שער רוח הקודש מ״דSha'ar Ruach HaKodesh 44
א׳עוד מצאתי כתוב ממורי ז"ל וז"ל הרב משה יונה תקון לעון שכב' זרע לבטל' ובעון הזה יש מיני' הרבה יש שחוטא ע"י מחשבה שמהרהר בעביר' ויצרו תקפו ורוא' קרי מאיליו בלי מעש' כלל ויש מי שמשמש בידו ומוציא קרי ויש מי שחושב באשה ומנאף בידו ומוציא קרי ויש מי שחושב בזכר ומוציא קרי ויש מי שמשמש ברוק פיו ומוציא קרי ויש שכשמנאף מכסה ראש העטר' בעור האבר שממשיכו למט' וזה נקרא מושך בערלתו. והתקון לכל זה הוא דע כי או"א הם זכר ונקב' למעל' העליונים והנה טיפת מיין דכורין של אבא הוא מ"ב אחד והוא שם יה"ו במלוי אלפין שהוא בגי' ט"ל ועם ג' אותיות הרי מ"ב וכנגדו יש טיפת מ"ן באימא והוא מ"ב שני ושני מ"ב אלו הם פ"ד והנה כשחוטא במחשב' כנ"ל הנה הוא גורם להשחית טפות זרע או"א ארצ' שהם פ"ד ולכן יתענ' כנגדם פ"ד תעניות ויכוין שמה שגרם בעונו להוריד למט' שני מ"ב הנז' ע"י מחשבתו הנה עת' יכוין להעלותם למקומם למעלה ואם ממשמש ממש בידו במעשה או אם היה מהרהר וחושב בזכר צריך שיכוין בחמשה חסדים ובחמשה גבורות שהם מ"ד ומ"ן ויכוין בג' פעמים כ"ח אותיות מלוי המלוי שיש בכל הוי"ה מאלו השלשה שהם הוי"ה של ע"ב ושל ס"ג ושל מ"ה והנה ג' פעמים כ"ח הם פ"ד ואם כשממשמש בידו היה חושב באשה אז יכוין בשם אהי"ה באופן זה כי הנה באהי"ה פעמים אהי"ה יש בהם פ"ד אותיות ויכוין להעלותם למקומם והטעם הוא לפי שבחי' כ"ח של הוי"ה הוא בזכר ובחי' אהי"ה בנקבה כנודע. ואם כשמנאף היה מושך בערלתו ומכסה העטרה בעור כנז' יכוין ג"כ בשם אהי"ה כנז' אלא שהוא בבחי' מספרם והוא שיכוין כי אהי"ה פעמים אהי"ה הם בגי' אמ"ת וז"ס כלו זרע אמת וז"ס פסוק ותשלך אמת ארצה ויכוין בפ"ד תעניותיו להעלות פ"ד אותיות שבהם ואם כשמנאף ממשמש היה בידו ע"י רוק בפיו אז הפגם הוא בסוד זווג עליון שבפה שהם חיך וגרון זכר ונקבה ולכן בתעניותיו שהם פ"ד יכוין להעלות ד' אותיות אחה"ע שהם ג"כ בגי' פ"ד והם סוד מ"ן שבגרון אשר משם נמשך הרוק לתוך הפה כי בהם חטא באופן כי כל מיני העונות הנז' מספר תעניותיה' הם פ"ד אלא שכונותיה' הם חלוקי' כנז':
1
ב׳ובנוסחא אחרת מצאתי במש"ל שאם היה ממשמש בידו וחושב בזכר יכוין בה' חסדים ובה' גבורו' ובכ"ח אותיות וכו' וכאן מצאתי שתכוין לכ"ח אותיות מלוי המלוי של ע"ב ס"ג מ"ה שהם בגי' פ"ד ותכוין להמשיכ' אל נוקבא דז"א בהוי"ה דב"ן שבה ונלע"ד לקיים שני הנסחאות שצריך שיכוין כך כי בטפת הזכר שהם ה' חסדי' יש בהם ג' בחי' או בסוד ע"ב או בסוד ס"ג או בסוד מ"ה ויכוין להמשיכ' בהוי"ה דב"ן שבמלכות שהם ה' גבורות שבה. גם מצאתי כי כשהעון הוא במחשבה לבד אז הפג' הוא באו"א ולכן יכוין להוריד טפת מ"ב שהם דוכרין מאבא ולהעלות טפיי' שהם פ"ד מאימא ואם העון במעש' אז הפג' הוא בזו"ן אלא שיש חלוק שאם היה חושב בזכר אז העון הוא בז"א ויכוין בג' פעמי' כ"ח הנז"ל ואם היה חושב באשה אז הפגם הוא בנוקביה ויכוין באמת הנז"ל להמשיכ' מן ז"א הנק' אמת אל נוקביה ואז יהיה כלו זרע אמת:
2
ג׳אמר שמואל כך לשון מורי ז"ל שהנה התקוני' הנז' נתנם הרב הגדול זלה"ה לאדם אחד לפני מורי ז"ל וצוהו על כל הנז"ל ואח"כ נתן לו כונה אחרת עצומה הלהוציא הטיפות ההם (נ"ל שצ"ל מן הקליפה ולהכניס') בקדוש' כאשר נבאר בע"ה וז"ל אח"כ אמר מורי ז"ל לאיש הנז"ל כי כבר נשלם לתקן ענין עון הקרי אמנם נשארו עדיין תשעי' ניצוצות של נשמות של קרי אשר היה צריך לתקנם ולהסיר' מתוך הקליפות ולהחזיר' אל הקדושה וא"ל שכשאומר מזמור יושב בסתר עליון בעת שכיבת הליל' כמבואר אצלינו שיכוין בשלשה תיבות של אלי"ך ל"א יג"ש כונ' זאת כי ס"ת שלה' הם שכא והאותיות הקדומות להם הם יגל שם של מ"ב כנודע ויכוין כי שם יגל פזק הוא ביסוד ויכוין להעלות עם שם הזה את הש"ך ניצוצין הידועי' שהם כמנין נער שהם סוד הדיני' ועם הכללות הם שכ"א ויכוין להעלות עמה' ניצוצות הקרי ג"כ והכל הוא ע"י שם יג"ל הנז' להעלות' ביסוד העליון ואז היסוד ישפעי' במלכות ויחזרו להתתקן עת' ולהיות בסוד זכר ונקבה מה שלא היו מתחלה אלא בסוד זכר לבד בלתי נקב' אח"כ יכוין באותיות הנשארות שה' א"ל מן אליך וי' מן יגש והם בגי' מ"א ותכוין בהם למ"א אותיות שיש בשם אהי"ה דיודי"ן בפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי אח"כ יכוין בר"ת של אליך לא יגש שהם ג"כ אל"י והוא מ"א אותיות שיש באהי"ה דאלפי"ן ע"ד הנז' ותכוין להעלות כל הנז"ל בכח שני אלו האהי"ה הנז' שהם מ"א אותיות ומ"א אותיות:
