שער רוח הקודש ב׳Sha'ar Ruach HaKodesh 2
א׳הקדמה אחת בענין הזקני' והשופטי' והנביאים ואנשי כנסת הגדול' הנה נתבאר אצלינו בענין החסדים איך מקצת' מגולים למטה מן החזה דז"א ומקצת' מכוסים למעלה ממקום זה ויש בחסדים אלו ירידה ועליה שהיא חזרת האורות ממטה למעלה עד כתר דז"א וכן המוחין השניי' הנקרא חו"ב יש בהם עליה וירידה. ונבאר דרך כללות ענין סדר הדורות במקומות אלו והנה יש ג"כ ב' בחי' והם מוחין מצד אבא ומוחין מצד אימא והנה הזקנים והשופטי' היו מב' מוחין דאבא שבז"א ויש מהם שהיו מבחי' עלייה ומבחי' ירידה ומחו"ב והנביאי' כלם מב' מוחין דאימא שבז"א ויש בה' מצד ירידה ויש בהם מצד עלייה ומבחי' חכמה ומבחי' בינה. ואנשי כנסת הגדולה היו מן הדעת דמצד אבא שבז"א ויש בהם עלייה וירידה והזוגות הם מדעת דמצד אימא שבז"א ויש בהם ענייה וירידה. ואנטיגנוס איש סוכו היה מן העליי' והתנאים בעלי מקרא בשליש המכוס' בת"ת ובדרך ירידה. ובעלי נביאים בחסד בירידה. ובעלי כתובים בגבורה בירידה. ובעלי משנה בת"ת המגול' ובדרך ירידה. ובעלי תלמוד בנצח ובדרך ירידה. ובעלי מדרש בהוד ובדרך ירידה. ובעלי אגדה ביסוד דרך ירידה וכנגדם של כל אלו הבחי' יש בדרך עלייה מן היסוד עד הדעת כיצד בעלי אגדה של קבלה ביסוד. ובעלי מדרש של קבלה בהוד ובעלי תלמוד של קבלה בנצח. ובעלי משנה של קבל' בת"ת המגולה. ובת"ת המכוס' נקודין דקבלה. ובגבורה תגין דקבלה. ובחסד טעמים דקבלה. וכן עד"ז יש בתנאים מצד אבא בכל הדרכי' הנז"ל בעלייה ובירידה ממש ככל הנז'. וכן האמוראי' הם עד"ז אלא שהם מבחי' זמן הקטנות הנק' יניקה. ורבנן סבוראי הם ככל הנז' אלא שהם מבחי' זמן עיבור. והגאונים הם ככל הנז"ל אלא שהם בז"א כמו שהיה אחרי התיקון גם של או"א ועדיין לא נתקן ז"א. והפוסקי' הם בז"א אחר תקון עתיק ואריך בלבד. והדורות כלם כאחד שאחר הפוסקים הם מבחי' ז"א אחר שנתקן עתיק יומין לבדו והבחי' הנז"ל כלם הם מבחי' ז"א לבד ואח"כ יבא המשיח במהרה בימינו אמן. ודע כי כל הבחי' הנז' ישנם ג"כ בלאה וברחל ובדור המדבר וביעקב וענין בעלי המסורת הם ביעקב:
1
ב׳אמר שמואל ראתי לסמוך אחר הנז' ענין השגת הרב הגדול זלה"ה. דע כי גם בדפק האדם כמו שבו נודע וניכר תחליאים הגופניים אל הרופאי' הגופניי' כך מורי זלה"ה היה מכיר בו חולי הנפש בהיותו ממשמש בדפק האדם וסוד הענין הוא זה דע כי הנה האדם העליון שהוא ז"א וכבר ביארנו בסוד פ' כלם בחכמה עשית כי אבא עילאה שהוא חכמה הוא חיות כל האצי' וכאשר הא"ס מתפשט אורו העליון בתוך האצי' הוא מתלבש תחלה תוך אבא ומתעלם בתוכו ואז מתפשט אבא בתוך כל האצי' כלו עד סופו ובתוך אבא מלובש ומוצנע חיות כל האצי' ונעלם בו כנז' וע"י אבא שואבים כל האצי' החיות עליון של הא"ס המחי' לכל עולם האצי' וז"ס כלם בחכמה עשית והנה החכמה הזו מתפשט בבחי' הוורידים והעורקים של הדם החיוני