שער רוח הקודש קכ״גSha'ar Ruach HaKodesh 123
א׳יחוד י"ו בר"ח אלול שנת השל"א ליצירה א"ל מורי ז"ל שאתענ' אותם שני ימים רצופי' אשר אחר יום ר"ח עצמו של אלול ושעי"ז אשיג איזו השגה וכונת אלו התעניות הוא כי בחדש אלול נפתחי' י"ג מקורות של הי"ג תיקוני דיקנא דעתיקא והם מתגלי' ומאירי' למט' באו"א במקו' המקיף של המוחין שלהם כמו שביארנו בריש אדרת האזינו כי מחוץ למוחין דאו"א בוקע אור שלה' לחוץ ומאיר שם בסוד אור מקיף ושם מתגלי' אלו הי"ג תיקוני דיקנא דעתיקא ותחלה צריך לכוין דרך כללות כי כל זה החדש של אלול הוא סוד שם יהו"ה דס"ג ואהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' קס"א ואלו נרמזי' בתיבת אלול כי ב' אותיות א"ל הם ג' יודי"ן ואל"ף שבשם ס"ג כנודע שמהם יוצא שם א"ל כנז' בזוהר פ' פנחס וב' אותיות ו"ל הם שם א"ל היוצא מג' יודי"ן ואלף ג"כ דקס"א כי ג' יודי"ן שבו הם ל' ובמקום אות א' הושם במקומ' אות ו' כי האל"ף נעלמת בוא"ו זה ולכן נקרא אלו"ל כי בכל החדש הזה ראוי לכוין בשני שמות אלו והנה ב' שמות ס"ג וקס"א הנז' הם בגי' דר"ך וז"ס הנותן בים דרך כי מלת בי"ם הוא שם של ב"ן דההי"ן וב' שמות הנז' עולים בגי' דר"ך שמאירים בהם שם ב"ן הזה שהוא בגי' בי"ם ודרך זה נפתח בכל חדש אלול והנה אחר שתכוין בזה הכללות בכל חדש אלול צריך שתכוין אח"כ בשני ימים הראשונים הנז"ל בענין זה והוא כי הנה יש בשני ימים אלו מ"ח שעות והם ג"כ בסוד יהו"ה אהי"ה הנז"ל שהם בגי' מ"ח עם הכולל והנה בסוף יום א' תכוין שכבר נשלם חצי הדרך הנז' שהוא בגי' יב"ק וז"ס יענך יהו"ה ביום צרה שהוא ר"ת בגי' יב"ק וכן ר"ת יעננו ביום קראנו הם יב"ק ובסוף יום השני תכוין בשני פעמי' יב"ק שהוא דרך כנז"ל שהם ס"ג וקס"א. עוד יש כונה שנית פרטיית בשני הימים אלו והוא שתצרף תיחלה הי"ב צרופי' של ההוי"ה והי"ב צרופים של אהי"ה כנודע ובין שניהם הם כ"ד אבל הם עולי' אל מ"ח כנגד מ"ח שעות שבשני הימים אלו כמו שנבאר וזה ציורם לפניך
1
ב׳(א)
אֶהֶיֶהֶ אֶיִהֶהִיֶוִהֶהִ יִהִוִהִ יִאֶהֵהֶוֵיֶהִהֶ
אֶ לֶ פֶ הֶ
הֶיֶהֶאֶ הֶהִיֶוִהֶהִאֶיִ הִוִהִיִ הִהֶוִיֶהִהֶיִאֶ
דִ הִ יִ וִ
יֶהֶאֶהֶ יֶוִהֶהִאֶיִהֶהִ וִהִיִהִ וִיֶהִהֶיִאֶהִהֶ
יִ וִ דִ הִ
הֶאֶהֶיֶ הֶהִאֶיִהֶהִיֶוִ הִיִהִוִ הִהֶיִאֶהִהֶוִיֶ
פֶ הֶ יֶ יֶ
אֶהֶיֶהֶ אֶיִהֶהִיֶוִהֶהִ יִהִוִהִ יִאֶהֵהֶוֵיֶהִהֶ
אֶ לֶ פֶ הֶ
הֶיֶהֶאֶ הֶהִיֶוִהֶהִאֶיִ הִוִהִיִ הִהֶוִיֶהִהֶיִאֶ
דִ הִ יִ וִ
יֶהֶאֶהֶ יֶוִהֶהִאֶיִהֶהִ וִהִיִהִ וִיֶהִהֶיִאֶהִהֶ
יִ וִ דִ הִ
הֶאֶהֶיֶ הֶהִאֶיִהֶהִיֶוִ הִיִהִוִ הִהֶיִאֶהִהֶוִיֶ
פֶ הֶ יֶ יֶ
2
ג׳(ב)
אֶהֶהֶיֶ אִיהִההִהיִו יִהִהִוִ יִאֶהִהֶהִהֶוִיֶ
יֶ יֶ וֶ דֶ.