3
ד׳אמר שמואל נלע"ד ג"כ לצרף השני מ"א הנז' עם ב' הכוללי' שלהם ויחזרו להיות פ"ד פעם אחרת להורות כי כל התקון הוא ע"י מ"ב זווגים כפולים שהם פ"ד כנלע"ד אח"כ בלילה האחרת א"ל מורי זלה"ה שכבר נסתלקו ע"י הכונה ההיא י"ב ניצוצות מתוך הקליפות ונתקנו ולא נשארו אלא ע"ח נצוצות לבד אמנם אלו הע"ח נצוצות צריך טורח גדול להסירם מתוך הקליפות והטעם הוא לפי שהם בחי' נשמה לנשמה ונשמה ורוח ונפש שלכל הנצוצות של הנשמות ההם כולם שיצאו ממנו ע"י הקרי והם בחי' ג' שמות ההוי"ה שהם בגי' ע"ח כמנין מזל"א לפי שהם בחי' הנז' כמבואר אצלינו לעיל ביחוד של שם שד"י וע"ש וא"ל שיכוין בעת השכיבה כשאומר פ' אלף ורבב' מימיניך יכוין בג' תיבות אלו כונ' זו והוא כי ר"ת של ג' תיבות אלו הם מ"ז והם כנגד שם הוי"ה ואהי"ה ותכוין לחברם ולזווג' וע"י זווג זה תוכל להכניע הקליפות המעכבי' את הניצוצות הע"ח הנז' ולהעלותם משם אח"כ תכוין בס"ת של ג' תיבות הנז' שהם בגי' ק"ה והם ז"פ י"ה שיש בשני שמות אלו בזה האופן כי בהוי"ה יש ג' פעמים י"ה באופן זה כי ב' אותיות ראשונות הם י"ה ואח"כ היו"ד במלואה הרי י"ה שני. וה"י שנית במלואה הרי י"ה ג' ובשם אהי"ה ג"כ יש ד' פעמים י"ה בזה האופן ה"י א' במלואה וה"י שנית במלואה הרי ב' פעמים י"ה גם אם תחבר י' של אהי"ה עם ה' ראשונה הרי י"ה ותחזור לחברם עם ה' אחרונה יהיו ב' פעמים י"ה אחרי' הרי ד' פעמים י"ה באהי"ה וג' בהוי"ה הרי ז' פעמים י"ה שהם ק"ה ואמנם בשם ההוי"ה אין היו"ד שבה יכולה להתחבר רק עם הי' א' בלבד ולא עם ה' השניה כי יש אות ו' מפסיק בינתים. אח"כ תכוין כי ז"פ י"ה אלו הם בגי' על"ה וגם תכוין באותיו' הקודמו' אל הס"ת שהם לב"ן שהם סוד הקליפות הנק' לב"ן ונב"ל ותכוין כי העלה הנז' יהיה נובל עתה ויתפרדו אלו הנשמות הנקשרי' באילן הטומאה ויהיו עלה נובל משם וזה בכח שם הוי"ה דמלוי יודי"ן שהוא בגי' ע"ב ועם עשר אותיותיו הם בגי' פ"ב כמנין נב"ל וגם הוא ב' פעמים אל"י אל"י שביארנו לעיל באותיות אליך לא יגש וע"י זה יהיו עלה נובל. אח"כ תכוין אל אותיות הנשארות והם ר"ב מן ורבבה וימי מן ממניך שהם בגי' בס"ר ותכוין לחברם בקדושה ולהביא' שם ותכוין שעתה מתחילים להיות בקדושה בבחי' בוס"ר ואח"כ יתוקנו בבחי' ענ"בים גמורים כמו שנבאר והיותם בוסר הוא ע"י ה' הויו"ת דחסדים וה' הויו"ת דגבורות אשר בדעת שהם בגי' ר"ס ועם ב' הכוללים הרי בס"ר. אח"כ תכוין כי ר"ת של עלה נובל בוסר הם ענ"ב ועם ר"ת של יפול מצדך הם י"ם הרי ענבי"ם ותכוין שעת' יהיו בקדוש' בבחי' ענבי' גמורי' וזהו ע"י ב' שמות של אלהי"ם שהם בגי' ענבי"ם
4
ה׳אח"כ. א"ל מורי ז"ל כי ע"י זאת העונה הנז' נסתלקה בחי' נשמה לנשמה שלהם מתוך הקליפה ועדיין נשארו נשמה ורוח ונפש שהם בחי' ג' הויו"ת שהם בגי' ע"ח וא"ל שיכוין בעת השכיבה בברכת המפיל חבלי שינה באופן זה תחלה יכוין בג' הויו"ת שהם בגי' מזנ"א כמנין ע"ח וצריך לחברם ולשלבם יחד שלשת' ויכוין בג' יודי"ן שבהם שהם ל' של המפיל והג' ההי"ן הם י"ה של המפיל והג' ווי"ן שהם י"ח בגי' הם ב' אותיות מ"פ של המפיל כי מ' בא"ת ב"ש היא י' והפ' הוא סוד ח' פעמים י' שהם שיזונים הרי י"ח בשתי אותיות מ"פ ולפי שעיקר אלו הם ג' ווי"ן וסוד הוא"ו היא פ' בא"ת ב"ש לכן סוד ג' ווי"ן אלו הם רמוזים בפ' של המפיל. והג' ההי"ן אחרונות הם