של אדם שהם בחי' הדפק' הדופקים הנודעי' ובתוך הדפקים ההם גנוז ונעלם ומלובש החיות העליון דא"ס המחיה את האצי' כולו באופן כי הדפק עצמו שהוא הווריד הוא אבא והחיות שבתוכו הוא אור וחיות של הא"ס המחי' האדם וכבר ידעתי כי כלא אתברר במחשבה כנז' בהיכלות דפ' פקודי שכל הש"ך ניצוצות אתברירו במשבה ויצא הפסולת והרע מתוך הטוב ולכך בחי' הדם הטוב שהוא החיות המשובח הוא נעלם בדפק. והדם הרע יוצא לחוץ ולפעמים מחמת העונות של האדם אין יכולת במחשבה לברר ולדחות מותר פסולת הדם הרע לחוץ ואז יחלה האדם וצריך להקיזו כדי יצא לחוץ כנודע אל הרופאים כשמקיזין דם הדפק. והנה נודע כי אבא הוא שם הוי"ה דיודי"ן דע"ב והאחורי' שלו הם בגי' דפ"ק והענין הוא כי אין פנימיו' אבא עצמו יורד למטה ומתלבש באדם רק האחורי' שלו כנודע כי כל דבר עליון אינו יורד למטה אלא בחי' האחורי' שלו והוא בחי' הדפ"ק הנז' וזהו הטעם שכל חיות האד' תלוי בדפק וכל תחלואיו ניכרים בו כי כפי העביר' והחטא שעושה האדם כך יחסר בחי' האור והחיות ההוא שבתוך הדפק והנה נודע מ"ש בתיקונין שיש עשרה מיני דפקים. והם קמ"ץ פת"ח צי"רי וכו' וביאור הענין הוא כי הנה הנקודות הם בחכמה כנודע וכל אותם הדפקות שדופק כלם הם בציור נקודות והנה כאשר תמשש בידך על הדפק תמצא לפעמי' שהוא דופק נקודה אחת ואח"כ דופק נקודה ב' בצדה וז"ס נקודת ציר"י. ולפעמים דופק נקודה אחת למעלה ונקודה ב' תחתיה והיא נקודת שב"א. ולפעמים דופק נקודה אחת ארוכה והשנית נקודה אחת בלבד קטנה והיא נקודת קמ"ץ. וכן עד"ז כל שאר הנקודות וזה מורה כפי בחי' החיות הנמשך לה בעת ההיא מאיזו בחי' שבחכמה והמשל בזה אם דופק כעין קמץ אז הוא מורה על הגבורות התגברות בחי' הכתר שבחכמה אשר משם שולח חיות והאר' אל כל האיברי' בעת ההיא ואם הדפק הוא כעין פתח מורה שנמשך חיות האיברים מן החכמה שבחכמ' וכו' ע"ד סדר הנקודות בט' ספי' כנודע בס' התקונין ולפעמים יהית התחברות שתי נקודות יחד כעין שב"א צי"רי שב"א קמ"ץ שב"א פת"ח שב"א סגו"ל וכיוצ' בזה אבל דע כי בזה נבין ונדע בחי' חטא האדם כי אם דופק כעין קמ"ץ זה יורה שחטא בכתר ולכן הוא המתגבר עתה להראו' כחו שלא יסתלק ע"י החטא כי אדרבא אם אנו רואים שבחי' אחת גוברת יורה על חסרון אותה הבחי' ע"ד מש"ה תוסף רוחם יגועון שכל מה שהוא חלוש מתגבר בכחו כדי להתקיי' ולפעמים זה מורה בהפך על שעשה מצוה בבחינה ההיא ואין אתנו יודע עד מה:
2
ג׳עוד שמעתי בענין מורי ז"ל מן הח' ה"ר שלמה סאגיס נר"ו כי פעם אחד חלם שראה בחלומו שהתפילין שלו היו פסולים והיה מצוה לעשות לו תפילין אחרי' ופתר לו מורי ז"ל כי אשתו הית' אז מעוברת מבן זכר ושהיא עתידה להפיל אותו ואח"כ תחזור ותתעבר פעם אחרת מבן זכר שיהיה של קיימא וכאשר פתר לו כן היה: אמר שמואל עוד ראיתי לסמוך פה השגת הרב הגדול ז"ל בענין הכרת הפרצוף ודרושיו.
3
