שער רוח הקודש ס״דSha'ar Ruach HaKodesh 64
א׳יחוד אחד שהיה עוש' מורי זלה"ה להעלות כמה ניצוצות נשמות שנשתיירו עדיין עתה בזמן הזה בגיהנ' בתוך הקליפות והם משרש קין שהוריש אדם אליו שהיא הבחי' העליונ' כנ"ל ואמר כי מי שיהיה משרש קין ובפרט אם יהיה מן הבחי' של מוח הדעת עצמו ולא מן השש קצוות ובפרט להיותו בזה בדור האחרון היה יכול להעלות כל הניצוצות האלו ולתקנ' להחזיר' בעה"ז כשאר בני אדם והנה צריך כמה דברי' להעלות' האחד הוא שיכוין להעלות' כל בחי' מהם ע"י השרש המתחייס אליה'. וגם ע"י הספירות העליונות כל אחד כפי שרשו ועד"ז ע"י כמה מלאכי' המתייחסי' להם וע"י קצת שמות המיוחסי' להם וע"י כמה אזהר' בקצת דברי' המתייחסי' להם ודע כי אלו הניצוצות הנז' הם שבע' בחי' כנגד ז' ספי' ובכל בחי' נשארי' קצת ניצוצות וזה סדרם. קרח בחסד ובו י"ג נצוצות שנשארו עדיין. יתרו בגבור' ובו ששה ניצוצות. יובל בת"ת ובו ט' ניצצות. דתן ואבירם בנצח והוד ובהם י"ב ניצוצות. יבל ביסוד ובו ח' נצוצות. למך במלכות ובו כ"ב ניצוצות ואלו הם שרשיה' קרח עם אלישע הנביא. יתרו עם ריב"ז. יובל עם רבי יהוד' הנדואה. דתן ואביר' עם רבן גמליאל יבל עם באלי האמורא. למך עם רב מלכיו. ואלו הם. שבע' המלאכי' כסדר' ארגמ"ן אכתריא"ל מטטרו"ן וצריך לנקוד כל אות ואות מהם בשתי נקודות והם שב"א קמ"ץ ואלו הם שש אזהרות עין אוזן פה הסתכלות ברע חוטם ידיעה גדולה בחכמת האמת. כפי מה שיכול וזה סדרם בקצור. קרח י"ג נצוצות אלישע יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א עין בתוך ארבע אמות בלבד חסד אֳוֳרֳיֳאֳלֳ. דתן ואביר' י"ג ניצוצין רבן גמליאל ק"ך צרופי שם אלהי' שלא להסתכל ברע נצח והוד רֳפֳאֳלֳ גֳבֳרֳיֳאֳלֳ. יתרו ששה נצוצות ריב"זי"היו"ד ה"א וא"ו ה"א אוזן משמוע ברע ושיחה בטילה גבור' מֳיֳכֳאֳלֳ. יבל ח' ניצוצות באלי י"ה אדנ"י חוטם מריח מבואות מטונפו' ומבשמי' דעריות יסוד נֳוֳרֳיֳאֳלֳ יובל ט' ניצוצין רב יהודה הנדואה יהו"ה אדנ"י פה מן שיחה בטילה וליצנות ת"ת אֳכֳתֳרֳיֳאֳלֳ למך כ"ב ניצוצות רב מלכיו יו"ד ה"א וא"ו ה"א אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד ידיעה ועסק חכמ' האמ' מלכות מֳטֳטֳרֳוֳןֳ. גם אמר שצריך להזהר מדברי' אלו פסעה גסה גאוה. מעוט אכילה כונת תפלה. השיבה שופטנו. ברכת הנהנין. לשים מלח על השלחן. שלא לשתות מים אחר המזון. להזהר בכבוד חביריו. גם יזהר כשיאמר נקדישך לכוין לחבר רגליו ולכוין בשם של אבגית"ץ כמבואר במקומו וכבר העתקתים למעלה.
