שער רוח הקודש ט״זSha'ar Ruach HaKodesh 16
א׳והר"ש אוזידא ז"ל א"ל ששמע ממורי זלה"ה שמי שישב מ' יום רצופי' בלתי דבור של חול ישיג חכמה והשגה. גם שמעתי ממורי ז"ל כי האדם הרוצ' שתעלה נשמתו בלילה בסוד פקדון הנפש כמבואר אצלינו בפ' בידך אפקיד רוחי הנה אין ספק שמי שיהיה צדיק ושלם בכל מעשיו נשמתו עולה בכל לילה למעלה וכנז' היטב במ' הנעלם של הזוהר ע"ש אבל יש קצת מצות שאעפ"י שלא יהיה האדם שלם יש בהם סגולה להעלות נשמתו למעלה בלילה ואין צריך שיעשה כלם רק אם יעשה אחת מהם בלבד כמו שנבאר אם יעשה דבר אחד מהם כתקנו יספיק לו להעלות נשמתו למעלה בלילה ההיא בלבד זולתי אם ח"ו עבר איזו עבירה גדולה המונעת אותו מלעלות ואין דברינו עתה אלא באדם אשר מתהלך בדרכי השי"ת ואינו עושה עבירה במזיד והנה הם ששה דברים שכל אחד מהם לבדו אם הוא כתקנו יספיק. הא' הוא שבאותו יום נתכוון בתפלתו כוונה שלימה באופן שגרם בעת נפילת אפים דתפלת שחרית זווג העליון וז"ס מש"ה מי יעלה בהר ה' וגו' פי' מי היא הנשמה של האיש שתוכל לעלות בלילה אל הר ה' והוא הג"ע העליון והשיב הפסיק עצמו וביאר ואמר נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו פי' כאשר נשא נפשו למעלה בסוד מ"ן בנפילת אפים בעת אומרו אליך ה' נפשי אשא לא נשאה לשוא ר"ל על חנם אמנם היתה בנשיאות נפשו ממש שגרם זווג עליון ע"י נשיאת נפשו ואיש כזה ודאי שיוכל לעלות נשמתו בלילה בהר ה' ובמקום קדשו לעשות ג"כ על ידו זווג עליון של יעקב ולאה הנעשה בכל לילה אחר חצות לילה ועולה שם נשמתו ג"כ בסוד מ"ן כמבואר אצלינו בס' שכיבת הלילה. הב' הוא אם נתן ביום ההוא צדקה כתקנה והוא שלא ידע למי נותנה והמקבל' לא ידע ממי נטלה וגם צריך שיתן הצדקה ההיא לאדם הגון וראוי ליתן לו צדקה. הג' הוא אם היו עליו כל היום ההוא תפילין בלי הסח הדעת כלל מהם ויכוין בהם הכונה הקצר' המבוארת אצלינו. הד' הוא מאן דזכי לחייבא שבאותו היום מנע אל איזו רשע מן איזו עבירה והחזירו בתשובה מעון ההוא בלבד או אם מדבר על לב הרשע דברי תשובה ועשו פירות והם מועילי'. הה' הוא שבעת שכיבתו יתן אל לבו לזכור כל החטאי' שחטא ביום ההוא בלבד ויהיו כלם נגד עיניו אז וישוב בתשובה אז מהם ויתודה עליהם בפיו אחר הק"ש של השכיב' כמבואר אצלינו בסדר השכיב' שהוא אחר שיאמר מ' ויהי נועם ואלו נקראי' בס"ה מארי דחושבנא בכל ליליא וצריך שלא יחסר אפי' חטא או דקדוק קטן של חטא אשר חטא ביום ההוא וכלם יתודה עליהם אז בעת השכיב' ולא ישכח אפי' אחד מהם ולענ"ד ששמעתי ממורי ז"ל שאין צריך שיזכור כל מה שעשה ביום ההוא דא"כ אין לדבר סוף אמנם כיון שטורח בדעתו ונותן אל לבו לזכור כל אשר יוכל לזכור ממה שחטא ביום ההוא יספיק.