ג"כ י"ה הנז' של המפיל. אח"כ יכוין למלאת ג' הויו"ת הנז' בע"ב ס"ג מ"ה בסדר הזה עצמו ויכוין כי הג' יודי"ן הם ל' של חבלי והג' ווי"ן הם י"ח של חבלי. והג' דלתי"ן הם י"ב של חבלי. אח"כ בג' אותיות ה"י ה"י ה"א יכוין כי ג' ההי"ן הה"ה הם י"ה של שינה והשלשה אותיות יי"א הם כ"א הם ש' של שינה שהיא בא"ת ב"ש ב' ואות נ' של שינה היא בא"ת ב"ש ט' הרי י"א ועם י' של שינה הרי כ"א. אח"כ ג' אותיות וי"ו וא"ו וא"ו תכוין כי הם בגי' מ"ח והוא חיבור שם הוי"ה ואהי"ה ועם כללותם ורמוזים במלת ע"ל באופן זה כיע' של ע"ל נחלפת בא"ת ב"ש בז' והרי ע"ל בגי' ל"ז. אח"כ ע"ל במ"ק הוא עשרה ועם ל"ז הרי מ"ח עם הכללות. אח"כ ג' צרופים ה"י ה"י ה"א האחרונות והם בגי' ל"ו והוא ע"נ מן עיני ובא"ת ב"ש הם ז"ט וב' יודי"ן של עיני הרי ל"ו. גם תכוין כי עי"ני בגי' ק"מ כמנין מלוי של אהי"ה דיודי"ן וצוהו שלא לכוין ברכה זו ע"ד זה אם הוא ליל ר"ח. אח"כ בלילה האחרת א"ל כי להיות שאלו הע"ח ניצוצית הם מושרשים מאד בקליפות שהיה צריך תקון וטורח גדול להוציאם משם וצוהו שבלילה ההיא בעת השכיבה יכוין בג' תיבות האלו והם ותנומה על עפעפי באופן זה כי נודע שהעינים הם שם יהו"ה והעפעפים הם שם אדנ"י והנה עתה צריך להוריד ע"ח אלו למטה אצל המלכות ולהוריד' מסוד שם יהו"ה אל שם אדנ"י ונודע הוא כי אדנ"י במלואו הוא תרע"א שהוא תרגום של שער ותכוין כי עתה ירדו ע"ח אלו אל השערים למטה והוא סוד פ' אז ירדו לשערי' עם ה' ותכוין בפ' אז לחם שערי' כי ע"ח הנז' הם בגי' לחם והם ירדו עתה למטה אל השערי' ותחלה תכוין בג' שמות אדנ"י אדנ"י אדנ"י והם בגי' קצ"ה והם בחי' נקודת ציון שבמלכות שהוא היסוד שבה ותכוין להמשיכ' שם וז"ס קצה השמים כי השמי' בגי' שצ"ה שהם ג' מלויים של אהי"ה דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן וג' כללותם ואלו הם בחי' חותם שבמלכות שבקצה התחתון שלה שהוא היסוד שבה כי ג' אהי"ה עצמם דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן הם בגי' חותם ועם הכולל הם תנ"ה בסוד אשר תנה הודך על השמים כי אשר היא הבינה כנז' בתקונין בסוד אשר הוצאתיך מארץ מצרי' וגו' וממנה נמשכים ג' אהי"ה שהם בגי' תנ"ה אל המלנות להעשות בה חותם כמנין תנ"ה ומלוי החות' הזה הוא בגי' השמים כנז' וזהו אשר תנה הודך על השמים וגם המלכות במ"ן אשר בחותם זה שלה שם ב"ן והנה תכוין באומרך ותנומה שהוא חותם ב"ן כמנין ותנומה. ותכוין להמשיך ע"ח הנז"ל בחותם הנז' ותכוין לנקד ג' שמות הנז' בי"ב נקודין שיש בפסוק צֶדֶק צֶדֶק תִרְדוֹף לְמַעַן תִחְיֶה כנז' בסדר זה אדני הא סגול כלו כמו ארבעה סגול שיש בצדק צדק אדני הב' הם חירי"ק שב"א חולם בג' אותיות ראשונות וב' נקודות שב"א ופת"ח של למען הם ביו"ד של אד"ני אדני הג' הם ד' נקודים של ען תחיה. והם פת"ח חירי"ק שב"א סגול והטעם הוא כי ג' שמות אלו הם ג"כ בגי' צד"ק עם הכולל ותכוין להסתר מחרון אף ה' ע"י צדק זה בסוד בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה'. אח"כ תכוין למלאות במלוייהם והנה ג' פעמים תרע"א הם בגי' ב' אלפים וי"ג ותכוין לנקד ד' אותיות הפשיטות לבד שבכל שם מן השלשה והם י"ב נקודין שיש בפסוק אָז יָרְדוּ לַשְעָרִים עַם יְהוָֹה ואמנם מה שתכוין בזה הוא כי כבר ידעת מ"ש בזוה' בפ' וארא דף כ"ז ע"א בענין אותם הי"ג יאורין והאלף יאורין ושם ביארנוהו וע"ש היט' איך בנה"י של הזכר יש ב' אחוריי' והם ב' פעמים תצ"ט ופלגא מכאן ותצ"ט ופלגא מכאן ואם תחבר עמהם הי"ג יאורין יהיו תק"ה ופלגא מכאן ותק"ה ופלגא מכאן כמנין שם אבגית"ץ וכן בנה"י שלה יש במספר הזה נמצא שכלם הם ב' אלפי"ם וי"ג והוא סוד ועושה חסד לאלפי' כי שם אביגת"ץ עם היותו רומז בשם מ"ב שהוא גבורה הנה הוא בחי' ספירה החסד כנודע והנה ביארנו איך נרמז כאן ב' שמות אבגית"ץ למעלה בנה"י שלו ושנים אחרי' בנה"י שלה וד' פעמי' שם זה הוא בגי