שער רוח הקודש ל״אSha'ar Ruach HaKodesh 31
א׳ט"ו גם מצאתי תקון אחר להסיר הכעס מן האדם כשמתגבר עליו זולת מה שכתבנו למעלה שיכוין בשם אהי"ה דמלוי ההי"ן שהוא בגי' כעס. גם יכוין במה שנכתוב ויתבטל ממנו היצה"ר הגורם לו לכעוס ויועיל לו, זולתי אם בבחירתו של האדם רוצה להמשיך עליו הכעס. ונבאר תחלה מהו ענין הכעס. דע כי ג' קנ"א הם כאשר ביארנו למעלה. הא' הוא אהי"ה דההי"ן שהוא בגי' קנ"א כמנין כע"ס. הב' הוא אדנ"י אלהי"ם שהם בגי' קנ"א כמנין כע"ס. הג' הוא א' פעמים א'. ה' פעמים ה'. י' פעמים י'. ה' פעמים ה'. והם בגי' קנ"א כמנין כעס. נמצא כי הכעס נמשך מב' שמות אדנ"י אלה"ים תרי בתי דינא רפייא וקשייא וכשמתחברי' שניהם יחד אז הכעס נמשך מהם וז"ש כי ה' אלהיך אל קנא כי מן אדנ"י ואלהי"ם נמשך מן הכעס שהוא קנ"א. (אמר שמואל ק"ל מ"ש כי ה' אלהיך באדנות ואינו אלא בשם הוי"ה ואולי מפני שנקרא בשם אדנ"י אמר כן או אולי הוא פסוק אחר חוץ מפ' יתרו ופ' ואתחנן). וז"ס מש"ה כי כעס בחיק כסילי' ינוח פי' מלת בחיק הם בגי' ק"ך צרופי שם אלהי"ם ומשם נמשך הכעס והנה בחיק הם אותיות יב"ק ועוד אות ח' שהושמה באמצעם והענין הוא כי בהיות הוי"ה ואלהי"ם מחוברים יחד מתמתק הדין של אלהי"ם עם הרחמים שהוא ההוי"ה ואז הם בגי' יב"ק וע"י הכעס גורם שאות ח' שהם הח' מלכים שמלכו בארץ אדום מתחברי' שם ועי"כ מחזירי' העול' לתהו ובהו וז"ס ונרגן מפריד אלוף וכשנפרדי' ההוי"ה מן אלהי"ם נעשה דינא קשיא ואז נעשה כעס שהוא מן ק"ך צירופי אלהי"ם כמנין בחיק כנז'. גם ז"ס מ"ש לאהרן קום עשה לנו אלהי"ם ר"ל עשה באופן ששם אלהי"ם אשר בהיותו בסוד הקדוש' אינו אלא אלהי"ם אחד. עשה שיתפשט על ידך ויהיו אלהי"ם רבים ק"ך צירופים שלו וזהו שאמר אשר ילכו לפנינו לשון רבים ולא אמרו אשר ילך גם משמעות ילכו הוא לשון הליכה והתפשטות ממקו' למקום והכונה הוא שיתפשט וילך עד מספר ק"ך צירופים וזהו אשר ילכו לשון רבים וזהו מה שרמז הסבא בזוהר בפ' משפטי' על פ' מלך אלהי"ם על גוים דאתפשט האי שמא דאלהי"ם עד דנפיק מיניה אלהי' אחרים והכונה הוא כי שם זה דאלהים מתפשט לק"ך צרופי אלהי"ם וכל זה בסטרא דקדושה ומתמן ואילך הם אלהים אחרי' ומתאחזים בק"ך צירופי' אלהי"ם הנז' ואל זה רמז מ"ש אח"כ ויעשו להם אלהי זהב לשון רבים גם אמר עשו להם עגל מסכה כי מסכ"ה בגי' קכ"ה שהם ק"ך צרופים המתפשטי' מן חמשה אותיות אלהי"ם שהם השרש לכל הק"ך וזהו מסכה מס"ך ה' ולכן היו בעגל ק"ך כיכרי זהב כנגד ק"ך צירופים הנז' וכמנין מסכה כנז' כמ"ש רז"ל גם ז"ס אלהי מסכה לא תעשה לך פי' אלהי"ם המתפשטי' למספר ק"ך כמנין מסכה כדי שיתאחזו בה' החצונים הנקראי' אלהי"ם אחרי' ואחר שביארנו הפגם נבאר עתה התקון כי כיון שהפגם היה שע"י הכעס גרם להפריד הוי"ה מן אלהי"ם תקונו עתה הוא שיחזור לחברם יחד כמו שנבאר והוא כי בתפלת שחרית מנחה ערבית בג' ברכות ראשונות של העמיד' יכוין זה כי בברכה א' דאבות כשאומר בא"י יכוין בהוי"ה זו אל הוי"ה דע"ב דיודי"ן ותכוין לחבר ולייחד עמה שם אהי"ה ביודי"ן ובברכה ב' דגבורות כשאומר בא"י יכוין בהו"יה זו אל הוי"ה דס"ג ויחבר וייחד עמה שם אלהים באופן זה והוא שיכוין בהוי"ה בניקוד אלהי"ם כנודע. ובהוי"ה של ברכה ג' דקדושת השם כשאומר בא"י יכוין בהוי"ה דמ"ה דאלפי"ן ויחבר וייחד עמה שם אד"ני. ונמצא עתה כי בברכה ב' וג' כבר נתכוון אל חבור הוי"ה ואלהי"ם והוי"ה ואדנ"י שהם ב' כחות הדין אלהי"ם ואד"ני שמשניהם הכעס נמשך בגי' כנז' ונמתקו ע"י ההויו"ת ובברכה א' נתכוון גם למתק השרש של שני הדיני' הנז' שהוא שם אהי"ה אשר גם ממנו נמשך הכעס בהיותו מלא בההי"ן כנז' ונמתק ע"י ההוי"ה דע"ב והרי נמתקו ג' מיני הכעס שהם השרש ושתי ענפין כנז"ל. גם צריך שיטבול ב' פעמים בכל שבוע והוא ביום הג' וביום הו':
1
ב׳עוד מצאתי נוסחא אחרת בכונה הנז' ושתיהם כאחד טובים וזו היא יכוין בתפילת שחרית לשם ההוי"ה דע"ב דיודי"ן לחברה עם אהי"ה דההי"ן שהיא בגי' כעס כדי להמתיקה ובתפלת מנחה יכוין בהוי"ה דס"ג לחברה עם שם אלהים שהוא דין למתקו ובתפלת ערבית יכוין להוי"ה דמ"ה דאלפי"ן לחברה עם אדנ"י שהוא דין למתקה וכבר הודעתיך כי אדנ"י ואלהי"ם שניהם בגי' כע"ס ג"כ והנה שלשה יחודים הנז' שהם ששה שמות כלם עולים בנ"י נ"ר. (אמר שמואל החשבון הוא בפשוטם בלבד בלתי מלויים והם הוי"ה אהי"ה הוי"ה אלהי"ם הוי"ה אדנ"י) גם כאשר יטבול יכוין כי מקוה הוא בגי' כע"ס ובגי' אהי"ה דההי"ן ויכוין כי ע"י טבילות אלו יתבטל הכעס המתגבר עליו לאנסו אם יתמיד בטבילות בכונה זו:
2
