שער רוח הקודש קכ״דSha'ar Ruach HaKodesh 124
א׳יחוד י"ז ועיקרו הוא מר"ח אלול עד יוה"כ ואמנם הוא טוב מאד בכל עת ובכל שעה בכל השנה כלה והעיקר הוא בליל שבת אחר הסעוד' קודם חצות לילה או בלילי החול אחר חצות לילה כי אז הוא עיקר עת רצון. וכונת יחוד זה הוא להאיר מן י"ג חוורתי דרישא חוורא מדריגה אחר מדריגה עד ז"א לעוררו אל זווג עם נוקבי' וענין זה בקצור מופלג הוא מה שביארנו במאמר תלת רישין אתגלפן וכו' הנז' בפ' אדרת האזינו והענין הוא כי זולת רישא עילא' דלא אתיידע כלל הנקרא עתיק יומין יש למע' ממנה תרין רישין ושניהם נקראים א"א והם כתר וחכמה שבו ואלו הב' נחלקי' לתלת רישין כי הנה הכתר נחלק לשנים והם גלגלתא ואוירא די בגויה ואלו נקראים תרין רישין וזה האוירא הוא מוחא דהאי גלגלתא ונקרא רישא בערך רישא אחרא תליתאה דלגו מנה והיא הנק' מוחא סתימאה והיא חכמה דא"א באופן שהם תלת רישין גלגלתא ואוירא ומוחא והנה בכל אחד מהם יש י"ג תקונין כי בגלגלתא יש י"ג ארחין חוורין והם לבנים והוא לבנינות הכתר המתפשט בעור הגלגלתא ובאוירא יש חד קרומא חפייא על האי אוירא דרך האי קרומא י"ג נימין דשערי דגלגלתא ר"ל קבוצים ואגודות של שערות והרישא תליתאה הנק' מוחא סתימאה נחלק לי"ג עיבר המוח עצמו והנה עוד יש למט' בדיקנא י"ג תקוני דיקנא כנודע. גם צריך שתדע הקדמ' אחרת בקצור והוא ענין רישא עילא' על כל אלו השלש' והוא הנקרא רישא עילא' על כל אלו הג' והוא הנקרא רישא עילאה דלא אתיידע והיא הנקראת עתיק יומין והוא מתלבש ז' תחתונות שבו בא"א בתלת רישין דיליה הנז' וזה סדרם חסד בכתר הנק' גלגלתא. גבורה במוחא סתימא'. ת"ת באוירא נצח והוד בתרין עיינין ימין ושמאל וכן עד"ז בתרין אודנין ימין ושמאל. יסוד במצח דאריך כי שם הדעת ברישא דאריך ובתוכו מתלבש היסוד דעתיק ובחוטם מתלבש' המלכות דעתיק והנה אלו הי"ג נימין דשערי הם נמשכי' מנצח והוד של עתיק יומין המתלבשים באריך כנז' והנה אלו הי"ג נימין הם מכסים על המצח ועל הפנים דא"א כי שם הוא סיום הז' אחרונות דעתיק יומין כי המלכות שלו היא מתלבשת בחוטם דאריך כי שער של ע"י (נ"ל שצ"ל כי שאר תקיני של עתיק) הם מתכסים בשערי דרישא דארי' אבל המוח והעיניים והחוטם דאריך ששם מתלבשי' נהי"ם דעתיק כל אלו אינם מתכסים אלא באלו הי"ג נימין דשערי המכסי' על הפנים כנז' ואחר שהקדמנו לך שתי הקדמות אלו נתחיל לבאר ענין היחוד וזה עניינו. דע כי בי"ג חוורתי דגלגלתא יש שלש' שמות של הויו"ת של מלוי דע"ב דיודי"ן כי בג' הויו"ת הפשוטות יש י"ב אותיות והם בחינת י"ב חיורתי וחויתא די"ג כוללת כלם כנודע והנה אלו הי"ב יודי"ן שיש בשלש' הויו"ת הנז' הם