ב' אלפים וי"ג הרי איך שם אבגית"ץ שהוא חסד ניתן באלו האלפי' וזהו ועושה חסד לאלפים ואעפ"י שהם ב' אלפים וכ"ד אין אנו מונים רק הי"ג בלבד שהם הראשי' והשרשי' של היאורי' כלם ותכוין כי ג' פעמים אדנ"י במלואו שהם ג"פ תרע"א הם ב' אלפי' וי"ג ותכוין להורידם מן אלו העליוני' שבזכר אל נה"י שבנקבה שהם ג' פעמי' תרע"א בסוד אז ירדו לשערי' וכל זה תכוין בשתי תיבות ע"ל עפעפ"י באופן זה כי ע"ל עפעפ"י בגי' ת"י ואם תחלפם בא"ת ב"ש יהיו שם אחד קדוש וזהו זַךְ זָוַ זְוִם והוא בגי' צ"ג ועם מלת ותנומה שהוא בגי' תק"ז סך הכל בגי' אלף ועשרה ועם ג' התיבות של ותנומה על עפעפי הרי אלף וי"ג והם האלף וי"ג יאורין הנז"ל וצריך שתכוין כי שם ז"ך זוזו"ם הוא שם קדוש ונקוד' הם פתח חיריק נקוד של זית וז"ס של שמן זית זך וארבע אותיות זוז"ו הם ניקוד של יצרתי שבפסוק עם זו יָצַרְתִי לי:
5
ו׳אח"כ בליל' האחר' היתה ליל ר"ח וא"ל שאין לכוין בליל ר"ח כונ' הברכ' ע"ד הנז"ל רק בכונה האחרת והוא שתכוין בשם שד"י במלואו שהוא תתי"ד והוא בגי' רא"ש חד"ש וא"ל כי בכל יום שאירע בו ר"ת צריך לכוין בו כונה זו הנז' אעפ"י שלא יהיה צריך לתקון עון הנז' רק כונ' זו היא צריכ' לכל אדם לכוין כונה זו בכל ר"ח לעול' ויכוין כך בכל רגע ובכל שעה שביו' ר"ח אמנ' עתה יכוין כונ' אחר' ג"כ והו' לצורך תקון הע"ח נצוצו' הנז"ל וזו היא שיאמ' בעת שכיבתו קודם פסוק בידך אפקיד רוחי יאמר פ' וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו ושיכוין בו כי בפסוק זה רמוזים אותם תלת עלמין הנז' באדרת נשא שהם בתקון א' דדיקנא דעתיקא הא' הוא סוד אלף אלפין והב' הוא נז' אלפין והג' הוא צ"ו אלפין בסדר הזה כי תיבת יתקדשו הם אותיות יתקד"ש והוא שם שד"י במלואו וזהו יתקד"ש שד"י ת"ק כי ת"ק הוא מלוי של שד"י והנה זה עולה תתי"ד וכאשר תצרף עם זה תיבת א"ל הנז' בפסוק הזה במלויו שהוא אל"ף למ"ד עם תתי"ד יהיה הכל אל"ף עם הכללות וזה רומז אל עולם הראשון שהוא אל שד"י במלוייהם שהם אלף והעולם הב' שהוא נ"ז הוא נרמז בתיבות אל יהו"ה שבפסוק שהם בגי' נ"ז והעולם הג' שהוא צ"ו תכוין בר"ת של 'פן 'יפרוץ שהם בגי' צ' ועם ו' של יתקדשו הרי צ"ו והוא סוד אל אדנ"י שהוא בגי' צ"ו אח"כ תאמר פ' ובני דן חשים ותכוין כי חשים חסר ו' וס"ת הם ינם והם מאה והוא שם אדנ"י שהוא בגי' ס"ה ול"ד אותיות של מלויו ועם הכולל הם מאה ור"ת ובני דן חשים הם בגי' ח"י ותכוין להעלות הנצוצות אל היסוד הנק' ח"י להחיותם וגם זה תכוין במלת ובני שהוא בגי' חיי"ם ותכוין להעלות' מן הנחש שהוא בגי' חשי"ם וזה יהיה ע"י שם יוד הא ויו הא שהוא בגי' ד"ן. אח"כ בלילה האחרת א"ל שיכוין קודם שיאמר סדר השיכבה בשם תגעץ ותחלה יצרפיהו בצרוף תע גץ ות"ע הוא ע"ב ק"ל וע"ב קד"ם וב"ן שכל זה הוא בגי' ת"ע ויחבר עמהם ג"פ א"ל א"ל א"ל שסודם מג"ן והם ג"ץ הנז' ונקודו הוא מפ' אנכי מגן לך תע גץ הם אנ מאנכי וגץ הם מ"ג ממגן אח"כ תצרפהו בצרוף תגעץ ונקודו של ת"ג מן פ'. גת דרך ה' לבתולת בת יהודה וניקוד ע"ץ הוא חי בסוד עץ חיים וכונת הענין הוא במה שהודעתיך כי כתר דאבא הם טעמים וט"ס דאבא הם נקודות וכתר דאימא הם תגין וט"ס דילה הם אותיות וב' הכתרים דאו"א הם בגרון דא"א והנה מה שאמרנו כי כתר דאימא הם תגין הענין הוא כי הנה כאשר אנו רוצים לקרוא שם אל הנקודות להכיר אותם הוא בהכרח להזכירם ע"י אותיות כגון נקודה זו ֶ נקראת סגול ונקודה זו ְ נקראת שב"א וכיוצא בזה בשאר הנקודות והנה אלו האותיות אשר הם שמות אל שתי הנקודות מן הנקודות שבט"ם אחרונות של אבא הם בכתר של בינ"ה וא"ו נקראים תגין וכמו שהודעתיך פירושו כי האות עשוי' בצור' תגין כזה ?ב שזו היא אות ב' עשויה כצורת תגין גם הנקודות של אבא הה האותיות של הטעמי' כזה ?זרקא שהם אותיו' זרקא וכיוצ' בזה וכן הענין בטעמים עצמם שהם אותיות כצורת עגולי' כזה ? שהיא צורת ב' וכיוצ' בזה.
