שער רוח הקודש י״דSha'ar Ruach HaKodesh 14
א׳אמר חיים הכותב שמעתי ממורי ז"ל שראוי אל האד' שיכוין בקומו אחר חצות לילה בפ' פקח עיניך וראה שוממתינו ולכוין כך במחשבתו כי פק"ח בגי' שם הוי"ה מ"ה דאלפי"ן ושם אהי"ה דאלפי"ן והוא בגי' קמ"ג ושניה' הם בגי' פק"ח ותאיר בהם מן שם אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' כמנין עיניך ע"ה והוא קס"א והוא מועיל מאד אל האד':
1
ב׳גם פסוק עיניך לנכח יביטו נכ"ח בגי' שלשה פעמי' שם ההוי"ה כי צריך לצייר ג"פ שם ההוי"ה אחד מימינו של אדם ואחד משמאלו ואחד מלפניו אך לאחריו אינו צריך וזהו לנכח כי גם הצדדי' נקרא נכח ובזה ישמור עצמו מן החטא כי השי"ת רואה מעשיו הפנימי' בכח שלשה שמות אהי"ה יהו"ה אדנ"י התלוי' בנשמתו ורוחו ונפשו וז"ס פ' והי"ה שם בך לעד כי שם והיה הוא ששם בך לעד ובחוץ בפניו רמוז שם הוי"ה וכן בימין וכן ביד שמאל:
2
ג׳כבר ידעת כי כ"ח מלאכי' יוצאים מן ר"ת של הנקודות כנז' בתקונים תקון ע' דף קכ"ח. וביום א' מן השבוע תכוין שם הוי"ה כלה בסגו"ל כזה יֶהֶוֶהֶ עם מלאכיו שהם ר"ת סגול והם סמטוריה נ"א סמטריה גזריאל למואל וענאל נ"א וענאל למואל וביום ב' תכוין בשם הוי"ה כולה בנקוד שב"א כזה יְהְוְהְ ומלאכיו שהם ר"ת שב"א שמעיאל ברכיאל אהניאל.
3
ד׳וביום ג' תכוין בשם הוי"ה בחולם כזה יֹהְוֹה ומלאכיו הניאל להדיאל מחניאל (א"ש חל"ם בלא וא"ו):
4
ה׳וביום ד' תכוין בשם הוי"ה בחיריק כזה יִהִוִהִ ומלאכיו חזקיאל רהטיאל קדשיאל .
5
ו׳וביום ה' תכוין בשם הוי"ה בקבוץ כזה יֻהֻוֻהֻ ומלאכיו שמועאל רעמיאל קניאל (א"ש נראה שגם הקבוץ מלאכיו בר"ת שורק בלא וא"ו כמו ביום ששי:)
6
ז׳וביום ששי תכוין בשם הוי"ה בשורק יוּ הוּ ווּ הוּ ומלאכיו שמשיאל רפאל קדשיאל.
7
ח׳וביום שבת תכוין בלילה בשם ההוי"ה כל אות ממנה בשתי נקודות שב"א סגו"ל עם מלאכיה' שר"ת הם שב"א סגול כנז"ל (א"ש כזה יֱהֱוֱהֱ) וגם תכוין בהוי"ה אחרת בניקוד צירי עם מלאכיו כנז"ל (א"ש לא נזכר למעלה נקודת צירי וצ"ע ואולי נזכרו בספר התקונין)
8
ט׳בבקר של שבת יכוין בשם הוי"ה כל אות ממנה בשתי נקודות שהם שב"א קמץ עם מלאכיה' כנז"ל. (אמר שמואל גם קמ"ץ לא נזכר למעלה) וגם תכוין בהוי"ה אחרת בנקוד קמ"ץ עם מלאכיו שהם קדמיאל מלכיאל צוריאל. ובמנחת שבת יכוין בהוי"ה אחת שכל אות ממנה בשתי נקודות שהם שב"א פת"ח עם מלאכיה'. וגם תכוין בהוי"ה אחרת בניקוד פתח עם מלאכיו שהם פדאל תלמיאל חסדיאל
9
