שערי עבודה, שער ראשון א׳Sha'arei Avodah, First Gate 1
א׳שער יחוד זעיר ונוקבין ותורת האדם וקראתיו בשם שער יחוד זעיר ונוקבין שהוא בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
הנה כבר נתבאר בחלק הראשון שרשי היחוד בכלל ובפרט בעזר השם עתה ביררתי כללים ופרטים השייכים לעבודה ונוסף על זה פרטים רבים בכדי לבאר שורשי יחוד העבודה בעזר השם היות שנתבאר בשערים הקודמים שורש יחוד העולמות איך שהמה מיוחדים בכוחו יתברך בלי שום שינוי ופירוד חס ושלום ואשר כל הנמצאים המה נמצאים מאמיתיות המצאו בכל פרט ופרט וכח עצמותו יתברך לא סר מהם מכל חלוקי הכוחות הנמצאים ואף על פי כן לא אשתני בהון ולא אתרבי בהון וכאשר היה לבדו יתברך קודם שנברא העולם בלי שום חילוק כוחות כי אם כוחו לבדו פשוט בתכלית הפשיטות הגם שכל כוחות הנמצאים המה כמוסים בכוחו יתברך אף על פי כן אין לתאר ולהעריך אלו הכוחות למהות כוחות מחולקים אפילו בהעלם דהעלם כי אם שהכל הוא כוחו לבדו יתברך פשוט בתכלית הפשיטות ושוה בתכלית ההשוואה כן אחר בריאות העולם והוויות הכוחות בבחינת חלוקים ונבדלים בריבוי כוחות לאין מספר ובבחינת שינוי הכוחות בשינויים רבים עד אין קץ לא אשתני על ידי הכוחות האלו חס ושלום ולא אתרבי בהון ולא נחלקו חס ושלום לכוחות נבדלים כי אם הכל הוא כוחו לבדו יתברך בלי שום שינוי מצד כח השוואתו יתברך הנתגלה על ידי בחינת כתר שהוא הפלא דהיינו שיהיו נמצאים בכוחו יתברך לאין קץ פרטים ואף על פי כן יהיו מיוחדים בתכלית היחוד בלי שום שינוי כלל כמבואר לעיל באריכות אשר ממש לא אשתני כוחו העצמי יתברך כי אם הכל הוא כח אחד לבד ולא סר כח השוואתו יתברך מכוחות הדרגין והספירות שהם מקור לכוחות המתחלקים בבריאה יצירה עשיה אלא הכל כח אחד מיוחד לבד ודבר זה הוא על ידי כוחו הפלא המחבר שני הפכים בנושא אחד שמצד התמשכותו יתברך בכל פרט מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין הכל בכוונה מיוחדת:
הנה כבר נתבאר בחלק הראשון שרשי היחוד בכלל ובפרט בעזר השם עתה ביררתי כללים ופרטים השייכים לעבודה ונוסף על זה פרטים רבים בכדי לבאר שורשי יחוד העבודה בעזר השם היות שנתבאר בשערים הקודמים שורש יחוד העולמות איך שהמה מיוחדים בכוחו יתברך בלי שום שינוי ופירוד חס ושלום ואשר כל הנמצאים המה נמצאים מאמיתיות המצאו בכל פרט ופרט וכח עצמותו יתברך לא סר מהם מכל חלוקי הכוחות הנמצאים ואף על פי כן לא אשתני בהון ולא אתרבי בהון וכאשר היה לבדו יתברך קודם שנברא העולם בלי שום חילוק כוחות כי אם כוחו לבדו פשוט בתכלית הפשיטות הגם שכל כוחות הנמצאים המה כמוסים בכוחו יתברך אף על פי כן אין לתאר ולהעריך אלו הכוחות למהות כוחות מחולקים אפילו בהעלם דהעלם כי אם שהכל הוא כוחו לבדו יתברך פשוט בתכלית הפשיטות ושוה בתכלית ההשוואה כן אחר בריאות העולם והוויות הכוחות בבחינת חלוקים ונבדלים