נמשכי' בסוד י"ב נימין דשערי הנז' ומן אלו הי"ב יודי"ן שירדו ונמשכו בסוד י"ב נימין דשערי נמשכי' עוד י"ב יודי"ן אחרים מאלו הי"ב יודי"ן הנז' ונעשי' נימת הי"ג ובה ג"כ י"ב יודי"ן אלו האחרות לכלול כל הי"ב יודי"ן ראשונות בה גם יש בשלשה הויו"ת הנז' דבי"ג חיורתי דגלגותא ט' ווי"ן ג' ווי"ן בכל הוי"ה ויורדי' ונמשכי' ג' ווי"ן שבהוי"ה א' דברישא חוורא עד הדיקנא ואז תכוין בשם אהי"ה דיודי"ן ויש בו ו' אחרת והרי הם ארבע' ווי"ן ו' זו של אהי"ה היא הרביעית לכלם וכן עשה עד שתמשיך ט' הווי"ן של ג' ההויות דרישא חיורא עם ג' ווי"ן שבשלשה שמות אהי"ה דיודי"ן ואז יהיו י"ב ווי"ן ג"כ בי"ב תיקוני דיקנא ואח"כ תכוין ג"כ להיריד מאלו הי"ב ווי"ן אשר בי"ב תיקוני דיקנא להוריד עוד מהם עצמם י"ב ווי"ן אחרים אל תקון י"ג דדיקנא הנק' מזלא קדישא ונמצא כי סוד הענין הנימין הם לעולם בחי' יודי"ן ולכן סגולתם לכסות ולהעלים האור כי ע"י הנימין מתכסי' הפנים של א"א ואין האור מתגלה למטה בדיקנא משא"כ בווי"ן שהם יותר מתגלי' אבל בהסתלק אלו הנימין מעל הפנים יתגלה אור הפנים של א"א כמ"ש באדרא כד מצחא אתגלי וכו' כנראה כי לפעמי' מכוסה והוא ע"י הנימין הנז' גם בהסתלק אלו הנימין יאיר העתיק יומין המתלבש תוך רישא דא"א כנז"ל ויוצא אורו לחוץ ואז יתחברו אלו הנימין על ראשי צדדי הדיקנא שהם פאות העליונות שבזקן ואז יתחברו היודי"ן עם הווי"ן וימשיכו אור גדול היודי"ן בווי"ן וכן הטעמי' בטעמי' והנקודות בנקודות כמו שיתבאר בע"ה כי הווי"ן לעולם יונקים מן היודי"ן ובזה הנז"ל תבין טעם למה לא היו בדיקנא של ז"א רק ט' תקונין לפי שבתחלה הווי"ן הראשוני' לא היו רק ט' כנז"ל:
1
ב׳ועתה נבאר ענין הטעמי' והנקודות הנז"ל הנה נתבאר כי ג' הויו"ת דמלוי יודי"ן יש בי"ג חוורתי דרישא חוורא וכבר נתבאר ענין היודי"ן והווי"ן שבהם ועתה נשארו ג' אותיות דה"ה בכל הוי"ה מהם והנה מאות ד' נמשכי' נקודות ליודי"ן שבו ומן הההי"ן נמשכי' אל הווי"ן וכן עד"ז בטעמים ונבאר תחילה ענין הנקודות ונתחיל ביודי"ן הנה בהוי"ה ראשונ' יש בה ד' יודי"ן ומאות ד' שבו יצאו ונמשכו ד' נקודת אל ד' יודי"ן שבשם זה ולכן תנקד כל יו"ד ויו"ד מאלו הארבע' כל א' מהם בחול"ם וקמ"ץ שהם שתי הברות וד' יודי"ן של הוי"ה השנית נמשכים בהם ד' נקודות מאות ד' שבהוי"ה זו השנית והם כל יו"ד ויו"ד בשב"א קמ"ץ והיא הברה אחת לבד כמו נקודת חול"ם לבד כנודע. וד' יודי"ן של הוי"ה השלישית נמשכי' בהם ד' נקודות מאות ד' שבהוי"ה זו השלישית והם כל יו"ד ויו"ד בסגו"ל וציר"י וגם הם הברה אחת בלבד. וכן עד"ז תכוין להוריד הנקודי' של י"ב היודי"ן שבנימא הי"ג מן הג' דלתי"ן