שערי עבודה, שער ראשון י״טSha'arei Avodah, First Gate 19
א׳והנה אחר ההקדמה הזאת הכוללת כל הבחינות המבוארים לעיל בבחינת יחודם של זעיר ונוקבין ועליותם בבחינת פנים בפנים ואחור באחור וקטנות וגדלות נצרך עוד לבאר הקדמה כוללת בבחינת אדם הכולל כל אלו הבחינות אשר כל אלו הבחינות המבוארים לעיל כולם המה לצורך האדם ועל ידו נעשה כל אלו היחודים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה וחייב אדם לומר בשבילי נברא העולם כי כל העולמות אין לתאר מצד עצמותו יתברך אשר הוא מושלל מכל אלו הבחינות ואינם שייכים אליו יתברך הגם שממנו הכל אבל כל התהוותם של אלו הבחינות הכל המה לצורך עבודת התחתונים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה אין למעלה לא פנים ולא אחור ולא קימה ולא ישיבה ולא עורף ולא עיפוי ולא ימין ולא שמאל דהיינו למעלה נקרא בבחינת עצמותו יתברך ולמטה נקרא בבחינת העולמות שהם לצורך התחתונים כי מצד שלימותו אין לתאר שום בחינה כי כל אלו הבחינות נכללים בבחינת שלימותו יתברך אשר אין בערך לומר עליו שום מהות בעולם וכל הדברים האמורים בכוחו יתברך הכל הוא לגבי דידן וכמו למשל בהבדל מחכם גדול אשר בכח חכמתו הגדולה כל מה שיושכל בכל המציאות המה הכל בחכמתו על צד היותר שלם אבל בכדי להשפיע מחכמתו ולגלותה מוכרח להיות כלול בכוחו כמה מיני אופני השפעות בכמה מיני אופני צמצומים והמשכות:
1
ב׳והנה שלא בעת השפעתו הרי כל הבחינות ואופני השפעתו כלולים במהותו בבחינת עצם חכמתו אשר כל מיני ההשפעה הכלולים בכוחו בטלים ונכללים בהתכללות עצום עד שלא תמצאם כלל בערך חכמתו אבל בעת השפעתו נתגלה מאתו על ידי התעוררות המקבל וכפי התעוררותו של המקבל ככה יתעורר מכוחו ההשפעה בבחינת המקבל אבל בבחינת עצמו הכל הוא מהות אחד ככה כביכול כל הבחינות המבוארים לעיל הרי הגם שכל הבחינות ההם הם בכוחו יתברך אף על פי כן שלא בבחינת התגלות השפעתו יתברך לעולמות הכל הוא כח אחד לבד מבלי שתעריך אליו כל אלו הבחינות באיזה מציאות רק הוא כוחו לבדו יתברך וכל הבחינות הנזכרים לעיל נכללים בכוחו יתברך בתכלית השלימות באופן שלא תמצאם כלל בכוחו יתברך באלו המציאות כי אם בבחינת אתערותא דלתתא בבחינת התחתונים ככה יתעוררו כל אלו הבחינות מכוחו יתברך ולכן כל אלו הבחינות נערכים מצד האדם ולכן כל הבחינות ההם קריאתם בשם אדם דהיינו שאפילו מחשבה קדומה לכל הקדומים הנערכים בשם עולמות אין סוף שמצד המאציל ברוך הוא נקרא גם כן בשם אדם קדמון וכן באצילות נקרא זעיר אנפין בשם אדם כי כל עיקר בחינתם המה מצד האדם אבל לא מצד המאציל ברוך הוא בעצמותו יתברך אשר נאמר עליו כי לא אדם הוא וכמבואר בשער השני מאמר האידרא בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעילאין ותתאין דאתכללו בי' וכו' אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בההוא דיוקנא ותקונא וכו' עיין שם פירוש כל המאמר:
2
ג׳דהיינו כי כל עיקר הכוונה בגין לאשלמא עילא ותתא וכמבואר שם וכל דא למה בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימו עילאה עד סופא דכל דרגין דהיינו שעיקר כוונת בריאת עולם היה מאתו יתברך כדי לגלות שלימותו יתברך כי כמו שמצד שלימותו הרי הוא כולל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בהשוואה גמורה מה דהוי ומה דעתיד למהוי וכח הגבול ולמעלה מן הגבול הם אצלו יתברך הכל בהשוואה גמורה בכח האין סוף ברוך הוא בתכלית הפשיטות כי אם שהכל הוא בכוחו יתברך בדרך סתירה וגניזה באופן שאין לנו עסק בנסתרות איך הם כל הדרגין בכוחו ואף על פי כן הוא פשוט בתכלית הפשיטות ושוה בתכלית ההשוואה ועל זה נאמר אני הוי"ה ראשון ואת אחרונים אני הוא אני הוא ממש שהוא עצמותו ברוך הוא וכמבואר לעיל מאמר רבותינו זכרונם לברכה נמלך בנשמתן של צדיקים וכו' וכל דיוקנין הוו קמיה קדם דברא עלמא וכמבואר בזוהר הקדוש כל נשמתין דצדיקיא גניזין קמיה ואסתכל באורייתא וברא עלמא והלא קודם בריאת עולם אשר נקרא יחיד קודם כולא אסור לצייר ליה בשום אות ורמיזא ולית ביה רשימו כלל ולא תליא ביה שאלתא כלל ואיך אמר נמלך בנשמתן של צדיקים או צייר קמיה כל דיוקנין וכדומה לזה אסתכל באורייתא וברא עלמא אשר באורייתא המה כל פרטיה ודקדוקיה ואותיותיה אשר חס ושלום לתאר בכוחו יתברך איזה אות ואפילו רשימו ואיזה מהות אחר בלעדו אלא כמבואר לעיל שהוא מצד כח שלימותו אשר לא נודע מהותו כל עילאין ותתאין כולם המה מאמיתיות המצאו ומוכרחים להיות כל הנפעלים בכוחו יתברך אבל הם בדרך סתירה וגניזה אשר אסור להרהר ולדבר ולחשוב חס ושלום איזה חילוק דרגין אפילו בהעלם כי אם שכל הכוחות המה בהשוואה גמורה אצלו ואיך ובאיזה אופן הוא כמו שלא נודע מהותו כך לא נודע השתוותו יתברך עם הדרגין כי אינו בערך ידיעה והשגה כלל ולא תליא ביה שאלתא כלל כי נשגב מכל רעיון וכמבואר בשערים הקודמים בביאור גדול:
3