שער רוח הקודש א׳Sha'ar Ruach HaKodesh 1
א׳שער ז' שער רוח הקודש
דרוש א' יבאר בו ענין הנבואה ורוח הקדש מה ענינם וגם יבאר ענין המדריגות שלהם.
דרוש א' יבאר בו ענין הנבואה ורוח הקדש מה ענינם וגם יבאר ענין המדריגות שלהם.
1
ב׳דע כי בהיות האדם צדיק וחסיד ועוסק בתורה ומתפלל בכונה ודאי הוא שאין לך דבר שאין לו ממש כי אפי' אותו הקול היוצא ע"י הכאת המטה אינו לבטלה כנז' בזוהר פ' שלח לך ואין הדבר ההוא הולך לבטלה ח"ו אך בודאי הוא שממנו נבראים מלאכי' ורוחין קדישין קיימין ועומדין כנז' בפ' בשלח דף נ"ט וכמשז"ל כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד וכו' כי מדבור האדם נוצרי' מלאכים טובים או רעים כפי דבורו וכמ"ש בתיקונין כי כשהאד' עוסק בתורה אותם הקולות וההבלים דנפקי מפומיה נעשים מרכבה אל נשמות הצדיקי' הראשוני' לרדת למטה ללמוד תורה לאדם ההוא וכנז' בסבא דמשפטים דף ק' ע"ב ענין ההבל והדבור והקול כמו שיתבאר עניו שלשתם לקמן בע"ה אמנם הנ"ל הוא כפי מעשה האד' כי אם איתה התור' שיעסוק בה קורא אותה לשמה יהיה המלאך הנברא משם קדוש הוא מאד ועליון מאד ונאמן בכל דבריו באמת גמור וכן אם קורא אותה בלי שבושיים וטעיות יהיה המלאך ההוא בלי טעות ויהי' נאמן בכל דבריו וכן המצוה שעושה האדם אם היא כתקנ' נעשה ממנה מלאך קדוש מאד וכמ"ש ז"ל כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד וכו' וכפי מה שחסר מאותה מצוה כן יחסר אור המלאך ההוא ואמנם ודאי הוא שגדול הוא כח המלאך הנעש' מעסק התור' מכח הנעשה ע"י אותה המצוה ואין להאריך בפרטים אלו. וזה ענין המלאכים המתגלי' אל האדם ומודיעי' אותם עתידות וסודות ונקראי' בספרי' מגידים. כי אלו הם נבראים מעס' האדם בתורה ובמצות. ויש אנשים שאין המגידי' הנז' מתגלים להם כלל ויש מי שמתגלי' להם והכל הוא כפי בחי' נשמותיה' או כפי מעשיהם ואין להאריך בזה ויש מגידים אמיתיים לגמרי והם הנעשים מן התורה או המצו' הנעשי' בשלימות' ויש מגידי' משקרים במקצת דבריהם ויש בהם תערובת כזב ושקר והטע' הוא כי אם האדם היה לו איזו בחי' רעה או דבר שקר באותה התור' או באותה המצוה שעשה הנה גם המלאך הנברא משם הוא כלול טוב ורע ובאי' הטוב שבו אומר דברי אמת והרע שבו אומר דברי כזב. גם יש מגידי' שנעשי' מעולם העשיה בלבד ואלו נעשים ע"י המצות מעשיות הנעשות בלי כוונה ויש מגידי' מעולם היצירה והם מעסק התורה ויש מגידי' מעולם הבריאה והם הנעשות מכוונת ומחשבת האד' בעסקו בתורה או במצוה ובכל עולם ועולם יש כמה וכמה חלקים ופרטי' שונים זה מזה ואין להאריך. והסימן שנתן לי מורי ז"ל הוא בראותינו אם הוא מאמת בכל דבריו או אם כל דבריו לשם שמי' ולא יבטל אפי' אות אחת מדבריו וגם אם ידע לבאר רזי התורה וסודותיה זה ודאי נוכל להאמין בו וכפי דבריו נוכל לידע ולהכיר גדלו ומעלתו כפי ידיעתו:
