שער רוח הקודש ק״יSha'ar Ruach HaKodesh 110
א׳יחוד ג דע כי הרבוע של שם מ"ה דמלוי אלפי"ן שהוא בגי' ק"ל הוא בפה של עתיקא קדישא וז"ס מי שם פה לאדם כי שם מ"ה הוא בגי' אדם וריבוע ומלוי שם זה דמ"ה חוץ ממ"ה שבריבוע הוא בגי' פה של האדם שהיא שם מ"ה עצמו וחבור שניה' היא ק"ל וזהו בחי' חצוניותו ואמנם פנמיות זה הפה הוא הוי"ה של ס"ג וכבר ידעת במ"א כי גם בפה יש בחי' זווג מן הגרון והחיך אשר בו שהם אחה"ע וגיכ"ק כמו שנבאר בע"ה ואז יוצאי' שאר השלש' מוצאות עד שנעשים כ"ב אותיות והנה החוטם של עתיקא קדישא פנמיותו הוא הוי"ה דס"ג וחצוניותו הוא שלש' שמות של אהי"ה שיוצאי' מן ג' אלפי"ן שיש בשם מ"ה אשר בפה עתיקא כנז' והם נמשכי' למעל' ונעשה החוטם בבחי' חצוניותו וכדי לקצר נכתוב היחוד בקצר' ושים עיניך בו.
1
ב׳וזהו סדר היחוד שתייחד תחל' תכוין כי משם מ"ה דמלוי אלפי"ן שיש בפה של עתיקא קדישא יוצאים שלש' שמות אהי"ה משלש' אלפי"ן שבו ונמשכים למעל' ומהם נעש' בחי' החוטם של העתיקא בבחי' חצוניותו ותכוין כי שלש' פעמי' אהי"ה הם בגי' חוטם וכל אות מהם תנקדה בקמץ ונמצא כי בכל שם מאלו הג' פעמי' אהי"ה יש בו ארבע' קמצין והם ארבע' ווי"ן וארבע' יודי"ן שהם ס"ד בגי' כמנין חוט"ם עם המיל' ותכוין בנקוד זה כי מן החוטם הזה נמשך חיות גדול אל זו"ן כי מחד נקב ימינא נפיק רוחא לז"א לעוררו אל הזווג ומנקב שמאלי נפיק רוחא אל נוקבי' לעורר' גם היא אל הזווג אמנם התעוררות הזה ע"ד הנז' יהיה לנקב' לעתיד לבא שתתעורר מעצמ' ע"י האי רוחא דנקב שמאלי אבל עתה צריך התעוררות נשמות הצדיקים אליה והנה ב' רוחין הנז' ימין ושמאל רמוזים בנקוד הנז' כי הנה ארבע נקודות קמ"ץ שבכל שם מהשלש' הנז' הוא בגי' ס"ד ותכוין כי בו רמוז שם ס"ג עם בחינתו שהוא ס"ד ומזה מתעורר רוחא אל ז"א ואח"כ תכוין באופן אחר כי הנקוד הנז' שהוא בגי' ס"ד ועם כללותו הוא ס"ה כמנין אדנ"י שהיא הנקב' לרמוז כי מן הנקוד הזה נמשך רוחא דחיי עד נוק' דז"א אח"כ תכוין בפנימיות החוטם הזה שהוא ס"ג כנז"ל והוא באופן זה כי ה"י ראשונ' של שם זה במלוא' הוא בנוקבא דפרדשקא ימינא ומה שהוא ה' על י' הוא לפי שכל זה הוא בבחי' מ"ן וה"י אחרונ' של ס"ג היא נוק' דפרדשקא שמאלא והוא"ו היא המחיצ' המפסקת בין ב' הנקבים הנז' נשאר אות י' והוא בחי' תרין רוחין דגניזין בתרין נוקבין אילין כי אות י' היא רוחא דגניז בנוק' ימינא בתוך אית ה"י ראשונ' וממנו נמשך החיות אל ז"א לעוררו אל הזווג וב' אותיות ו"ד של מלוי אות יו"ד הנז' שגם הם במספרם י' הוא גנוז בנקב שמאלי תוך ה"י אחרונ' וממנו נמשך חיות אל נוק' דז"א לעורר' אל הזווג ותכוין להניחם החצוניות והפנימיות באופן זה עד שתכוין בזווג הפה של עתיקא ואז תכוין לעשות הזווג של הפה דעתיקא באופן זה תחל' תכוין כי פנימיות רוחא של הפה הזה הוא שם ס"ג ותחברהו עם שם אהי"ה ותזווגם יחד ותכוין שהם בגי' אחה"ע שהם אותיות של הגרון שהיא הנקב' כנודע ואח"כ תכוין