1
ב׳גם א"ל שמי שהוא משורש קין צריך להזהר להסיר הסכין מעל השלחן בעת ברכת המזון לגמרי ולא יספיק לכסותו בלבד יען כי כלי הזיין הם בקין כנודע. גם צריך שלא לשפוך דם ואפי' דם מילה ושלא להרוג אפי' פרעושי' וכנים. גם א"ל שצריך להזהר מן דברים אלו מן פסיעה גסה מהגאו' ממעוט אכילה. כונת התפלה. ובפרט בברכת השיבה שופטינו. יזהר בברכת הנהנין. יזהר לשים מלח על השלחן. יזהר שלא לשתות מים אחר המזון. צריך להזהר בכבוד חבירו. גם יזהר כשאומר נקדישך לכוין לחבר רגליו ולכוין בשם אבגית"ץ כמבואר במקומו. גם צריך להזהר שלא לעקור שום שער מן הזקן אפי' דרך עסק שיכוין כי זק"ן זק"ן הם בגי' שד"י כנז' במקומו. גם צריך לכוין כשלובש בגדי שבת בשם אהרר"יאל כנז' במקומו. גם יזהר שלא לחבר ולשלב עשר אצבעות ימין ושמאל זה עם זה. ולכוין בהם בשם אהו"ה שהיא בגי' אצבע כנז' במקומו. (אמר שמואל החשבון הוא כך במלוי יודי"ן אלף הי ויו הי הם בגי' קס"ג ואצב"ע בגי' קס"ג). גם יזהר שלא יגעו רצועות התפילין בקרקע ולכוין כי רצועה היא בגי' שני פעמי' א"ל כנז' במקומו. גם יזהר שיסתכל בכוס של ברכה ולכוין כי כשתשליך לתוכו המי' הם ט' יודי"ן שבארבע הוי"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כנז' במקומו וראה והבן כי כל ניצוץ נשמה הוא יו"ד אחת כי כל נשמה כלולה מעשר ולכן בקרח הם י"ג נצוצין כנגד רבוע הוי"ה דאלפי"ן שהיא בגי' ק"ל ועד"ז בכלם עד המלכות. למך שהם כ"ב נצוצות כנגד כ"ב אותיות שבמלוי הוי"ה ואדנ"ות.
2
ג׳גם א"ל מורי ז"ל הקדמ' אחת טובה והיא זאת דע כי אין לך אדם שאין לו יום אחד קבוע בשבוע ויום א' קבוע בחדש ואותו היום יפה לו לכל דבריו כי מזלו תלוי באותו יום כפי שרש נשמתו ובאותו היום אין לו פחד משום דבר רע וגם כי לא ימות באותו היום וז"ס מ"ש רז"ל ושוב יום אחד לפני מיתתך והוא באותו היום שאין לך פחד שתמות בו שוב ביום ההוא בתשובה כי אח"כ בשאר הימי' אולי תמות ולא יהיה לך זמן לשוב בתשובה. גם א"ל כונת הצדק' והתפל' והוא לייחד שם י"ה הנפרד מן ו"ה וקודם שהאד' שיעשה איזו מצוה או צדקה יאמר לייחדא שמא דקב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו בשם כל ישראל ויכוין לחבר שם י"ה שהם דחילו ורחימו עם ו"ה שהם קב"ה ושכינתיה.