2
ג׳והנה סוד הנבוא' ורוח הקדש ודאי שהוא קול שלוח מלמעלה לדבר עם הנביא ההוא או עם בעל רוח הקדש ההוא אבל איתו הקול העליון הרוחני אי איפשר הקול ההוא לבדו להתגש' וליכנס באזני הנביא ההוא אם לא ע"י שיתלבש תחלה באותו הקול הגשמי. שיוצא מפי האד' ההוא בהיותו עתה עוסק בתורה או בתפלה וכיוצא ואז מתלבש בו ומתחבר עמו ובא עד אזן הנביא ההוא ושמעו ובלתי קול האדם עצמו הגשמיי עתה אי איפשר להיות וביאור הדברי' הוא כי הקול הא' אשר כבר נעשה ממנו מלאכין ורוחין קדישין כנז"ל הם עצמם קול הנבוא' וכאשר בא הקול ההוא אל האד' להגיד לו הנבוא' ההיא הוא בא ומתלבש בזה הקול הגשמיי של עכשיו של האד' הזה שיוצא ממנו בעת ששורה עליו הנבוא' ההיא וז"ס פ' שמואל ב' כ"ג ב' רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני כי הרוח והמלה שהו' דבור הא' הנעש' כבר ע"י עסק התור' והמצ' וכנז"ל הוא השור' עתה עליו על לשונו ויוצא ממש מתוך פיו קול ודבור ומדבר ממש בפיו ואז האד' שומעו והנה יש בזה פרטי' רבים כי נודע הוא שיש באדם קול ודבור והבל ואפשר שהקול הא' בא עתה ומתלבש בקול של עכשיו או הדבור הא' בא ומתלבש בדבורו של עכשיו או ההבל הא' בהבל של עכשיו או קול שעבר בדבור או בהבל של עתה או דבור הא' בקול או בהבל של עתה או ההבל הא' בקול או בדבור של עתה. גם אפשר באופן אחר שיתלבש אותו קול עליון בקול של צדיקים אחרי' ראשוני' שקדמו אליו מזמן הראשוני' או מאותם שבזמנו עכשיו ושניה' יתחברו ויבואו וידברו עמו או אפשר שיתלבש קול העליון בדבור או בהבל של הצדיקי' אחרי' כנז' אבל דע שאי איפשר כלל שיבא קול או דבור או הבל של צדיק אחר לדבר עמו אא"כ יהיה הצדיק ההוא משורש נשמת האיש הזה של עכשיו או אם יהיה שעשה האיש הזה איזו מצוה כפי גדר הצדיק ההוא וע"י אחד משני תנאים אלו יבא וישרה עליו ע"ד הנז' והנה ע"ד הבחי' הנז"ל שיש באדם עצמו יש בחי' ההם כשהוא מן צדיקים אחרי' שיהיה קול הצדיק הא. בקול או בדבור או הבל של עתה של זה האיש או דבורו של הצדיק הא' בקול או בדבור או הבל של עתה של האיש הזה או הבל הצדיק ההו' בקול או דבור או הבל של זה האיש של עתה ויש הרבה בחי' בזה לאין קץ. והנה ודאי הוא כי יותר מדריגה גדולה היא כאשר קול או דבור או הבל הראשו' של האדם הזה עצמו הם מתלבשי' בקול או דבור או הבל שלו עצמו של עתה יותר מכאשר מתלבש קול או דבור או הבל של צדיקים אחרי' בקולו או בדבורו או בהבלו של עכשיו לפי שזה מורה שאין כח נבואי בקולו או דבורו או בהבלו אם לא עד שיצטרף כח צדיק אחר עמו. והנה ההפרש שיש בין נבואה לרוח הקדש הוא כי נבואה מדכורא ורות הקדש מנוק' ולכן הנבואה אינה אלא בקול או בדבור שעבר בין משלו