שערי עבודה, שער ראשון י״חSha'arei Avodah, First Gate 18
א׳והנה כל עיקר העבודה שבבחינת הגלות הוא לתקן האחוריים האלו שהוא בבחינת ב"ן כמו שכתוב הסתר אסתיר פני ביום ההוא אשר לא נגלה כי אם בחינת האמונה בלבד לכן כל העבודה בבחינת גלות הוא רק מצד בחינת האמונה אך אף על פי כן אפילו בבחינת הגילוי הזה מוכרחים להיות כל הבחינות המבוארים לעיל על ידי עבודת התחתונים לחברם מקודם בבחינת אחור באחור בבחינת קטנות וגדלות ובבחינת פנים בפנים בבחינת קטנות וגדלות אחר זה נצרך לתקן בבחינת אחוריים כי אם לא יקדמו הבחינות הנזכרים לעיל הרי לא יתוקן האחוריים לעולם ואדרבא מצד האחוריים לבדם בבחינת התגלותם הרי המה נגלים לנפרדים גמורים אשר בהם מתאחדים בחינות הקליפות וסטרא אחרא דהיינו להפרד מיחודו ואחדותו יתברך על ידי גילוי היש כי אם אחרי שקדמו כל הבחינות הנזכרים לעיל אז יש כח לתקן אפילו בבחינות אחוריים אך החילוק וההבדל שבין הבחינות ההם כאשר היו בזמן שבית המקדש היה קיים אשר היו כל הבחינות הנזכרים לעיל בבחינת התגלות גמורה:
1
ב׳וכעת בזמן הגלות גילוי כל הבחינות ההם הוא על ידי בחינת המלכות שבמלכות שהוא בחינת האמונה דהיינו שהגם שביארנו לעיל שכעת בגלות לא נגלה יחודו יתברך כי אם בבחינת אמונה אבל בבחינת הגילוי הזה יש בו גם כן כל הבחינות עשר ספירות דהיינו כחו הפלא והשכלה והבנה ובחינות אחור באחור בבחינת קטנות וגדלות ובחינת הנסירה בבחינת פנים בפנים בכל בחינות הקטנות והגדלות אבל כל הבחינות נקראים בבחינת אמונה דהיינו שאין להעריך ההתבוננות והביטול של כל אלו הבחינות הן בפנים והן בבחינת אחור כמו שהיה בזמן הבית אשר היו משיגים ממש על פי השכלתם והבנתם וביטולם אלק"ותו יתברך וכעת כל אלו הבחינות המה בבחינת הסתרה בבחינת אמונה דהיינו שאפילו בעת ההתבוננות והביטול לא נגלה בבחינת השגה בביטול עצמי כי אם בבחינת הארה שמאיר בכל נפש אדם מעין גילוי יחודו יתברך וגם כל ההתפעלות של הנפש במדותיה בבחינות אהבה ויראה הכל הוא במעין ודוגמא להביטול העצמי בבחינת התגלות האהבה לבד מיחידי סגולה הצדיקים הגדולים אשר בכל דור ודור להם הוא ההתגלות כמו בזמן הבית אבל בכלל הנשמות הוא בבחינת הסתר ואינו נגלה כי אם במעין כו':
2
ג׳אך אף על פי כן מצד הכוונה הכל אחד כי בחינת העבודה שבבחינת הזעיר אנפין הוא גם כן על פי האופן כאשר היה בעת התגלותם כי מצד עצמותו יתברך הכל אחד ועוד זאת שבהתעוררות הזה הוא מעורר יותר אתערותא דלעילא שכל הכוונה הוא דווקא שיתגלה בבחינת מלכותו דייקא בבחינת הגילוי לבד אשר לזה היה עיקר כוונת ההסתרה כמאמר הכתוב המסתיר פניו מבית יעקב וכמו משל מאב המסתיר התגלותו בבחינת פנימיות מבנו בכדי שיהיה הבן רץ אחריו כי בזה יהיה נגלה רצון בנו ומדותיו מצד מהותם בעצמם להתקשר אל אביו אשר בהתגלות פנימיותו אל בנו לא היה נגלה התקשרותו מצד מהות מדותיו כי אם התקשרותו היה מצד גילוי אביו אליו:
3
ד׳והנה הגם שאין לדמות ערך התקשרות מדותיו של בנו בעת הסתרת פני אביו לעת ההתגלות כי בעת ההתגלות היה הבן משווה מדותיו בערך גילוי אביו אליו אבל התקשרותו שבבחינת הסתרה ההתקשרות הוא בערך קטנות שכלו ומדותיו אף על פי כן נגלה בו יותר התקשרות אמיתיותו דהיינו שמתקשר אל אביו אפילו בבחינת קטנות מדותיו כן הוא כביכול אשר בעת התגלותו יתברך בזמן הבית הרי היה נגלה ההתקשרות ביתר שאת ויתר עז בבחינת נפשם של כל אחד ואחד בערך הגילוי הנגלה מכוחו יתברך אבל בעת הגלות אשר לא נגלה מכוחו יתברך כי אם בבחינת הסתרה לכן הביטול הנגלה בבחינת כל נפש מישראל הוא גם כן בערך הנגלה בבחינת הבריאה שהוא בחינת אמונה הנזכר לעיל אך אף על פי כן בבחינה זו נגלה עצם התקשרותם מצד מהות עצמם המקושרים מצד אמיתית ודי למבין:
4