עצמם שבג' הויו"ת הנז"ל ממש ע"ד הנז"ל והנה נקודי הווי"ן שבי"ב תקוני דיקנא הם מן הההי"ן כנז"ל וזה פרטם מן הה"א א' שבהוי"ה ראשונ' יוצאי' ממנה ה' נקודות לארבע' ווי"ן ראשונות באופן זה כי בג' ווי"ן ראשונות יש בכל אחת מהם ב' נקודות שיר"ק וחירי"ק ובוא"ו הרביעית יש ג' נקודות והם שור"ק חירי"ק חול"ם ומן ה"א ראשונ' שבהוי"ה שנית נמשכי' ב' נקודות פת"ח וקמ"ץ לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות שבארבע' השניי' וג' נקודות פת"ח קמ"ץ ושב"א פתח אל ו' רביעית. ומן ה"א ראשונ' שבהוי"ה הג' נמשכי' ב' נקודות שהם סגו"ל וש"בא סגו"ל אל כל אחת מג' ווי"ן הראשונות שבארבע' השלישי' וג' נקודות שהם סגו"ל סגו"ל ושב"א סגו"ל בוו' הרביעית. ונקוד הי"ב ווי"ן אחרות שבתיקון י"ג דדיקנא הם מן ההי"ן השניות שבשלש' הויו"ת הנז"ל כיצד מן ה"א אחרונ' שבהוי"ה ראשונ' יוצאים ממנה שתי נקודות שהם ציר"י ושב"א לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות וברביעית ג' נקודות ציר"י ושבא וקבוץ. ומן ה' אחרונ' שבהוי"ה השנית נמשכי' שתי נקודות קמ"ץ ושב"א לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות שבשניות וברביעית ג' נקודות קמ"ץ ושב"א ושב"א קמ"ץ. ומן ה"א אחרונה שבהוי"ה השלישית נמשכי' שתי נקודות פת"ח ושב"א לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות שבשלישית וברביעית ג' נקודות פת"ח ושב"א ושב"א פת"ח והנה הטעמי' ג"כ הם עד"ז כיצד מן ד' שבהוי"ה א' נמשכו ב' טעמים פז"ר גדו"ל וזרק"א בכל יו"ד מן הארבע' יודי"ן ראשוני' שבי"ב נימין. ומן אות ד שבהוי"ה השנית נמשכים טעם אחר לארבע' יודי"ן השניים והוא סגול"תא בכל אחת מהם. ומן הארבע' השלישים נמשך טעם אחד שהיא קרני פרה לכל אחת מד' יודי"ן השלישיים. וכן עד"ז ממש מג' דלתי"ן אלו עצמם נמשכי' כיוצא בסדר אלו הטעמי' ממש אל י"ב יודי"ן שניים שבנימא הי"ג. ואמנם טעמי הווי"ן שהדיקנא הוא מן הההי"ן ע"ד שביארנו בנקודת והוא כי מן ג' ההי"ן ראשונים שבשלש' הויו"ת הנז"ל יוצאי' אל י"ב ווי"ן די"ב תקוני דיקנא בזה האופן ג' ווי"ן ראשונית יש בהם בכל אחת מהם ב' טעמי' שופר הולך ותביר והרביעית שופר הולך ודרגא תביר. וג' ווי"ן שניות יש תרי טעמי בכל אחת מהם והרביעית יש מאריך ותרי טעמי והג' ווי"ן שלישיות יש בכל אחת מהם טרחא ואתנח והרביעית שבא געיא וטרחא ואתנח. ומן שלש' ההי"ן האחרונות יוצאי' הטעמים של י"ב ווי"ן האחרונות שבתקון הי"ג דדיקנא והם בשלש' ראשונות מק"ף ויתי"ב וברביעית ירח בן יומו ומקף ויתיב. וג' שניות פס"ק וגעי"א שב"א וברביעית פשט"א ופס"ק וגעי"א שב"א. וג' שלישיות שופ"ר מהופ"ך וסו"ף פסו"ק ורבי"ע ותכוין שיתקשרו היודי"ן בווי"ן ע"י הטעמים והנקודות זכרים בנקבות כמו שנבאר ואז יתגלה מצח הרצון והפני' וימשך האור עד הקף מוחי או"א תפילין דז"א כנז"ל:
