שער רוח הקודש מ״גSha'ar Ruach HaKodesh 43
א׳תקון כ"ז למוציא שכבת זרע לבטלה. והנה יש בו כמה כונות בפרטות ובכללות. הנה ענין עון שכבת זרע לבטלה ומה עניינו ומה כונתו נת' בק"ש שעל המטה וע"ש כי הוא תקון גדול מאד והוא עיקר תיקון עון הקרי וע"ש היטב.
1
ב׳ענין השובבי"ם הנודעי' ר"ל שיש מנהג קדום בכל ישראל להתענות מ' יום רצופי' שיש מן יום הראשון של פ' שמות עד פ' תרומה וקצת מן תצוה ונתנו סימן בהם שובו בנים שובבים ר"ת 'שמות 'וארא 'בא 'בשלח 'יתרו 'משפטים. והנה עיקר התענית בהם במ' ימים אלו לא נתקנו אלא על עון הקרי וימים אלו מסוגלי' להתענות בהם על הקרי יותר מכל ימות השנה. וטעם הדבר יתבאר לך ממה שביארנו בענין גלות מצרי' בחומר ובלבנים מה ענינו ושם נתבאר כי אותם שנשתעבדו בגלות מצרים היו אותם הניצוצות של הנשמות שיצאו מאדה"ר באות' ק"ל שנה שפירש מן אשתו והיה מוליד שדין ורוחין ע"י טפית קרי וכל אלו נתקנו בגלות מצרי' ההוא ולכן בזמן הפרשיות אלו יש בהם סגולה לקבל תשובת האדם המתענ' בהם על עון הקרי ולכן הם מתחילי' מן פ' שמות מפני שאז בפ' ההיא היה התחלת השעבוד ומסתיימי' בפ' משפטי' לטעם שנתבאר שם ג"כ בענין סמיכות כי תקנה עבד עברי אל מתן תורה כי אז נגמרו אותם הניצוצות להתקן בענין כי תקנה עבד עברי וע"ש. גם דע כי עיקר אלו התעניות נתקנו בימי' אלו לכפר על עון שכבת זרע לבטל' שעליה' כתיב סוחטי הילדים וכו' ומה שצריך לכוין בתעניות הנז' הוא זה. יכוין בהוי"ה דע"ב דיודי"ן כי יש בה ד' יודי"ן שהם בגי' מ' כנגד מ' יום של התעניות ולכן בעשרה ימים ראשוני' יכוין בכל יום מהם אל החלק האחד מעשרה של היו"ד הראשונה ועד"ז יכוין במ' יום בד' היודי"ן הנז' ויכוין בכל יום להעלות ביום ההוא חלק אחד מן היודי"ן ההם אשר בהם הגיע הפגם שלו והשליכו ארצה בעונו ומסר איתו חלק הקדושה תוך הקליפות ועי"כ נתן חיות וכח אל הקליפות ועתה ע"י תשובתו זאת מסיר הקדוש' מתוך הקליפות וחוזר להעלותה למקומה ועי"כ נשארים הקליפות מתים בלתי חיות וז"ס פ' שובו בנים שובבים פי' כי אותם הבנים שמסר אל הקליפות בהשחתת הזרע ועי"כ נתלבשו תוך הקליפות ונעשו שובבים לכן עתה שובו בתשובה והסירו אותם הבני' השובבים בתוך הקליפות והשיבום אל הקדוש' כבראשונה. גם צריך שיתענה פ"ד ימים רצופי' כנגד שם של מ"ב שהוא סוד הזווג והטפה העליונה שהם מ"ב זווגי' והם פ"ד כי כל זווג כולל שנים כמבואר אצלינו במאמר בראשית דף א' וע"ש על מ"ש וכמה דדיוקנא דברית אזדרע במ"ב זווגין וכו' וטוב הוא שיתענה מ' יום הנז' של כל ימי השובבים ואח"כ יתענה עוד מ"ד יום אחרים להשלי' הפ"ד יום הנז'. גם טוב הוא שיתן פרוטה אחת לצדקה קודם התפלה בכל יום מימי תעניותיו ויכוין לתקן מה שגרע וחסר מן הצידק העליון אל המלכות. גם צריך שיזהר משם ואילך שלא לשמש מטתו אלא אחר חצות לילה ולשהות על הבטן עד שיכלו כל טפות זרע ושלא להשיח עם האשה בדברי בטלה בעת הזווג.
2
ג׳עוד כונה אחרת בענין הפ"ד יום תכוין בהוי"ה דע"ב דיודי"ן במ"ב אותיות שבו כי זהו הנקרא טפה עילאה מיין דכורין מ"ב זווגין ומ"ב פ"ד.
3
ד׳אמר שמואל כך מצאתי כתוב ולא הבנתי הענין ובודאי שיש בו טעות ולא שלחתי את ידי בו וז"ל ג' יודי"ן ט"ל מ"ב ד' יודי"ן שם ב"ן הוא שתי הויו"ת חד רוחא דשדי בגווה ונשאר תמיד בה וז"ס פ' איזה ספר כריתות אמכם וגו' בסוד אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ומתמלא במלוי יודי"ן. ע"כ מצאתי ואיני מבין הענין ונלע"ד לפרשו כי יה"ו דיודי"ן יש בו ג' יודי"ן והוא בגי' ט"ל ובג' אותיות עצמם נעשים מ"ב:
4