1
ב׳יחוד אחד מועיל אל השכח' וז"ל גם כאשר האד' יעשה עונות רבי' גורם לסלק שלשה אלפי"ן שהם אותיות של"ג ולהורידם לקליפות למטה ועי"כ נתנת השכחה באד' ושוכח כל מה שלומד כי כן שלש' אלפ"ן הנז' הם ג"כ בגי' שכחה וכאשר האד' חוזר בתשוב' ומכוין להחזיר ג' אלפי"ן הנז' למקומם תוסר ממנו השכח' (א"ש גם זה נכתב למעל'):
2
ג׳יחוד אחד מועיל אל ענין הזכיר' לכל אדם אמנם למי שהוא שרש נפשו מאבר כתף של אדה"ר של הימין או של שמאל טוב מאד שיכוין בזה יותר משאר בני אדם והם סוד שני שמות של י"ה במלוי יודי"ן ושל מלוי ההי"ן ואותיותיה' משולבות זה בזה ואלו הם יָיַוַוַדַדַהַהַיַהַ יָיָוָוָדָדָהַהַהַיָ וזמן כונה זו הוא בכל בוקר בעת עלות השחר גם ביום הכפורי' בקדושת מוסף ובנעיל' בעת שאומרי' איה מקום כבודו ותכוין זה במלת איה כי אלו השמות הם סוד י"ה וזהו מה שתכוין כי שם הראשון הוא י"ה במלוי יודי"ן והוא בכתף הימני ולכן הוא הגובר על שם י"ה במלוי ההי"ן ואותיותיו קודמי' כמצוייר לעיל והשם השני הוא כתף השמאלי אשר בו גובר מלוי ההי"ן ותכוין כי נקודות שם האחד הם בגי' ע' (אמר שמואל בזה האופן ט' נקודות פת"ח והם ט' ווי"ן בגי' נ"ד וקמ"ץ אחד בגי' י"ו הרי ע') נקודות שם הב' בגי' ק"ל כי כתף השמאלי יש בו ממשה גבורות והם ה' הויו"ת שהם בגי ק"ל (אמר שמואל בזה האופן ז' נקודות קמ"ץ הם קי"ב ושלש' נקודות פת"ח הם ח"י הרי ק"ל) ושניה' יחד הם בגי' ק"ק בסוד ומאתי' לנוטרי' את פריו כי אלו הנקודות שהם בגי' ק"ק כנז' הם נוטרי' ושומרי' את הזכיר' ואמר האלף לך שלמה הוא שם י"ה כנז' שהוא בגי' אל"ף והענין הוא כי שם י"ה דיודי"ן הוא בכתף הימני וי"ה דההי"ן הוא בכתף שמאלי וכתף בגי' ת"ק וב' פעמי' כת"ף בגי' אלף:
3
ד׳ואבאר עניינו באורך כי הנה הם ב' שמות י"ה מליאי' ביודי"ן וההי"ן והם כפולי' ונמצא שהם ד' שמות י"ה שני' של מלוי יודי"ן ושני' של מלוי ההי"ן וארבעת' בגי' ק"ל והם בגי' ב' שמות אדנ"י בשתי הכתפות האלו ונקודותיה' בגי' ע' וק"ל והם אותיות ק"לע וז"ס פ' קלעי' לכתף חמש עשרה אמה אל הכתף וכו' פי' כי שם י"ה הוא חמש עשרה והוא בכל כתף משתי הכתפי' וזהו לכתף כי כבר אמרנו שהם ב' שמות י"ה בכתף הימין אחד דיודי"ן ואחד דההי"ן רק דשל יודי"ן גובר על של ההי"ן כאש' נשלב שניה' וכן הם שניה' בכתף שמאלי רק כשנשליב' גוב' שם מלוי ההי"ן שהו' סוד הנקב' על של יודי"ן שהו' הדכור' והנה יו"ד פעמי' ה"י הם בגי ש' ויו"ד פעמי' ה"ה הם בגי' ר' ושניה' בגי' ת"ק כמנין כת"ף בימין וכן בכתף שמאל ונקודותיה' בגי' ק"ע כנז' וזהו קלעי' לכתף גם נקודותיה' בגי' ר' כמנין אחוריים פשוטי' של שם אלהי"ם וז"ס האלף לך שלמה כי ב' פעמי' כתף הנז' בגי' אלף שהם ארבעה שמות י"ה