שער רוח הקודש ק״חSha'ar Ruach HaKodesh 108
א׳יחוד א' והוא להסיר ולדחות איזה נפש רעה שנתעבר' בנפש האדם לסבת איזה עון ח"ו והוא למהר"י משען. יכוין ביחוד ב' השמות האלו יהו"ה ואהי"ה במלוי יודי"ן ובתחל' יחבר שבע' היודי" שבשני השמות הנז' ויכוין להמשיך השפע מן הז' בחי' שבבינ' מחסד ולמט' לשבעה דז"א ויכוין לבטל ולשבר כח העבור ההוא של נחבי בן ופסי העול' בגי' ע' אח"כ יכוין בד' ההי"ן שיש בשני השמות הנז' שעולים בגי' ב' יודי"ן ויכוין להמשיך השפע מן או"א לחו"ב שבז"א אח"כ יכוין בארבע' ווי"ן שבהם שעולים כ"ד ויכוין בהם בצורת ם סתומ' ויכוין כנגד בחינת הדעת שהוא כלול מן י"ב בחי' ו' של אבא ו' של אימא הרי י"ב וימשיך השפע מן הדעת הזה הכולל י"ב כנז' אל הי"ב בחי' אחרות שיש בז"א שהם שש' של הת"ת ושש' של היסוד ואח"כ יכוין בשני דלתים שיש בהם והם כנגד שמנ' תיקוני דיקנא עליונים להמשיך מהם שפע לשמנ' תקוני דיקנא התחתוני' למט' בז"א ויכוין להסיר כל השערות וכל כחות הדין שיש בדיקנא דז"א ולהמתיק' באלו תקוני דיקנא העליוני' אח"כ יכוין בג' אותיות אלף של אהי"ה ויכוין להמשיך שפע מן הכתר הנק' א"א אל אבא הנק' חכמ' וימשיך למט' ויעש' בחי' כתר בז"א ומשם ימשך עוד וייעש' חכמ' בז"א הכלל הוא בכל הכונות הנז"ל שיכוין להמתיק הדיני' כולם אשר בז"א ולשבר ולבטל כל הקליפות והחצוני' הנאחזי' שם וכבר כתבתי למעל' בתחלת היחוד הזה כי כונת היחוד הזה הוא להסיר ולדחות נפש רעה של נחבי בן ופסי שנתעבר' בנפש האיש הנז' בעל היחוד הנז':
1
ב׳אמר שמואל אחר שהשלמתי כל היחודי' הנז' לתקן נפש האדם עתה אתחיל לכתוב ולסדר כל הקדמות והיחודי' אשר ייחד אותם האדם בין בהיותו בביתו מתבודד בין בלכתו על קברי הצדיקי' כדי לטהר ולזכך נפשו ולהשיג מעלת נבוא' קטנ' כאשר עיניך תחזנ' מישרי' בע"ה.
2
ג׳הקדמה א' דע כי עיקר כל היחודי' הם או לייחד' בעת שתשתטח על קברי הצדיקי' או אפילו בביתך שלא על קברי הצדיק' והנה אם תייחד' על קברי הצדיקי' עיקרם הוא בערב ר"ח או בט"ו לחדש כי אז יש הכנ' יותר משאר הימים ובשבתות וימים טובים ור"ח לא תשתטח כי אז נפשות' עולות למעל' ואינם מושגות ואפילו בחול המועד תוכל להתפלל עליהם אבל לא תייחד יחודי'. ואם תייחד בביתך לא תייחד אלא אחר חצות ליל' לפי שאז היא עת רצון כנודע ואז היא שעה הנבחרת מכל שאר השעות.
