שער המים הארוך, השער העשיריSha'ar HaMayim HaAroch, The Tenth Gate
א׳אבאר שני מקואות שאין באחד מהם מ' סאה אם יש להן הכשר אם ערבו אותן במשקה לבד, או בנקב, או דוקא בשנפרצה מחיצה שביניהם, ובכמה שיעור העירוב, שנינו בששי של מקואות, והביאוה בשילהי פרק קמא דיבמות, עירוב מקואות כשפופרת הנוד, בעבייה ובחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן, ועוד שנינו שם כותל שבין שני מקואות שנסדק, לשתי מצטרף, לערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד, ר' יהודה אומר חלוף הדברים, נפרצו זה לתוך זה על רום כקליפת השום על רחב כשפופרת הנוד, וכאן וכאן שהכותל שלם למעלה, ואין האויר רואה הסדק, והנקב בעינן כשפופרת הנוד, אבל נפרצו כלומר שנפרץ הכותל בראשו והפרצה רואה את האויר על הרקיע, והמים מתחברים דרך שם, סגי ברום כקליפת השום וברחב כשפופרת הנוד, שהוא כשתי אצבעות, כדי שיהא ברחב המים שתי אצבעות, ולשון תוספתא כותל שבין שתי מקואות שנסדק הערב מצטרפין, והשתי אין מצטרף, ר' יוסי אומר חלוף הדברים, נפרצו זה לתוך זה רשב"ג אומר טפח מלא רוחב הפרצה, וליתא לדרבן שמעון בן גמליאל דלא כמתניתין, עוד שנינו בששי של מקואות שוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן היתה נקובה כשפופרת הנוד, אלמא אין ערוב המקואות בפחות מכשפופרת הנוד, ויש לעיין שהרי שנינו שם מטהרין את המקואות העליון מן התחתון, והרחוק מן הקרוב, כיצד מביא סילון של חרס, או סילון של אבר, ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים, ומשכו ומשיקו אפילו כשערה ודיו, ובפרק שמיני של מסכת טהרות, מייתי לה בריש פרק שני דגיטין, ובפרק בתרא דע"ז, הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה ומשמע הא טופח על מנת להטפיח הוי חבור, ור' יעקב ז"ל פירוש דשיעור הנקב בעי כשפופרת הנוד אבל מים סגי בטופח על מנת להטפיח, ומכל מקום נצטרך לומר דטופח על מנת להטפיח שאמרו בטהרות, ומשיקו כשערה שאמרו בששי של מקואות בסילון, ובקליפת השום שאמרו נמי שם בנסדק הכותל, כלם שיעור אחד הם, ורבנו שמשון ז"ל כתב דכל מקום שהמים מתערבים דרך פרצה או דרך נקב, בעי מים כשעור הפרצה והנקב, בין לקליפת השום בין לשפופרת, אבל כשהמים צפין מלמעלה מן הפרצה, אי נמי כשהן נושקין זה לזה על פני האויר סגי בטופח על מנת להטפיח, וכשערה שאמרו בסילון, ההוא לאו בחסר אלא בשלם שאוב ומשיקו לכשר, דהתם סגי בכשערה משום דשאובה דרבנן, כדאיתא בפרק המוכר את הבית, והרינו כותב מה שכתב רבנו שמשון ז"ל בפרק שמיני של טהרות וזה לשונו, הקשה רבנו תם ז"ל דהכא משמע דטופח על מנת להטפיח חבור, ובפרק ששי של מקואות תנן, ומייתי לה בפ"ק דיבמות, עירוב מקואות כשפופרת הנוד כשתי אצבעות חוזרות למקומן, ודחק רבנו תם לתרץ דנקב בעי כשפופרת הנוד, אבל מים סגי בטופח על מנת להטפיח, ומכח משנתנו לא היה צריך רבנו תם לדחוק דמשנתנו בהשקה והתם במקוח, אבל משום ר' יהודה דאומר לענין מקוה נמי הוי חבור, צריך לתרץ כן, דעל כרחין מודה ר' יהודה בשעורא כשפופרת כדמוכח בפרק ששי דמקואות בכמה דוכתי.
