שערי עבודה, שער חמישי ט׳Sha'arei Avodah, Fifth Gate 9
א׳והנה בבחינות הפגמים האלו יש בהם אופנים רבים יש שפוגם בפנימיות אלו הבחינות ויש שפוגם בחיצוניות ויש שפוגם בלבושי הנפש דהיינו לפי ערך התקשרותו בהרע אם התקשרותו בעשיית הרע בלב בוערת ובחשיקה וחפץ הלב ובעומק המחשבה בעת התדבקותו להרע זה פגם בבחינת פנימיות המדות ויש בזה גם כן בחינת שלשה פגמים הנזכרים לעיל באופנים המבוארים לעיל ויש שהתקשרותו הוא לא בעומק הלב רק מצד שאינו משים לבו להבין הטוב ממילא הולך אחרי מדות הבהמיות שבלב אבל לא מצד התשוקה וחפץ הלב בעשיית הרע וזה הוא בבחינת חיצוניות ויש גם כן שאפילו בעצם המדות אינו מדובק אל הרע מצד שאינו יכול לפנות מחשבתו מלחשוב בצרכי גופו ועניני העולם וכן בדבור ובמעשה אינו יכול להתאפק מלדבר דברים בטלים ולעשות מעשים בצרכי גופו אבל בשכלו ולבו אינו רוצה לדבק בהרע ורוצה לדבק בהטוב רק מצד הלבושים שהם מחשבה דבור ומעשה אשר המה מקושרים בעניני עולם הזה אינו יכול להתבונן בשכלו ולהוציא מאוויי לבו מצד הטוב מן הכח אל הפועל וזהו מצד שלבושי נפשו לא נתבררו ולא יצאו מתוך הסטרא אחרא מצד שהמקיף שמצד סטרא אחרא לא נתברר עדיין ולכן מצד המקיף הזה לבושי הנפש אינם מטוהרים כידוע שהמקיף שורה על הלבושים.
1
ב׳והנה כל הנשמות דרך כלל המה מבירורים כמבואר בעץ חיים ובמשנת חסידים יש מהם שנפל בשבירה בבחינת מלכי קדם ויש מהם על ידי חטא אדם הראשון כמבואר בגלגולים הגם שעל ידי זיווג זעיר ונוקבא הם הולדת הנשמות היינו כשנעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו שבחינת מלכותו יתברך אשר היא חיות כל העולמות בבחינת הסתר ובבחינת יש כשנתעלית ומתייחדת עם קודשא בריך הוא שהוא כחו יתברך שלא בבחינת גילוי אשר מצד אמיתותו יתברך הוא אחד בלי שינוי רק מצד הגילוי נראה ליש מצד מדת מלכותו המצמצמת ומסתרת כחו יתברך לגבי הנבראים להיות נגלים ליש ונפרד וכשמעלים הגילוי גם כן אליו ומיחדים קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי עבודת ישראל או בעת התגלות יחודו יתברך כמו בשבתות ויום טוב דרך כלל ובפרט הוא ביחוד הנעשה בתפילה אז מוציאה בכח זה את כח הקדושה שנפל בסטרא אחרא ומעלית מיין נוקבין אליו יתברך ועל ידי זה נמשך מיין דוכרין ממקור החיים להעלות את בחינת הקדושה בהתחברות והתייחדות האלק"ית על ידי זיווג דכר ונוקבא גשמיים מישראל נולדו ונבראו בכח זה הנשמות דהיינו כח האלק"י הנמשך בבחינת בריאה ליחדו יתברך דייקא מצד הנבראים אבל כל זה הוא בכח דהיינו שנמשך כח האלק"י בבחינת בריאה והוא כלול מכל הבחינות דהיינו חכמה בינה דעת ומדות להתכלל בכחו יתברך.
