שער רוח הקודש כ״גSha'ar Ruach HaKodesh 23

א׳תקון ז' והוא תקון הגאו' ובתחלה נבאר מהו הפגם שלה והיכן אחיזתה. דע כי הגאו' מקומה בשם י"ה שהו' שתי אותיו' הגבוהי' שבשם ההוי"ה אשר עליהם נאמר יהו"ה מלך גאות לבש והנה היא גאוה כפולה האחת היא בשם י"ה פשוט שהוא בגי' גאוה. והשנית היא באותיות מלוי שם י"ה בההי"ן שם וד"ה שגם הם בגי' גאוה וז"ס פ' אשירה לה' כי גאה גאה והם ב' גאות הנז' ושניהם הם בשם י"ה זה בפשוטו וזה במלואו של ההי"ן והנה לא יאתה הגאו' אלא להקב"ה כי עליו נאמר ה' מלך גאות לבש כנז' וכשהאדם מתגאה למטה גורם פגם למעלה והוא כי הנה אין אחיזה לקליפות אלא בשתי אותיות ו"ה התחתונות של ההוי"ה שהוא סוד הו"ק בלבד כנודע וע"י האדם המתגא' גורם גאוה ותגבורת של הקליפות שיתגאו ויעלו עד מקום י"ה שהוא מקום הגאוה כנז' ויתאחזו וינקו משם וז"ס פ' והדו' בנדתה כי הנה אחיזת הקליפות אינה אלא בשתי אותיות ו"ה שבמלת והדו"ה וע"י הגאו' נאחזים גם במלוי שם י"ה שהם אותיות דו"ה שבמלת והדוה כנז"ל. גם ז"ש אני מליאה הלכתי וגו' כי הנה אלהי"ם הוא צירוף מליאה כנז' בתקונין על פ' זה ונודע כי בהסתלקות י"ה מן אלהי"ם נשאר אל"ם בסוד נאלמתי דומיה פי' נאלמתי ונעשתי אל"ם מן אלהי"ם בעבור דומיה בעבור אותיות י"ה שבאלהי"ם נדממו והוסרו משם כי אותיות י"ה שבאלהי"ם הם החיות שבו הגורם הדבור ובהיותי ריקנית ודוממת מן י"ה שבאלהי"ם נאלמתי ונשארתי אלם כנז' וזהו הענין אני מליאה הלכתי והוא במה שנודע כי אמרו במ' רות בזוהר וגם במ' הנעלם מן הזהר פ' לך לך כי אלימלך ונעמי הם סוד ב' אותיות י"ה נשמתא לנשמתא ונשמתא ואמרה נעמי הנה שם י"ה שהיה תחלה בי היא מלא בההי"ן יו"ד ה"ה וזהו אני מליאה הלכתי ועתה שלטו בי הקליפות ונתאחזו גם בי באותיות מלוי דו"ה אשר בשם י"ה שלי שהוא כמנין גאוה ונשארתי י"ה פשוט ריקם מן המלוי. גם ז"ס גאות פרעה שנתגאה על שאר המלכים יען אמר לי יאורי ואני עשיתני כנודע שעשה עצמו אלוה וטעם הדבר במה שאמרנו כי הגאו' היא גורמת עליית הקליפות למעלה בשם י"ה וכבר הודעתיך כי פרעה הוא בחי' הקליפ' הנאחזת בעורף אחורי הגרון אשר שם מקום שלשה המוחין דאלהי"ם דקטנו' שהם בגי' גרון ומאלו השמו' של י"ה שבשמו' אלהי' שבגרון שם הו' אחיז' פרע' ומצרי' המתגאי' ועולי' עד שם ולכן נקר' פרע' אותיו' העורף שהם אחוריי' של הגרון גם מצרי' נקרא' כך ע"ש שאין בכל הגוף מקו' דק וצר יותר ממנו כי ע"כ הוא דינים גמורי' ונאחזי' בו החצוני' גם להיותו צר גורם אל המוחי' דקטנות שבבא המוחין דגדלות אינם נדחי' לירד למטה ומתעכבי' בגרון. גם חירם מלך צור נתגאה כפרעה ועשה עצמו אלוה כי גם הוא נשרש כאן כי חירם בגי' גרו"ן עם הכולל. גם צור כדמיון מצרי' שהוא מצד הגרון כנז'. ונחזור לענין