בין משל צדיקים אחרים המתלבשים עתה בקול או בדבור או בהבל שלו של עתה אבל מן ההבל של עבר בין משלו בין משל אחרים אין נבואה נמשכת משם אבל רוח הקדש אינה אלא מן ההבל שעבר בדוקא בין משלו בין משל אחרי' אבל בקול או בדבור שעבר בין משלו בין משל צדיקי' אחרים אין זה נק' רוח הקדש אלא נבואה אבל בבחי' של עכשיו שכחתי ואני מסופק מה ששמעתי בזה אם הוא דוקא בהבל של עכשיו בלבד או אם יהיה ג"כ בקול או בדבור של עכשיו אבל במה שעבר פשוט הוא אצלי שאינו אלא מן ההבל של עבר בלבד ולא מקול או דבור של עבר כלל. והנה נמצא שבעלי הנבואה או בבעלי רוח הקדש יש בהם מדריגות הרבה מאד וכפי שנוי גדר נבואתם הוא סדר מעלתם והנה רבן של כל הנביאי' הוא מרע"ה ואחריו במדריגת הנבוא' היתה נבואת שמואל הנביא ע"ה אשר עליו אמר הכתוב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. והנה מרע"ה היה מן המדריג' העליונ' שבכל המדריגות והוא כי בחי' קולו הא' שלו עצמו נתלבשה בקולו של עתה ונמצאו בו כל שתי המעלות כי שתי הקולות הראשון והאחרון היו שלו עצמו ולא הוצרך לאחרים. גם מעלה אחרת כי בין הראשון ובין האחרון שניהם היו בחי' קולות וכנז"ל כי הקול גדול מן הדבור והדבור גדול מן הבל ומכ"ש שהיה ג"כ מתנבא בקול או דבור או הבל של צדיקים אחרי'. ואחריו היתה מדריגת שמואל הנביא ע"ה והיתה מקולו הראשון לדבורו של עתה ומכ"ש להבלו של עתה ומכ"ש מצדיקי' אחרים אבל לא זכה לקולו של עתה ואחר ב' מדריגות אלו הם מדריגו' שאר כל הנביאי' ויש בהם כל שאר המדריגו' חוץ משני' המדריגות הנז"ל אשר במשה ושמואל הנביא ע"ה כי אין שום נביא אחר שהשיג קול שעבר שלהם ממש אל קולו או דבורו של עתה אך שאר הבחי' כלם הם בשאר הנביאי' אלא שאין מדריגתם שוים וזה מדריגתו גדולהמשל חבירו כפי סדר המדריגות שזכרנו ואמנם בבעלי רוח הקדש היה דוד המלך ע"ה רבן של כל בעלי רוח הקדש כמו שהיה מרע"ה בענין הנבוא' רבן של כל הנביאי' ודור המלך ע"ה היתה בו המדריג' הגדולה שיש ברוח הקדש והוא שהיה מתלבש ההבל שלו שעבר בשלו של עתה ג"כ ולא היה צריך לשל אחרים ע"ד הנאמר במדריגת נבואה של מרע"ה וכבר אמרנו כי נסתפק לנו מה ששמענו אם הוא בהבל דוקא של עכשיו או אם גם הוא בקול או דבור של עתה והמדריגה הראשונה שבכלם היתה של דוד המלך ע"ה וכל שאר המדריגות שתחת הראשונ' מתחלקי' בשאר בעלי רוח הקדש איש ואיש כפי מדריגתו והדרך השני נראה עיקר כי עי"כ יש ברוח הקדש מדריגות רבות כמו בנבואה אך לפי דרך הראשון לא יש רק ב' מדריגות לבד שהם אחד הבל הראשון שלו בהבל השני שלו. והשני הוא הבל של צדיק אמר בהבל שלו עתה והנה נתבאר הפרש הנבוא' מן רוח הקדש וגם נתבאר הפרש מדריגות הנבוא' ורוח הקדש עצמם וכל זה בענין המקבל בעצמו אם הוא בקולו או בדבורו.