2
ג׳אבל עם כל זה כח זה מצד שהיה מושקע בהיפוך עדיין לא נתקנה כל בחינותיה בשלימות בבחינת כל הפרטים מצד שהיתה מתדבקת בהרע ויש לה התחברות עדיין לכח הרע ומלובשת בו ועוד זאת שידוע שירידה צורך עליה לכן היה בחינת השבירה וירדו ניצוצות הקדושה להיפוך והוא בכדי לברר גם כן את חיות הסטרא אחרא להפכו אל הקדושה דהיינו לאכפייא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא וכמבואר בכתבי האר"י זכרונו לברכה על פסוק עת אשר שלט האדם באדם לרע לו וכן מבואר בזוהר בסבא דמשפטים כי לפעמים שליטת האדם בליעל באדם דקדושה לעשוק נשמות לרע לו דהיינו בכדי להוציא בולעו מפיו ולהוציא הקדושה ולהפך את הרע דייקא כידוע אשר על כן צריכות הנשמה לירד בגוף הוא בשביל שני בחינות הנזכרים לעיל דהיינו שעיקר השתלמות הנשמה הוא דווקא על ידי הגוף אשר בהתגברותה על הגוף ומכניעתו אל עבודתו יתברך ומבטלת את כלי הגוף אליו יתברך ונתגלו מדות הנפש האלוק"ית על ידי כלי הגוף שהם המוח והלב לאהבה את הוי"ה ולדבקה בו ועל ידי עסקו בתורה ומצות בכל לבושיו דהיינו מחשבה דיבור ומעשה הרי נתקנו כל בחינותיה דייקא מצד ההיפוך ובזה נצטרפו ונתבררו בחינותיה בעצמה:
3
ד׳ועוד זאת שעל ידי ההתדבקות בבחינת נוגה שהוא סטרא אחרא מבררת גם כן נוגה שהיא נפש הבהמיית ונהפכו מדותיה וכל כחה אל הקדושה וכל לבושי נוגה על ידי עסק התורה והמצות מתבררין הלבושין ולכן עיקר תקונה של הנשמה הוא דייקא מצד ירידתה בהגוף והתלבשותה בנפש הבהמיית ולכן אין לך נשמה שבאה לעולם הזה בגוף שאינה באה מלובשת בנוגה כמאמר הזוהר פרשת ויקהל על פסוק לפתח חטאת רובץ לפתחו לההוא דאתעתדא לאולדא לאפקא נשמתין לעלמא איהו קאים לגבי ההוא פתח דהיינו שבעת הולדת הנשמה התגלותה הוא בלבוש נוגה שהוא נקרא חטאת מצד כמה טעמים אחד הוא שעדיין לא נתבררו כל בחינותיה בבחינת מדותיה בבחינת בריאה רק בעת עלייתה בבחינת כחו יתברך בבחינת אצילות על ידי העלאת מיין נוקבין והמשכת מיין דוכרין שם היא מושרשת ומתדבקת ביחודו יתברך ושם נגלית כח הנפש האלק"ית האחוזה בשם הוי"ה ברוך הוא אבל בהתגלותו בבריאה יצירה עשיה כל אחד לפי בחינתו התגלותו הוא על ידי לבוש הסטרא אחרא כמבואר בכתבים ובפרט בגלגולים ובמשנת חסידים מצד שעיקר כוונתו יתברך שתשתלם הנשמה דייקא מצד העולמות ובבחינת בירורים דייקא כנזכר לעיל:
4
ה׳והנה בבחינה הזאת יש כמה בחינות בחינה אחת הוא מצד בחינת כח הנשמה בעצמה ויש שמצד אביו ואמו שאין מתכוונין בקדושה רק מצד התאוה כבהמה לכן ממשיכים לבוש זר ועוד כמה בחינות אשר אי אפשר לבאר אבל דרך כלל הוא שעיקר תיקונו בבירור גמור הוא דייקא על ידי הגוף כנזכר לעיל אשר כמעט כל הנשמות המה באים בשביל הבירור ובאים מלובשים כנזכר לעיל לבד יחידי סגולה קדושי עליון נשמות המתוקנים מכבר או נשמות חדשות אשר באו לצורך תיקון הדור ולהמשכות גלוי אלק"ותו יתברך בעולמות אלו לא באים מלובשים בנוגה וכל כליהם אפילו בבחינת הגוף הכל מצד הקדושה וכמאמר הזוהר הנזכר לעיל וכל אינון נשמתין דאצטריכו לנחתא בגופין קדישין לא קאים איהו לההוא פתח ולית ליה רשו בהאי נשמתא וכו' ויש בזה כמה פרטים עד אין קץ אשר אי אפשר לפורטן שהם מדברים הכבושים כבשי דרחמנא:
5