6
ז׳ונחזור לענין כי האותיו' אשר בכתר של אימא אשר הם צורת האותיות של הנקודות אינם רק אותיו' של שב"א סגו"ל אשר הם בגי' תג' והענין הוא כי הנה אבא איחד במזל השמיני דדיקנא דעתיקא וכשתמנה מתקון הח' עד הי"ג יש ששה תקוני' וכשתחלק' באבא יהיו תקין הח' בכתר והט' בחכמה והי' בבינה והי"א בדעת והי"ב בחסד והי"ג בגבורה וכבר ידעת כי אימא נפקת בין תרין דרועין דאבא בין חסד לגבורה ונמצאו חו"ג דאבא ע"ג כתר דאימא לפי שכתר דאימא הוא בת"ת דאבא וכבר ידעת כי נקודות חו"ג הם סגול שבא נמצא כי אימא אין לה קבלה רק מאלו השני' שעל ראשה ואותיות של אלו הב' נקודות שלהם הם הנעשי' תגין אליה והם הכתר שלה. גם נתבאר בסדר הי"ג מדות כי תקון הח' הנקרא מזלא הוא יסוד של הכתר ועד"ז הולך ממטה למעלה ונמצא כי ונק"ה שהוא מזל הי"ג האחרון הוא חסד של הכתר הרי כי במקום שמסתיימי' י"ג תיקוני דיקנא שלהם חו"ג של הכתר דדיקנא עילאה שם מתחיל כתר אימא ולכן מזל הי"ג אחיד בה אימא ולפי שאימא היא נקבה לכן גברה נקודת הנקבה שהיא שב"א וקדמה אל נקודת הזכר שהוא סגו"ל. ובתיבת ע"ץ תכוין אל כללות הבינה ששם האותיות עצמם ושם הוא אה"יה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ והנה פרטיות שם זה הוא בחו"ב של אימא כי בז' תחתונות שבה הוא שם ס"ג כנודע. והרי נתבאר כי איתיות שב"א סגו"ל הם בכתר דאימא שהם ת"ג על חו"ב שבה ששם הוא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ תגעץ ת"ג על ע"ץ. אח"כ תצרפהו בא"ת ב"ש ויהי' ארזה והו' בנקוד פסוק (צפני' ב') כי ארזה ערה והוא סודו ממש כי ע"י שם זה ערה את ארזה והוא בגי' רי"ג והענין הוא שתכוין בע"ב ק"ל שהוא השם ברבועו העולה ע"ב וגם תרבע השם במלוי אלפ"ין העולה ק"ל. והנה ע"ב ק"ל בגי' רב ועם עשר אותיות ההו"ה הרי רי"ב ועם הכללות הרי רי"ג. אח"כ תצרפהו צרוף רביעי והוא תץ גע וניקוד ת"ץ יוצא מן פסוק תנור וכירים יותץ קבוץ וקמץ של יותץ ונקוד ג"ע יוצא ממלת עוג מלך הבשן סגול סגול מן מלך והענין הוא כי תחלה יכוין כי אותם הג' עלמין הנז' בריש אדרת נשא שהם בלע יובב חשם כמבואר אצלינו הנה העליון נקרא תנור והוא סוד הנה יום ה' בא בוער כתנור כי שם התעוררות כל הדיני' והוא סוד אלף אלפין רבוא כנז' שם באדרא והם סוד אלף יומין דחול ולכן קראו הפסוק יום ה'. והשני עולמות אחרים נקראי' כירים כי הם דיני' יותר חלשים והנה נתיצת אלו הדינים של תנור וכירי' הוא ע"י שם ת"ץ הנז"ל כמו שנבאר וזש"ה יותץ וצריך לכוין בת"ץ מן אבגית"ץ אשר על ידו תהרוס ותנתוץ כל הדינים הנמשכי' מאלו העולמות והנה סוד כל זה הוא במה שידעת כי ג' יחודים הם שהם הוי"ה אהי"ה יהו"ה אלהי"ם יהו"ה אדנ"י. וביאורם הוא הוי"ה ואהי"ה כתר ז"א עה כתר נוקביה. ויה"וה אלהי"ם מוחין דז"א עם מוחין דנוקביה. והוי"ה אדנ"י הם ז' תחתונות דז"א עם שבעה תחתונות דנוקביה. וג' יחודים אלו הם בגי' נ"ר וכלם הם בזווג זו"ן וכנגדם נ"ר ב' למעלה בזווג או"א ממש עד"ז וז"ס חיוב האדם להדליק בכל ליל שבת שתי נרות לרמז אל ב' זוגי' אלו שהם זווג דאב' באימ' וזווג דז"א עם נוקביה והנה ממש כנגד ב' אלו דקדושה יש בקליפה ולכן הוא חובה להדליק ב' נרות אלו בקדושה כדי שיכבו ב' נרות של הקליפות כנז' בזוהר בר"מ בענין כוכב שבתי המושל בשבת והנה ב' פעמים נ"ר הם ת"ק וצריך להסיר העשרה מהם וישארו ת"ץ בלבד ובזה הוא סוד נתיצתם והענין הוא כי הנה ענין נ"ר זה הם סוד רמ"ח איברים כנזכר ברב ספרא בפ' תרומה והנה השנים היתרי' הם נפש ורוח של רמ"ח איברים אלו שהם ר"ת נ"ר נפש רוח ונמצא כי הרמ"ח איברי' עם נפש ורוח הם נ"ר והנה ביארנו שהם ב' נרות והנה כאשר נחלק הת"ץ לשנים יהיו רמ"ה המ"ה ומה שהיו תחלה נ"ר נ"ר יהיו עתה רמ"ה רמ"ה פי' כי כשתסיר מן מלת נ"ר נפש רוח ישארו רמ"ח ואח"כ תסיר ג' אלפין שהם ר"ת של אהי"ה אלהי"ם אד"ני ישארו רמ"ה בלבד ובזה הוא נתיצת כל הקליפות וז"ס פסוק ה' רמה ידך בל יחזיון כי