שער רוח הקודש ד׳Sha'ar Ruach HaKodesh 4
א׳דרוש ב' בענין חכמת הכרת הפרצוף. אמר הכתוב (איוב י"ט) ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה. כאן נרמז ענין הכרת הפרצוף וזה ביאורו דע כי אין לך שום גוף או נפש או רוח או נשמה שלא נבראת ע"י כ"ב אותיות התורה וכנודע למי שנתעסק בס' יצירה והנ' כל בחי' מאלו הארבעה הנז' יש בהם כ"ב אותיות בהם עצמם והנה ארבע' בחי' אלו מתלבשות זו בתוך זו ואח"כ בחי' העור של הגוף מכסה על כולם וחופה על כלם כדוגמת הרקיע החפה על כל מה שלמעלה מן הרקיע כנז' בזוהר בפ' ואתה תחזה וכו' והנה כל נשמה יש לה קליפה אחת המלבשת אותה בחטאו של אדה"ר שערב טוב ברע כנז' אצלינו בש"ח שער הגלגול בדרוש חבוט הקבר ואמנם הצדיק ע"י התורה והמצות מזכך את נפשו ומפריד מעליו הקליפ' ההיא ועי"כ יש כח בנר"ן שלו להאיר ולבקוע האור שלהם במשך העור החופ' כנז' ושם מראות כחותיהם ופעולותיהם וכ"ב אותיותיה' מחוץ לעור ככוכבייא ברקיע בכל אבר ואבר ובפרט במצח האדם אמנם הרשעים כי קליפת החשך מכסה נפשם ורוחם המאירי' אין בהם כח לבקוע אורם לצאת מחוץ לעור וזש"ה נר רשעים ידעך כי נפש ורוח הרשעי' שהם ר"ת נ"ר ידעך מחמת חשך הקליפות כי רשעים בחשך ידמו וכבר ידעת כי חלק הנשמה אינה נכנסת ברשע כלל וכמש"ה (איוב כ"א) מנשמת אלוה יאבדו והלואי יהיה להם נפש ורוח כי אין הנשמה שהיא בינה יושבת תוך הקליפה ונמצא כי הרשע אין כ"ב אותיות נפשו או רוחו מאירי' בחוץ. אבל הצדיק מאירי' בו כ"ב אותיות של הנפש ושל הרוח ושל הנשמה במצחו ובשאר איבריו ולכן נבאר תחלה טעם למה נקרא עור ואח"כ נחזור לענין. דע כי העור בחי' הקלי' הסובבת הנקראת רע וכבר ידעת בס' הזוהר ר"פ יתרו דלית סטרא דמסאבא אא"כ אית לה נהירו זעיר דקדושה בתוכה והיא אות וא"ו שבין אותיות ר"ע ונעשה עור ולפי שהעור נקרא רקיע גם אות ו' הוא רקיע כנודע והנה עור האדם עצמו הוא סוד הקליפה הסובבת על הכל אשר לא נגלית מציאותה עד דאתפשט רקיע כנז' בזוהר בפ' תרומה בעובדא דבריה דרב ספרא בסוד אמ"ר 'אור 'מים 'רקיע כי בעוד שהטפה היא בסוד אור ומים לא נגלית הקליפה וכד אקריש ואתעביד רקיע כדין אתגלי פסולת שהיא הקליפה הנק' רע ואות ז' שהוא רקיע שנשמה בתוכה ונעשית עור. ובזה תבין מה שאמרו רז"ל שלשה חדשים ראשוני' זווג קשה לאשה וקשה לולד והטעם הוא לפי ששלשה חדשים ראשונים הם בסוד שלשה שנים ראשוני' דערלה וכלם רע ואח"כ אות הוא"ו נכנסת שם ונעשה עור ואז מתחיל הולד להקרש ולהתפשט בו בחי' עור כי בשלשה חדשים ראשוני' לא היה רק בבחי' אור ומים לבד. עוד יש טעם אחר למה נקרא עור ויובן במה שביארנו לעיל והוא כי הנה האדם העליון הוא בחי' שם ההוי"ה דמלוי אלפי"ן שהיא בגי' אד"ם והנה הוא כלול מד' בחי' שהם נשמה לנשמה ונשמה ורוח ונפש כנגד ארבעה אותיות הוי"ה הנז' והנה האור הפנימי שבכלם שהיא נשמה לנשמה