שער רוח הקודש ל״וSha'ar Ruach HaKodesh 36
א׳תקון ך' למי שבא על הגויה. דע כי ארז"ל הבא על הגויה קשורה בו ככלב וכונת חז"ל היא כי הבא על הגוי' יתגלגל אחרי מותו בכלב ובזה תבין סוד נפלא מש"ה ענו בכבל רגלו כי הנה יוסף גמר בדעתו לזרוק הטפות ההם באותה גויה אלא שראה לפניו אקונין של אביו כמ"ש רז"ל וכן אמרו שם בגמ' על פ' ויבא הביתה לעשות מלאכתו חד אמר מלאכתו ממש וכו' והנה אם החטא בא לידי פועל ח"ו והיה בא על הגוי' היה מוכרח להתגלגל בכל"ב אבל כיון שחזר בו לכן נצול מן הכלב אבל כיון שחטא במחשבה ויצאו טפות זרע מבין צפרניו לכן ניתן תמורתו הכב"ל תמורת כל"ב ותמורת היותו נקשר ככלב בגלגול נקשר עתה בחייו בכבל ולכן ניתן בבית הסוהר עשרה שנים כנגד עשרה טפות הזרע שיצאו ממנו וזש"ה ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו ר"ל ענו בכבל רגלו של הגוף ועם היותו כבל ברזל נחשב עליו כאלו באה נפשו בכלב תמורת כבל ברזל וזהו ברזל באה נפשו ולא אמר באה גופו והנה טעם היותו מתגלגל הוא כי נודע שהוי"ה דב"ן דההי"ן היא בנוק' דקדוש' והוא המעל' מ"ן שבה כנודע ועל זה נאמר בת היתה לאברהם ובכ"ל שמה שהיא הוי"ה זו דההי"ן שהיא בגי' ב"ן כמו בכ"ל וגם בקליפות יש בנוקבא החיצונ' אשה זרה בחי' המעל' מ"ן שבה ונקרא כל"ב תמורת כב"ל והיא תמורת שם הוי"ה דב"ן דההי"ן והבא על הגוי' נקשר בכלב ההוא המעל' מ"ן של הקליפ' ותקונו הוא שיטבול בשלג ז' או ט"פ כמבואר אצלינו כיוצא בזה התקון משתמש בקבלה מעשית ע"ש. והטעם הוא כי כל"ב בלשון תרגום שג"ל כמ"ש חז"ל על פ' והשגל יושבת לימינו דא כלבתא וע"י טבילת השלג יוסר ממנו קשירת השג"ל בו שהוא הכלב החצון העליון ובזה תבין סוד נפלא אין לגלותו והמשכיל יבין ענין בניהו בן יהוידע שהכתוב ספר ענינו ואמר והוא הכה את הארי ביום השלג דתבר גזיזי דברד' וירד וטבל וכפי הנרא' שאין ענין זה כ"כ שבח כדי שיספר אותו הפסוק אבל הסוד הוא כי בניהו נחלק לשתי תיבות ב"ן יה"ו כי ביה"ו יש בהם שלש' הוי"ות ע"ב ס"ג מ"ה אבל בה' אחרונה יש שם ב"ן דההי"ן וזהו ב"ן יה"ו ונמצא כי בניהו הוא בחי' שם ב"ן דקדושה המעל' מ"ן ולכן הוא הכה הארי ביום השלג שהוא אותיות שלג שטבל בו והמשכיל יבין ומספר ימי התענית לא קבלתי':
1
