שערי עבודה, שער ראשון י״בSha'arei Avodah, First Gate 12
א׳והנה בבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה אשר המה חד לקבל חד התקשרותם בבחינת אחור באחור הוא בכותל אחד דהיינו מחמת הבנתם במקורא ושרשא דכולא אשר אין זולתו לכן מתחברים ומתבטלים מחמת גילוי אור יחודו עליהם תמיד אבל במהותם בעצמם עדיין נחשבו למהות בפני עצמם ובטילותם הוא מחמת התגלות אור יחודו עליהם מחמת התדבקותם ליחודו יתברך ואז נקראים טפלים ליחודו יתברך אבל בכדי שיהיו כלים לקבל יחודו פנים בפנים נצרך להשתנות כליהם של הנבראים אפילו בבחינת מהותם בעצמם ושיהיו כלי מוכן לקבל יחודו יתברך בעצמותו ושלא יהיו כליהם בבחינת יש מסתירים ליחודו יתברך כאשר המה ממש באצילות בכליו אשר אין הכלים מסתירים לגביה יתברך כלל ולא שני בהם כלל ולא נתרבה חס ושלום על ידיהם כי אם הכל אחד ממש כן יהיו כלי הנבראים ממש כלים ליחוד עצמותו באופן שלא יסתירו כליהם כלל מצד כוחו הפלא אשר יתגלה עליהם המחבר שני הפכים לאחד ממש כמו באצילות אשר לזה נצרך הנסירה כי ביטולם מצד התגלות אור יחודו עליהם הרי אינם בטלים במהותם העצמי כי אם מצד התגלות יחודו עליהם אבל במהותם בלתי ההתגלות הרי נערכים למהות נפרד ונבדל וכמשל הבן שבטל אל אביו ומבטל מדות ושכל הקטנות שלו להתדמות לאביו מצד התקרבות שכלו ומדותיו של אביו אליו בהתגלות ובטל שכלו ומדותיו אליו אבל עדיין מהותו לא נתהפך מקטנות שכלו דהיינו שכשלא יתגלה אביו בשכלו ומדותיו ישאר בקטנותו וכאשר אביו רוצה לנסותו בביטול מהותו מצד עצמותו אזי מסתיר אביו שכלו ומדותיו ממנו כדי שיהיה ביטולו לאביו מצד שכלו ומדותיו בעצמו וכאשר מבטל שכלו ומדותיו בבחינת מהותו בעצמו אז על ידי זה נעשה כלי לקבלת מהות אביו העיקרי וכמבואר במשל הנזכר לעיל מהמשפיע ומקבל כן כביכול בבחינת ביטול הנבראים על ידי גילוי יחודו יתברך עליהם עדיין לא נגלה ביטול מהותם של הנבראים במהותם ואז כביכול מסתיר פניו מהם בבחינת דורמיטא בכדי שיהיה אופן ביטולם של הנבראים מצד אמיתיות הדבר אשר אין זולתו כלל ושיהיו מתגלים במהותם לבדם ואף על פי כן לא יהיו נפרדים חס ושלום כי אם בטלים מצד אמיתיותו יתברך וכאשר יתבאר אם ירצה השם בביאור אמת ויציב שאחר קריאת שמע.