כאשר יוסרו בחי' אלו מן הנ"ר וישארו רמ"ה בלבד אז הקליפות בל יחזיון ויתבטלו וזהו הטע' שהיה אומר שלמה המלך ע"ה פסוק זה בלכתו אל הררי חשך כנז' בסבא דמשפטים ולפי ששלשה שמות אלו כלם הם מסטרא דנוקבא כנודע ומשם הוא אחיזת הקליפות לכן אנו מסירי' הראשים שלהם כי עי"ז יותץ הקליפה וישאר רמ"ה בלבד וזהו תכוין במלת ת"ץ ובמלת ג"ע צריך לכוין כי הוא שם ס"ג אשר בז' תחתונות של הבינ' כנז"ל ועם עשר אותיותיהם ג"ע כנז' בתקונין וי"ש ג"ע בהרים ויעשנו וז"ס וג"ע בכל אשר לו פירוש ואולם שלח נא ידך שהיא היו"ד שהם עשר אותיות ההוי"ה ותצרפ' עם ס"ג ואז יהיו ע"ג ובזה וגע בכל אשר לו:
7
ח׳והנה ענין גע זה הוא סוד עוג מלך הבשן וצריך לבאר לך ענינו כדי שתכוין בו היטב. דע כי הנה כמו שביארנו איך יש בחי' ז"א והוא כולל שני פרצופי' פרצוף אחד מראשו עד החזה שלו ופרצוף ב' מן החזה ועד רגליו והם נקרא ישראל ויעקב ושניהם נקראי' פרצוף אחד וכן יש במלכות שהיא נוקבא דז"א פרצוף אחד וכוללת ב' פרצופין ועומדי' באחורי ז"א כנודע והם פרצוף אחד מכנגד ראש ז"א עד החזה ופרצוף שני מכנגד החזה שלו ועד רגליו ואלו נקראי' לאה ורחל וז"ס פסוק ואהב יעקב את רחל כי יעקב ורחל שוים ממש והם זה כנגד זה והנה נודע כי באחוריי' של ז"א נאחזים דיני' וגבורות ויש שם כנגדו באחוריו בחי' ז"א אחד והוא נקרא עבד של ז"א הראשון נקרא עוג מלך הבשן והוא אליעזר עבד אברהם והוא כולל ג"כ ב' פרצופין כדוגמת הז"א הראשון שבצד הפני' וכן באחוריי' של הנקב' יש ב' פרצופין אחרים כנגד לאה ורחל ונקראי' שתי השפחו' והם זלפה ובלה' וכמו שהנוקב' דצד פנים נקראת בלשון שנים לאה ורחל גם השפחות שתי' זלפה ובלהה וכמו שהז"א עם היותו שנים נקרא אחד בלבד גם העבד הנז' נקרא אחד אעפ"י שהוא שנים והנה ג"כ כמו שיש בז"א הנקרא יעקב אנו אומרי' שיש לו ארבעה נשים שתים גבירות ושתים שפחות שהם לאה ורחל בלהה זלפה כן העבד הזה יש לו ארבעה נשים שתי' גבירות ושתי' שפחות כי כח אלו קשור באלו ועל אלו נאמר וכל אחוריה' ביתה כי הכל הוא בקדושה ולכן עבד זה אינו כשאר העבדים שהם שאר האחוריי' שיש בכל הקדושה למטה מאלו כי כל שאר האחוריים הם קליפות עבדים ארורי' בסוד ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. אבל עבד הזה שהוא האחוריי' של ז"א יצא מכלל ארור ונכנס בכלל ברוך כמ"ש ח"זל על פסוק ויאמר בא ברוך ה' והנה פסוק זה אמר לבן אותו שהוא סוד לבנון אבא עילאה אבי ארבעה נשים שהם לאה ורחל זלפה בלהה אשר נתנם ליעקב מצד פנים וכנגדו ניתן לעבד הזה כנגד האחו' וז"ס פסוק כי רק עוג מלך הבשן הנה ערשו ערש ברזל שהם ר"ת בלהה רחל זלפה לאה אשר אלו הם נשותיו והם בחי' המטה והערש שלו והבט וראה איך בתיבת ברז"ל הוזכרו בלהה עם רחל וזלפה עם לאה כי כן הסדר. גם התחיל בשפחות תחלה כי היותר קרובים אל העבד הנז' שהוא עוג הם השפחות גם הקדי' תחילה רחל ושפחתה כי שם עיקריות וכח האחוריי' וז"ס מ"ש הנה הוא נשאר מיתר הרפאי' כי נשאר ויצא מכלל יתר העבדי' הארורי' ונכנס בכלל ברוך והנה כל הנקבות הם הוי"ה דההי"ן שהוא ארבע אמות רחבו והם ד' אותיות ההוי"ה ותשע אמות ארכה שהם ט' אותיות המלוי דההי"ן והנה אמרו הלא היא ברבת בני עמון הענין הוא כי הנה נודע שנה"י של הבי' הם הנכנס ' בסוד מוחין בז"א וכבר נודע כי ז' תחתונות של בינה הוא שם ס"ג אבל ב' עליונות שלה שהם חו"ב שבה הם אהי"ה דיודי"ן והנה כאשר מתפשטת בינה בז"א אינו אלא ג' אחרונות שלה ששם הוא ס"ג כנז' ועם עשר אותיותיה' ע"ג הנה כמו שמפנימיות הבינה נאצל פנימיות ז"א כן מן האחוריי' של שם ס"ג הנז' של הבינה העול' ע"ג כנז' משם נאצל אחורי ז"א שהוא העבד הזה ולכן נקרא עוג מלך הבשן חסר ו' ולפעמים נק' עוג מלא ו' לרמוז כי הוא בחי' הוא"ו כי גם ז"א נקרא ו' כנודע גם בזה תבין למה נקרא עוג מלך הבשן אליעזר עבד אברהם כנז"ל כי גם שם אליעזר נמשך משם ס"ג כמו שהודעתך ביחוד אחד שפירש לי מורי ז"ל עם