באותיות גיכ"ק שהם מן החיך שהוא הזכר ואח"כ תחברם יחד עם אחה"ע ותכוין שהם בגי' רי"ו עם הכולל ואח"כ מזה הרי"ו יוצאים שלש' מוצאות האחרי' בסדר הזה תחל' אותיות דטלנ"ת של הלשון שהוא כנגד יחוד או"א ע"י הדעת הנק' לשון ואח"כ אותיות השיניי' שהם זשסר"ץ כנגד יחוד יהו"ה אלהי"ם שהם חמש' גבורות והם אותיות השיניים הנז"ל ואח"כ אותיות בומ"ף שהם בשפתיי' והם סוד יחוד יהו"ה אדנ"י שהוא יחוד החצון כנגד הפה הנעש' מחבור השפתי' ותכוין באלו השלש' מוצאות הנז' שהם שלש' שמות יה"ו שהם בגי' ס"ג כמו השם שממנו יצאו שהוא פנימיו' הפה כנז"ל והנה שלש' שמות הנז' יהיו במלוי שם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו וכל שם מאלו הוא בגי' יהו"ה אהי"ה עם כללותם נמצא כי תמיד אנו מחברים שמות יהו"ה ואהי"ה והנה כאשר שלש' שמות אלו יוצאי' מן הרי"ו הנז' ונמשכי' עד הפה אז הם חוזרים ומתהוים בבחי' הבל היוצא מן הפה אלא שעדיין אינם יוצאי' לחוץ אלא נמשכים עד הפה ולכן צריך לכוין בשלש' שמות הנז' שהם עת' במלוי יודי"ן יו"ד ה"י וי"ו וכל אות ואות מהם נקוד בשתי נקודות שהם שב"א קמ"ץ ותכוין כי שתי אותיות ה"י וי"ו שבכל שם מאלו השלש' הוא בגי' הב"ל לפי שהם בחי' הבל היוצא מן הפה כנז"ל וכן נקוד כל אות ואות מהם שהוא שב"א קמ"ץ שהם שלש' יודי"ן ו' אחת שהם ג"כ בגי' ל"ו ועם כללותם הם כמנין הב"ל לסב' הנז' ותכוין לחבר ג' שמות אלו בפה של עתיקא ולכן תכוין עת' כי בחי' הפה הזה הוא מלוי דרבוע דשסמ"ה העול' בגי' ק"ל וכשתסיר מ"ה נשא' כמנין פ"ה כנז"ל בתחלת הדרוש שזה הוא חצוניות הפה הזה גם תכוין אל פנימיותו שהוא שם ס"ג כנז"ל ועם כ"ב האותיות היוצאו' מהגרון כנז' יהיו בגי' פה אח"כ תכוין להוציא שלש' שמות הנז' מן הפה ולחוץ בסוד הבל היוצא מן הפה ויהיו בבחי' אור מקיף כנודע כי כל הבל הפה הוא אור מקיף אמנם אל תמשיך כלם לחוץ כי הוי"ה אחת מקובצת משלשתם נשארת בפנים בפה וזה עניינ' י' מיה"ו הא'. ה' מיה"ו הב'. וה' מיה"ו השלישי. ושאר האותיות יוצאות לחוץ בסוד הבל ואלו הם ה"ו מיה"ו הא'. י"ו מיה"ו הב'. י' מיה"ו הג' וזה סדרם במלואם ה"י וי"ו יו"ד וי"ו יו"ד וכלם מנוקדות בשב"א קמ"ץ כל אות ואות ולכן תכוין להוציאם בסוד הבל היוצא מן הפה שהוא אור מקיף ומלביש את בחי' החוטם הנז"ל דבחי' חצוניותו ופנימיותו שירדו עת' ונמשכו עד כאן במקום הזה מחוץ הפה של העתיקא ונמצא כי בחי' החוטם נעשו אור פנימי מתלבש בתוך הבל הפה הזה שהוא אור מקיף אליו:
2
ג׳ועתה תכוין לזווג ג' מיני זווגים שהם יהו"ה אהי"ה. יהו"ה אלהי"ם. יהו"ה אדנ"י ותתחיל תחל' לזווג הזווג הא' שהוא באו"א ותכוין שאו"א הם שני שמות יהו"ה אהי"ה אח"כ תכוין להוריד שתי אותיות ה"י וי"ו של יה"ו הא' של הבל הפה המקיף מנוקד כלו בשב"א קמ"ץ כנז' ותוריד' ותמשיכ' בשם ההוי"ה שהוא אבא כדי לעורר אותו אל הזווג ולכן תכוין שגם זו ההוי"ה שבאבא נקוד' עת' כל אות ממנ' בשב"א קמ"ץ ג"כ כמו ההבל