בריבוי כוחות לאין מספר ובבחינת שינוי הכוחות בשינויים רבים עד אין קץ לא אשתני על ידי הכוחות האלו חס ושלום ולא אתרבי בהון ולא נחלקו חס ושלום לכוחות נבדלים כי אם הכל הוא כוחו לבדו יתברך בלי שום שינוי מצד כח השוואתו יתברך הנתגלה על ידי בחינת כתר שהוא הפלא דהיינו שיהיו נמצאים בכוחו יתברך לאין קץ פרטים ואף על פי כן יהיו מיוחדים בתכלית היחוד בלי שום שינוי כלל כמבואר לעיל באריכות אשר ממש לא אשתני כוחו העצמי יתברך כי אם הכל הוא כח אחד לבד ולא סר כח השוואתו יתברך מכוחות הדרגין והספירות שהם מקור לכוחות המתחלקים בבריאה יצירה עשיה אלא הכל כח אחד מיוחד לבד ודבר זה הוא על ידי כוחו הפלא המחבר שני הפכים בנושא אחד שמצד התמשכותו יתברך בכל פרט מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין הכל בכוונה מיוחדת:
1
ב׳ואין דבר נעלם מנגד עיניו והכל בדקדוק בכל פרט אשר אין כח דומה לחבירו ואף על פי כן יהיה כח אחד לבדו יתברך בלי שום השתנות כלל וכלל ובחינת היחוד הזה נקרא בשם יחוד האצילות דהיינו כל הכוחות כאשר המה אצלו יתברך המה הכל כח אחד בלבד כמאמר הכתוב גלמי ראו עינך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם וכמבואר בשערים הקודמים דהיינו הגם שיש בחינות ספירות וימים המה המשכות יוצרו שבאו בבחינת הצטיירות כל מהות אף על פי כן הוא אחד בהם והנה יחוד הזה שהוא בבחינת אצילות נערך לשתי בחינות דהיינו כוחו יתברך כאשר המה נערכים לגבי עצמותו יתברך שהמה הכל כח אחד בלבד בלי שום שינוי כלל וזה נקרא קודשא בריך הוא וזעיר אנפין ושם הוי"ה ברוך הוא ויחודא עלאה אשר נאמר אני הוי"ה לא שניתי כלל מצד עצמותו יתברך כנזכר לעיל:
2
ג׳והנה מאחר שכל תכלית כוונתו יתברך היה בכדי לגלות שלימותו דהיינו שיהיו נגלים כל הכוחות האלו בבחינת פרט דווקא בבחינת התחלקות כי מצד כוחו יתברך בעצמותו הרי לא ניתנו לחלק כלל מצד התאחדותו יתברך בעצם ונושא אחד בלי שום הבדל כלל כמבואר בשערים הקודמים וכל עיקר הכוונה היה לגלות שלימותו מצד הגילוי מוכרח להיות נגלה כל פרט ופרט דווקא בבחינתו בכדי שעל ידי זה יתגלה שלימותו יתברך ואחדותו בהם כאשר יתבאר למטה וכח זה הוא ההיפוך מאחדות כי לחלק יצאו דווקא אך אף על פי כן אפילו כח הגילוי כאשר הם אצלו יתברך בחינת אצילות הכל הוא כח אחד לבד מצד שלימותו יתברך והשוואתו אשר אינו בערך דרגין כלל ואשר לא נודע מהותו יתברך שני ההפכים המה הכל כח אחד והנה כח הגילוי אשר בכחו יתברך נקראת מדת מלכותו יתברך כי מלכות הוא גילוי כי אין מלך בלא עם כידוע ונקראת נוקבא כמו שהנוקבא היא מקבלת מהדכורא שהיא בחינת מקבלת כל הכוחות שבכוחו יתברך לגלותם ונקראת יחודא תתאה שהוא יחוד של תתאין כאשר יתבאר ונקראת שכינה ואדנ"י שכינה על שם התגלותו יתברך להיות שוכן בבחינות דרגין מחולקים והתגלותו יתברך בהם על ידי בחינת אדנות כאשר יתבאר:
3