במלויי' כנז' ונקודותיה' בגי' ר' שהוא י"ה דההין יו"ד פעמי' ה"ה בגי' ר' ודלו הם סוד ומאתי' לנוטרים את פריו כי שם י"ה דההין העולה מאתים הוא נוטר ושומר ר"ת פריו שהוא י"ה דיודי"ן הנק' פרי דאילנא כי אבא י' גנוז ושמור תוך אימא שהיא ה' ונמצא כי הנקודות שהם בגי' ר' הם שומרי' את הפרי שהם נקראי' האלף לך שלמה שהם ארבעה פעמי' י"ה שיש בשתי הכתפות האלו כנז' שהם בגי' אלף וז"ס ר"ת לנוטרי' את פריו אלף כי המאת' נטרי' את פריו שהוא האלף לך שלמה הרמוז בר"ת לנטרי' את פריו גם ז"ש אלף ומאתי' אלו הם סוד אלהי' דההי"ן כי האחורי' שלהם במלוא' הם בגי' אלף והפשוט שלהם שהם בגי' ר' הוא נוטר ושומר בתוכו את המלוי הנקרת פריו והנה אלו התרין כתפין הם תרין כתפין דא"א המתלבשי' תוך או"א אבא בכתף ימני ואימא בכתף שמאל ומאותם כתפין נעשים להם מוחין ולכן הם סוד י"ה כי י"ה הם או"א ולכן הם נכללי' בזה וזה בזה שני י"ה בכל כתף כנז"ל ולכן מועיל כונת יחוד הזה לזכירה כי זכירה יש בו אותיות זכר י"ה כי שם תלוי ענין הזכירה כי החצוני' והקליפות אשר מהם באה השכחה אינ' נאחזי' שם וז"ס ב' שמות או"א שהם הוי"ה דיידי"ן ואהי"ה דיודי"ן שהם בגי' זכו"ר וזהו זכירה זכ"ר י"ה וכבר ידעת כי כמו שאו"א הם בתרין כתפין דא"א כן זו"ן הם בראשי פרקין של נצח והוד דא"א כנודע ושם עומדי' שניה' מחוברי' שתי כתפותיה' אחר באחו' וז"ס פסוק שתי כתפות חוברות ונמשכו להם אות' תרין כתפין עלאין דאריך בסוד תרין עיטרין דירתין מאו"א כמבואר אצלינו שהם בחי' התרין כתפין דא"א וזהו ענין האלף לך שלמה כי ז"א הנק' שלמה מלך שהשלו' שלו לוקח כל התרין עטרין שהם אלף כנז"ל ואח"כ נשאר לו כתף אחד הימין דאריך שהוא עטרא דחשדי' הנק' זרוע ימין דחסד וז"ס כל מקום הנמצא בזוהר כי זרוע ימין הוא נק' חסד והוא זרוע ימין דאריך הכולל כל החמשה חסדי' בסוד חמשה אצבעותיו והם מתפשטי' בז"א וכל אחד כלול מעשר ועשר מעשר שהם ה' פעמי' מאה וז"ס עץ חיים מהלך ת"ק אמה ואמנם עטרא דגבורה שהוא זרוע שמאל דאריך לוקחי אח"כ הנקבה ע"ד הנז' אך תחילה לוקחם ז"א לבדו בסוד האלף לך שלמה ובזה תבין איך הכתר הוא מתפשט עד או"א כי הנה או"א הם לוקחי' תרין כתפין הנז' שהם יו"ד פעמי' ה"י בגי' ש' לאבא ויו"ד פעמי' ה"ה הם בגי' ר' לאימא ושניה' בגי' ת"ק עוד יש י"ה דאלפי"ן והנה יו"ד פעמי' ה"א הם ק"ך וסך הכל בגי' כת"ר נמצא כי בחי' הכתר נעשה מן שלשה פעמי' י"ה הנז' ושתי בחינותיו של יודי"ן ושל ההי"ן נתני' לאו"א והרי איך הכתר מתפשט עד או"א:
4
