שער המים הקצר ה׳Sha'ar HaMayim HaKatzar 5
א׳אי זה שאוב שפוסל את המקוה, מלא מים בכתף ונתן למקוה, ואפילו עברו מים מעצמן בכלים העשויין לקבל את הכלים, אם נתנן לקבל את המים ונפלו מתוכן למקוה פסלוהו. ואפילו כלי גללים כלי אדמה שאינן מקבלים טומאה, שכל העשוי לקבלה פוסל את המקוה, במה דברים אמורים בכלים שיש להם דפנות, שכל שאין להם דפנות אינו עשוי לקבלה, ולפיכך אם עברו מים דרך עליו ונפל למקוה לא פסלוהו. ולמה אמרו צנור שחקקו ולבסוף קבוע פוסל את המקוה, שכן דרך הצנורות לחקוק באמצען חקק שראוי לקבל צרורות הבאות עם מים, כדי שיעברו לבור המים צלולין, לא חקק באמצען חקק לקבל צרורות אינו פוסל את המקוה, לפיכך רעפים שמכסין בהן את הגגות, אע"פ שיש בהן גומות וחקקין, אינן פוסלין את המקוה לפי שלא נעשו לקבל בהן, וכמה שיעור חקק הצנור אם צנור של עץ כל שהוא, ובשל חרס רביעית לוג, ירדו לתוך אותו חקק עפר וצרורות ומלאו אותו, עודנו פוסל את המקוה, נכבשו ונדחקו בתוכו הרי אלו מבטלין את תוכו ואינו פוסל את המקוה. צנור זה שאמרנו אינו פוסל את המקוה אלא בשנעשו כלי ולבסוף קבעו, אבל קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה שכל שקבעו קודם שחקקו בטלו לגבי קרקע ושוב אינו חשוב כלי אלא בחוקק סלע. טבלה שיש לה ד' דפנות והעמידה לקבל את המים ועברו מים עליה וממנה ירדו למקוה, הרי שאובין ופוסלין את המקוה, היתה הטבלה זקופה ליפול בה מים כדי שתדיח ועברו מים עליה ונפלו ממנה למקוה אינן פוסלין את המקוה שכל שהוא זקופה אינה עשויה לקבל את המים אלא שישטפו וידיחו את הטבלה.
1
ב׳יחלים בשעת קשור העבים, ונתמלאו מים, וחזרו ונפלו למקוה הרי אלו שאובין ופוסלין, אבל אם הניחן בחצר בשלא נתקשרו העבים לא לקבל הניחן, ולפיכך אע"פ שירדו מי גשמים לתוכן לאחר מיכן ומתוכן למקוה ממילא אין אלו נחשבין שאובין לפסול את המקוה, ולא עוד אלא אפילו נעשה מקוה כולו על ידי כן הרי זה כשר. הניחן בשעת קשור העבים ונתפזרו העבים ושכחן שם, וחזרו ונתקשרו וירדו גשמים ונתמלאו מים, הרי אלו כשאובין, הואיל ומתחילה הניחן בשעת קשור העבים לקבל את המים. דברים אלו שאמרנו שכל שאינו עשוי לקבל את מים אינו פוסל את המקוה. לא אמרו אלא בשנפלו מתוכן למקוה מעצמן אבל אם נתנן אדם למקוה הרי זה פסול שכל שעל ידי אדם אפילו זלף בידיו או ברגליו ואפילו עובר במים ונזלפו מים מאליהן ברגליו למקוה פסלוהו, במה דברים אמורים בשנזדלפו ברגליו, אבל אם היה רכוב על גבי בהמה ונזדלפו מים ברגלי הבהמה למקוה לא פסלוהו, אע"פ שעל ידי הבהמה שהוא רכוב עליה נזדלפו אין זה כמזדלף ברגליו. סחט בגדיו או שערו ונפלו למקוה אם היה המקוה חסר ונפלו מהם למקוה שלשת לוגיו פסלוהו, אפילו הטביל במקוה בגד עב או שק או קופה והעלן מן המים, אם אחר שסלקן מן המים נמשכו מהן מים בעודן בידו למקוה חסר פסלוהו. כללו של דבר כל שבאו למקוה מתוך מה שבידי אדם פסלוהו, ולא עוד אלא אפילו היה מנקה את המקוה וסלק את המים מן המים, והניחו לצד אחד במקוה ונמשכו ממנו שלשת לוגין למקוה פסלוהו, ולא סלקו מן המים אלא שהיה מושכו וגוררו בתוך המים, ואם פוחתת המים למקום אחר לא פסלוהו.
2
ג׳יחלים לנגבן בראש גגו, וירדו גשמים ונתמלאו מים, לא יטלם וימשכם למקוה, אבל שופכין למקום אחר סמוך למקוה, או ישברם והם נמשכים למקוה ונמשכים בהמשכה. כלים העשויים לקבל את המים אם נקבו בשוליהן אפילו נקב כל שהוא, אם עברו בהם מים ונפלו מים מעצמן למקוה אינן נחשבים כלים לפסול את המקוה, ואם ניקבו מן הצדדין פוסלין את המקוה, עד שיהא בנקב כשפופרת הנוד, ויראה לי שכל שיש בנקב כשפופרת הנוד אינו כלי לפסול את המקוה אלא שראיתי לאחד מגדולי המורים שכתב שאפילו יש בצדו נקב כשפופרת הנוד, אם יכול לקבל מים כל שהוא למטה מן הנקב פוסל את המקוה, ולו שומעין שאמר להחמיר. חזר וסתם את הנקב בסיד ובגפסיס הרי זה כלי שלם ופוסל את המקוה, אבל הניחו על סיד או שסותמו בסיד לבדו או בגפסיס לבדו אין זו סתימה יפה ואינו פוסל את המקוה. המים העולין מאיליהן בגלגל פוסלין את המקוה, אבל העולין בכבולין שאינן נתלשין מן הנהר מחוברין אל המים, יראה לי שאין אלו שאובין שבכל עת מחוברין הן אל מי הנהר, ויש להחמיר ולאסור.
3