שערי עבודה, שער חמישי י״בSha'arei Avodah, Fifth Gate 12
א׳נמצא ירידתם למצרים היה לצורך עלייה בכמה אופנים דהיינו אחד שעל ידי ירידה זו נתבררו נשמותיהם להסיר הסיגים כנזכר לעיל שנית הוא שעל ידי זה נתרבו פרטי הביטול ביתר שאת דהיינו שנתגלו כוחות הביטול שבנשמותיהם בריבוי הפרטים כמאמר הכתוב ובני ישראל פרו וישרצו וירבו וכו' וכן הוא אומר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך הוי"ה אלקי"ך ככוכבי השמים לרוב כי על ידי ההיפוך נתגלה ריבוי פרטיות הביטול אופן שלישי הוא שעל ידי ירידה זו באו לנקודת הלב שלמעלה מן הדעת ומצד זה הגיעו לבחינת אופן רביעי דהיינו לברר בחינת מצרים בעצמה אל הקדושה כמבואר לעיל אשר על כן היה הירידה בשביל הבירור:
1
ב׳וכמבואר בפרי עץ חיים שנשמות ישראל שהיו במצרים היו כולם מבחינת השבירה מבחינת חטא אדם הראשון ואחר כך באו בדור המבול ובדור הפלגה והתבררותם האמיתי היה במצרים כי על ידי אבות נתקן חטא אדם הראשון בכלל אשר מצד התיקון הזה עלו כל הנשמות שנפלו בשבירה בחטא אדם הראשון בסוד מיין נוקבין מהקליפות ועל ידי מיין דוכרין נתהוו הנשמות האלו מיחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה אך זה הוא מצד התעוררות כחם כאשר הוא אצלו יתברך אשר אצלו יתברך אין מסתיר הרע כמאמר הכתוב לא יגורך רע ושם הוא שורשם ואחיזתם של הנשמות האלו וזהו כאשר הם מצד אחיזתם ושורשם ולכן האבות הן הן המרכבה בבחינת יחוד ממש בבחינת אצילות כידוע והם בבחינת שורש אבל בהתגלותם בבחינת בריאה יצירה עשיה שהם מצד ההסתרה בצאתם לעולמות שהם הנשמות הנולדות מבחינת האבות שהוא התגלות בבחינת עולמות עדיין לא נתקנו כי תקונם היה דייקא מצד אחיזתם שהוא בבחינת אצילות אבל לא בבריאה יצירה עשיה כמבואר לעיל בפרטיות הנשמה כן הוא בכלל הנשמות לכן הוצרכו להתלבש בבחינת הסטרא אחרא במקומם הראשון אשר יצאו משם לכן הוצרכו להצטרף במצרים וכמו שביארתי לעיל בבחינת הנשמה פרטיות כן הוא בכלל וכן הוא בפרט שירידת הנשמה להגוף הוא לצורך עליה ממש כמו בכלל כן הוא בפרט כי הגוף נקרא מצרים שהוא מצר ים:
2
ג׳אבל באמת עיקר ירידת הנשמה היא דווקא לצורך הנפש הבהמיית והגוף אשר על כן הוצרכה להיות בבחינת השבירה מקודם ואחר כך על ידי בחינת יחוד תעלה מהקליפה ואחר כך תחזור לצאת כנזכר לעיל כי דרך כלל הדבר שנצרך להעלותו מן ההיפוך ולהפכו מוכרח הרוצה להעלות הדבר להתחבר אל הדבר ההוא קודם כי אם לא יהיה לו שום התחברות איך יעלה אותו מאחר שהוא רחוק ממנו וכמשל הנזכר לעיל על אבן טוב שהוא בתוך הבור מוכרח לירד לבור או למשל אדם שרוצה להפך איזה אדם ממדותיו הרעים ולהפכם לטוב מוכרח להיות לו עמו איזה התחברות בכדי שידע כל מדותיו ולהתדבק עמו ובהתחברות זו יוכל לשנותו ממדותיו ולהפכם אבל אם לא יהיה לו התחברות עמו אזי יהיה מרחק רב ביניהם וכו' והמבין יבין זה בכל הדברים אשר הוא כן:
3