ה׳יחוד אחד שלמדני מורי ז"ל כדי להוציא רוח רעה ר"ל שיש לפעמי' נפש איזה אדם רשע שנפשו אינה יכולה להכנס בגיהנ' עדיין מרוב עונותיו והולך נע ונד ונכנס לפעמי' בגוף איזה אדם או אשה וכופה אותו ונקרא חולי הנופל וע"י היחוד הזה נתקן נפשו מעט ויוצא מגוף האדם וזה מעשיו כמו שאני עשיתי בידי ונסיתיו כי הייתי לוקח זרועו של האיש ההוא ומשים ידי על הדפק שלו שבזרוע שמאל או הימין כי שם הוא לבוש הנפש ובו מתלבשת ואני מכוין אל הנפש ההיא המתלבשת בדפק ההוא שיצא משם בכח היחוד ובעודי מחזיק בידו בדפק אני אומר זה הפסוק ביושר ולמפרע ומכוין באלו השמות היוצאי' ממנו הן במספר כל תיבה ותיבה הן בראשי תיבותיו הן בסופי תיבותיו כמו שידעת ועי"ז אני מכוין שיצא ואז הוא מדבר מתוך הגוף כל מה שתשאל ממנו ותצוהו לצאת ולפעמי' צריך לתקוע בשופר סמוך לאזנו ולכוין בשם קְרְעְ שְטְןְ כלו' בשבא וגם בחלופו בא"ת ב"ש כלו' בשב"א והוא שם זה דְגְזְבְנְטְ ודע כי הרוח ההו' אינו בא יחידי אלא שטן אחד מחזי' בו ומוליכו נע ונד עד"ז להשלי' פרעון עונותיו ואינו יכול לעשות שום דבר אלא ברשותו כי השי"ת נתנו שוטר עליו וכמ"ש בזוהר פ' בא רשע יצה"ר שופטו. וזש"ה הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו שדוד הע"ה היה מקלל את הרשעי' שהקב"ה יפקיד נפש רשע עליו שיכנס בו ויזיקהו ויבא עמו שטן אחד לעמוד על ימינו של נפש הרשע ההוא לעזרו לעמוד שם ולפעמי' יוצא הנפש משם ונשאר השטן לבדו שומר מקומו ולכן לא בכל שעה עומדת שם הנפש ההיא המגולגלת וכאשר יוצא והולך בשעות ידועות להענישו צריך שיצא משם לקבל ענשו ובין כך ובין כך יושב שם השטן ההוא הממונה עליו לשמו' המקום ואין האדם מתרפא מחולי ההוא עד שיצאו שניהם וידעת כי הקב"ה ממתק מר במר ואדרבא בזה הפסוק שהוא נראה כמצוה שיפקד עליו נפש הרשע ההוא אדרבא שם רמוז תקינו בכונות אלו שנכתוב ואיני יכול להאריך יותר בדבר זה לרוב מה שיש לדבר בזה ואעתיק לפניך נוסח הכוונה ואתה תבין מעצמך איך יוצא מן הפסוק ואפשר כי מן סגזגיא"ל ואילך אינם יוצאים מן פסוק הפקד וזהו הפסוק (תהלים קי"ט) הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו ימינו על יעמוד ושטן רשע עליו הפקד ונָימי לַע דמֵעי נטֶשו עֹשְר ויֹלע דקפה אלו הם נקודות של כתר חכמה בינ' חסד גבור' ת"ת נצח (א"ש כמדומ' לי שצרי' לנקי' כל תיב' ונימ"י בקמ"ץ וכן תיבת ל"ע בפתח וכן עד"ז שאר תיבות הפסוק סֹגֹזֹגֹיֹאֹלֹ מֳטֳטֳרֳוֳןֳ נֳוֳרֳטֳטֳמֳיְנְנְגְפְטְ שם זה הוא מטטרון בחלוף א"ת ב"ש יֳיֳהֳ יֳהֳוֳ יהֳוֳהֳ יֳוֳדֳ יֳוֳדֳ הֳא יֳוֳד הֳא וֳאוֳ יוֳד הֳא וֳאוֳ הֳא יְוָאִחֶצַצָ בֶיַרְוַןְ קְרְעְ שְטְןְ יְלְיְ מְכְסְ (אמר שמואל דע כי בסוף כל הספר מצאתי השמטה אחת מדברת ביחוד הנז' ששכחה מורי ז"ל והיא עיקר המעש' הנז' ולכן העתקתי הפה לפניך) וז"ל דע כי שכחתי עניינו כי מצאתיו כתוב מכאשר שמעתיו בקצור נמרץ כאשר העתקתי עניינו שם ונ"ל