הנז' ואח"כ תכוין להוריד מן פנימיות זה ההבל שהוא בחי' חצוניות החוטם ותכון להוריד שם אהי"ה הא' שבשלשתם המנוקד כלו בקמ"ץ כנז"ל ותמשיכהו באימא בשם אהי"ה שבה לעורר' גם היא אל הזווג ואז תכוין שגם זה האהי"ה דאימא נקוד כלו בקמ"ץ ואח"כ תכוין בשם ה"י וי"ו של יה"ו הא' שהוא הבל הפה ותכוין כי יש בו ב' בחי' של הב"ל אחד הוא באותיותיו עצמם שהם בגי' הב"ל וכן בנקודם שהם שב"א קמ"ץ בכל אות מהם שהם ג"כ עם כללותם בגי' הב"ל הב' כנז"ל. ותכוין כי מן שני הבלים אלו נמשך התעוררות לאו"א שהם יהו"ה אהי"ה הנז' כדי שיזדווגו יחד ואח"כ תכוין להעלות נשמת הצדיק ההוא שתרצ' בסוד מ"ן ותכוין לעורר של אדה"ר שבו נאחז ותלוי נשמ' זו ותחבר נשמתך ג"כ עם נשמתו כנז"ל בתחלת היחודי' ואז תחבר ותשלב ב' שמות או"א יחד כזה יאההיה"ה. אח"כ תכוין לזוג הזווג הב' ותכוין יהו"ה ואלהי"ם ואח"כ תמשיך אותיות יו"ד וי"ו מן יה"ו הב' של הבל הפה המקיף מנוקד כלו בשב"א קמ"ץ ותורידהו עד שם יהו"ה שבת"ת ואז תכוין שגם הוי"ה זו ננקדת בשב"א קמ"ץ כל אות ממנ' וזה כדי לעורר אותו אל הזווג ואח"כ תכוין ג"כ להמשיך גם מן פנימיות זה ההבל שהוא בחי' פנימיות החוטם ותכוין להוריד מן אות י' שבנקב החוטם הימיני כנז"ל עד הוי"ה זו שבת"ת כדי לעוררו אל הזווג ואח"כ תכוין להוריד מן פנימיות זה ההבל שהוא בחי' חצוניות החוטם ותמשיך שם אהי"ה הב' המנוקד בקמ"ץ אל שם אלהי"ם ואז תכוין לנקד שם אלהי' הזה כלו בקמ"ץ ג"כ ואח"כ תכוין להמשיך ג"כ מפנימיות החוטם מן אותיות ו"ד שבנקב שמאלי עד שם אלהי"ם זה לעורר את הנקב' גם היא אל הזווג כנז"ל בתחלת הדרוש ואח"כ תכוין להעלות רוח הצדיק ורוחך עמו ע"ד הנז"ל בענין הנשמ' ואז תחברם יחד שתי אלו כזה יאהלוההי"ם אח"כ תכוין לזווג זווג שלישי ותכוין שהם יהי"ה אדנ"י ותכוין להמשיך אות יו"ד מן יה"ו השלישי של הבל הפה המקיף המנוקד כלו בשב"א קמ"ץ כנז"ל ותמשיכהו עד שם ההוי"ה הנז' ותכוין כי גם היא ננקדת עת' כלה בשב"א קמ"ץ כל אות ואות כדי לעוררו אל הזווג ואח"כ תכוין להמשיך לו ג"כ מפנימיות שבתוך זה ההבל שהוא בחי' פנימיות החוטם מן אות י' שבנקב ימיני שבחוטם של הוי"ה זו כדי לעוררו אל הזווג ואח"כ תכוין להמשיך מפנימיות שבתוך זה ההבל מבחי' החצוניות של החוטם והיא שם אהי"ה השלישי המנוקד כלו בקמ"ץ כנז"ל וזה תמשיכהו בשם אדנ"י הנז' ותכוין שינקד גם הוא כל אות ואות בקמ"ץ ואח"כ תכוין להמשיך ג"כ הפנימיות החוטם מן שתי אותיות ו"ד שבנקב שמאלי של החוטם ותורידהו עד שם אדנ"י כנז' כדי לעורר אל הזווג ואח"כ תכוין להעלות נפש הצדיק ונמשך עמו ע"ד הנז"ל בנשמ' ואז תחברם ותשלבם יחד כזה יאהדונה"י ותכוין כי שתי אותיות ו"ד הנמשכי' אלי' מן נקב החוטם השמאלי כנז' נעש' עת' צורת אות ה' להורות כי נתעבר' מן זווג הזה ואם תרצ' לחבר זה היחוד עם זה היחוד הב' שנבאר עתה בעהי"ת באופן זה כי כשתגיע להורדת אהי"ה השלישי לשם אדנ"י אז תכוין ביחוד הזה והוא:
3