ד׳אשר על כן עיקר ירידת הנשמה לסטרא אחרא הוא לברר בחינת נוגה ובחינת הלבושים מצד הגוף דווקא מצד ההיפוך אשר על כן כמעט כל הנשמות מוכרחים לירד בשבירה ואחר כך להתלבש בלבוש שבה כמבואר לעיל בכדי להיות לה התחברות לבחינת נפש הבהמיית בבחינת נוגה בבחינת היפוך ובהתחברות זה תוכל לברר ולהפך הנוגה עם לבושיה אל הקדושה אך קודם שתברר מוכרח לברר בחינת עצמותה ולהבדילה מהרע כמאמר רבותינו זכרונם לברכה קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים אשר על כן העבודה היא מקודם להסיר מאתה התחברות הרע ולבושיה ולהדבק ביחודו יתברך וזהו על ידי פסוקי דזמרה ויוצר אור בזה הוא מבטל העולמות והיש אליו יתברך ועל ידי קריאת שמע הוא מתייחד ביחודו יתברך ועל ידי ואהבת באה למסירת נפש אליו יתברך ועל ידי זה מעלת מיין נוקבין אליו יתברך ובתפילה נמשך מיין דוכרין להמשיך גילוי יחודו יתברך למטה דייקא כמו שנתבאר בשערים הקודמים וכאשר יתבאר זה אם ירצה השם באריכות בקונטרס סדר התפילה:
4
ה׳ועל ידי בחינת עבודה זו מעלה בחינתה מהקליפה ומעורר כחה כאשר היא בשורשה ואחיזתה ואז אחר התפילה הוא בחינת ירידה כידוע ליודעי ח"ן שהיא נפילת אפיים ואשרי ובא לצין והוא להמשיך אלק"ותו יתברך דייקא בבחינת עולמות ובבחינת נוגה וכידוע ליודעי ח"ן מה שמבואר בזוהר הקדוש אשר על כן אומרים הקדושה בלשון ארמי שהוא תרגום שהוא בחינת אחוריים שהוא בחינת נוגה כדי להמשיך קדושתו יתברך דווקא בבחינת נוגה ובכדי להפך אפילו בחינת נוגה אל הקדושה וכח זה להמשיך הקדושה בבחינת נוגה ולהפכה אל הקדושה הוא על ידי נפילת אפים שלאחר שמונה עשרה שהוא מסירת נפש ממש למסור עצמו למיתה ממש על ידי זה בא לנקודת הלב שלמעלה מן החכמה כי בחינת העבודה מצד החכמה אשר מצד החכמה והבנה בא גם כן למסירת נפש בקריאת שמע עם כל זה לא הגיע עדיין לעצם נקודת הלב שהוא הביטול לעצמותו ברוך הוא כי המסירת נפש הוא בערך ביטול הגוף אל חיות נפשו וכמאמר הכתוב לאהבה את הוי"ה אלקי"ך כי הוא חייך ולכן הוא בחינת חיים כמאמר הכתוב והחכמה תחיה כי בחינת חכמה בינה ודעת הוא מצד היחוד בבחינת עולמות אשר על כן מצד הביטול הזה עדיין אי אפשר להפך בחינת נוגה וכמבואר לעיל הטעם כי זה הוא בעת התגברות החכמה והבינה דקדושה על חכמה ובינה דסטרא אחרא ואז הסטרא אחרא הוא בבחינת שינה כי מצד בחינת העולמות כמו שיש בכח הקדושה להתדבק אליו יתברך על ידי החכמה ובינה כן ניתן כח בסטרא אחרא להסתיר אלק"ותו על ידי חכמה ובינה דסטרא אחרא רק שניתן כח בקדושה להתגבר על הסטרא אחרא לבטל כחה והוא המבואר לעיל בכדי שתצא הנשמה מלבושי הנוגה ולהתדבק אל שורשה אבל להפך כחה ממש אי אפשר כנזכר לעיל בארוכה אבל על ידי נפילת אפים בא למעלה מן בחינת חיות אשר על זה נאמר כי עמך מקור חיים כי מצד עצמותו ברוך הוא אין להעריך חס ושלום גוף ונפש אשר אין זולתו יתברך כמבואר זה בכמה מקומות:
5
ו׳אשר על כן על ידי יחוד הקריאת שמע והתפילה בזה מברר בחינת נפש האלק"ית מבחינת סטרא אחרא שהוא נוגה ועל ידי נפילת אפים שהוא מוסר עצמו למיתה לגמרי למעלה מבחינת חיים שהוא החכמה והבנה מצד זה מעורר כח עצמותו ברוך הוא ואין אחיזה לרע כלל וכמבואר בזוהר ויקהל וכדין אצטריך למנפל על אנפוי ולממסר נפשיה בשעתא דאיהי נקטא נפשין ורוחין ובעץ חיים מבואר גם כן שהשכינה היא מלקטת ניצוצי הקדושה שבסטרא אחרא בעת נפילת אפים אשר על כן יכול להמשיך קדושתו יתברך דייקא בנוגה ולכן נאמרה בלשון תרגום ולכן אומרים עלינו לשבח כדי להפריד הרע הגמור כי מצד ירידתה לבחינת נוגה ונוגה היא כלולה מטוב ורע והוא בכדי לברר הטוב שבנוגה ומאחר שירדה למקומה יש חשש לאחיזת הרע גם כן לכן אומרים עלינו לשבח וכו' שלא עשנו כגויי הארצות כדי להפריד הרע והוא על ידי שאנו מעוררים המקור ממקורא דכולא ודי למבין כי הדברים ארוכים מאד ועתה באתי לבאר בראשי פרקים דרך כלל :
6