ר"א בן הורקנוס וע"ש והנה שם ס"ג הזה הנקר' עוג כנז' הנה שרשו הוא בבינה אשר השרש שלה הוא אהי"ה דיודי"ן כנז"ל והוא בגי' נע"ם בסוד ויהי נועם ה' אלהינו כמבואר שם והנה כנגד אחורי שם זה ביארנו ששם הוא רבת בני עמון שהוא היפוך נועם כמבואר בספר הזוהר בס"ת פ' וירא כי עמון דרגא דאתכסייא וכו' והנה כמו שז"א יונק מן נועם העליון כן העבד הזה יונק מן עמון העליון וזש"ה הלא היא ברבת בני עמון ולסבת גדולת העבד הזה הי' משה ע"ה מתיירא ממנו ויאמר לו אל תירא אותו. ונחזור לכונתינו כי צריך לכוין באותיות ג"ע אל כל הנז' אשר שם הם האחוריי' העליונים אשר משם נשתלשלו ג' עולמות הנז"ל הנז' בריש אדרת נשא והם סוד תנור וכירים יותץ ע"י אותיות ת"ץ כנז' גם תכוין להכניע גבורות ודינים עוג זה ולמתקם ולהסיר משם נשמות הע"ח ניצוצצין הנז' ר"ל נפש רוח שלהם בסוד נ"ר הנז' שהוא ר"ת נפש רוח כנז"ל. אח"כ בלילה האחרת א"ל שקודם שישכב יאמר פסוק נִשבע יְהוה וְלא יִנחם אתה כהן לעולם ושיכוין בו ממטה למעלה ויתתיל לכוין בס"ת של דברת"י מלכ"י צד"ק שהם בגי' ק"ך צירופי שם אלהי"ם כנודע. אח"כ תחבר עמו ל' של על ויהיו ק"ן ויכוין באהי"ה דמלוי ההי"ן. אח"כ יכוין בס"ת את"ה כה"ן לעו"לם עם הכולל שלהם והם בגי' צ"ו שהוא העולם השלישי מן הג' עולמות הנז"ל ביחוד הקודם לזה והוא עוד א"ל אדנ"י שהוא בגי' צ"ו והרי נרמזו עתה בפ' הזה ג' שמות אהי"ה אלהי"ם אדנ"י אשר ג"כ נתבארו לעיל בסוד נ"ר ותכוין להמתיק' ע"י החסד הנרמז באומרו אתה כהן לעול' שהוא החסד הנקרא כהן. אח"כ תכוין בס"ת של נש"בע יהו"ה ול"א ינח"ם שהוא שם גדול וקדוש ועיקר כל הכוונ' צריך שתכוין בשם זה שהוא עִהְאְםִ ונקודו מן הפסוק ההוא נשבע ה' ולא ינחם ושם זה בגי' קי"ו ותכוין כי הוא סוד בפ' נח נח הנז' בפסו' אלא תולדות נח נח וגו' והם סוד ונח מצא חן והם ב' הויו"ת ע"ד מלוי זה יוד הי ואו הה שהיא בגי' נח ותכוין להוציא נשמת הע"ח ניצוצין ע"י היו"ד שבמלוי ה"י ראשונה וע"י האלף שבמלוי הוא"ו להוציא הרוח וע"י הה' שבמלוי ה"ה להוציא הנפש. אח"כ תחליף זה השם בא"ת ב"ש והוא זצתי והוא בגי' אבגית"ץ עם הכולל ותכוין כי ע"י שם אבגית"ץ שהוא בגי' תק"ו נתצים ונהרסי' הדינים כמו שביארנו לעיל בסוד תנור וכירים יותץ ביחוד שעבר. אח"כ תכוין בר"ת נשבע יהוה ולא ינחם שהוא בגי' ע"ו שהוא שם ע"ב דיודי"ן ועם ד' אותיותיו הרי ע"ו.
8
ט׳אח"כ בלילה אחרת א"ל שקודם שישכב יאמר פ' נעברה נא בארצך האמור במלך אדום בפ' חקת ושיכוין כי ר"ת נעב"רה נ"א בארצ"ך הוא ק"ב כמנין ג' מלויים של ע"ב ס"ג מ"ה ור"ת של לא נעבור בשדה הם פ"ב כמנין ע"ב ועשר אותיותיו ור"ת של לא נעבור בשדה ובכרם הם פ"ח שהם שם מ"ה דאלפי"ן ותכוין באות א' שבתוך הוא"ו שהוא שם אהי"ה ברבועו העולה מ"ד גם שם מ"ה אחר שיוסר אות א' ממנו ישאר מ"ד הרי ב"פ מ"ד הם פ"ח ותכוין כי מ"ד של אהי"ה הוא החיות של מ"ד דאלפי"ן ור"ת של ול"א נש"תה מ"י בא"ר הם צ"ח והם מלוי של ע"ב דיודי"ן שהוא בגי' מ"ו עם שם ב"ן שהוא בגי' צ"ח והם סוד מים זכרו' ומים נקבות ור"ת דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל הם בגי' קנ"ה ועם הכללות הוא בגי' קנ"ו כמנין יוסף והכונ' היא כי יש שתי נקודות פנימיות אחת בזכר ואחת בנקבה והנה יוסף הוא יסוד שבזכר ואינו אלא קנ"ה כי הנקוד' הפנימית נעלמת וכן יש נקודה אחרת ביסוד שבה והוא בר"ת עד אשר נעבור גבולך והם ר"ת בגי' קכ"ד ועם הכולל בגי' קכ"ה והם החמש גבורות שביסוד הנקב' שהם ה' פעמי' כ"ה כ"ה וחסר עדיין נקוד' הפנימית הנעלמת שבה אשר עמה יהיה בגי' קכ"ו כמו שם אדנ"י ברבועו כזה א' א"ד אד"נ אדנ"י. אח"כ תכוין בד' תיבות אלו והם מי באר דרך מלך וכאן תהיה עיקר כונתיך ותכוון כי ר"ת מי בא"ר דרך הוא מֵבְ"דֶ והוא שם קדוש ונקודו בנקוד האותיות עצמם ובגי' הוא מ"ו כמלוי שם ע"ב דיודי"ן אח"כ תכוין בשם אחד קדוש והוא בִמֵיאְרֶ ונקודו הוא מר"ת נשתה מי באר דרך