ו׳והנה בבחינות הנשמות יש פרטי אופנים בבחינת התבררותם יש שנתברר הפנימיות שבהם וחיצוניותם לא נתברר ויש בהיפוך שהחיצוניות נתברר והפנימיות לא נתברר ויש שנתבררו שני הבחינות והמקיף שלה לא נתברר עם לבושיו ובכל אופן ואופן יש פרטים לאין קץ ולכן יש שמצד הפנימיות הוא טוב ובחיצוניות המדות הוא רע ויש בהיפוך שמצד החיצוניות הוא טוב ובפנימיות הוא רע כמבואר ברעיא מהימנא ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מי שאין תוכו כברו וכו' וזהו מבואר ברעיא מהימנא אית דזכווי לעילא וחובוי לתתא ואית דזכווי לתתא וחובוי לעילא ויש שיכול להיות טוב בבחינת שניהם רק הלבושים לא נתבררו ובזה יש פרטים רבים עד אין קץ לכן יש בני אדם שבמדותם והנהגותם בחיצוניות הוא טוב ובפנימיות המדות המה לא טובים ויש בהיפוך שפנימית המדות המה טובים ובחיצוניות המה לא טובים והכל תלוי בבירור נשמותיהם קודם בואם לעולם ואשר לזה באו לעולם לתקן בחינותיהם ולבררם על ידי עבודתם ועל ידי תורה ומצות:
6
ז׳ולכן רוב הנשמות רובא דרובא המה נבררים מבחינת השבירה כי כבר ביארתי זה בכמה מקומות אשר כוונת הבריאה היה מאתו יתברך בכדי שיתכלל עילא ותתא ומכל סטרין דהיינו שיהיה התגלות שלימותו יתברך דייקא מצד היש ומצד ההיפוך אשר לזה היה הצמצום וההסתרה בכדי להסיר ההסתרה ולגלות אלק"ותו יתברך דייקא מצד בחינת היש וגם אפילו מצד המנגד לא שיהיה באמת איזה מנגד חס ושלום נגדו כי אין זולתו יתברך רק מצד ההסתרה נגלה בחינת ההיפוך והנה על כן היתה בחינת השבירה שהוא הסתלקות האור בכדי שיתגלה בחינת היש ובחינת ההיפוך:
7
ח׳והנה ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה שישראל עלו במחשבה ובשבילם נברא העולם דהיינו ההעלם וההסתרה מכחו יתברך כדי שהם יהפכו את ההסתרה ויגלו אלק"ותו יתברך דייקא מצד היש ומצד ההיפוך אשר בהם ניתן כח זה על ידי עבודתם ויחודם ועסקם בתורה ומצות שהם מגלים אלק"ותו יתברך דייקא מצד ההסתרה אשר על כן כוחם זה הוא דייקא מצד ההסתרה ולכן מוכרח לירד כוחם דייקא בבחינת ההסתרה בכדי לגלות כח אלוק"ותו יתברך מצד ההסתרה וכמו למשל מי שצריך להעלות אבן יקרה מתוך הבור מוכרח הוא לירד לבור ולהעלות משם האבן הטוב ובשעת ירידתו להבור הרי כל מהותו הוא בהבור אך מצד אשר בכוחו לעלות מן הבור מטפס ועולה מן הבור ככה נשמותיהן של ישראל שורשם הוא מכוחו יתברך כי המה מושרשים בכוחו יתברך אשר עלו במחשבה לפניו יתברך בכוונה כדי שעל ידיהם יתגלה אלק"ותו יתברך מצד ההיפוך דייקא:
8
ט׳והנה כוחו יתברך שמצד ההיפוך דהיינו שנגלה כוחו יתברך בבחינת יש ומנגד נקרא בחינת נפילה ושבירה מצד הסתלקות האור דהיינו שלא נגלה בההיפוך אור אין סוף ברוך הוא בכדי שיהיה נגלה נפרד גמור שהם כח הסתרות של כל העולמות בכלל להיות נגלים ליש ודבר והתגלות ההיפוך אשר מצד אמיתיותו יתברך אפילו בכל אלו ההסתרות הוא כוחו לבדו יתברך רק מצד ההסתרה והסתלקות האור שהוא הגילוי נגלה בבחינת יש והנה עיקר כוונתו יתברך בהסתרה זו בכדי לגלות אמיתיותו יתברך דהיינו כחו אפילו מצד ההסתרה וגילוי כוחו יתברך שמצד העולמות הוא על ידי בחינת נשמות ישראל אשר על כן מוכרחים בחינת נשמות ישראל אשר בכוחו יתברך לירד למקום ההסתרה בכדי להעלות כוחם של העולמות אשר על כן מוכרח כח הזה שהם נשמות ישדאל גם כן לירד לתוך ההסתרה הזו דהיינו שניתן בבחינת הסתרה זו כח בכדי להעלות ההסתרה ההיא ולגלות כחו יתברך דייקא מצד ההסתרה והן