שערי עבודה, שער חמישי י״אSha'arei Avodah, Fifth Gate 11

א׳ולכן בבחינת נשמות אלו יש כמה אופנים יש שנתבררה כח הנשמה מצד עצמה אשר קודם בואה לעולם נתבררו כל בחינותיה בעת העיבור או נשמה ישינה שכבר ביררה על ידי עבודתה בעת היותה בגוף ועתה באה בגלגול והתמשכותה דרך לבוש הנוגה הוא בכדי להעלות הנוגה גם כן שהיא הנפש הבהמית ולהפכה אל הקדושה והן הנשמות הגבוהות אשר נתבררו בעצמם וגם התקדשות אביו ואמו בעת הזיווג מעוררים גם כן נשמה קדושה ומתבררת לגמרי בקדושה ונשמות אלו לא באו רק לתקן הצלם כמבואר בעץ חיים דהיינו לגלות אלקו"תו יתברך מצד היש דייקא על ידי יחודם ועבודתם ועסק התורה ומצות: ויש נשמות שאפילו בעת עלייתם לא נתבררו בחינותיהם לגמרי רק בעת התעוררות הקדושה או על ידי עבודת התחתונים או על ידי עת רצון מלמעלה עולים ונתעורר מקורם.
1
ב׳והנה מצד מקורם כאשר הם בכוחו יתברך אין שם רע כלל ולכן בעת עלייתם המה ממש חלק הוי"ה ברוך הוא אבל כל זה הוא מצד כוחם בשרשם אבל כחם שמצד בריאה יצירה עשיה שהוא מצד ההסתרה לא נתבררה רק בעת גילוי כוחו יתברך נתבטלה ההסתרה אבל עצם ההסתרה לא נתבררה.
2
ג׳ולכן בצאתה ממקורה לגילוי בבחינת בריאה יצירה עשיה נדבק בהם כח הרע מצד בחינת ההסתרה רק הגם שנדבק בהם עם כל זה ניתן בהנשמה כח לאכפיא סטרא אחרא ולהפכם מצד כוחו יתברך הנתגלה ונתייחד בכח הנשמה ההיא והם רוב הנשמות ובנשמות אלו יש שני בחינות אחד הוא התדבקות עצם הרע בבחינת כחה בעצמה בבחינתה שהם מוחין ומדות ולבושין כנזכר לעיל בכולם נדבק הרע מצד ההסתרה ובחינה שניה הוא מצד ירידתה והתלבשותה בבחינת נוגה אשר על כן בירידתה לגוף יש בה שני בחינות עבודות אשר יעשה אותם האדם בחינה אחת הוא לברר כחה בעצמה להסיר ממנה הרע הנדבק בה ובחינה שניה הוא להפך גם כן לבושי נוגה ולבררם גם כן אל הקדושה ובחינת בירורה בעצמה הוא דייקא על ידי הגוף כי על ידי זה יתברר כח הקדושה דייקא על ידי כחות הגוף כמו שהיה בכללות ירידת ישראל למצרים בכדי לברר נשמותיהם על ידי בחינת מצרים שנקרא כור הברזל כמו שעל ידי היתוך הכסף בכור נבדלו ממנו הסיגים ונעשה כסף נקי כן נצרפו ישראל במצרים דייקא שעל ידי שהיו נתונים בגלות במצרים שהוא היפוך הקדושה בזה נבדל כוחם ובחינתם מהרע על ידי ההיפוך הזה:
3
ד׳והוא כמו למשל מבן מלך כשהוא בהיכלו בהתגלות כבוד המלך הרי אינו מכיר פרטי גדולת המלך בכל פרט ופרט וכבודו שבכל פרט וגם אינו מכיר יקר תפארת גדולתו מצד ההרגל וההתקשרות תמיד.