3
ד׳וענין הצדק' תתן הפרוט' ותכוין כי פרוט"ה הוא סוד פר"ט ו"ה כי שרש הדיני' הם רפ"ח ניצוצין ועם הכולל הם פר"ט והדיני' עצמם הם במלכות הנקראת ה' תתאה וכשמתחבר ו' עם ה' אז פרט הדיני' נמתקים וזה נעשה ע"י הצדק'. גם מזמור יענך ה' ביום צרה טוב לבעל תשובה לקרותו ולכוין בשני פעמי' יב"ק שבו האחד בראש המזמור בר"ת 'יענך 'יהו"ה 'ביום 'צרה בגי' יב"ק והב' הוא בסוף המזמור בר"ת יעננו ביום קראנו ר"ת יב"ק. גם פסוק כי אני ה' רופאיך יש בו ד' יודי"ן וטוב לאמרו בכל יום ולכוין בו להסיר מעליו הקליפות ע"י ד' יודי"ן אלו שהם ד' יודין של שם הוי"ה דע"ב דיודי"ן. אמר שמואל מה שנלע"ד הוא שיאמר כל הפסוק האמנ' הכוונה תהיה בד' יודי"ן שבארבע תיבות הנז' ועדיין צ"ע כי במלת רופאיך אין בה יו"ד ואפשר שטעות נפל ואפשר לומר יו"ד של מלת עליך:
4
ה׳אמר שמואל אחר שכתבתי כל הנז' והם מדות טובות שיתנהג בהם האדם כדי שמתוכם תזדכך נפשו לקבל השגה או רוח הקדש או מיני התבודדות או ענין השתטחות על קברי הצדיקי' כדי לקבל מהם שפע והשג' כאשר נבאר ענינ' באורך בסוף השער בע"ה מהם יחודי' על קברי הצדיקי' עצמם ומהם יחודי' בבית האד' עצמו ומה' יחודי' לתקן את נשמתו הנה אכתיב כל מיני התקונין אשר צריך האד' לתקן את נפשו תחלה בעה"ז ויטהר מזוהמת חלאת עונותיו ואח"כ יוכל לייחד כל. מיני יחודי' אשר נבארם בעהי"ת וזה החלי בעזר צור גואלי:
5
ו׳א"ה עוד מצאתי לשון א' בספר עולת תמיד הנ"מ ד' נ"ט ע"ב השייך לכאן וז"ל
6
ז׳לפי שהאדם נברא מחומר וצורה שהיא נפש ורוח ונשמה שהיא חלק אלוה ממעל שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים וגופו הוא חומר עכור מצד הקליפה המקטרגת ומונעת האדם משלימות הנפש להכריתה מאילנא דחיי לפי שהוא מלך זקן וכסיל שנולד י"ג שנה קודם הנשמה כידוע ולכן אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:
7
ח׳צמח ד' ענייני' שייכים בכל דבר נזכרו בחכמת ההגיון והם הפועל והחומר והצורה והתכלית ומתיישבים בענין זה הפועל הוא השי"ת שברא את האדם מחומר עפר מן האדמה: ונתן בו צורה ויפח באפיו כו' וכל זה לעובדה ולשומר' את הצורה כי זה כל האדם והיינו תכלית של הדברים וזהו שאמר פה כי לכך נבראת. וכמו שהחומר הקדים לצורה שהיא חלק אלוה כן היצר הרע הקדים ליצה"ט ודי בזה. וזהו סוף דבר הכל נשמע. כו' ר"ל דבר האחרונ' מאותם ד' הנז"ל שהיא התכלית וידוע שהחטא פגם וכתם וחלודה בנפש וזהו חולי הנפש הטהור' וכשהיא בטנופה ובכתימה אינה יכולה לראות ולהשיג השלמות האמיתי שהוא סודות התור' כדי להדבק בו צורה כי לכך נבראת ולכן שואלין אותה צפית בשיעור קומה שהם סודות התור' והעון נעשה מסך ומבדיל בינה לבין קונה לראות ולהבין בדברים העליוני' קדושים וטהורי' שנאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש שמשיבה אותה במקומה להדבק החלק בכל וכשאיננה טהורה אינה יכולה לראות ואין מזהירין בה הדברי' הטהורים כמו שאין מזהירין במראה הנחשת כשהיא מלאה כתמים ועלה בה חלודה שאין נראין בה הצורות כי אם עצבות ומקולקלות וכשהיא זכה וברה אז נראין בה הדברים והצורות כתקנם כצורתם. כך הנפש כשהיא טהורה וזכה אז מצטיירים בה הדברים הקדושים העליונים וכשהיא בחלודה ובכתימה אז כל מר