הן הנשמות שנפלו בבחינת הקליפות בכדי להעלות כח ההסתרה דהיינו כחו יתברך המוסתר בבחינת העולמות ושורשם של הנשמות האלו מושרשים בכוחו יתברך והן הן הנשמות שנפלו בבחינת שבירה דהיינו כחו יתברך להעלות הסתרה הזו ונקראו נשמות ישראל אשר שורשם עלה במחשבה אשר על כן בעת שהכח הזה בבחינת הסתרה הרי יש לו התחברות עם כח ההסתרה בכדי שעל ידי ההתחברות הזה יהיה יכול להעלותו כי אם לא יהיה לו התחברות הלא מצד ריחוקם במרחק רב לא יוכל להעלות כח ההוא לכן מוכרח להיות התדבקות לכח ההוא עם בחינת כח ההסתרה ואז על ידי התחברותה בעלותה למקורה תוכל לחבר עמה גם כן כח ההוא דייקא מצד ההיפוך מצד שבאמת כח אחד להם והכל הוא כחו לבדו יתברך ואין זולתו רק מצד הבריאה הוא כח המנגד והמסתיר אבל נשמות ישראל ששורשם הוא עדיין דבוק במקורו וגם יש בהם כח ההסתרה בבחינת שבירה מצד זה מעוררים כוחו יתברך אפילו מצד ההסתרה ונגלה אלוק"ותו יתברך נמצא שבחינת נשמות ישראל מצד ירידתם הוא גם כן בבחינת כח ההסתרה:
9
י׳והנה כל זמן שהוא בבחינת הסתרה הרי הוא מוסתר שם אך בכדי לעורר כח ההוא נצרך להעלותו מקודם מכח ההסתרה להעלותו אל שרשו ומשם ירד בכח ההסתרה לגלות כוחו יתברך דייקא מצד ההסתרה ועליית כוחם של הנשמות האלו הם על ידי עבודתם ויחודם של ישראל ומסירת נפשם להוי"ה בקריאת שמע והמשכת אלוק"ותו בתפילה ועל ידי תורה ומצות באתערותא דלתתא מבררים כח הקדושה להוציאה מסטרא אחרא ועל ידי התעוררותו במדת מלכותו יתברך הנקראת כנסת ישראל להעלות ולברר כח הנשמות האלו מסטרא אחרא ומתכללים בקדושה ונשתהו שם בבחינת עיבור באמא תתאה שהיא מדת מלכותו יתברך שהיא גילוי יחודו יתברך להתבררות פרטי כח הנשמה אשר היתה מושקעת בתוך ההיפוך ואז בזיווג של מטה מעוררים יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו שמתייחד הגילוי אליו יתברך שהוא בחינת קודשא בריך הוא שהוא זעיר אנפין ששם נכללים בעצמותו ברוך הוא בלי שינוי והתחלקות ואז הנוקבא שהיא מדת מלכותו יתברך מעלית מכח הנשמות האלו מיין נוקבין דהיינו לעורר כח הנשמות הנמשכים מכחו יתברך ונחתו בבחינת ההסתרה ובזה מתעלה כוחו יתברך שנחית להסתרה אליו יתברך לעורר יחודו יתברך בבחינת העלאת מיין נוקבין ועל ידי העלאת מיין נוקבין נמשך השפעה מכח עצמותו ברוך הוא דרך בחינת המדות שהם בחינת זעיר אנפין שהוא יחודו יתברך על ידי פעולותיו והוא נקרא בחינת מיין דוכרין ומזה נולדה הנשמה דהיינו שנמשך כח האלק"י בבחינת בריאה שיהיה בכחם לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו כח הגילוי הנמשך בבריאה יצירה עשיה שהיא מדת מלכותו יתברך עם כוחו יתברך מצד אמיתיותו שלא בבחינת הסתרה מצד כי הנשמה נמשכה משני בחינות אלו והנה בעת הולדת הנשמה מוכרחת להתמשך בדרך שיצאת משם ולהתלבש בה כי תכלית הכוונה היה דייקא שיתחבר כח היש אליו יתברך ועוד זאת לאהפכא חשוכא לנהורא אשר לכוונה זו ניתנה מתחילה תחת רשות ההיפוך בבחינת נפילה ושבירה רק שאז היה רק בבחינת כח נסתר לבד אבל לא בהתפשטות והתגלות אבל עתה אחר ההולדה יצאת מכח אל הפועל להיות נכללים בה כל הבחינות בבחינת פרצוף דהיינו בחכמה בינה דעת ומדות ולבושיהם שהם מחשבה דבור ומעשה ולכן עתה אחר צאתה מוכרחת לירד למקום שיצאת משם ומתלבשת בלבוש נוגה כמבואר בהזוהר הקדוש על פסוק לפתח חטאת רובץ:
10