4
ה׳אשר על כן ההתקשרות של הבן אל אביו וביטולו נגדו אינו בערך גדולת חשיבות המלך מצד תערובות התקשרות של בחינותיו וכו' אבל כשמתרחק מן המלך והוא שוכן במקום ההיפוך מגדולת המלך בזה יבחין כל הפרטים שהיו בעת היותו אצל המלך גם גדולת וחשיבות המלך נתייקרה מאד מצד ההיפוך וגם ביטולו הוא ביתר שאת לנגד המלך כן הם בחינת ישראל שנצרפו במצרים דייקא מצד ההיפוך נתגלה בחינת ביטולם ביתר שאת מאשר היה קודם ירידתם למצרים אשר אז היה ביטולם מצד התגלות יחודו יתברך אשר מצד התקשרותם תמיד היה הביטול בכלל אבל לא בפרטיות הביטול גם בבחינת התקשרות זה שהוא מצד היחוד היה עדיין בהביטול איזה תערובות דהיינו שהבינו יחודו יתברך בערך עולמות אבל במצרים מצד ההיפוך בזה היה גילוי ביטולם אליו יתברך בכל פרטיות וגם על ידי ההיפוך נבדל מהם התערובות והיה ביטולם מצד עצמותו יתברך לבדו וגם זאת שנתרומם כבודו יתברך עד אין קץ מצד ההיפוך והיה צעקתם למעלה מן השכל כי הגיעו אל נקודת הלב כמאמר הכתוב ויצעקו בני ישראל אל הוי"ה ונאמר וישמע אלקי"ם את נאקתם ויזכור אלקי"ם את בריתו דהיינו מצד הצעקה שהיה מנקודת הלב שלמעלה מן הדעת בזה היה ההתעוררות כביכול מעצמותו ברוך הוא בלמעלה מטעם ודעת כמאמר הכתוב ויזכור אלקי"ם את בריתו כידוע שבחינת ברית הוא למעלה מן הדעת:
5
ו׳ומצד כח זה היו יכולים גם כן לברר את בחינת מצרים לקדושה הם הניצוצות שהיו בבחינת מצרים דהיינו שכח החיות של מצרים וקיומם הוא מכחו יתברך בשביל כוונה לאהפכא כידוע כדי להפך היש אליו יתברך והתהפכות זה אי אפשר מצד ההתדבקות שהוא מבחינת הבנה ודעת כי על ידי הבינה והדעת כמו שיש בחינת בינה ודעת בקדושה מצד יחודו יתברך את זה לעומת זה עשה אלקי"ם בינה ודעת גם כן להכחיש היחוד כי מצד עצמותו יתברך אין להעריך בינה ודעת כלל אליו יתברך אשר הוא יתברך מושלל מערך הבנה ושכל ודעת ומרומם עליהם לאין קץ ולכן בחינת חכמה ובינה ודעת המה בחינת נאצלים דהיינו שהאציל מכחו יתברך בחינות אלו שיהיה השכלה והבנה להשכיל ולהבין רוממותו יתברך ויחודו אבל לא שעל ידי השכלה והבנה יושכל ויובן אחדותו יתברך רק שההשכלה והבנה המה בבחינת בריאה שהוא מאין כמאמר הכתוב והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה וכמו שהאציל כביכול מכחו יתברך השכלה והבנה בבחינת קדושה כמו כן האציל השכלה והבנה היפוך הקדושה דהיינו להשכיל דייקא כחו יתברך בבחינת יש בבחינת נפרד כידוע שמצרים היה בינה דקליפה והיו חרטומים וחכמים דייקא מצד ההיפוך להמשיך כחות היש דייקא אשר על כן על ידי הבינה והדעת דקדושה יש כח להתגבר על בינה ודעת דסטרא אחרא לצאת מההיפוך ולהתדבק בקדושה מצד שהקדוש ברוך הוא כביכול נתן בכח הקדושה התגברות שיתגבר על כח הסטרא אחרא כמאמר רבותינו זכרונם לברכה יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום ומבקש להמיתו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לא היה יכול לו מטעם הנזכר לעיל:
6
ז׳וכל זה הוא להתגבר על היש ולהתדבק אליו יתברך אבל להפך הבינה והדעת שמצד הסטרא אחרא אליו יתברך זה אי אפשר על ידי הבינה והדעת ולכן בכדי להפך הבחינות האלו מצד הסטרא אחרא בזה מוכרח להיות התגלות יתירה שלמעלה מן השכל והבנה שהוא מצד עצמותו ברוך הוא אשר מצד עצמותו ברוך הוא הרי הרע בטל אליו לגמרי כי באמת הכל הוא כחו לבדו יתברך והתגלות עצמותו יתברך הוא על ידי בחינת הצעקה מנקודת הלב בזה היה התגלות עצמותו ברוך הוא דייקא כמאמר הכתוב וארד להצילו מיד מצרים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה אני ולא מלאך וכו' אני ולא השליח וכו' בזה היה גם כן בכוחם לברר כח ההיפוך שהיה בבחינת מצרים כמאמר הכתוב ונצלתם את מצרים וכמו שכתוב וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות דהיינו שהפכו מדותיהם ולבושיהם אל הקדושה ודי למבין והבן:
7

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.