שער רוח הקודש ל״זSha'ar Ruach HaKodesh 37
א׳תקון כ"א והוא למי שבא על אשת איש יתענה שכ"ה ימים כנגד ה' פעמי' אדנ"י והם סוד שכ"ה דינים כנודע כי ש"ך דינים הם כמנין נע"ר והם ה' פעמי' דין של אדנ"י ואח"כ ע"י ה' אלפי"ן של אדנ"י מתמתקים ונעשים שכ"ה והם סוד ה' פעמי' אדנ"י שבנוק' דז"א. עוד יש שכ"ה אחרי' והם ז' מלכים שמתו ונתבטלו וכל אחד מהם נקרא אד"ם והנה ז' פעמי' אדם הם שט"ו והנה הם נולדו ויצאו מן ארץ אדום שהיא בינה ה' עילא' ולכן תחבר השט"ו הנז' עם השרש שלהם שהיא ה' עילא' והיו ש"ך דינים. עוד יש שבעה הויו"ת דאלפי"ן דמ"ה עם ה' עילא' דבינה שמשם יצאו הם ג"כ ש"ך דינים והנה ז"פ אדם הנז"ל הם עצמם אלו הז"פ מ"ה דאלפי"ן ונמצאו עתה ג' כונות שתכוין בשכ"ה תעניות והם ז' הויו"ת דמ"ה דאלפי"ן וז"פ אדם וה"פ אד"ני והם ג' מיני ש"ך דיני וצריך שתכוין בשכ"ה תעניותיך בג' הכונות הנז' באופן זה ביום א' של תעניותיך תכוין באות א' של אדם הא' שבשבעה ובאות א' של אד"ני הא' שבחמשה ובחלק הא' של עשרה חלקי אות י' של הו"יה הראשונ' שבשבעה הויו"ת דאלפי"ן ועד"ז תכוין בכל יום ויום כפי החלקי' הנוגעים ליום ההוא ב"ג בחי' הש"ך דיני' הנז' ואם תעשה הפסקות ר"ל תעניות רצופים של שני ימים ולילותיהם אשר כבר ביארנו שהם חשובי' כמו שבעה ועשרים תעניות בלתי רצופים הנה אז יכוין בהפסקה א' בכ"ז חלקים מן אדם הא' שהם ב' אותיות א"ד ועוד כ"ב חלקי' מן אות ם וכן בכ"ז חלקים מן אדנ"י הא' שהם ב' אותיות א"ד ועוד כ"ב חלקים מאות נ' וכן כ"ז חלקי' מהוי"ה דמ"ה הא' שהם ה' אותיות יו"ד ה"א ועוד חלק אחד הראשון של אות ו' הראשונ' שבמלוי וא"ו שבה הרי ג' בחי' כ"ז בהפסקה א' ועד"ז בשאר הפסקות של שכ"ה תעניותיך ובכל השכ"ה תעניות תלבש שק גם תשים מעט אפר במצחך במקום הנחת תפילין של ראש וכאשר תאכל הסעודה המפסקת לצורך התענית של מחר או לצורך ההפסק' של שני ימים רצופים כנז' תאכל המלוגמא האחרונ' מטובלת באפר זולתי אם הוא יום שבת וכן כשתאכל הסעודה במוצאי כל התענית תטבול הבציעה הא' באפר ותאכלנה זולתי אם הוא יום שבת ותכוין כי ש"ק ואפ"ר הם בגי' תרפ"ז והם הארבע ההוי"ת של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן והשלש' אהי"ה דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן. והנה המלכות נקראת בת שבע ע"ש שבעה שמות אלו כנודע ומה שתכוין הוא כי ע"י ז' שמות האלו העולים תרפ"ז כמנין ש"ק ואפ"ר תמתיק השכ"ה דיני' שהם ה' שמות אדנ"י אשר בה במלכות. גם תכוין כי ש"ק ואפ"ר הם בגי' שמים וארץ שהם סוד זו"ן שהפרדת אותם בעון הנז' ועתה ע"י זה השק ואפר שהם כמנין שבעה השמות הנז' הם מתחברים שמים וארץ העולי' בגי' כמותם ובכל יום משכ"ה תעניותיך תכוין בג' התפלות שחרית מנחה ערבית כשתאמר פ' אדנ"י שפתי תפתח של קודם העמיד' תכוין להמתיק השכ"ה דינים שהם ה' פעמי' אדנ"י כנז"ל אלא שבשחרית במלת אד"ני תכוין להמתיק הב' שמות אדנ"י שבחמשה הנז' ובמנחה לשנים האחרי' ובערבית לאדנ"י החמישי וזה סדרם בשחרית באדנ"י שפתי תפתח תכוין כי הם ר"ת אש"ת ועם ו' של ופ"י יהיה אשתו ר"ל אשת ו' פי' כי ע"י העון הנז' הפריד נוק' דז"א הנקרא אד"ני מבעלה שהוא ז"א הנקרא ו' ועתה יחבר אותם יחד האשה הנז' עם אות ו' שהוא בעלה ובמלת אדנ"י יכוין בשתי שמות אדנ"י שהם בגי' ק"ל ותמתקם