ותכוין לצרפו כזה בם יאר וב"מ הוא שם מ"ב ויא"ר עם כללותו הוא סוד ע"ב ק"ל עם עשר אותיות ההוי"ה ייאלפי"ן הרי רב"י (א"ש עם הכולל). אח"כ תכוין באר והם ב' יחודים הנודעי' שהם יה"וה אלהי"ם יה"וה אדנ"י ודרך הם ב' פעמים היחיד הנז' של יהו"ה אלהי"ם שהיא שני פעמים יב"ק. אח"כ תכוין מ"י בא"ר שהוא בגי' אברהם ה' פי' כי אברה' היא רח"ם של האשה ובה ה' גבירות הנקרא מי באר עצמה אשר שם הוא דרך המלך שהוא ז"א בסוד דרך גבר בעלמה מהו דרך המלך. אח"כ תכוין בס"ת מ"י בא"ר דר"ך שהם ירך ותכוין כי יש ה' חסדים וה' גבורות והם עשרה הויו"ת ומכפר' קלק"ל והם בדעת הזכר אבל בדעת הנקב' אין שם רק ה' גבורות והם ק"נ ארת וע"י זווג הזכר נותן בה החמש' חסדים אשר עמה' הם בגי' ס"ר והוא סוד וירא ה' כי סר לראות כי העיני' הם ממש כנגד הדעת אשר שם הראי' ושם הוא ס"ר שהם קלק"נ כ שם היה ראיית והסתכלות משה בסוד וראית את אחורי והנה כשיורד ק"נ של הגבורות של ראשה למטה ביסוד שלה אשר למטה מבחי' הירך אינו יורד רק ק' לבד ומתחברי' עם ה' החסדי' שנתן בה הזכר שהם ק"ל ונעשי' ר"ל כמנין ירך וחסירי' ממנה לה' פי' הענין הוא כי נשארים ה' ווי"ן בה' קצותיה שהם בגי' נ' והמאה מהם יורדים ביסוד שלה ואיתם הנ' אשר נשארי' למעלה בה' קצותיה נקראי בדברי רז"ל מגדל הפורח באויר. אח"כ תכוין. ברי"ש של מלת דר"ך ובר"ת של מי באר והם רמ"ב אח"כ תכוין בר' ההיא עם י"א כל מי באר ויהיו רי"א והוא בגי' רי"ב הנז"ל שהם ע"ב ק"ל ועשר אותיות ההוי"ה של האלפיי"ן אח"כ תחזיר לראש הפ' בס"ת של נעברה נא בארצך שהוא בגי' כ"ו כנגד שם יהו"ה ועם ס"ת של מלת לא הוא בגי' כ"ז במנין אותיות התור' ותכוין כי עתה יורדים ה' גבורות מנצפ"ך מן הזכר אל הנקבה וכדי שלא יתאחז החצוני' שהם באחוריי' של אנו לכן אני מחברי' עמהם שאר הי"ב אותיות. אח"כ תכוין בס"ת אנו והם נעברה נא בארצך לא שהוא שם קדוש אחד והוא האבא ואיני זוכר יותר בזה מה שאמר בזה. (אמר שמואל אפשר לומר כי גם שם זה עולה בגי' ז"ך כמנין כ"ז אותיות שבתורה כמש"ל) אח"כ תכוין בס"ת אלו עד אשר נעבור גבולך שהם בגי' תכ"ד שהם ב' פעמי' רי"ב רי"ב אשר לעיל ביארנו עניינם והם ע"ב ק"ל ועשר אותיות ההוי"ה דאלפי"ן והיותם שנים הוא האחד ביצירה והאחד בעשיה זש"ה דברי ריבות בשעריך אשר שם נאחזי' הקליפות והם תרין ריבות כנז' בתיקונין כי צריך להריב עם הקליפות שלא יאחזו בהם החצוני' בשני השערי' שהם יצירה ועשיה זכר ונקבה בסוד זה השער לה' ובסוד פתחו לי שערי צדק ואחר הכל ותכוין בסוד זכור שהוא חבור יהו"ה אהי"ה במלוי יודי"ן ע"ב קס"א שהם סוד פנים. אח"כ תכוין בלא תשכח שהם ב' האחוריי' שלהם כמנין תשכ"ח כי לעולם השכח' באה מן האחוריי' ולכן אל תשכח והם הרבוע של יהו"ה אהי"ה ביודי"ן כנודע ורבוע ההוי"ה ביודי"ן הוא זכר והוא בגי' מקדם ורבוע אהי"ה דיודי"ן הוא נקבה והוא בגי' קדמ"ת וז"ס אחור וקדם צרתני כי האחוריים נעשו קדם בסוד מקד"ם וקדמ"ת כנז' אח"כ בלילה האחרת א"ל שיכוין בעת השכיבה ויאמר פ' אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני ויכוין במלת א"ם לאהי"ה דאלפין בפשוטו ובמלואו ובמלוי מלויו והם א"ס אותיות ור"ת של אם אמרתי מטה הם מ"ב אותיות של הוי"ה דאלפי"ן בפשטו ובמלואו ובמלוי מלויו ור"ת אם אמרתי מטה רגלי הם רמ"ב והם ד' שמות אלהים (א)אמר שמואל כך מצאתי כתו' ונלע"ד שנפל ט"ס וצ"ל כך הם רמ"ב והם ג' שמות אלהים עם הכולל ויהיו רמ"ג ע"ה: והם ד' אלפי"ן שיש בהוי"ה דס"ג ומ"ה והם ב' כוללי' עם רמ"ב הרי רמ"ד גם ר"ת של חסדך יהוה יסעדני הם כ"ח כנגד כח אותיות שיש במלוי המלוי של הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן ועיקר הכונ' היא באלו השמות שאכתוב בס"ת של אם אמרתי מטה הוא שם מ"ה של אלפא ביתא דאי"ה בי"ה גי"ה ונקודו מר"ת אם אמרתי מטה אח"כ תחליף שם זה באלפא ביתא דא"ת ב"ש ויהיה ימץ והוא ג"כ שם קדוש ונקודו מר"ת רגלי חסדך יסעדני:
9
