שער רוח הקודש ל״הSha'ar Ruach HaKodesh 35
א׳תקון י"ט למי שבא על הבהמ' או על חיה ועוף או על כל מין בריה חוץ ממין האדם יתענה רי"ו תעניות כנגד מספר האחוריי' פשוטים ומלאים של שם ב"ן דהוי"ה דההי"ן כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה יו"ד יו"ד ה"ה יו"ד ה"ה ו"ו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה שהם ע"ב קד"ס ומספרם רי"ו ויכוין בכל יום מימי תעניותיו אל חלק אחד מרי"ו חלקים של השמות הנז'. גם צריך לכוין בהו"יה דב"ן שהיא בגי' בהמ"ה גם היא בגי' כל"ב וכמבואר אצלינו טעם לזה והנה בתפלת שחרית בברכת אבות כשאומר ההוי"ה של ברוך אתה ה' או"א וכו' יכוי"ן ברי"ו הנז"ל שהוא ע"ב קד"ם ג"כ יכוין זה הרי"ו עצמו כשמזכיר ההוי"ה של חתימת ברכת אבות באמרו בא"י מגן אברהם. ובתפלת מנחה יכוין בשתי ההוי"ת הנז' ברי"ו אחר שהוא א"ל אל"ף למ"ד. ובתפלת ערבית יכוין בב' הויו"ת הנז' ברי"ו אחר שהוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיותיה הרי ע"ג והו"יה דמ"ה עם מספרה הפשוט שהוא כ"ו הרי ע"א. ואחורים פשוטי' דהוי"ה דב"ן שהם בגי' ע"ב סך שלשתם הם רי"ו ובכל תפלה משלש' תפלות היום בברכת שמע קולינו כשאומר ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו יכוין בתיבת ריק"ם שהיא בגי' ש"ן ותוסיף עליו חמשה אותיות של שם אלהי"ם דמלוי ההי"ן העול' רצ"ה וה' אותיות אדנ"י עם הכולל הרי ש"ס ותכוין כי ש"ס הוא רי"ו וקד"ם ולכן תסיר ממנו הרי"ו וישאר קד"ם ותכוין להמתיקו בתיבת א"ל תשיבנו כי א"ל במלויו הוא אל"ף למ"ד קפ"ה כנגד אחוריי' מלאים של ההוי"ה דיודי"ן שהם קפ"ד שעל ידם יתמתקו אלו האחוריי' דהוי"ה דההי"ן העולי' קד"ם ע"י א"ל הנז' שהוא קפ"ד. (א"ש אעפ"י שהוא יתר אחד אין בזה קפידא) גם בכל לילה של כל רי"ו תעניות כשישכב על מטתו ויאמר פ' בידך אפקיד רוחי כנודע אז בהזכירו שם ההו"יה שבפ' הזה יכוין לציירה בציור ג' פעמים רי"ו י"ה יר"ו ה"ו ו"ה ור"י (א"ש מה שנלע"ד הוא שהכונ' היא לצייר הה' בציור ר"י או ר"ו והיו"ד במקומה עומדת וקרוב לזה ציירנו ברי"ו של תפלות ר"ה וע"ש): והרי שלשה רי"ו אלו כנגד שלשה רי"ו שנתכוונת בהויו"ת של שלשה תפלות כנז"ל ותכוין עתה ג"כ בהם. גם תכוין כי ג' פעמי' רי"ו הם בגי' תרח"ם ולכן תאמר אח"כ פסוק אתה תקום תרחם ציון ובתיבת תרחם תכוין אל ג"פ רי"ו הנז'. גם תכוין שהוא בגי' מצפ"ץ מצפ"ץ יה"וה אהי"ה והכולל ובכל סיום תפלה משלשתם כשיאמר עלינו לשבח יאמר אח"כ 'אשר 'נשבעת 'לאבותינו 'מימי 'קדם ויכוין כי ר"ת הם בגי' אד"ך והם אנלמק ותכוין כי מן ש"ע נהורין שיש בא"א תמשיך מהם מנין אר"ך אל ז"א שאין לו רק ק"ן נהורין כדי להשלי' בו מנין ש"ע ג"כ וס"ת הנז' הם רתוי"מ והם כמספר תרנ"ו והם עשר פעמי' אדנ"י הם תר"ן ותכוין להלביש' בה' חסדים ויעלה תרנ"ו עם הכולל. מי"מי קד"ם הוא ע"ב רי"ו וכ"ח אותיות והכונ' של כ"ת אותיות הנז' הם כ"ד של מלוי השם והד' של השם בעצמו ותכוין להמתיק ע"ב ורי"ו וכ"ח אותיות במלוי. ונלע"ד חיים שהם רי"ו וכ"ח אותיות לבד כי הרי"ו הוא ע"ב קד"ם הנז"ל ועם הכ"ח הרי רמ"ד כמספר מימי קד"ם. (א"ש אם לא היה תקון לשון מורי ז"ל לא היה הבנה אל הכונ' הנז"ל:)
1