2
ג׳ואבאר מעט מזער מענין הנז"ל אעפ"י שאין בו כ"כ צורך אל כוונת היחוד כי הנה מן אותיות הדל"ת אשר בהוי"ה הנז"ל יוצאות הנקודות אל הי"ב נימין דשערי ולכן אין בהם בכל ארבע' יודי"ן שבכל הוי"ה רק ד' נקודות אלו שהם כפולות לשנים וזה כונת הנקוד שלהם כי נקודות ד' יודי"ן הראשונים הם חול"ם קמ"ץ והם ב' יודי"ן וא"ו אחת והם בגי' כ"ו כמנין ההוי"ה ושני נקודות ארבעה יודי"ן שניים הם שב"א וקמ"ץ והם בגי' הב"ל עם הכולל ונמצא כי ד' פעמי' ל"ו הם בגי' קד"ם ובכל אחד מהם בגי' אל"ה והאות עצמה הוא יו"ד וז"ס אלהי קדם והארבע' יודי"ן שלישיים הם ציר"י סגו"ל והם בגי' מ"י שהיא הבינ' וארבעה פעמים חושים הם סוד ומאתי' לנוטרים את פריו ומן הה"א ראשונה יוצאים הנקודות לי"ב ווי"ין שבי"ב תקוני דיקנא הראשוני' ולכן בכל ד' ווי"ן היוצאים מן הוי"ה אחת יש בהם חמשה נקודות בכל וא"ו מן ג' הראשונים וג' נקודות בוא"ו הרביעית ונמצא שאם תחבר ו' אחת מהשלשה ראשונות עם וא"ו אחרונה יהיה בהם חמשה נקודות כמספר אות ה' שממנה יצאו אלו הנקודות. גם דע כי הה"א ראשונה שממנה יצאו הטעמים הוא סוד אותה ה"א ראשונה שיש בנקב ימין דחוטם דעתיקא כנז' ביחוד הא' ומשם נמשכי' הטעמים ואח"כ נמשך עד למטה בז"א רוחא דחיי גם הבן ענין זה כי י"ב ווי"ן הראשונים שבי"ב תקוני דיקנא הם צורת א' שצורתה יו"י לפי שניקודי ד' ווי"ן הראשונות הם עגולות כנגד י' ראשונה של אות אל"ף הנז' וד' נקודי ד' ווי"ן שניות הם צורת קוים כנגד ו' שבאמצע אות א' וד' ווי"ן האחרונות הם נקודי' עגולים כנגד י' אחרונה של אות א' הנז' אבל הנקודי' של י"ב ווי"ן שבתקון י"ג דדיקנא הנק' מזלא הם סוד א' שצורתה יו"ד כזה א כי הנה ד' ווי"ן הראשונים נקודתם הם עגולים כדמות י' ראשונ' של א' וד' ווי"ן שניים נקודתם בציור קוים כנגד הוא"ו וד' ווי"ן שלישיים נקודם ג"כ קוים כנגד הדל"ת שבאלף המצויירת א וזה צורתם בנקודתם ובטעמם
3
ד׳יָ֡֘֗ יָ֡֘֗ יָ֡֘֗ יָ֡֘֗ יֳ֒ יֳ֒ יֳ֒ יֳ֒ יֵֶ֟ יֵֶ֟ יֵֶ֟ יֵֶ֟
ו וִֹּ֥֛ וִֹּ֥֛ וִֹּ֥֛ וֲַָ֦ וֲַָ֦ וֲַָ֦ וֲַָ֦ וְֶֶ֖֑ וְֶֶ֖֑ וְֶֶ֖֑ ווווְֶֶ֖֑
וְֵֻ־֤ וְֵֻ־֤ וְֵֻ־֤ וְֵֻ־֤ ו?֨׀ְְָָ ו?֨׀ְְָָ ו?֨׀ְְָָ ו?֨׀ְְָָ ו?ְְָָ֨ וֱֲַֽ֤ וֱֲַֽ֤ וֱֲַֽ֤
ו וִֹּ֥֛ וִֹּ֥֛ וִֹּ֥֛ וֲַָ֦ וֲַָ֦ וֲַָ֦ וֲַָ֦ וְֶֶ֖֑ וְֶֶ֖֑ וְֶֶ֖֑ ווווְֶֶ֖֑
וְֵֻ־֤ וְֵֻ־֤ וְֵֻ־֤ וְֵֻ־֤ ו?֨׀ְְָָ ו?֨׀ְְָָ ו?֨׀ְְָָ ו?֨׀ְְָָ ו?ְְָָ֨ וֱֲַֽ֤ וֱֲַֽ֤ וֱֲַֽ֤
4