י׳גם כבר ידעת כי ביום א' מתגלה בו בריאה. וביום ב' מתגלה בו יצירה. וביום ג' מתגלה בו עשיה. וביו' ד' מתגלה בו עשיה. וביום ה' מתגלה בו יצירה. וביום ו' מתגלה בו בריאה. גם דע כי א"ל שד"י הוא בבריאה. וא"ל יהו"ה הוא ביצירה. וא"ל אדנ"י בעשיה. גם דע כי הוי"ה דע"ב הוא באצי'. והוי"ה דס"ג בבריאה. והוי"ה דמ"ה ביצירה. והוי"ה דב"ן בעשיה. ובהקדמות אלו תכוין מה שנכתוב עתה בעהי"ת:
10
י״אביום א' תכוין בשם הוי"ה בנקודת אלהי"ם (א"ש כזה יֱהוֹהִ והם שב"א סגול חולם חיריק) ואל שדי ושם ס"ג ואהי"ה. דיודי"ן משולב בהוי"ה דס"ג (אמר שמואל מספקא לי אם מתחיל השלוב בהוי"ה או באהי"ה והיותר פשוט לי שמתחיל השלוב בהוי"ה כזה יאההויהה. גם תכוין בשני שמות אְבָגְיֶתֵץ יְהָוֱהֵ) בניקוד ר"ת בראשית ברא אלהים את ומצד שיום א' רומז לחסד שהוא ענף החכמה שהוא שם ע"ב דיודי"ן לכן שם ההוי"ה השולט בו הוא הוי"ה דיודי"ן של ע"ב ומצד שהבריאה נגלית ביום א' כנז"ל לכן הוא שם ס"ג. ונלע"ד חיים שניקוד ע"ב יהיה בפתח וניקוד ס"ג יהיה בציר"י. גם תכוין שם ההוי"ה בניקוד סגול עם מלאכיו כנז"ל:
11
י״בביום ב' תכוין בשם קַרְעֶ שְטַן בניקוד ר"ת ויאמר אלהי"ם יהי רקיע ומצד שיום ב' רומז לגבורה שהוא ענף הבינ' לכן שם ההוי"ה השולט בו הוא הוי"ה דס"ג ומצד שהיציר' מתגל' ביום ב' כנז"ל לכן הוא הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן וניקוד דס"ג הוא ציר"י גם אפשר שב"א וטוב לכוין בשתיה' וניקוד דמ"ה הוא חול' גם תכוין בהו"יה בניקוד שב"א עם מלאכיו כנז"ל. גם א"ל הוי"ה והוי"ה דאלפי"ן דמ"ה עם אה"יה דאלפי"ן משולב זה בזה:
12
י״גביום ג' תכוין בשם נַגְדֶיִכַש יהוה בניקוד ר"ת ויאמר אלהי' יקוו המי' ומצד שהוא יום שלישי רומז בת"ת לכן שולט עליו שם מ"ה דאלפי"ן ומצד שהעשי' שולטת בו הוא שם ב"ן דההי"ן וניקו' דמ"ה הוא חול"ם וניקוד דב"ן הוא חול"ם ציר"י קמ"ץ ציר"י ושם הוי"ה בחול' עם מלאכיו כנז"ל וא"ל אדנ"י ושם הוי"ה דב"ן עם אהי"ה משולבי' זה בזה:
13
י״דביום ד' תכוין בשם בַטְרֶצְתְג בניקוד ר"ת ויאמר אלהי"ם יהי מאורות וההוי"ות כיום שלישי אלא ששם הוי"ה הפשוט בחיריק עם מלאכיו כנז"ל.
14
ט״וביום ה' יכוין בשם חַקְבֶטִנַע בניקוד ר"ת ויאמר אלהי"ם ישרצו המים וההוי"ה כיום ב' אלא שההוי"ה הפשוטה היא בקבוץ עם מלאכיו כנז"ל.
15
ט״זביום ו' יכוין בשם יַגְלֶפַזָק בניקוד ר"ת ויאמר אלהים תדשא הארץ וההויו"ת כיום א' אלא ששם הוי"ה הפשוט הוא בשורק עם מלאכיו כנז"ל.
16
י״זביום שבת יכוין בשם שַקְוֶצִיַת בניקוד ר"ת ויאמר אלהים הנה נתתי לכם וכן הוי"ה דס"ג וכן בציר"י בלילה. ובבקר הוי"ה דע"ב בקמ"ץ גם בפתח. ובמנחה הוי"ה דמ"ה בחולם גם בפתח:
17