הנק' יו"ד שהוא אבא רוצה להאיר בחוץ ואז האור שלו מכה בנשמה החופפת עליו הנק' ה"א שהיא אימא ומאיר בה והנה אם תכה יו"ד פעמים ה"א יהיו בגי' ק"ך אח"כ אור הנשמ' מכה ברוח הנק' וא"ו ואז הוא הכאת ה"א בוא"ו שהם בגי' ע"ח אח"כ מכה אור הרוח בנפש החיצונה מכלם והיא הכאת וא"ו בה"א שגם הם בגי' ע"ח ואם תחבר שלש ההכאות אלו הם בגי' עו"ר לפי שכל אלו האורות שמספר' רע"ו חוזרים ומכים בעור האדם לצאת חוצה לו ואז נקרא עור: וביאור הענין זה יותר מבואר הוא כי הנה האדם שהוא הוי"ה דאלפי"ן הוא ז"א אשר בתוכו המוחין דאבא תוך נה"י דאבא והם בחי' יו"ד נשמה לנשמה שבו ומחוץ נה"י דאימא עם המוחין דאימא והם בחי' ה"א והנה בהיות אורות נה"י דאבא מכים בנה"י דאימא מחוץ להם הרי יו"ד פעמים ה"א. אח"כ מכה נה"י דאימא בז"א והרי ה"א פעמים וא"ו. אח"כ יוצאים האורות מז"א אל לאה שהיא ה"א תתאה הרי וא"ו פעמים ה"א וכלם בגי' עור:
1
ב׳ונחזור לענין כי ז"ס פ' ואחר עורי נקפו זאת וגו' כי הנה העור הוא נכח פני האדם המסתכל בו ואותם האורות הנוקפי' ומכים בעור כנז' הם עומדים בפנים תוך הגוף מאחורי העור בבחי' האדם המסתכל בפני העור יקרא מה שבתו' העור אחורי העור ואמר כי האורות העומדי' אחורי עורי נקפו והכו הכאה זו בעור לצאת לחוץ כנז"ל וע"י היותם מתגלי' בבשרי בחוץ על ידי הכאת האורות בבשר גוף האדם לעבור מחוץ לעור אז אוכל להיותי רואה הנשמה הנקראת אלוה כנז' אצלינו במא' הסבא דמשפטי'. כי הנשמה באה משם אלוה ואלו לא היתה הנשמה משלחת אורותיה מחוץ בשרי ועורי היתה נעלמת היא וכוחתיה ואותיותיה ממני אבל עתה מבשרי אחזה אלוה שהם אורות הנשמה כנז' לראות הטובים הרעי' הם פעולותיה אם לאו. והנה כוונת איוב בפ' זה הוא שהיה אומר לאליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי חבריו הנה אתם אומרים לי שאלו היסורין הבאים עלי הם מפני חטאתי שאתם נביאים וצופים בעיניכם העבירות הכתובי' במצחי מכח האורות של נפשי המנקפת אחרי עורי ואמנם אני איני יכול שעיני יחזו במצחי אם כדבריכם הוא אם לאו וצריך שאתם עיניכם יחזו החטאים הכתובים במצחי ואמנם אינני מאמין לדבריכם שאלו הייתי יכול לחזות במצחי ובבשרי הייתי רואה חטאתי החקוקים במצחי כמש"ה ומבשרי אחזה אלוה אלו היה באפשרות שעיני יסתכלו במצחי אבל איני מאמין לכם כי הייתי רוצה שאנכי אחזה לי ועיני יראו במצחי ולא זר אם הוא כדבריכם. ודע כי כמו שאמרנו שהרשע אין אורות אותיות נפשו נחקקים במצחו כך האדם אם הוא ת"ח גדול ובפרט אם עוסק בחכמ' האמת תורתו מכסה על העונות שעושה ואינ' כתובי' במצחו אם הם עבירות קלות אבל אם הם עבירות חמורות הם נגלות וכתובות במצחו ואמנ' הקלות שאינם כתובות במצחו אי אפשר לדעת אותם אם לא ע"י ידיעה אחרת שביארנו למעלה שהיתה לו למורי ז"ל שהיה מדבר עם נפש האדם ממש ושואל וחוקר ממנה כל פעולותיה והיא מגדת לו:
2