היאה הֶהִיֶוִאֶיִהֶהִ הִוִיִה הִהֶוִיֶיִאֶהֶהֶ
יִ וִ הִ יִ
יֶהֶהֶאֶ יֶוִהֶהִהֶהִאֶיִ וִהִיִהִ וִיֶהִהֶהִהֶיִאֶ
יִ וִ אִ וִ
הֶאֶיֶהֶ הֶהִאֶיִיֶוִהֶהִ הִיִוִהִ הִהֶיִאֶוִיֶהִהֶ
וֶ דֶ הֶ יֶ
אֶהֶהֶיֶ אִיהִההִהיִו יִהִהִוִ יִאֶהִהֶהִהֶוִיֶ
יֶ יֶ וֶ דֶ.
היאה הֶהִיֶוִאֶיִהֶהִ הִוִיִה הִהֶוִיֶיִאֶהֶהֶ
יִ וִ הִ יִ
יֶהֶהֶאֶ יֶוִהֶהִהֶהִאֶיִ וִהִיִהִ וִיֶהִהֶהִהֶיִאֶ
יִ וִ אִ וִ
הֶאֶיֶהֶ הֶהִאֶיִיֶוִהֶהִ הִיִוִהִ הִהֶיִאֶוִיֶהִהֶ
וֶ דֶ הֶ יֶ
3
ד׳(ג)
אֶיֶהֶהֶ אֶיִיֶוִהֶהִהֶהִ יִוִהִהִ יִאֶוִיֶהִהֶהִהֶ
הֶ יֶ יֶ וֶ
הֶהֶיֶאֶ הֶהִהֶהִיֶוִאֶיִ הִהִוִיִ הִהֶהִהֶוִיֶיִאֶ
אֶ הֶ יֶ הֶ
יֶאֶהֶהֶ יֶוִאֶיִהֶהִהֶהִ וִיִהִהִ וִיֶיִאֶהִהֶהִהֶ
הִ יִ אִ לִ
הֶהֶאֶיֶ הֶהִהֶהִאֶיִיֶוִ הִהִיִוִ הִהֶהִהֶיִאֶוִיֶ
יִ הִ וִ הִ
אֶיֶהֶהֶ אֶיִיֶוִהֶהִהֶהִ יִוִהִהִ יִאֶוִיֶהִהֶהִהֶ
הֶ יֶ יֶ וֶ
הֶהֶיֶאֶ הֶהִהֶהִיֶוִאֶיִ הִהִוִיִ הִהֶהִהֶוִיֶיִאֶ
אֶ הֶ יֶ הֶ
יֶאֶהֶהֶ יֶוִאֶיִהֶהִהֶהִ וִיִהִהִ וִיֶיִאֶהִהֶהִהֶ
הִ יִ אִ לִ
הֶהֶאֶיֶ הֶהִהֶהִאֶיִיֶוִ הִהִיִוִ הִהֶהִהֶיִאֶוִיֶ
יִ הִ וִ הִ
4
ה׳אמר שמואל רצוני לומ' שתצייר כל בית ראשון מהציור הראשון ואח"כ ציור הא' מהבי' השני ואח"כ ציור הג' מהבית השלישי ואח"כ תחזור חלילה לציור הב' מהבית הא' ציו' ב' מהבי' הב' ולציור ב' מהבי' הג' ובן ע"ז הדרך עד תשלום כ"ד בתים. וביאור ציור זה ענינו כך כי תחלה תקח צרוף א' מ"ב שמות אלו שהם אהי"ה יהו"ה והנה צרוף זה הוא כולל ד' שעות ראשונות של שני ימים אלו כיצד שעה א' תכוין בשם אהי"ה לבדו בשעה שנית תכוין לשם אהי"ה כולל לשם יהו"ה כזה איההיוה"ה בשעה שלישית תכוין לשם יהו"ה לבדו. בשע' ד' תכוין לשם יהו"ה כולל לשם אהי"ה כזה יאהה ויה"ה. אח"כ תקח הצרוף השני מכל שם מאלו השנים הנז' ותכוין בהם בד' שעות שניות ע"ד הנז"ל כיצד בשעה א' מן ד' שעות השניות תכוין בשם אהה"י בשעה ב' תכוין לשם אהה"י רנז"ל ויהיה כולל לצרוף יהה"ו עמו כזה איההההי"ו. בשע' שלישית תכוין לצרוף ב' של הוי"ה והוא צרוף יהה"ו לבדו. בשע' ד' תכוין לזה הצרוף הב' של ההוי"ה כולל עמו לצרוף הב' של אהי"ה כזה יאההההו"י ועד"ז כל י"ב צרופי' כל צרוף מהם של השני שמות הנז' הם בסוד ד' שעות ע"ד הנז"ל עד שנמצא כי הארבע' שעות האחרונות שבשני הימים הנז' תכוין בהם בצרוף הי"ב של ההוי"ה ובצרוף הי"ב של אהי"ה אלא החלוק הוא כי בכל צרוף וצרוף מן הי"ב תתחיל בשתי שעות הראשונות בשם אהי"ה ובשתי שעות אחרונות תתחיל בכם הוי"ה כמצוייר למעל' ודע כי כל השמות הנז' צריך שתיקדם וכל צרוף שם אהי"ה יהיה כל אות ואות ממנו בנקוד סגול וכל שם צרוף ההוי"ה יהיה בנקודת חירי"ק כמצוייר למעל'. גם דע כי כאשר אתה מתחיל בכונת צרוף אהי"ה וכולל בתוכו לשם יהו"ה אין הכונ' שזה נשמ' לזה אלא שזה בסוד פנימי וזה בסוד אור מקיף אליו והנה אם תוכל לכוין ע"ד הנז"ל כל שם