שערי עבודה, שער ראשון י״זSha'arei Avodah, First Gate 17
א׳והנה על בחינת ירידה זו שהוא בחינת הגלות מבואר בעץ חיים שבחינת מלכותו יתברך שהיא בחינת נוקבא דזעיר אנפין בזמן הגלות כל תשע ספירותיה המה יורדים בבריאה יצירה עשיה ומלובשים בבחינת הסתרה ולא נגלה ממנה כוחה שבבחינת אצילות כי אם בחינת כתרה ועל זה נאמר לעולם הוי"ה דברך נצב בשמים דהיינו דברך שהיא בחינת מלכותו יתברך שנקרא דבר הוי"ה נצב בשמים שהוא בחינת זעיר אנפין בלי פרודא שאינה יורדת בסתר המדריגות כי אם בחינת הכתר שלה שהוא נגלה תמיד בבחינת כח היחוד שבאצילות אבל תשע ספירותיה שמהחכמה ולמטה המה מלובשים בבחינת הסתרה בבחינת גלות עד שרגליה יורדות מות דהיינו סטרא אחרא ומלובשת בהם כדי לבררם:
1
ב׳ופעם מבואר בעץ חיים בהיפוך שבחינת מלכות דמלכות היא נשארת בבחינת היחוד שבאצילות וכל תשע ספירותיה וגם כתרה בכלל כולם יורדים בבחינת הלבשה בסתר המדריגות והם תרתי דסתרי אהדדי והתירוץ מבואר שהחילוקים האלו המה בבחינת מ"ה וב"ן שמצד המ"ה שלה הכתר הוא בבחינת אצילות ושאר ספירותיה המה בבחינת גלות ומצד הב"ן הוא בהיפוך ולהבין זה הנה ידוע ומבואר בעץ חיים שבכל בחינה שבעולם מוכרח להיות שני הבחינות מ"ה וב"ן דהיינו מ"ה הוא מהותו של הבחינה וב"ן הוא גילוי הנגלה בבחינת המתגלה של המהות דהיינו למשל מאדם אשר מהותו הוא כוחו ומהותו של אדם אשר נערך בהכח הזה לבחינת מדבר ולא בחינת חי ודומה לזה שהוא מהות האדם וכחו בבחינת עצם חיות נפשו אשר מצד עצם הנפש היא בכחם של כל אברי הגוף בלי שינוי נקרא מ"ה וגילוי הנגלה הן בבחינת גופו ותוארו הן גילוי שכלו ומדותיו אשר מצד התגלותם המה בחינות מחולקים נקרא בחינת ב"ן:
2
ג׳והנה בחינת מ"ה הוא בחינת מהותו הוא כח הכולל כל שכלו ומדותיו ומחשבתו ודיבורו וב"ן הוא גילוי שכלו ומדותיו וכו' ושני הבחינות המה כלולים מעשר הבחינות אשר לא תמצא פחות מהם ולא יותר מהם רק שהעשר הבחינות שבבחינות מ"ה הוא מהותם העיקרית של העשר וכוחם אשר מצד המהות בא הגילוי לקראם בשם שכל ומדות דהיינו כחם של השכל ומדות ומחשבה דיבור ומעשה ובחינת ב"ן הוא גילויים בפועל ביציאתם לפועל השכל והמדות.
3
ד׳והנה ככה הוא בכל הבחינות עד אין קץ ואין כאן מקום ביאורם בפרטיות בחינתם ויתבארו אם ירצה השם במקומם אבל בדרך כלל מוכרח להיות בכל דבר הנפעל בעולם שני בחינות אלו.
4
ה׳והנה בבחינת מלכותו יתברך אשר עיקרה לגלות כל הכוחות בבחינת יש בבחינת גילוי דייקא בכל פרט מוכרח להיות בכח הגילוי הזה איך שהוא בכוחו יתברך שני הבחינות דהיינו מהות של גילוי כוחות הדרגין וגילוי של כח היש אשר בבחינת מלכותו יתברך.
5
ו׳והנה מצד מהות כח היש הרי אין להפרידם חס ושלום מעצמותו יתברך אשר הוא יתברך כוחם ומהותם של כל הנבראים ואפילו בבחינת גילוי כוחם בבחינת יש הכל הוא לבדו יתברך ולא יצאו לחלק חס ושלום כי אין להיש מהות אחר כי אם כוחו יתברך ולכן לא נערך השבירה בבחינת מ"ה שהוא מהות כח היש כי כל מהותם הוא מצד כוחו יתברך בעצמותו ובחינת ב"ן שבמלכות היא בחינת גילוי היש בבחינתם של כל אחד ואחד ובבחינת התגלותם הרי המה מתגלים לנפרדים גמורים אשר לכן היה בהם בחינת שבירה מצד התגלותם כי מצד ההתגלות המה שני הפכים ממש עם כח יחודו יתברך וכאשר יבואר אם ירצה השם בביאור השבירה והתיקון אך בבחינת התיקון ניתקן שאפילו בחינת הגילוי לא יהיה נערך לגילוי נפרד על ידי מ"ה החדש המתגלה מכח עצמותו יתברך אשר אינו בערך דרגין כלל וכאשר יתבאר לקמן אם ירצה השם.