1
ב׳ואז מצד ביטולם זה נעשו כלי על ידי התעוררותם זו לקבל אור יחודו יתברך פנים בפנים כי בהתעוררותם זו אשר בטלים באמיתיותו מעוררים כוחו השוה בבחינת פלא אשר שם המה משתווים ממש מצד עצמותו לעשותם כלי מוכן לגמרי שלא יסתירו כליהם כלל כי אם שיהיו כלים לעצמות יחודו יתברך באופן בחינת אצילות וכאשר יתבאר אם ירצה השם בביאור יחוד התפילה באריכות ואז בחזירתם פנים בפנים מוכרח להיות בחינת מלכות שהיא גילוי יחוד הנבראים בבחינת נקודה תחת יסוד דהיינו להתבטל ממהותם בדרך כלל בבחינת נקודה כמבואר לעיל כדי שעל ידי זה תהיה מוכן להתפשטות כליה באופן אחר ולהתגדל כמוהו פנים בפנים ממש באין הבדל כלל מצד גילוי כח עצמותו על ידי כתרו שהוא הפלא ובבחינת יחוד הזה יש בו כל בחינות הגדלות המבוארים לעיל בנצח הוד יסוד ובחסד גבורה תפארת ושוין בקומתן ואז נקרא יחוד פנים בפנים דהיינו שעיקרה של מלכות שהוא גילוי הבריאה יצירה עשיה פניה למעלה דהיינו להתקשר לעצמותו יתברך ועיקרו ופניו של בחינת זעיר אנפין שהוא כוחו יתברך המתמשך במדותיו מכח עצמותו הוא למטה כדי להשפיע בתחתונים שהוא עיקר כוונתו יתברך בבריאה ועל ידי זה נתוסף גילוי אור עצמותו יתברך בכלים שהמה מדותיו כמשל הנזכר לעיל יותר ממה וכו' ותלמיד מחכים את רבו כו' דהיינו מחמת חפצו יתברך להתגלות אשר זהו עיקר הכוונה לגלות יחוד עצמותו באין הבדל אז כביכול נתוספו אורות בכלים וזהו סוד תוספת המוחין הנמשכים על ידי התפילה וסוד ישמעאל בני ברכני כי בזה נתרבו ונתגדלו המוחין אך קודם לזה צריכין להתתקן בבחינת פרצוף אחוריים כנזכר לעיל כי אם יהיה תחילה פנים בפנים אזי מצד שלא נתקנו אחוריים להאיר בהם יחודו יתברך הרי מצד התחלקותם בבחינת הבדל יתאחזו בהם החיצונים דהיינו שיתראה מהם ההיפוך לגמרי מצד הבדלתם:
2
ג׳כי מצד חצוניותם שהוא בחינת אחוריים המה אינם בגדר הפנימיות כלל ולכן כאשר יהיה הפנים של מדת מלכותו יתברך למעלה כאשר הוא בעצמותו במקורה ושורשה אשר מצד מקורה אין שייכות כלל להיות חילוקי דרגין ומצד התגלותה בבחינת כלים המה עיקר לחילוק הדרגין וכמבואר במשל מהמשפיע ומקבל או במשל הבן עם אביו כי כאשר לא יחבר מהותו למהות אביו בבחינת התדמות לפי כלי המקבל כי אם מצד פנימיותו אזי מחמת הבדל מהותו בבחינת קטנות הרחוק מערך מהות המשפיע או מערך אביו כנזכר לעיל אזי יהיו הכלים בהבדל גמור ועוד זאת שאפילו בפנימיות לא יהיה כלי לקבלה כלל מצד כליו שהם רחוקים מגדר המשפיע כן הוא כביכול במדת מלכות כנזכר לעיל וזהו מה שמבואר בעץ חיים כי אם היו יוצאים פנים בפנים היה פחד מהקליפות שלא יתאחזו באחוריים ודי למבין אבל בהתדבקותם בבחינת אחור באחור הרי מתחברים הכלים במעין ודוגמא לכליו בבחינת יחוד עצום להאיר בהם יחודו יתברך בבחינת יחודא תתאה ואז על ידי נסירה נעשו כלי בביטול מהותם בעצמם גם כן על ידי הארת היחוד הנזכר לעיל שנתגלה מכוחו הפלא אשר שרשם בשם הכל אחד ואז יכולת בכלי הנפרדים להבטל אפילו במהותם עצמם ואז אין פחד מהקליפות אדרבא כי נגדלו אחוריהם להתגלות יחודו עליהם בפנימיות ולהכלל ביחודו האמיתי ודי למבין:
3