בשע' שלו הנה מה טוב ומה נעים והוא דבר גדול מאד ואם אין בך כח לזה תכוין אל צרוף הא' כסדר הנ"זל בתחלת ד' שעות ראשונות ואח"כ בצרוף הב' כסדר הנז"ל בתחל' ארבע שעות שניות וכן תמיד וכל זה ביום אבל בליל' שאתה מוכרח לישן ואינך יכול לכוין בפרטות בכל שעה ולא אפי' בכל ד' שעות כנז' ולכן כשתאמר בידך אפקיד רוחי וגו' אז תכוין לג' צרופי' ביחד הכוללי' י"ב שעות בליל' ויותר טוב יהיה אם תכוין כשתשכב בשש שעות ראשונות עד חצי הליל' ובקומך בחצות הליל' אז תכוין בפרטות כל שם בשע' שלו ע"ד הנז"ל:
5
ו׳ודע כי אלו הי"ב צרופי' של אהי"ה ושל הוי"ה הם נחלקי' בי"ב חדשי השנה מניסן ועד אדר כסדר' ולכן בכל עת ועת שאת' מכוין בצרופי אהי"ה או הוי"ה כנז"ל צריך שתכוין בצרוף הששי של אהי"ה והוי"ה ותכוין כי ב' צרופי' אלו שהם הששי של אהי"ה ושל הוי"ה הם עיקריי' בכל חדש אלו שהו' החדש הששי וזה הצרוף הולך עם כל הצרופי' בחדש הזה ועוד יש כונ' אחרת והיא זאת כי הנה ב' שמות אהי"ה ויהו"ה הנז' בפשוטם יש בהם שמנ' אותיות ובמלואם יש עשרי' אותיות הרי הם כ"ח אותיות ובכל יום מאלו הב' ימים צריך לכוין בכלם כיצד בעשר' שעות ראשונות מיום א' תכוין בעשר' אותיות של אהי"ה דיוד"ן כל שעה אחת באות אחת על סדר זה שעה א' א שעה ב' ל' שעה שלישית פ' וכו' וכל אות מהם מנוקדת בסגו"ל ובעשר' שעות אחרות תכוין בעשר' אותיות של הוי"ה דע"ב דיודי"ן כל אות בשעה אחת וכל אות ואות מנוקדת בחירי"ק ובארבע' שעות אחרונות של יום א' תכוין בד' אותיות פשוטת של אהי"ה כל אות בסגו"ל הרי לך כ"ד שעות של יום א' ואח"כ בעשר' שעות ראשונות של יום ב' תתחיל בעשר' אותיות מלוי דהוי"ה דיודי"ן כל שעה באות א' ע"ד הנ"ל כל או' נקוד' בחירי"ק ובעשר' שעות שניות של יום ב' תכוין בעשר' אותיו' אהי"ה דיודי"ן נקודו' בסגו"ל ואח"כ בארבע' שעו' אחרונות של יום ב' תכוין בארבע' אותיות פשוטות של ההוי"ה נקודו בחרי"ק וכל זה ציירנו אותו למעל' ע"ש:
6
ז׳עוד יש כונ' אחרת גדול' והיא זאת כי הנה יש ברישא דעתיקא י"ג נימין דשערי וכנגדם למטה י"ג תקוני דיקנא דעתיקא והנה הי"ג נימין הם באופן זה כי יש בהם י"ב נימין והנימא האחר' של הי"ג כוללת כלם ויש בה י"ב נימין אחרי' והרי בין כלם הם כ"ד נימין וכן עד"ז הם בדיקנא י"ב תיקונין והתקון האחרון הי"ג כולל כלם ויש בו י"ב תקונין אחרי' והרי בין כלם כ"ד תקוני דיקנא סך הנימין והתקוני' הם מ"ח כנגד מ"ח שעות שיש בשני הימים האלו שתתענ' והם כנגד יהו"ה אהי"ה שהם בגי' מ"ח כנז' ודע כי יש יחיד אחד גדול בענין אלו הנימין ואלו תקוני דיקנא ונכון מאד מאד לעשותו בשני הימים האלו אם תתענ' אותם רצופי' כנ"ל ואם אינך מתענ' בהם תעש' היחוד ההוא בכל חדש אלול כי הוא מסוגל מאד בחדש זה כנז"ל כי אז נפתח' י"ג מקורות של תקוני דיקנא וגם בכל שאר הימי' נכון מאד לעשותו בכל שעה שתרצ' כמו שיתבאר ולכן נכתוב אותו בפני עצמו וזה עניינו:
7