מתוק כמו שהחולה כשהוא בחוליו הוא מואס הדברים הטובים ואוהב הדברים המכבידים החולי והרופא לקרב לו הבריאות נותן לו סממנים מהם כלענה שבאותם הדברי' יחזור הטבע לטבעו הראשון ובריאותו כשהי' כך הנפש החולה להסיר החולי ממנה צריך שיקבל עליו מרירות הרפוא' ותשובה בסיגופים ובתעניות בשק ובאפר ומלקיות וטבילות וטהרה מטינוף וכתם העונות כדי שיוכל להשיג ולהבין בדברים העליוני' שהם כבשונו של עולם שהיא זאת החכמ' הנעלמת מימות הקודמות הרשב"י ע"ה עד עתה כמו שאמר ע"ה דלית ליה רשותא לאתגלית עד דרא בתראה דייתי מלכא משיח' שהוא זה הזמן שע"י מורינו הקדוש האלהי כמהר"ר יצחק די לוריא ז"ל ע"י רות הנבוא' שהופיע בו התחיל להאיר עינינו באור החכמ' האלהי הזאת הנעלמת מעיני כל חי לשיהי' התעלות וסיוע מלמטה כמ"ש ז"ל העליונים צריכים לתחתונים בפועל והרשב"י ע"ה אמר דצריך התעוררות מתתא לעילא כדי שיהי' סיוע לביאת הגואל ושיהי' במהרה בימינו שאנו רואי' הצרות תכופות זו לזו וכל הסימני' שאמר ר' ישמעאל ע"ה שיהו בעקבות משיחא אנו רואים בזמנינו זה כי אם אחד לא נעדר ומהתגלות אור החכמה הזאת ע"י הקדוש האמיתי ע"ה והוא לא היה מגלה שום סוד מסודות החכמ' הקדוש' הזאת למי שהיה רואה ברוח הקדש פגם בנפשו עד שהי' נותן לו תקון לתקן את כל אשר עיוות וכמו שהרופא הבקי נותן לכל חולי הסם הצריך לרפאת אותו החולי כך ע"ה היה מכיר העון ואומר לו המקום שפגם ונותן לו התיקון שצריך לאותו עון לכבס נפשו כדי שיוכל לקבל האור העליון כדכתיב כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי. ועתה בעונותינו הרבים והרעי' נתבקש בישיבה שלמעלה הוא ע"ה הלך למנוחתו ועזב אותנו לאנחות ואין מי שיסיר מסך המבדיל בינינו לבין אלהינו שהם העונות כמ"ש הנביא ע"ה כי אם עונותיכם מבדילי' ביניכם לבין אלהיכ' ובעבור שאמרו רז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו אמרתי כדי לזנו' את עצמי ולזכו' למי שרוצה לשוב בתשובה שלימה ורוצה לטה' נפשו וליכנס בפרדס החכמ' כדי שיצטיירו בנפשו הדברי' העליונים הקדושי' אמרתי לכתוב העונות שהאדם נכשל בהם בבחרותו או בזקנותו כמש"ה כי יצר לב האדם רע מנעוריו והרפוא' שצריך שיעשה לכל עון ועון לידע המקום שפגם מה יעשה לתקן ומה תשובה שצריך לעשות לתקן את אשר עיות מהנמצא בידי מפי הרב ע"ה והכוונות ותקונים שצריך לכל עון ועון וגם הגלגולי' שיתגלגל על כל עון ועון כדי שיחרד לבבו מעונשו וישוב אל ה' וירחמהו והוא ית' ויתעלה יאיר עינינו באור תורתו ויגלה עינינו לראות ולהבין נפלאות וסודות תורתו הקדוש' והתמימ' ומאת עילת כל העילות וסבת כל הסבות אני מפיל תחנתי לפני כסא כבודו ומתפלל ומבקש ושואל עזר וסייוע שיעזרני ויסייעני ויצילני משגיאות לבל אכשל בכתיבתי ושיהיה עבודתי רצויה לפניו ושכוונתי לשוב מעונותי ולעובדו בלבב שלם כי בו בטח לבי ויעזרני ויאיר עיני באור תורתו הקדושה אעפ"י שאינני ראוי ולא כדאי ליכנס לפנים ממחיצתי אבל הבא ליטהר מסייעין אותו לכן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש ואתחיל עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. והנה אתחיל לכתוב רפואת חולי הנפש כנז"ל כאשר שמעתי מפי מורי זלה"ה. עכ"ל הר' עולת תמיד)
8