3
ד׳הקדמה ב' ודע כי היחוד שהוא של היודי"ן והווי"ן אשר לקמן אכתוב אותו בע"ה תייחד אותו יותר בקביעות מכל שאר היחודי' ואם הוא לילי החול תייחדנו אחר חצות ליל' ובליל שבת תייחדהו אפילו קודם חצות ליל' תכף אחר הסעוד' והיחוד של ראש חדש תייחדנו ביום ראש חודש בדוקא ואפילו להשתטח בקבר הצדיק ביום ר"ח על ידי יחוד זה תוכל משא"כ בשאר היחודי' כנז' והיחוד של פסוק חדשים לבקרי' תייחדנו או בליל שבת קוד' חצות או בלילי החול אחר חצות לילה והיחוד של עשר הויו"ת הדעת תייחדנו ליל שבת קודם חצות גם טוב לקרות בכל ליל שבת אחר ברכת המזון מ' ערובין בסוד ע"ב רי"ו ובסוד העירוב:
4
ה׳הקדמה ג' עוד יש מיני יחודי' אחרים לזכך הנפש ולצחצח אות' וסוד הענין הוא דע כי התור' היא מחצב של נשמותיה' של ישראל כי ממנ' חוצבו ולכן היא תור' אחת וישראל גוי אחד והקב"ה אחד הוא סוד שש ספי' חג"ת נה"י שבהם נשרשת תורה שבכתב כי ע"כ נקראת תור' ע"ש כי אלו השש ספי' הם עלמא דאתגליא שבו מתגלים הוראותיו ית' משא"כ בג' ספי' ראשונות שהם עלמא דאתכסיא גם בחינת' ממט' למעל' וממעל' למט' הם ו' כפול' כי משם י"ב שבטי ישראל וכללות תכלית פרטם הם שש מאות אלף רגלי כמנין ו' והם סוד ששים רבוא שרשים של נשמות ואין עוד וז"ס דור הולך ודור בא אין דור פחות מס' רבוא והדור שהולך הוא הדור שבא כנז' בס' הבהיר ובדוגמא זו יש ס' רבוא פי' רבי' לתור' שבכתב על כל פסוק ופסוק וכן נודע כי ד' מיני דרכי פירושים יש לתור' וסימנ' פרדס 'פשט 'רמז 'דרש 'סוד וכל דרך מארבע דרכי' אלו יש בו ס' רבוא פירושי' נמצא כי כל נשמ' ונשמ' שבס' רבוא נשמות ישראל יש לה דרך אחד בכל התור' כפי בחי' שרש מציאות נשמתו הנקשרת בתור' ולכן כל אדם מישראל יכול לחדש חדושים בתור' כפי חלקו מה שאין חבירו יכול לחדש האמנם יש אדם כלול מכמ' נצוצות חלקי הנשמות וכפי מספר הנצוצות ההם יכול לחדש פירושי' בתור' ולכן מרע"ה שהיה כלול מכל ישראל ידע כל מה שתלמיד ותיק יכול לחדש וז"ס מ"ש ז"ל מלמד שהיה משה שקול כנגד כל ישראל. ונחזור לעניינינו כי הנה מורי ז"ל היה משיג בחכמתו כל איש ואיש מישראל מקום שרשו בתור' והיה מלמד לכל אחד ואחד אותם הפירושי' שעל התור' המתייחסים לנשמתו ולפעמי' היה מתגל' פי' פ' אחד ולפעמי' פסוקים אחרים וכפי הזמן והשע' היה מתגל' בנשמת האיש ההוא פי' פ' מסויים ואז היה מורי ז"ל מלמד לאיש ההוא פי' פ' ההוא שנתגל' אז כפי השע' ההיא בנשמתו והיה האיש ההוא מוציא הפסוק ההוא בשפתיו ומכוין בפי' ההוא ובשמות היוצאים מן הפסוק ההוא והכל כפי הדרך המתייחס לנשמתו בדוקא ועי"ז הית' נפשו מזדככ' בהיות' מחשבת ומהרהר' בפי' ההוא כפי שרש נפש האדם משם ועיקר היחודי' האלה הם טרם שישן על מטתו בהתבודדות ובכונ' ועי"כ תעלה נשמתו למעלה ותקבל הארה נוספת ולפעמי' היה אומר לו שייחדם בקומו ממטתו במצות ליל' האחרונ':