בה' הויו"ת העולי' בגי' ק"ל. גם תכוין במלת אדנ"י לב' שמות של אדנ"י שהם ק"ל כנז' ותכוין שאלו הב' שמות שעולים ק"ל הם בחי' החמש גבורו' שבה שהם ה' הויו"ת אחרות העולי' ק"ל כנודע ולכן תכוין ג"כ להמתיק' בה' חסדי' שהם ה' הוי"ות אחרות העולי' ג"כ ק"ל. ובתפל' מנחה יכוין ג"כ בפי' אדנ"י שפתי תפתח לב' שמות אחרי' של אדנ"י ע"ד שחרי'. ובתפלת ערבית יכוין באדנ"י אחר החמישי ובזה נשלמו ה' שמות אד"ני שהם שכ"ה כנז'. גם בכל ימי תעניותיך השכ"ה כשתאמר הי"ג מדות אחר העמיד' שהם ויעבור אל רחום וחנון וכו' כשתגיע בתיבת נושא עון תכוין באלו הכונות שנכתוב והוא שתכוין להמתיק השכ"ה דינים שהם ה' שמות אדנ"י ע"י הוי"ה א' פשוטה וכל זה הוא בגי' נשא וזהו נשא עון גם תכוין למה שנוד' כי נשא עון הוא מדה שניה שבפסוק מי אל כמוך וכו' והוא בתקונא תניינא דדיקנא דא"א שהיא בחי' השפה העליונה שעל פומא. גם במלת עון תכוין שהוא בגי' כמנין אחורי' הפשוטים של שם אדנ"י העולה קכ"ו כמנין עון והוא דינים ותכוין להמתיקם גם ע"י אותה ההוי"ה שנתכוונת במלת נשא כנז' ואמנם תכוין כי יש ג' מלויים באותה ההוי"ה והם ע"ב ס"ג מ"ה וכבר ידעת כי בכל הוי"ה משלשתם יש מ"ב אותיות בפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי והנה ג"פ מ"ב הם קכ"ו ותכוין להמתיק קכ"ו דאחוריים של אדנ"י כנז' עם ג' מ"ב הנז' שהם בגי' עון גם תכוין כי ר"ת נושא עון הוא בגי' ק"ך צרופי שם אלהי"ם ותכוין להמתיק' ג"כ ע"י ג"פ מ"ב הנז' שהם כמנין עון. גם תכוין למה שנודע כי שערות דדיקנא דאריך הם צנורות המושכים שפע האורות למטה כדרך המעטת האור כדי שיהיה כח בתחתוני' לקבל האור כי לכן הם נקראי' תקונים והנה ע"י עון אשת איש גורם מניעת התפשטות האורות דרך זה התקון הב' דדיקנא הנקרא נושא עון כנז"ל שהוא השפה העליו' ותכוין כי עתה ע"י אלו הכונות הנז' יחזור האור להתפשט דרך התקון הזה וכל זה תכוין בפ' מי אל כמוך וכו' בנושא עון וכו' גם צריך שתטבול במים בכל יום שני ויום ששי שבשכ"ה תעניותיך ובהיותך טובל תוך המקוה תאמר מי אל כמוך וכו' ישוב ירחמנו וכו' תתן אמת שהם י"ג מדות דדיקנא דא"א ובתיבת נושא עון תכוין ג"כ לכל אלו הכונות שביארנו בו:
1
ב׳עוד מצאתי בקונטריס אחד של בעל התקון הנז' קצת שינוים וראיתי לכותב' והם אלו כשתאמר אדנ"י שפתי תפתח תכוין לה' פעמי' אדנ"י באופן זה כי תתחיל בהם מתפלת ערבית לכוין בשם אחד של אד"ני הראשון שבכלם ואח"כ שתים אחרי' בשחרית ושתים האחרוני' במנחה כי היום הולך אחר הליל' כמש"ה ויהי ערב ויהי בוקר וכשתאמר ברכת שומע תפלה בשחרית במנחה ובערבית קודם שתאמר ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו תאמר כך ירמ"י או"א שתכפר לי על עון אשת איש שחטאתי לפניך מי אל כמוך נושא עון וגו' ישוב ירחמנו. תתן אמת. ואז במלת נושא עון ההוא שם תכוין כל הכונות הנז"ל כלם כאחד ולא באמרך ויעבור כנז"ל. ג"כ עתה במלת נושא עון תכוין אל ג' מיני שכ"ה הנז"ל בשבעה פעמי' מ"ה ושבעה פעמים אד"ם וחמשה פעמי' אדנ"י כנז"ל כי כלם נרמזים במלת נש"א בהוסיפך עליהם הוי"ה אחת פשוטה כנז"ל כי עיקר כל אלו הכונות הם בברכ' שומע תפלה וג"כ כשתטבול יום שני וששי תכוין בכונות אלו עצמם כלם במלת נושא עון. (א"ש ג"כ יש יחודי' לתקון עון הנז' ואכתוב אותם לקמן עם שאר היחודים בע"ה:)
2