ה׳ועתה אבאר ואכתוב סדר עשיית היחוד בקצור שתוכל לכוין בו בהרהורי לבך ועיניך סגורות בקומך אחר חצות לילה תאמר בפיך בכונת לבך ירמ"י או"א שתגלה עתה ע"י מצח הרצון העליון ואח"כ כל מה שנזכיר מכאן ואילך תהרהר ותכוין במחשב' בלבך בכונה עצומה עד התכלית וזהו תכוין תחלה כי בי"ג חוורתי די ברישא חוורא שם הם סוד ג' שמות יהו"ה במלוי יודי"ן ותכוין כי אלו הי"ב יודי"ן אשר יש בג' הויו"ת הנז' הנה הם נמשכי' בסוד הי"ג נימין דשערי דחפיין על אנפוי דעתיקא ותכוין להוריד אותם הי"ב יודי"ן לבדם והם סוד י"ב נימין דשערי ואח"כ תכוין בי מאלו הי"ב יודי"ן נמשכי' מהם עוד י"ב יודי"ן אחרות ונעשי' נימא הי"ג ובה ג"כ י"ב יודי"ן לכלול כל הי"ב ראשונות בה. אח"כ תכוין להוריד ג' ווי"ן שיש בהוי"ה א' דברישא חיורא כנז"ל עד הדיקנ' ואז תכוין בשם אחד של אהי"ה דמלוי יודי"ן ובו ו' אחרת והרי הם ד' ווי"ן והזהר כי לעולם הוא"ו הרביעית היא בחי' אהי"ה לעולם ותחזור לכוין להוריד מהוי"ה השנית דבריש' חוורא כנז"ל ג' ווי"ן אחרות עד הדיקנ' ותכוין בשם שני של אהי"ה דיודי"ן שיש בו ו' אחרת והיא הרביעית לעולם כנז"ל ותחזור לכוין להוריד מהוי"ה השלישית דברישא חוורא ג' ווי"ן אחרות עד הדיקנ' ותכוין בשם השלישי של אהי"ה שיש בו ו' אחרת והיא הרביעית. אח"כ תכוין להוריד מן אלו הי"ב ווי"ן אשר בי"ב תקוני דיקנ' להוריד עוד מהם עצמ' י"ב ווי"ן אחרות אל תקון י"ג דדיקנ' הנקר' מזל"א אח"כ תכוין להוריד מן אות דל"ת שבכל הוי"ה מהשלש הויו"ת דברישא חיורא נקודות אל הי"ב יודי"ן כיצד מן הדל"ת הראשונ' תוריד ד' נקודות כנז"ל לד' יודי"ן של ההוי"ה הראשונ' אשר ירדו אל י"ב נימין דשערי וכן תעשה מג' דלתי"ן שבשלשה שמות ההם אל ג' פעמי' ארבע' יודי"ן שבי"ב נימין דשערי אח"כ תכוין פעם ב' להוריד ג"כ ע"ד הנז' מאותם הג' דלתי"ן עצמם נקודות אל הי"ב יודי"ן שבנימת הי"ג ולא תורידם מן הי"ב יודי"ן העליוני' כמו שנעשת ביודי"ן עצמם כי לעולם הנקודות יורדות מלמעל' מן הדלתי' תמיד תכוין להוריד הנקודות מן הדלת הראשונ' אל ד' יודי"ן שבו וכן בשאר הי"ב יודי"ן האחרונות דבנימת י"ג אח"כ תוריד מן ג' ההי"ן הראשונות שבשלש' הויו"ת הראשונות נקודות אל י"ב ווי"ן הראשונות שבי"ב תקוני דיקנ' מן ה"א ראשונה אל ד' ווי"ן ראשונות שבו וכן בכלם אח"כ מג' ההי"ן תחתונות שבשלשה הויו"ת הנז"ל תוריד נקודות לי"ב ווי"ן שבתקון י"ג דדיקנ' הנקר' מזלא אח"כ תכוין ממש ע"ד הנז"ל להוריד הטעמי' מן הדלתי' אל הי"ב יודי"ן ראשונות ואל הי"ב יודי"ן אחרונות ומן הההי"ן הראשונות אל הי"ב ווי"ן ראשונות ומן הההי"ן מחתונות אל י"ב ווי"ן התחתונות שבתקין י"ג הנק' מזלא אח"כ תכוין לסלק ולהסיר