5
ו׳הקדמה ד' גם דע מה שכתבתי למעל'. ואחזור להעתיקו פה כי בכל היחודי' שיש בעולם אם אתה מייחד אותו בהשטתחך על קבר הצדיק ממש צריך שתכוין כי ע"י השתטחותך עליו אתה גורם שגם הצדיק ההוא גם הוא ישתטח נפשו ותתפשט בעצמותיו אשר שם בקבר וחוזר לחיות ונעשי' עצמותיו בחי' גוף אל הנפש המשתטחת ומתפשטת בתוכם וזו הנפש היא אות' הנשארת בקבר כנודע בסוד ונפשו עליו תאבל והרי הצדיק ההוא באות' שעה כאלו הוא חי בגוף ונפש ואם אתה מויחד היחודים בביתך שלא על ידי השתטחות אין צורך אל הכונות הנז' אמנם לעולם צריך שתכוין בין אם הוא בבחינת השתטחות בין אם הוא בביתך תכוין בכל היחודי' כלם להעלות נפשך ונפש הצדיק ההוא קשורי' יחד ונפשך כלול' בנפשו וצריך שתכוין באותו השרש אשר נפש הצדיק ונפשך תלויים בו באדה"ר ותכוין לעורר אותו המקום שהוא האבר שתלוי בו נפש אותו הצדיק באדה"ר ומצד האבר ההוא אתה מעל' את נפשו בסוד מ"ן והמשל בזה אם נפש הצדיק ההוא הוא משרש אבר זרוע הימני של אדה"ר ואת' ג"כ משם מהשרש שלו והנה הצדיק ההוא כבר עלה מסוף הזרוע אל ראשו אחר שנפטר אבל אתה עדיין נפשך בסוף הזרוע ההוא כנודע כי כל שרש ושרש יש בו פרצוף שלם ואם נפשך תהיה ע"ד משל מן העקב או מן הרגל של הפרצוף ההוא של השרש שלך תכוין להעלות נפשך מן העקב של הפרצף ההוא עד ראשו ואז יתדבק נפשך עם נפש הצדיק ההוא ואז תעורר את שתי הנפשות ביחד ותעלם למעל' בסוד מ"ן. גם צריך שתדע שאם ידעת בעצמך שיש לך נשמ' אז תעורר ג"כ נשמתך עם נשמת הצדיק ההוא ואם אין לך אלא רוח תעורר את הרוח שלך בלבד ואם אין לך אלא נפש תעורר את הנפש שלך פי' כי בעדרך את נשמת הצדיק ואת רוחו לא תעורר אלא נשמתו ורוחו של הצדיק בלבד וכאשר תגיע לעורר גם את הנפש של הצדיק אז תכוין בנפש של הצדיק ותכוין לשתף נפשך ג"כ עמו גם עיקר הכל תלוי שתכוין בחשק גדול נמרץ ובשמח' וגם בהתפשטות החומר מעל הנפש מכל וכל:
6
ז׳הקדמה ה' ענין דבקות עם הצדיקים והשתטחות על קברם לאדבק' רוחא ברוחא ונפשא י בנפשא כנז' בזוהר פ' אחרי מות דף ע' ע"ב וז"ל ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי וחיי אזלי ומודעי לנפשיהו דצדיקייא ובכאן על קברייהו אינון דאתחזו לאודעא להו מ"ט דשויין רעותייהו דילהון לאתדבקא נפשא בנפשא וכו' ולהזדכך זכוך רב ולהתקדש קדוש' נפלא' ולהתענג ענג עצום לחזות בנועם ה' לדעת איז' דרך ישכון אור בכל מעשיו ויודיעוהו דברים אמיתיים לא יחטיאו השער' ובלבד שיתנהג בקדוש' ובענו' וביראת חטא וישים השם הנכבד