6
ז׳והנה בזמן הגלות הרי לא נגלה בגילוי היחוד כי אם כוחו יתברך שעל ידי בחינת מלכות נגלה בבחינת כוחות היש שהוא בבחינת הסתרה גמורה להיות נגלים כל העולמות בבחינת יש ונפרד והנה הגם שמבואר שמצד בחינת מ"ה אין לתאר אליו השבירה וכן ההסתרה אך אף על פי כן מצד הירידה בבחינת ב"ן שהוא ההתגלות בבחינות הסתר הנבראים מוכרח להיות הבחינה מ"ה גם כן בבחינת גלות כי לא תמצא ב"ן בלא מ"ה דהיינו מהותו יתברך שבבחינת מהות הכוחות המתגלים בבחינות נפרדים אשר מהוום תמיד בבחינות כוחותיהם של בחינות הנבראים וכוחם וחיותם שהמה הכל מכוחו יתברך וכביכול מתמשך ויורד שכינתו יתברך בבחינת גלות ולהחיותם דייקא בבחינת נפרד אשר מכחו יתברך הוא עיקר קיומם של בחינות הנפרדים במהותם הנגלה דייקא נקרא גם כן בחינת מ"ה שבמלכותו יתברך שעל ידה מתגלה בבריאה יצירה עשיה והוא גם כן בבחינת גלות אבל בחינת הגלות הוא אינו כי אם מחכמה שבמ"ה ולמטה דהיינו שנגלה בחינת מהות ההשכלה והבנה בבחינת השכלת היש הגמור והוא מצד שהחכמה הוא בבחינת גלות דהיינו שמצד החכמה והבנה נראים לנפרדים אבל מהותו יתברך שבבחינת הגילוי מצד רצונו יתברך שהוא בחינת הפלא הוא הכל מהות אחד עם כח עצמותו יתברך המתגלה בבחינת יחודו יתברך בבחינת אצילות באין הבדל כלל אשר מצד כח הכתר שהוא הפלא הלא אין להעריך כל המהותים אפילו בבחינת הנבראים לכח אחר חס ושלום כי אם מצד ההשכלה והבנה נראים למהות אחר אבל לא מצד כוחו הפלא אבל מצד ב"ן שהוא הגילוי בפועל היש בבחינת הגלות אינו נגלה פלאותיו יתברך כמאמר הכתוב אותותינו לא ראינו הגם שהוא עושה פלא אבל המה נסתרים בבחינת טבע כמו שכתוב לעושה נפלאות גדולות לבדו:
7
ח׳דהיינו שהוא לבדו יתברך עושה פלאות אבל אינם נגלים בבחינת העולמות לכן בחינת הכתר שהוא הפלא וכל הספירות דהיינו חכמה וחסד כולם המה באים מלובשים בבחינת גילוי העולמות בבחינת נפרד גמור אבל בחינת המלכות שבה שהוא הגילוי בלי שום שכל ומדה זה לא נסתר בבחינת גלות כי דרך כלל נגלה שמכוחו באו כל הנבראים והוא יתברך מהוום ועל ידי הנבראים נגלה מציאותו יתברך שהוא המציא אותם אך בחינות פלאותיו יתברך וההשכלה והבנה כולם באים מלובשים כנזכר לעיל הגם שבכל הברואים נגלו פלאותיו יתברך כי כל הנבראים לא יחייבם השכל אך אף על פי כן התגלות הפלא הוא בא בהלבשה בגשמיות הכלים אבל עצם הפלא לא נתגלה כמאמר הכתוב אותותינו לא ראינו רק התגלות הפלא נגלה על צד האמונה בלבד שהוא בחינת מלכות שבמלכות ואפילו האומות מודים שהוא יתברך בראם רק שקורין לו אלקא דאלקיא וכל הבחינות שהם פלאותיו וחכמה ובינה וכו' ירידתם הוא לצורך עליה כנזכר לעיל בכדי לברר כח היש שהם הכלים שעל ידי בחינת הכלים עצמם יתגלה עצמותו יתברך כמבואר לעיל וכמאמר הכתוב ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה שהוא בירור הרפ"ח ניצוצין של הכלים לחברם לאחד שיהיה בחינת טרף ומזון כמבואר לעיל שזהו תכלית הבירור ודי למבין:
8