שער רוח הקודש ה׳Sha'ar Ruach HaKodesh 5
א׳דרוש ג' בחכמת ידיעת צפצופי עופות. עוד ידיעה אחרת היתה להרב ז"ל שהיה מכיר בצפצופי עופות וזה ענינו דע כי מן היום שנשרפה התורה כנודע ע"י אומות העול' בעו"ה נמסרו אז כוחותיה וסודותיה ביד הקליפות ולכן אין שום בריה שבעול' אפי' מן בריות טמאות כמו בהמות חיות ועופות שקצים ורמשי' שכל אלו יש להם שרים ממונים עליהם ואותם השרי' יודעים רזי התורה וסודותיה מן הזמן הנז' והנה אותם השרי' הממוני' על הבריות או העופות ההם יזמינו בפיהם בצפצופ' וקולם סודות עמוקים מן התורה ומי שיבין קולם וצפצופם יוכל לידע כמה סודות בתורה ויש דורות שיש צדיקים בתוכם מכירי' אות זה כמו שראיתי למורי ז"ל בעיני וע"כ השרי' מזמינים הסודות ההם ומכירים ומבינים אותם הראוי' להבינ' כנז'. גם דע כי כל מה שנגזר למעלה מכריזים הגזרה ההיא בכל העולמות ובפרט בעולם העשיה. גם כל העבירות שהאדם עובר כלם נכרזות בעוה"ז ע"י ב"ד של מעלה ושליח ב"ד ההולך עמהם והנה עבוי וגסות האויר אינו מניח לשיעבור ויורד קול הרוחני בתוכו ואמנם כאשר העופות מפריחי' באויר הם חותכים ובוקעי' האויר וחולקים אותו ע"י הפרחת' ועפיפת' ואז קול הכרוז עובר דרך שם וז"ס פ' כי עוף השמים יוליך את הקול כי דרך פריחתו ועפיפתו מוליך אותו ויש עופות אחרות שע"י דבורם וצפצופ' מצטרף ומתחבר קול הכרוז עם קולם ועוברי' יחד וכנגד אלו נאמר ובעל כנפים יגיד דבר אבל כנגד העפות האחרות שאינם מדברות מוליכי' הקול האחר העליון ע"י עפיפת' בכנפיהם כנז' ואלו הם העופות הנקרא בלעז אבי"ש מודאו"ס ונקרא בלה"ק וגם בלשון ערבי רחם בפ' שמיני ועליה' נאמר יוליך את הקול ואחר שכתבתי זה נזכרתי שהוא להפך כי עוף השמי' הוא המדבר ולכן נאמר בו יוליך את הקול כי מתערב קולו עם קול הכרוז וע"י זה הוא יוליך הקול ההוא וכנגד האלמי' אמר ובעל כנפי' יגיד דבר שהוא העוף שאין בו בחי' דבור כלל רק בחי' עפיפתו בכנפי' וע"י כנפיו בלבד הוא מגיד הדבר העליון ולפי שאינו דבור גמור רק בדרך רמז ע"י העפיפ' לכן נאמר בו לשון הגדה כנודע כי כל לשון הגדה הוא ברמז ובחשאי וזהו יגיד דבר כי כפי רמז תנועת עפיפתו ניכר קול הכרוז. גם דע כי חילוק זה ישנו ג"כ בעופות שהם בעלי צפצוף כי פעמי' מצפצפי' ופעמי' מעופפי' ומגידי' בעפיפת'. והנה ענין עופות האלמי' הנז' הנק' רחם כנז"ל בלשון ערבי ובלה"ק הם נמשכות מצד ליל"ית ההורגת את הילדים הקטני' אשר עדיין לא הגיעו לכלל דבור וכל הנשמות ההם ובפרט אם הם רשעים כולם הולכות דבקות ומתחברות עם אלו העופות האלמי' הנז' והולכות עמהם ועם לילית ולכן אין להם כח דבור ויש עוף ממונה להודיע גזרת רעב ח"ו ויש ממונה להודי' גזרת הארבה ח"ו וכן עד"ז בכל הגזרות בין הטובות בין הרעות ויש ממונה על כמה דברי' חלוקי' ומשונים זה מזה והנה עופות האלמים הם ממוני' על גזרת הילדי' הקטנים המתי' בקטנות' וכן יודעים בשורות אחרות ג"כ והעורב ממונה על בשורות רעות בלבד ובפרט על בשורת המגפה בר מינן ולפעמי' בדרך מקרה אומר איזו בשורה טובה. והנץ הנק' בלשון לעז אל מולא"נו מבשר בשורות טובות והגולנדרינ"א הנק' בלה"ק צפור דרור מבשרות בשורות טובות ובפרט על בשורת עצירת המגפה בר מינן וכמעט שבכל זמן המגפה אינה נמצאת באותה העיר והולכת משם ולא די זה אלא אפי' כל התולעי' והזבובי' והיתושים כלם מגידי' חכמה ואין דבר בעל חי בעול' כלו אפי' מן השקצים והרמשי' שלא יגיד איזה דבר חכמה ולכן תמצא שאין העופות מצויים אלא במדינות במקום ישוב כדי להגיד לבני אדם פשעם וחטאתם וכל הקורות אותם והנגזר עליה' וע"כ בזמן חרבן הבית שגלו ישראל לבבל כתוב מעוף השמי' ועד בהמה נדדו הלכו כי אין בהם צורך שם כיון שאין שם בני אדם. והנה לפעמי' ענין צפצוף העופות הוא באופן אחר כי יש נשמות בני אדם מגולגלי' בהם באותם העופות או בכל מיני בריות שיהיו והכל לסבות ידועות כפי ענשם ואלו הנשמות הנז' הם יודעי' ממה שהיו יודעות בתחלה וגם יודעי' הרבה עתידות ממה ששומעי' מן קול הכרת מאחורי הפרגוד ואז הם מגידי' אותם הדברי'. גם יש לפעמי' באופן אחר כי איזו נשמה של איזה צדיק באה מן העול' העליון ומתלבשת באותה צורה ודמיון ההוא ואינו בריה או עוף ממש אלא מתדמה ומתראה כך והוא מגלה ומגיד סודות התורה וכיוצא ואמנם כפי מדריגת ומעלת האד' הרואה אותם כך יתדמו לפניו ולפעמי' יתראו לפני שני אנשי' יחד ואיש אחד מהם יתדמה לו בצורת עוף או בריה אחרת והאיש השני יתדמה בפניו באופן אחר והכל כפי מעלת האדם הרואה אותם.