והנורא לנגדו תמיד לייחדא שמא דקב"ה ושכינתי' ברחימו ודחילו לייחדא שם ו' עם ה' ע"י י' וה' והנה אין ספק שלא ידמה האדם כי הצדיקי' בפטירת' והיותם שוכני עפר בטילי' מן העבוד' והיחוד ח"ו כי הם מייחדי' תמיד בסוד נשמת' ורוחם ונפשם העולות למעל' המייחדים חכמה עם בינ' בסוד נשמתם ות"ת עם מלכות בסוד רוחם ומ"ן דידה בסוד נפשם ומה גם בחצי הליל' שהוא משתעשע בסוד רוחי הצדיקי שבג"ע כמבואר בזוהר ולא עוד אלא שגם הם מזדווגי' בג"ע ומולידים נפשות לגרים כמבואר שם בפ' שלח לך בריש דף קס"ח ע"כ אלא שסוד עבודת' וייחוד' בהיותם בחיים הולכי' ומתחדשי' ומוסיפי' כח למעל' מידי יום ביום ומאירי' באצי' אור לאין ערך בכל יום נוסף על חבירו האמנם אחר פטירת' מייחדי' כאשר כבר עשוהו בהיותם בחיים וגם הם שם מתפללי' על החיים כנודע בפ' שמות דף י"ו ע"ב כמו שמצינו באבות העולם שהם מתפללי' על החיים כנודע בזוהר בפ' שמות ובגמר' מס' מציעא פ' הפועלי' בעובדא דר' חייא ובניו ומבואר שם בס' הזוהר שאלמלא תפלת המתים לא היו החיים מתקיימי' ואחרי שהקדמתי לך שהם עובדי' ומייחדי' תמיד בסוד רוחם ונפשות' ונשמת' למעל' בעולם העליון הנה כאשר ייחד האדם היחוד העליון ויכוין לעשו כל יחוד כנגד הנוגע לו הנוגע לנפש לנפש והנוגע לרוח לרוח והנוגע לנשמ' לנשמ' ויכוין לדבק נר"ן של הצדיק ההוא ביחוד' אלו כל אחת בנוגע לו וכן ידבק נפשו ורוחו ונשמתו בנר"ן של אותו הצדיק בשע' היחוד הנה אז בלי ספק תדבק נפשו בנפשו.
7
ח׳יחוד א' והנה יחוד העליון של חו"ב הוא שם ההוי"ה בחכמ' ושם אהי"ה בבינ' ובהתחבר' יחד כזה יאההויה"ה הוא זווג העליון והשם המחברם הוא שם ההוי"ה במלוי יודי"ן כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י והיא עול' בגי' ע"ב כמנין חס"ד והוא חסד עילא' המזווג את הזווג העליון והוא הנק' מזל"א וזה נעש' ע"י נשמת הצדיק העול' למעל' בבינ' ואולי שהיא מ"ן דבינ' כאשר נבאר וז"ס כך עלה במחשב' ואמנם ת"ת ומלכות הם שם ההוי"ה בת"ת ושם אדנ"י במלכות ובהחברם יחד יהיה יאהדונ"הי והשם המחברם הוא שם הוי"ה במלוי אלפין כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א וזה נעשה ע"י הרוח של הצדיק ונפש הצדיק היא מ"ן דילה ואל תשיבני כי הנה בזווג התחתון צריך רוח ונפש רוח לחברם ונפש למ"ן ובזווג עליון אין כ"א נשמה לבד דע כי יש נשמה ויש נשמה לנשמה זה לזווג וזה למ"ן נשמה לנשמה מצד חכמה לזווגם ונשמה מבינה בסוד מ"ן וכן בזווג תחתון רוח מת"ת לזווג' ונפש ממלכות להעלות מ"ן והנה מלוי שם ההוי"ה נחלק לד' מינים אם כלו במילוי של יוד"ין כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י ואם יו"ד ה"י וא"ו ה"י ואם