מצרים כי בהיות הקליפות נאחזות בתקום מצר התחתון שהוא הגרון שכלו הם דיני' הם מתגברי' וז"ס תגבורת מלכות ושולטנות פרעה ומצרי' וכאשר הקב"ה רצה להכניע' אז נאמר וסכסכתי מצרי' במצרי' והענין הוא במה שהודעתיך כי אין הדיני' נכנעי' אלא ע"י שרשם ומקורם ואז נשבתים ומתבטלי'. והנה המצר התחתון שבו נאחזי' פרעה ומצרי' הוא הגרון כנז' הוא תלוי ונשרש בשרשו העליון שהוא המצר העליון שהוא מקום תקונא קדמא' דדיקנא שהם הפאות העליוני' של הזקן שעליו נאמר מן המצר קראתי י"ה כנז' באדרא רבא והוא נק' א"ל מן אל רחום וחנון כמבואר אצלינו שהוא אל מן אלהי"ם שהוא בגי' פא"ה ובשני צדדי הפני' הם י"ה י"ה והם התקון הא' הנק' א"ל ושם ביארנו כי שלשה פעמי' א"ל נכללי' בו והם א"ל שד"י וא"ל יהו"ה וא"ל אד"ני ונמצא כי ב' שמות י"ה י"ה שהם בשני מצרי הפאות הנז"ל בסוד מן המצר קראתי י"ה כנז' כל אחד מהם כולל ג' שמות א"ל א"ל א"ל והנה הם שני שמות י"ה וכוללי' ששה שמות א"ל בשתי מצרי הזקן העליון וכמבואר אצלינו בביאור ברכת אבות על האל הגדול וכו' ושם תבין היטב כל הענין. איך מן ג' מלואי אות ה' של שם י"ה נעשה שם א"ל (א"ש בזה האופן ה"י ה"ה ה"א) ואיך נעשי' ג"כ ששה פעמים א"ל ונמצא כי ששה א"ל הם וכלם בסוד י"ה וכלם הם בתקון הא' של י"ג תקוני דיקנא והנה כד אתגלייא דיקנא קדישא אתכפיין כל הדיני' כנז' באדרא קדישא ואז כל הדיני' אשר למטה במצר התחתון הנקרא גרון שהם בחי' אלהי"ם ששה מוחין דקטנות ג' דאבא וג' דאימא הנקרא מצרי' התחתונים מתמתקי' במצרי' העליוני' דדיקנא וז"ס וסכסכתי מצרי' במצרי' כי מסתכסכים ונמשכי' האורות מן מצרי' העליון במצרי' התחתון ועי"כ ג"כ מסתכסך ומתאחז מצרי' התחתון בעליון ומתמתקי' הדיני' שבמצרי' התחתון ע"י שרשם שהוא מצרי' העליון ואז הקליפות הנאחזות במצרי' התחתון מתבטלות וגם פרעה ומלכות מצרים הנאחזי' בקליפות ההם מתבטלות ומתאבדי' מלכות' ושליטת' ונמצא כפי זה כי שש שמות א"ל יש במצרי' העליוני' בסוד חסד כמש"ה חסד א"ל כל היום ולכן הם מתמתקי' ששה שמות אלהי"ם שהם דיני' אשר במצרים התחתוני' שבגרון וכבר נתבאר כי שם א"ל שבמצרי' העליון הוא סוד א"ל מאלהי"ם שבפאות ולכן הוא גורם להשבית הקליפות לפי שהדיני' מתמתקי' בשרשם כי שרש אלהי"ם הוא שם א"ל שבמצרי' העליון כנז' גם נתבאר לך כי שש שמות א"ל הנז' הם שני שמות של י"ה כנז' וע"י שמות י"ה האלו נמתקי' האלהי"ם כמבואר אצלינו בסוד אמן יהא שמיה רבא כי הוא י"ה מן אלה"ים. גם ז"ס במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודרשו רז"ל מקום יש להקב"ה ומסתרי' שמו וגו' מפני גוה מפני גאותן של ישראל שנטלה מהם ונתנה לאומות העול' וביאור דברי רז"ל הוא כך כי הנה עלמא דאתכסיא שהוא שם י"ה שהם או"א הוא