1
ב׳אמר שמואל זכורני ביו' ר"ה אחד שהיה מורי אבא מארי דורש על המי' ביום תשליך ראינו צפרדע אחת באה בנהר כנגדו והתחלנו להשליך עליה אבני' להשליכה ואבא מארי ז"ל היו עיניו סגורות ודורש בתורה כדרכו ומקול צפצוף הצפרדע פתח עינו וגער בנו ואמר לנו שהיתה נשמה אחת באה לשמוע תורתו ובאה מלובשת בצפרדע זאת ולכבודה התחיל לדרוש בענין הצפרדע למה נקראת צפרדע לשון צפור דעה וזהו ראיה למש"ל:
2
ג׳א"ש ראיתי ללקט כל השושני' הנמצאי' בדברי הרב הגדול ז"ל ודברי אבא מארי ז"ל בענין הנהגות האד' לזכך נר"ן שלו. וכיצד יתנהג בין בעסק התור' בין במידות טובות וכיוצא ובין בכוונות בתפלתו וכיוצא וגמרתי לסדר אותם אחר הדרושי' הנז' יען כי הם סבה אל החכמות הנז'.
3
ד׳ענין השגת האד' החכמ' יש תנאי'. תנאי א' הוא השתיקה ושימעט דבורו כל מה שיוכל ושלא ישיח שום שיחה בטילה וז"ש ז"ל סייג לחכמה שתיקה. תנאי ב' הוא שעל כל דבר ודבר ובכל ענין וענין שבתורה או שבס' הזוהר אשר לא תבין ענינם תשב ותבכה עליה' כל מה שתוכל להרבות בבכיה מהר"א הלוי ששמע מהרב ז"ל:
4
ה׳גם עליית נשמת האד' בלילה אחר שישכב ויישן שלא תשוט בהבלי העול' הזה אלא תכף תעלה למעלה במקו' הראוי לה כל זה תלוי בבכיה שתבכה בעת השינ' ותישן מתוך הבכיה:
5
ו׳גם אמר לי הר"ש סאגיס בשם מורי ז"ל כי הרוצה לינצל שלא יראה קרי בחלום על מטתו אחר שיאמר פ' בידך אפקיד רוחי בסוף סדר ק"ש שעל המט' יאמר אח"כ פ' ב' של אנא בכח וכו' והוא פ' קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא. ויכוין בשם השני של שם בן מ"ב הרמז בר"ת הנז' והוא שם קרע שטן כלו נקוד בשב"א אם אינו יודע נקודו האמיתי הראוי לשם זה ויכוין שבשם זה יהי' קורע כח השטן כדי שלא יביאנו לידי קרי. (אמר שמואל אפשר לומר שהם ששה נקודות של שב"א והם שני' עשר נקודות שהם י"ב יודי"ן וכל אחת כלולה מעשר והם ק"ך כנגד ק"ך בתי' של אלהי"ם שכתוב לקמן:)
6
ז׳(אמר שמואל הואיל וזכרנו ענין הדמע' נבאר כוונת הבכי' והדמע'). דע כי יש באחורי' של ז"א ק"ך צירופי' שיש בשם אלהי"ם כנודע כי כל תיבה בת ה' אותיות בונה ק"ך בתי' וכלם הם דינים קשי' והם ק"ך כמנין דמע"ה (א"ש עם הכולל) כי הדמע' הוא סוד הדין כנז' בזוהר בפ' שמות דף י"ט ע"ב והנה הדמע' ממתקת ק"ך אלהי"ם הנז' והבכי' גורמת להמשיך מלוי הוי"ה דס"ג שבאימא שהיא בגי' ל"ז כמנין בכי"ה ונמשך מלוי הנז' למטה בתוך ז"א ועי"כ מתמתקי"ם ק"ך אלהים הנז'.
7
ח׳עוד טעם אחר למה התפלה בדמעה היא מרוצית יותר לפי שהדמעות נמשכות מן חו"ב וכשאלו השני ספי' נפתחות מאיר הכתר בהם וימשכו רחמי' לשאר המדות:
8
ט׳(אמר שמואל ראיתי ג"כ לכתוב אחר הנז' כונת התעני' והשק והאפר המועילי' לאדם לזכך נפשו כי גם בעשיית הנז' יוכל האד' לתקן מעשיו ואח"כ יוכל להשיג השגה אשר ירצה)
9