במלוי אלפ"ין כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואם במלוי ההי"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה והנה שם הה"ייה דע"ב דיו"דין הוא המזווג חו"ב ע"י נשמה לנשמה של צדיק הבאה מצד חכמה ושם ההו"יה דס"ג הוא המעלה מ"ן ע"י נשמת הצדיק הבאה מבינה ושם הו"יה דמ"ה הוא המזווג ת"ת ומלכות ע"י רוחו של צדיק ושם ההו"יה במלוי ההי"ן דב"ן הוא המעלה מ"ן ע"י נפש הצדיק הבאה ממלכות והבן כל זה מאד:
8
ט׳קצורו של דבר ישים שם ההו"יה בארבעה אותיותיו לנגד עיניו ויכוין ליחד קב"ה ושכינתיה שהם ו"ה ברחימו ודחילו שהם י"ה ואח"כ יכוין שם ההו"יה בחכמה בנקוד פתת ושם אה"יה בבינה ואח"כ שניהם יחד יאההוי"הה ע"י שם ההו"יה במלוי יודי"ן וזה ע"י נשמ' לנשמ' של הצדיק ההוא הבא' מחכמ' שהיא אות א' שבשם ההוי"ה ותכוין להעלות מבינ' מ"ן והתעוררות תחתון ע"י שם של הוי"ה במלוי ס"ג וזה ע"י נשמת הצדיק ההוא הבא' מבינ' שהיא אות שניה שבהשם הוי"ה ואח"כ יכוין שם הוי"ה בת"ת בנקוד חול"ם ושם אדנ"י במלכות ואח"כ שניה' יחד יאהדונה"י ע"י שם הוי"ה במלוי אלפי"ן וזה ע"י רוח הצדיק ההוא הייא' מת"ת שהיא אות שלישית שבשם הוי"ה ותכוין להעלות ממלכות מ"ן ע"י שס הוי"ה דמלוי ההי"ן וזה ע"י נפש הצדיק הבא' ממלכות אות רביעית שבשם ההוי"ה ותכוין לדבק נשמתו עם נשמת הצדיק ההוא בשעת יחוד נשמתו וכן כשתכוין ביחוד רוח הצדיק ההוא וכן בנפשו ואז ידבקו כלם בצדיק ההוא ויזכה לדעת כל אשר יחפוץ וכל אשר ישאל וענין זה צריך כונ' גדול' ושיפנ' לבו מכל מחשב' ושיפשוט גופו מעל נשמתו פן יתחייב בנפשו ח"ו ודע כי אם זכה האדם לנר"ן ונשמ' לנשמ' הנה כלם ידבקו בצדיק ההוא וישיג השג' עצומ' עד להפליא ואם לא זכה כי אם אל הג' או אם עד השלש' לא בא תתמעט השגתו כפי ערכו וכפי גודל חסידותו כן תגדל השגתו ודבקותו והשי"ת יראנו נפלאות מתורתו ויקרבנו לעבודתו ואהבתו ויראתו הנס"ו.
9
י׳ודע כי אעפ"י ששנינו בס' הזוהר כי נפש הצדיק הוא בקבר ורוחו בג"ע ונשמתו תחת כסא הכבוד זה במי שלא זכה כי אם בנר"ן מבי"ע אבל מי שזכ' לנר"ן מאצי' אין ספק כי נפשו תעל' למלכות ורוחו לת"ת ונשמתו לבינ' כי כל דבר חוזר לשרשו כנודע והנה א"כ הנפש הנשארת בקבר היא נפש דעשי' כנז"ל והנה מצינו בס' התקונין בתקון י"ג כי בשם הוי"ה דס"ג עול' ברתא לגבי רבא מלמטה למענ' והנה הם מ"ן דבינ' כי כשם שנשמות הצדיקים הם מ"ן דילה במלכות כן בני בינ' הם מ"ן דילה אלא שהת"ת עול' יותר בסוד הדעת לחבר חו"ב ע' י שם בן ד' במלוי יודי"ן ונשארת מלכות בסוד מ"ן בבינ' ע"י שם ההוי"ה דס"ג והבן זה מאד ע"כ העתקתי מכתיבת ידי מורי ז"ל וזהו מה שמסר לי מורי ז"ל בע"פ.
10