1
ב׳ואם תאמר לפי רבנו תם בנקב עגול כשפופרת, היכי סגי בטופח להטפיח והלא הנקב עגול הוא, ועד שיתמלא חציו אין ברחב המים כשפופרת, ורחב המים בעינן כשפופרת הנוד, כדתנן בפרק ששי של מקואות גבי כותל שבין שני מקואות שנסדק דקתני לשתי מצטרפין לערב אינו מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת, וגבי נפרץ זה לתוך זה, כגון מלמעלה שהפרצה רואה את האויר קתני על רום כקליפת השום על רחב כשפופרת, וי"ל דהתם נמי לא איירי במים אלא בשיעור הפרצה, ובתוספתא פליג רשב"ג ואומר טפח מלא רחב הפרצה, ותדע דהא ר' יהודה דאמר טופח להטפיח חיבור פליג התם אשתי וערב ואמר חלוף הדברים, ואלו השיעורא דכשפופרת וקליפת השום לא פליג, אלא שמע מיניה דלא איירי התם בשיעור המים כלל, אלא בשיעור הפרצה, ועוד תניא בתוספתא דמקואות, קומקום שהוא מלא מים, והשיקו למקוה, אע"פ שפיו צר כל שהוא, כלים שבתוכו טהורין, הטהו על צדו, עד שיהא בפיו כשפופרת, כלומר דמקלינן טפי בשפיו רואה את האויר כמו בפרצה דכותל, אלמא מפיו לא חיישינן ברחב כשפופרת, ואין לומר משום דכלי שאני, אדרבא מצינו התם ברישא דר' יהודה מחמיר בכלי דלא מהני ביה נקב כשפופרת לחבר, אלא אם כן בפחת גדול כארבעה טפחים, וקטן ברובו, אע"ג דמודה במקוה דמהני כדמוכח התם בכמה דוכתי, ועוד דבסוף פרק חמישי דפרה גבי שתי שקתות קתני בצפין למעלה כקליפת השום, ולא קתני ברחב כשפופרת, כדקתני גבי פרצה דמקוה, אלא ודאי גבי מקוה איירי כשיעור הפירצה, ומים המתערבין דרך הפירצה לא בעינן ברחב חבור המים כשפופרת, וחברו המים לר' יהודה כדאיתא ליה ולרבנן כדאיתא ליה, וקרי ליה כל שהוא, ואם תאמר ומאי נינהו שיעורא דרבנן כיון דטופח להטפיח לא הוי חבור, וי"ל דלרבנן בעינן כקליפת השום מים, בין בנקב כשפופרת, בין בפירצה העליונה, כדאשכחן גבי שתי שקתות, שבאבן וקדש את אחת מהן, דקתני אם היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד, או שהיה מים צפין על גביהן ואפילו כקליפת השום המים שבשניה מקודשין.
2
ג׳ועוד יש לפרש, דכל מקום שהמים מתערבין דרך נקב, או דרך פירצה של מעלה, שעור המים כשעור הפירצה, בין לשפופרת בין לקליפת השום, בין לר' יהודה בין לרבנן, ומתיישבת בכך מתניתין דכותל, וכי פליגי במים צפין למעלה מן הכותל בלא פירצה, או בההיא דקומקום דרבנן בעי כקליפת השום, לר' יהודה סגי בטופח ולהטפיח, וניחא השתא הא דתניא בריש חומר בקדש, המים המעורבין עד שיהא המים מעורבין כשפופרת הנוד, משמע שזה הוא שעור המים, והא דתנן התם גבי סילון דמשיקו אפילו בשערה ודיו, התם לאו בחסר, אלא בשלם שאוב, ומשיקו לכשר, ותניא בכשערה משום דשאיבה דרבנן, כדאמרינן בפרק המוכר את הבית, ע"כ מלשון רבנו שמשון ז"ל.
3