שער המים הארוך, השער השישיSha'ar HaMayim HaAroch, The Sixth Gate
א׳אבאר שלשת לוגין מים שנפלו למקוה שפוסלין את המקוה כיצד, כבר נתבאר למעלה ששלשת לוגין מים שאובין בין בתחילה בין בסוף פוסלין את המקוה, ושנינו בראשון של תמורה אין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון, ופרישו בגמרא מאי לפי חשבון אמר רב פפא לפי חשבון כלים ויוסף בן חני הוא, דתניא שלשת לוגין מים שנפלו לתוך המקוה בין בשנים ושלשה כלים בין בארבעה וחמשה כלים פסלו את המקוה יוסף בן חוני אומר בשנים ושלשה כלים פוסל את המקוה בארבעה וחמשה כלים לא פסלו את המקוה, פירוש דבעינן שיהא לפחות לוג אחד מן הכלי, ואותו שנפל ממנו פחות מלוג כמאן דליתיה, שנינו עוד בשלישי של מקואות מכלי אחד משנים ושלשה מצטרפין מארבעה אין מצטרפין, ומסתברא דהלכתא כיוסף בן חוני, דאע"ג דפליגי עליה בברייתא הוה ליה סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא, וקיימא לן כסתם מתניתין דאי ר' לא שנא ר' חייא מנין לו כדאמרינן ביבמות פרק החולץ, וכל שכן הכא דאיכא תרי סתמי במתניתין, חדא תנא במקואות וחדא בתמורה, ואע"ג דההיא דפרק קמא דתמורה בלישנא קמא פירוש לפי חשבון המים שאם היו במקוה עשרים ואחד סאה כשרים ומלא בכתף ונתן תשעה עשר סאין כשר, מכל מקום הא איכא סתמא אחרינא בשלישי של מקואות כמו שכתבנו, וכן נראה מדברי הראב"ד ז"ל שהוא פוסק כדרב יוסף בן חוני, ולא עוד אלא אפילו משנים ושלשה כלים אינן מצטרפין אלא מזמן שהתחיל השני עד שלא יפסוק הראשון וכן השלישי עד שלא יפסוק השני, אלא אם כן נתכוון ליתן שני אחר הראשון, או השלישי אחר השני, שהרי שנינו באותה משנה שבפרק שלישי של מקואות מכלי אחד ומשנים ומשלש מצטרפין, מארבעה אין מצטרפין, במה דברים אמורים בזמן שהתחיל השני עד שלא יפסוק הראשון, ובמה דברים אמורים בזמן שלא נתכוין לרבות, אבל אם נתכוין לרבות אפילו קרטוב בכל השנה מצטרפין לשלשת לוגין, אלא שמצאתי לרבנו משה בן מיימון ז"ל שכתב בפירוש המשנה ת"ק דתמורה שאין הלכה כיוסף בן חוני, ולא מצאתי בו טעם, ועוד יש לי לברר בכלל זה מקוה שאין בו ארבעים סאה, אם נפלו לתוכו שלשת לוגין מים שאובים אם חוזר להכשרו אם לאו, עוד שנינו בפרק שלישי בור שבחצר ונפלו לו שלשת לוגין מים שאובין, לעולם הוא בפסלו עד שיצאו ממנו מלואו, ועוד שנינו שם בור שהיה מלא והאמה נכנסה לו ויוצאה ממנו לעולם הוא בפיסלו עד שיתחשב ולא נשתייר מן הראשונים שלשת לוגין, פירוש שהאמה של מי גשמים נכנסת לו, וכמה מלואו ועוד שיצא ממנו כשיעור המים שאובה מתחילה ועוד יותר מעט, כדי למעט השלשת לוגין שנפלו לתוכו, וכמו ששנינו בתוספתא פרק קמא נפלו לתוכו שלשת לוגין מים שאובין טמאין פסולין לחלה ולתרומה וליטול בהן את הידים, ופסולין להקוות עליהן עד שיצאו ממנו מלואו ועוד, איזהו מלואו ועוד מקוה שהוא מחזיק עשרים סאה ובתוכו תשע עשרה סאה, ונפלו לתוכו שלשת לוגין מים שאובין טמאים, ירדו גשמים ונתמלאו לעולם הוא בפסולו עד שיצא מלואו ועוד דבר מועט למעט, כלומר למעט השלשת לוגין ע"כ ולא עוד אלא אפילו מקוה שיש בו ארבעים סאה פחות קרטוב, ונפלו לתוכו שלשת לוגין מים שאובין לעולם הוא בפסולו עד שיצאו ממנו מלואו ועוד, שכן שנינו שם בתוספתא מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קרטוב, ונפלו לתוכו שלשת לוגין מים שאובים טמאין, פסולין לחלה ולתרומה וליטול מהן לידים, ופסולין להקוות עליהן, פחות משלשת לוגין אפילו כולן טמאין כיון שנפל לתוכו קרטוב אחד של מי גשמים טהורין וכשם שטהור לטבילה כך טהור לכל דבר ע"כ. ושנינו בשלישי של מקואות ר' יוסי אומר שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה ונפל לזה לוג ומחצה ולזה לוג ומחצה ונתערבו כשרין שלא נקרא עליהן שם פסול, אבל מקוה שאין בו ארבעים ונפלו לו שלשת לוגין מים שאובין ונחלק לשנים פסול מפני שיצא עליו שם פסול, ור' יהושע מכשיר וכו' עד וחכמים אומרים לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד וקיימא לן כר' יוסי וכן קיימא לן כחכמים.
1