הנק' מסתרי' וכבר ידעת כי פ' זה נאמר בירמי' על חרבן ב"ה אשר הוא סוד ה' עילאה עלמא דאתכסי' כנז' בזוהר ריש פ' שמות והנה אותיות המלוי דשם י"ה דהה"ין נקראים מסתרי' יען כי המלוי הוא מכוסה ונסתר ונעל' תוך אותיות י"ה הפשוטות ולפי שמלוי ההי"ן הוא יותר תחתון מן מלוי אלפי"ן או יודי"ן לכן מתאחזי' החצונים בו יותר משאר מלויי שם י"ה והנה זה המלוי שהם אותיות דו"ה הנקרא מסתרים הוא בגי' גו"ה עם הכולל וז"ש במסתרי' תבכה נפשי מפני גוה כי עון הגאו' שהית' אז בישראל גרמה שהקליפות נטלו מהם הגאו' הזאת הנקרא מסתרי' ויתנוה לאומות העול' וז"ש רז"ל מפני גאותם של ישראל שנטלה מהם ונתנה לאומות העולם ויהי' כך פי' הכתוב במסתרי' וכו' פי' בעון מה שנאחזו הקליפות במסתרי' העליוני' מפני גאותם של ישראל לכן תבכה נפשי כי ראתה זרים וגלו את סתריה ואל זה רמזו רז"ל באמרם מקום יש לו להקב"ה ושמו מסתרי' ויובן במ"ש כי מלוי שם י"ה נקרא מסתרי' וגם ביארנו כי שם י"ה שרשו הוא בתקון א' דדיקנא הנקרא א"ל ובו כלולים ששה שמות של א"ל ונמצא כי שם י"ה שרשו הוא ששה שמות של א"ל היוצאים ממנו והנה ששה פעמים א"ל הם בגי' מקום הרי כי נקרא שם י"ה מקום ומסתרים.
1
ב׳ועתה נבאר מה שצריך לכוין לתקן מקום פגם הגאו' הנז"ל צריך שיכוין בשם י"ה דההי"ן כזה יו"ד ה"ה כי בו סוד הגאו' כנז"ל בשתי בחי' כפשוטו וגם במלואו ותכוין לסלק ולהסיר הגאוה הזאת מן הקליפות שנטלוה כנז' ולהחזיר' לבעלה הוא ית' בעל הגאו' האמיתית אשר לו יאתה ולא לזולתו כמש"ה ה' מלך גאות לבש ותכוין להחזיר. לו באופן זה שיתמלא שם י"ה במלוי ההי"ן כנז"ל ותכוין כי הגאו' הראשונ' שהיא שם י"ה פשוט העול' כמנין גאוה הוא לא"א בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא דיליה. והגאו' השני' שהיא באותיות המלוי של י"ה דההי"ן שגם הוא בגי' גאו"ה הוא בז"א כתקונא קדמאה דדיקנא קדישא דיליה. (אמר שמואל לא מצאתי עוד בתקון הזה האמנ' מצאתי במקו' אחר תקון אחר ואפש' שאותו התקון יהי' תשלום זה התקון יען כי נזכרו בו מנין התעניו' וז"ל תקון הגאו' והליצנות ושניהם ענין אחד והם נתלים במקו' אחד והסוד הוא זד יהיר לץ שמו וענין עון זה הוא ענין אלהי"ם אחרי' שהם הקליפות שהם מתגאי' ועולים למעלה לינק והם נקר' צל מות והם אותיות לץ כמבואר אצלינו בפ' ויקהל דף קצ"ה ע"ב במאמר קלא אתער בארבע תקופי שתא וכו' ובאדרת נשא דף קכ"ח ע"ב ענין יתיב על כרסייא דשכיבין לאכפייא לון והנה יתענ' נ"ה תעניות כמנין ג' אותיות הי"ס מן אלהי"ם ותכוין לשתף אותיות א"ל שהם בחסד עם ג' אותיות הי"ס כי עי"ז יתבסמו הדינים ואז יחזרו לרדת כלם במקומם וזהו פי' שם אלהי"ם גם צריך שתכוין כונה זו בתעניותיך:
2

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.