שער רוח הקודש ק״אSha'ar Ruach HaKodesh 101

א׳יחוד ד' אל הנז"ל תתן אמת ליעקב ר"ת רי"ו רי"ו (א"ש ע"ה) שהם שש' פעמי' ע"ב וב' רי"ו אלו הם מן ציור ההוי"ה כי רי"ו האחד הוא מאותיות י"ה וציור' הוא יר"ו כזה י"ה והב' הוא מאותיות ה"ו ציור' רי"ו כזה הו וס"ת הם תנ"ב שהם עשר' הויו"ת דמ"ה חמש' דחסדי' וחמש' דגבורות וב' הכוללי'. אמת הוא אהי"ה פעמי' אהי"ה וכן שבע' הויו"ת דס"ג. תתן הוא שני פעמי' תכ"ה והנה הוא שם אחד משם בן ע"ב ויוצא מר"ת כל הנשמה תהלל ועם הכולל הוא סוד עלמה תוכ"ו וזהו השם שהזכיר מרע"ה ויאמר לרשע למה תכ"ה רעך והוא סוד ב' האחוריי' פשוטי' דאלהי"ם בגי' ת' ועם כ"ו אותיות מלוי שיש בשניהם בהיותם מליאים הרי תכ"ה (א"ש צ"ל תכ"ו) ונמצא כי תת"ן הוא ב' פעמי' תכ"ה והם ד' אחורי' דאלהי"ם שהם דינים קשי' ולכן הכה בהם מרע"ה את המצרי וגם כי ד' אלהי"ם עצמם הפשוטי' הם בגי' משה עצמו (א"ש ע"ה) וצריך לכוין כי אלו ארבע' אלהי"ם הם בעול' העשי' הנק' א"ל אדנ"י כנודע ושם הוא בחי' ד' אלהי"ם אלו הם בגי' משה ולכן תכוין להוריד שם א"ל שד"י שהוא בעולם הבריא' כנודע וגם הוא בגי' עשה ובו תמתיק לד' אלהי"ם אלו ליעקב בגי' רי"ב והוא אהי"ה דיודי"ן קס"א ועם עשר' אותיותיו קע"א ועם א"ם אותיותיו שבפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי הרי ליעקב. וז"ס פ' אם אסק שמי' וגו' להמשיך הא"ם ואס"ק הנז"ל מאימא אל ז"א שהוא שמים והוא יעקב ותכוין להוריד א"ם אס"ק הנז' להמתיק האחוריי' שהם ע"ב ק"ל שהם ג"כ מנין א"ם אס"ק וכל זה הוא ביעקב. (א"ש לא נעל' כי עדיין חסרי' עשר' אותיות הנז"ל). ע"ב ק"ל הוא ביהו"ה ותכוין כי עשור אמת הוא הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן שהוא בז"א הנק' יעקב וזהו תתן אמת ליעקב. א"ש צריך למנות כולל אחד בכל הוי"ה כדי להשלימ' לעשור הנז' וחסד שהיא הוי"ה דע"ב דיודי"ן לאברהם והנה אמת הנז' הוא סוד אהי"ה פעמי' אהי"ה. וחסד הוא הוי"ה דיודי"ן הרי הוא חבור יהו"ה ואהי"ה וזה עצמו נרמז בר"ת ליעקב חסד לאברהם שהם בגי' חיים שהוא אהי"ה יהו"ה אהי"ה. אשר נשבעת לאבותינו ר"ת כס"א וס"ת רו"ת שהוא מלוי שם אדנ"י. א"ש הכינ' היא בהסירך מנין אדנ"י שהוא ס"ה מתרע"א ישאר רו"ת. א"ש נלע"ד ג"כ לחבר' יחד כי כש"א ורו"ח הם בגי' תרפ"ז והם כמספר ד' הויו"ת של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם רל"ב וג' אהי"ה דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן וכללות' הם תרפ"ז להורות כי כל האורות הנז' נמשכי' אל המלכות כנלע"ד. מימי קדם בגי' רמ"ד והם הוי"ה דיודי"ן ע"ב ואהי"ה דיודי"ן קס"א ועשר אותיות שלהם (א"ש ע"ה) וס"ת כל חמש' תיבות הנז"ל הם תרנ"ו כי אדנ"י במלואו עול' תרפ"ז עם מספר אותיות הפשוט והמלוי (א"ש עדיין יתירי' שני' כי תרע"א וי"ג אותיות המלוי וחמש' אותיות הפשוט הם בגי' תרפ"ט ויתכן שהוא מונ' שני כוללי'). ואם תוציא מתרפ"ז מנין א"ל ישאר בגי' תרנ"ו והם ד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וג' אהי"ה דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן שהם בגי' תרנ"ו א"ש צ"ל שהם בגי' תרע"ז כנז"ל:
1

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.