבל הראב"ד ז"ל תירץ דשאני התם שנטל אבל כשנתן ולא נטל לעולם אינו נפסל ברובא דשאובין, דכל שנעשה מקוה שלם בתחילה בכשרות אינו נפסל בשאובין דכמעין משוינן ליה לזה ואינו נפסל בתערובת שאובין, אלא שחזר הרב ז"ל וחשש שיש לחלק בין מקוה למעיין לפי שהמעיין לעולם אינו מתחסר דנובע והולך הוא מה שאין כן במקוה שהולך ומתחסר והרי הוא כההיא דנתן סאה ונטל סאה דבעינן דנשתייר רובו, והראשון נראה עיקר וכדברי רבנו שמשון ז"ל, ולפיכך מקוה שיש בו מ' סאה אם מקום מקוה המים רחב ונמצאו המים מרודדין ואין גופו עולה בהן, ממלא בכתף ונותן ואפילו אם ירצה בלא המשכה וטובל שהמים השאובין הנוספין נכשרו על ידי מי המקוה, ואם אינו רוצה ליתן לתוכו מים ומימיו מרודדין אם ירצה ונותן לצד אחר אפילו חבלי עצים וקנים כדי שיתפחו המים ויגבהו וטובל, דתנן בשביעי של מקואות מקוה מימיו מרודדין כובש אפילו חבילי עצים ואפילו חבילי קנים די שיתפחו המים, ויורד וטובל, והא דקתני אפילו עצים וקנים לומר דלא מיבעיא אבנים אלא אפילו חבילי עצים וקנים שהמים נכנסים ביניהם לא חשיב הפסק ומצטרפין למ' סאה שלא יחלק כל המקוה והוה ליה כמקוה שחלקו בסל וגרגותני שפסול כדאיתא בפרק חומר בקדש. ויש לבאר שאובה שהמשיכוה כולה או רובה אם כשרה אם לאו. שנינו בשני של מקואות המניח כלים בראש הגג לנגבן, ונתמלאו מים, ר' אליעזר אומר אם עונת גשמים היא אם יש בו כמעט מים ישבר, ואם לאו לא ישבר, ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר או יכפה אבל לא יערה, פירוש אם עונת גשמים הוא הרי אלו נדונין משום שאובין כל שהניח בשעות קשור העבים, וכן שכן בשעת שהמטר יורד וכדאיתא בפרק קמא דשבת, וכמו שכתבנו למעלה, ולפי' לר' אליעזר אם יש בו כמעט מים כלומר שיש שם קצת מים כשרים ישבר, וימשכו המים מן הקנקנים השבורין למקוה, אם אין שם מים לא ישבר, דקסבר ר' אליעזר דשאובה שהמשיכוה כולה או רובה פסולה ומעט דקאמר לאו דוקא מעט. אלא רוב המקוה דהיינו כ"א סאין, וכדר' אלעזר בן יעקב דאמר מקוה שיש בו כ"א סאה מי גשמים ממלא בכתף י"ט סאה ופתקן למקוה והך טהורין, ששאובה מטהרת ברבייה והמשכה וכל שאין בו מ' סאה קרי ליה מעט, לפי שאין בהם שלמות הכשר מקוה, ולפיכך נראה דקתני כמעט ולא קתני כל שהוא, ור' יהושע אומר בין שהניחן בשעת גשמים בין שלא בשעת גשמים ובין שיש במקוה מים ובין שאין בו ישבר או יכפה ובלבד שלא יערה ממש למקוה בלא המשכה דהא סבר ר' יהושע דשאובה שהמשיכוה כולה כשירה וקיימא לן דר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע, דר' אליעזר שמותי הוא, וכדאסיקנא בפרק קמא דנדה דלית הלכתא כר' אליעזר אלא בארבע, בין בסדר טהרות בין בשאר סדרי, ובפרק קמא דתמורה נמי ג' אין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון, גרסינן כי אתא רב דימי א"ר שאובה שהמשיכוה טהורה, ומדלא יהיב שעורה שמע מיניה דאפילו כולה כשירה, וספרים יש דגרסינן התם בהדיה שהמשיכוה כולה, ויש למדין מדברי הרב אלפסי ז"ל שהוא סובר כן דשאובה כשרה בהמשכה ואפילו כולה, וכן דעת ר' שמשון ז"ל אבל רב אחא משבחא פסק כר' אליעזר בן יעקב דמשנתו קב ונקי וכן פסק הראב"ד ז"ל והר"ז הלוי ז"ל וראיותיהם בחבוריהם ז"ל ולהם שומעין שהם רבים ואמרו להחמיר.
1