שער רוח הקודש קע״זSha'ar Ruach HaKodesh 177
א׳יחוד מ"ו למהר"ם אלשיך ז"ל. יחבר וישלב אלו השמות יחד שהם אהי"ה אל"ף ה"י יו"ד ה"י אל"ף למ"ד פ"א. ה"י יו"ד. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י. יו"ד שהוא אהי"ה פשוט ומלוי ומלוי המלוי וזה סדר שלובו אֹאַ לֹלֹ פַפַ לַהַ מַיַ הֹיַ פַוַ הד אֹ הַהַ יַוַ יוַֹד הֹ יַוֹדֹ ַדַוַ דַלַתַ יֹ הַיַ יַוֹדֹ הֹ אלי בגי' א"ם והוא כנגד אהי"ה במלוי מלויו כתר שבבינה וגם אלי אלף מן אהי"ה למ"ד ג' יודי"ן מן המלוי של אהי"ה והיו"ד כנגד עשרה אותיות המלוי וכן בהוי"ה דס"ג שהוא עדיין בו"ק הבינ' ואח"כ אל אחו' למתקם כי מלוי אלי בגי' קע"ד כמספר אחו' דס"ג שהם קס"ו וח' אותיות מן העשר הרי קע"ד כי השתים העודפים הם באל"ף למ"ד מן אל יומן קע"ד הנז' יוצאים ב' שמות אלהי"ם והם בגי' קע"ב ועם ב' הכוללים קע"ד כי נמשך ענין אחו' דזו"ן ואח"כ למטה במקום שירדה למטה ונפרדה במקומ'. (א"ש לא הבנתי כי המלוי של אלי אינו קע"ד כי אם קס"ד כי אל"י במלואו הוא ר"ה באופן זה אל"ף למ"ד יו"ד תסיר מנין אלי שהוא א"ם נשארו קס"ד וצ"ע) אל"ף למ"ד יו"ד כ"ה הרי המשכנו שפע חיות מלמעלה למטה כדי להלביש בזה ע"י ציור האותיות א כ"ו ל לו שהיא יו"ד וי"ו כ"פ והיו"ד הרי ע"ב והרי זה פנימי אל הקודם. ציור אחר א"כ למ"ד כ"ו והיו"ד הרי כ"ו והכולל הרי נ"ז והרי זה הוי"ה של יו"ד ה"י ו"ו ה"ה ציור שלישי אל"ף כ' למ"ד ד"ו והיו"ד הרי מ' וע"ה הרי מ"א כי חוזר אל מקורו הראשון הוא אל"י בגי' מ"א. ֵַָ וַיוֹ (א"ה ה' יוס"ד ז"ל פי' הם צורת הקמץ ופתח וצרי ע"כ יי השנים הוי"ה שם בן ד' ועם השלישי מ"ו שהוא המלוי דהוי"ה דיודי"ן הא' חצי השם והשנים א"ה פי' ב' ציורים הא' כ"א מהם הוא הוי"ה שלימה כי הא' ע"ב שהוא שם בן ד' מלא ביודי"ן והב' נ"ז שהוא שם בן ד' וכו' אבל הג' שהוא מלוי בלבד קרוי חצי שם והנה ציור הא' ו' אותיו' כ"ו כו"י י' וציו' הב' כ' כו"י שהם ד' אותיו' וציור הג' ד' אותיות ג"כ כ' דו"י הרי י"ד ושורשם שהוא אל"י ג' אותיות הרי י"ז עכ"ל ה' יוס"ד). וכתוב עוד על זה משם הרב דוד נטף ז"ל וז"ל דע כי יש קפ"ד אותיות באחו' דפשוט ומלא ומלא דמלא דאה"יה דיודי"ן וכאשר תסיר ער אתיות השורש ישאר קע"ד הנה הציור הא' והב' יש בכל אחד מהם הוי"ה בציור האל"ף או בציור הלמ"ד אמנם הציור הג' לא יש בציור האל"ף כי אם ך' ובהתחברם עם הויה שבשתי הציורים הראשונים יהיו מ"ו כמנין מלוי ע"ב והנה הציור הג' הלמ"ד ציור ד"ו שחשבונם י' וציורם ה' הרי חצי השם ועם ב' אותיות ד"ו הרי י"ז שהוא כמנין אהו"ה שם הדעת הרי איך כל אלו יצאו מן שם אלי שהוא גי' מ"ב ע"ה כמנין קמץ ופת"ח וצר"י. וגם צורתם ו"י ו' י' י' שהם בגי' מ"ב וגם מבטאם יולידו ניקוד כמותם והם בגי' מ"ב כמנין שם אל"י ע"ה עכ"ל הרב הנז'.) הם שם שלם ועולה י"ז שהוא בגי' טוב וע"ה י"ח ויורד עד היסוד שבחכמה שהוא סוד הדעת המושך מן החכמה אל היסוד שבה והוא הנאמר על משה ואיו. קמ"ץ בגי' ר"ל ועם ג' אותיות הם רג"ל והם הוי"ה ואהי"ה דיודי"ן והכונ' היא כי הדעת המשיך כל זה מן חכמה אל בינה. פת"ח בגי' הוי"ה דיודי"ן דע"ב עם אהי"ה דההי"ן קנ"א הם בגי' רכ"ג ועם רל"ג הנז' הרי תנ"ו ועם ל"ב נתיבו' שהם ל"ב אלהי"ם דבראשית הרי פת"ח וז"ס תנו כבוד לאלהינו. א"ש הענין הוא כי כבוד בגי' ל"ב וזהו תנ"ו כבו"ד: צרי בגי' ש' והם אהי"ה דיודי"ן קס"א ואהי"ה דאלפי"ן קמ"ג עולים הכל בגי' ש"ד כמנין צר"י עם ג' אותיותיו והתיבה:
1