אלו הי"ג נימין דשערי הנז"ל מעל הפנים והמצח דעתיק' ולהמשיכ' אל צדדי הפנים לחברם עם פאת הזקן שיתחברו היודי"ן עם הווי"ן והנקודות העליונות שהם של היודי"ן שהם מלכי' עם נקודות תחתוני' דדיקנ' של הווי"ן שהם עבדים והטעמי' העליוני' של היודי"ן שהם זכרים עם טעמי הווי"ן שהם נקבות לפי שאלו הטעמי' הם למטה מן הווי"ן ותחתיהם משא"כ בטעמי היודי"ן שהם עליהם ולכן הם זכרים אח"כ תכוין בסוד הבינה של עתיק יומין אשר איננה מלובשת כלל בא"א כנודע וכנז"ל שאינו מתלבש בו אלא מחסד שבו ולמטה ותכוין להוריד ולהמשיך ממנה אור עד מצחא דאריך אשר בתוכו הוא הדעת דאריך ובתוך הדעת דאריך מתלבש הסוד דעתיק יומין כנז"ל ואז תכוין כי אור הבינה דעתיק יומין ימשך וירד דרך חוץ עד המצח דאריך והיסוד דעתיק אשר לפנים מן המצח יוציא אורו לחוץ וזה שבחוץ יכנס לפני' והם פוגעי' זה בזה ומאירים אור גדול ואח"כ יורד האור ההוא עד מצחא דאו"א ומאיר שם אור גדול ואח"כ יורד עד מצחא דזעיר אנפין ומאיר שם ועי"ז אתכפיין הדינים אשר שם כנודע ואז יורד האור ההוא עד העינים דז"א ועי"ז יש בו כח אל הז"א להסתכל למעלה במצחא דעתיק' ומקבל אור גדול משם כנז' בזוהר ואמנם מה שאתה צריך לכוין ביחוד הזה הוא שתכוין כי ע"י כך תשיג חכמה ובינה וביאור הענין היא במ"ש באותיות דר' עקיבא ובברייתא דמעשה בראשית שהקב"ה חתם את עולמו באהי"ה אשר אהי"ה ופי' הענין הוא כי הנה שם אהי"ה מורה על העלם האור כאלו אמר אהי"ה לעתיד ואתגלה אבל לא עתה ולכן כדי שבני אדם התחתוני' לא יוכלו להשיג חכמה מה שאינו ראוי להם חתם עולמו באהי"ה אשר אהי"ה ובזה נסתמו מעיינות החכמה מבני אדם והנה ג' שמות אהי"ה הנז' בפ' שמות בשליחות מרע"ה הם בכמה מקומות אבל מה שאתה צריך עתה לכוין הוא בג' שמות בשלשה מקומות אלו כי אהי"ה הא' הוא בבינה דעתיק יומין אשר היא חותם סותם את החכמ' דעתיק יומין והיא סתומה שם בבינה ההיא ואהי"ה הב' במצחא דאריך ע"ד הנז"ל ואהי"ה השלישי במצחא דאו"א ותכוין להמשיך אור החכמה דעתיק יומין למטה ממדריג' אל מדריגה מאהי"ה אל אהי"ה השלש' הנז' ואח"כ תורידה עד מצחא דז"א ותכוין כי שם יש שם ההוי"ה הכתוב' בפ' שמות אחר הג' פעמי' אהי"ה כנודע ותכוין כי ע"י המשכת האור הנז' שהמשכת תתגלה החכמה וסודותיה בשם ההוי"ה הזאת אשר שם במצחא דז"א ותכוין שמזאת ההיי"ה הנז' ימשך משם אליך ידיעת גלוי סודות התורה שיודיעוך מן השמים גם תכוין כי כל אלו המצחים הנז' הם בסוד יסוד ודעת כנז"ל ונודע שאלו הספי' מורים על בחי' הזווג ולכן תכוין בזו"ן שהם ב' שמות הוי"ה ואדנ"י ותחברם ותזווגם ותשלבם יחד וזה על ידי כח אור המצח העליון שנמשך כאן:
5