3
ד׳ועתה נבאר הפרש מדריגות הנביאים במקו' אחיזתם. סדר מדריגות הנביאי' כפי מקום אחיזתם ותלייתם למעלה ומאיזה מקום היתה נמשכת נבואת כל אחד ואחד מהם. הנה נתבאר בזוהר כי הנביאי' הם בנצח והוד כנז' בהרבה מקומות בזוהר ובפרט בפ' פקודי בהיכל עצם השמים ומה שלמעלה מהם אינו נכנס בסוג נבואה. גם מצינו כי מרע"ה התנבא מאספקלריא המאירה ושאר הנביאים נתנבאו מאספקלריא שאינה מאירה ונודע הוא כי ב' כינוים אלו הם בת"ת ומלכות. וא"כ קשה הענין שהרי נתבאר כי אין נבואה אלא בנצח והוד אך במלכות או ביסוד הוא רות הקדש ואיך נקראי' נביאים וגם כי במשה עצמו מצינו בפ' בראשית שמשה הוא בנצח ואהרן בהוד. וגם מצינו שהוד נקרא הודו של משה: (א)א"ש כמ"ש ונתת מהודך עליו וגם מצינו כי שמוא' היה מתנבא מן הנצח כמש"ה וגם נצח ישראל לא ישקר וא"כ איך יתקיימו כל המאמרים הנז'. אך הענין הוא כי נודע שהנ"הי של ז"א הם כוללים כל קומת פרצוף רחל נוק' דז"א. כי ג' פרקין קדמאין דנה"י דז"א הם כח"ב שלה. וג' פירקין אמצעיי' הם חג"ת שלה. (ב)(א"ש צ"ע שלא הזכיר שליש האחרון של ת"ת דז"א שמש' מתחלת קומת רחל): וג' פירקין תתאין הם נה"י שלה והנה מרע"ה ראש כל הנביאים היה מתנבא מתרין פרקין קדמאין של נצח והוד דז"א מבחי' פנים שלהם ושמואל הנביא היה מתנבא מן הפנים של פרקא קדמאה דנצח דז"א שזה הוא חצי מדריגת נבואת מרע"ה אלא שהיה חציה העליונ' שהוא הנצח ובכללו הוא הוד ולכן היה שקול שמואל למרע"ה אעפ"י שהיה הפרש ביניהם כי מרע"ה היה מתנבא מן שניהם ואחיה השילוני היה מתנבא מן האחורים של תרין פירקין ראשוני' דנצח והוד דז"א ובערך שהיה מתנבא מב' היריכים היה גדול משמואל ובערך שהיה מן אחורי' היה קטון משמואל ואליהו הנביא ע"ה תלמיד אחיה השילוני ע"ה היה מתנבא מן האחורים של פירקא קדמאה דהוד דז"א ושאר הנביאים היו בתרין פירקין אמצעיים ובתרין פרקין תתאין של נצח הוד וכן בכל שעור היסוד דז"א. ודע כי תרין פירקין קדמאין דנצח והוד הם גבוהים מהיסוד ע"ד שהם חו"ב גבוהים מן הדעת ויש בחי' אחרת והוא בענין הנוק' עצמה הנקראת אספקלרי' שאינה מאירה ולפעמים גם האחורי' של ז"א נק' אספקלריא שאינה מאירה לפי שהם בחי' יניקת הנקב' משם והנה אהרן הכהן ע"ה היה נקרא שושבינ' דמטרונית' ויניקת נבואתו היה משם וכפי ערך גדולת מרע"ה בדכורא היה אהרן בנו"ק מטרוניתא ובבחי' זו נקרא אהרן שוה למשה כמ"ש ז"ל על פ' הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן כי כמו שמשה מתנבא בבחי' הפנים דתרין פירקין קדמאין דנצח והוד דדכורא כן אהרן מתנבא בבחי' הפנים של תרין מוחין חו"ב (ג)אמר שמואל צ"ע כי למעלה כתב תלת פרקין קדמאין דנה"י דז"א הם כח"ב וכאן כתב דתרין פרקין קדמאין הם תו"ב ולא הזכיר כתר וצ"ע: דנוק' שהם עומדים כנגד תרין פרקין קדמאין דנצת והוד דז"א כנז'. והנה כמו שיש מדריגות רבות בכל שאר הנביאים בתרין פירקין אמצעיים ובתרין תתאין דנצח והוד וביסוד כלו דז"א בבחי' פנים ואחור' שלהם כנז"ל כן יש כמה נביאים אחרים שנבואתם בנוק' בכל פרצופה זולת בבחי' הפנים של תרין מוחין קדמאין שלה אבל בכל שאר הבחי' יש מדריגות רבות של נביאי' ואמנם בנבואת יהושע ע"ה אני מסופק איך שמעתי ממוריז"ל אם היה מתנבא מן היסוד דז"א לפי שהיה משבט יוסף או אם היה מתנבא מן בתי' האחורים של תרין מוחין דנוק' כי כן מצינו שארז"ל פני יהושע כפני לבנה שהיא הנקבה ובשתי בחי' אלו בלבד אני מסתפק באיזה מהם היה והנה ענין ר' ישמעאל ור' עקיבא ור' נחוניא בן הקנה ע"ה ודוגמתם שהיו יורדים לפרדס הוא בהיכלות של עולם היצירה והם ההיכלות הנז' שם בספר פירקי היכלות כמבואר אצלינו בש' אבי"ע ע"ש:
4