כי זה אופן מעשהו שבתחל' תאמר פסוק הפקד עליו רשע וגו' ביושר ואח"כ למפרע ר"ל הפוך התיבות שתתחיל מן ימינו על יעמד כנז"ל ואח"כ למפרע בבחי' כל האותיות עצמם מסופ' לתחלת' כזה ונימי לע דמעי נטשו עשר וילע דקפה וכו' ואמנם תנקד כל אות מתיבת ימינו בקמ"ץ וכל אותיות ע"ל בפת"ח וכל אותיות יעמ"ד בציר"י וכל אותיות ושט"ן בסגו"ל וכל אותיות רש"ע בשב"א וכל אותיות עלי"ו בחול"ם וכל אותיות הפק"ד בחיר"ק וכן כולם וכל זה יובן בהיות' מהופכות כנז' בזה הא פן וָנָיָמָיָ וכו' עד דִקִפִהִ וסדר שבעה נקודות אלו הם סדר הז' ספי' מכתר עד נצח כנז' בתקונין קמ"ץ בכתר פת"ח בחכמ' וכו' ודע כי אלו הז' תיבות בהיות' מהופכות ע"ד הנז' הם שמות קדושי' היוצאי' מזה הפסוק ואני מסופק אם צריך לכוין באלו השמות בהיותו קורא הפסוק למפרע בתיבותיו או שאחר שיאמר הפסו' ישר ולמפר' תיבותיו אח"כ יכוין בשמו' אלו וזה נ"ל יותר צודק ואח"כ יכוין כל שאר השמות בנקודותיהם כסדר שהעתקנו לעיל וכל אלו אינם יוצאים מפסוק הפקד עליו רשע וכו' ויכוין תחלה בשם סגזגיא"ל כלו נקוד בחולם ואח"כ מטטרו"ן ישר כלו נקוד בשבא קמץ ואח"כ במטטרו"ן בהפוך אותיות כלו נקוד בשב"א קמ"ץ ואח"כ במטטרו"ן בחלוף א"ת ב"ש כלו נקוד בשב"א ואח"כ ברבוע אחוריי פשוטים של ההוי"ה כל אות מנוקדת בשב"א קמ"ץ ואח"כ ברבוע הנז' במלואם דאלפי"ן כלו בנקוד שב"א קמ"ץ ואח"כ שם יואחצצבירו"ן בנקודותיו אשר שם ואח"כ שם קר"ע שט"ן כלו בנקו' שב"א ואח"כ שם יל"י כלו בנקוד שב"א ואח"כ שם מכ"ם כלו בנקוד שב"א ותכוין כי יצא בכח כל אלו השמות ואם לא יצא חזיר לומר הפסוק הנז' ולכוין בכל השמות הנז' ובסיום כל פעם אמור בכח צא צא במהר' ודע כי עיקר הכל תלוי שתאמץ ותחזק לבבך כגבור בלי שום פחד ולא ירך לבבך כי יתחזק הוא ולא יחוש לדבריך גם צריך שתגזור עליו שלא יצא משום מקום אלא מבין הצפורן של גודל רגלו לבין הבשר באופן שלא יזיק לגוף אשר עומד בו גם תגזור עליו בלא השמות הנז' אשר נתכוונת בהם ובכח חרם ונדוי שלא יזיק ולא יכנס בשום גוף ישראל עוד כלל ודע כי יפציר מאד מלדבר כדי שלא יתביש לפני השומעי' ודע כי כשידבר נשאר גוף האדם כאבן דומם וקול הרוח ההוא יוצא מפיו בלי הנעת שפתים בקול דק כקול ילד קטן גם כשעול' מתוך הגוף עד הפה לדבר יעלה כתבנית לוז אחד עגול עולה דרך הצואר תוך עור הצואר וכן כשיורד אל צפורן בהן הרגל לצאת כנז' ודע כי כשתשאל ממנו מי הוא ומה שמו יכזב בך ויאמ' שם זולתי או להלעיג עליך או כדי שלא יחול עליו הגזר' שתגזו' עליו שיצא ולכן צריך שתגזו' עליו בחר' ובנדוי ובכח השמו' הנז' שנתכונ' בהם שלא יכזב כלל ויאמ' לך מי הוא ומה שמו בתכלי' האמת גם צריך שתעש' הדבר בטהר' בטביל' ובקדוש' וכונה יתירה
5
