שערי עבודה, שער ראשון כ״אSha'arei Avodah, First Gate 21
א׳והנה הגם שנתבאר לעיל שאתקין תקונוי בהאי אדם וכמשל האב עם הבן אל ידמה המעיין שיש אצלו חס ושלום איזה חילוק והבדל בין בחינת עצמות אין סוף ברוך הוא בין בחינת תקונו בשם אדם כמו שבמשל האב המתמשך אל בנו הרי אין לדמות מהות אביו עצמו בערכו לבחינת התמשכותו ובעת התמשכותו הרי מרגיש בעצמו השינוי כי כבר הקדמנו בשערים הקודמים כי אין המשל דומה לנמשל מכל צד כי רק בזה הוא משל כי מרוב חשקו להתדמות אל בנו ולהתאחד עמו מצמצם חכמתו בבחינת קטנות בנו בכדי להתאחד עמו כן כביכול בכדי להתגלות כח השוואתו בבחינת עולמות להשוותם ביחודו על ידי בחינת ישראל שנקראו אדם כביכול מתארים אנו הצמצום מכוחו יתברך אשר אינו בערך דרגין ועולמות כלל ומתארים אנו הצמצום גם כן בבחינת זעיר אנפין כמאמר הזוהר פרשת בלק איהו קדישא ורב ועילאה על כל עלמין אזעיר נהוריה וקמיט קדושתיה לגביה דבר נש למעבד רעותיה וכל הערכה זו היא לגבי דידן כאשר נגלה אלינו בבחינת קטנות כן מתארים אנו התפשטותו יתברך בעולמות בבחינת קטנות אבל באמת אין להמשילו חס ושלום לאדם המתמשך אל בנו או רב לתלמידו אשר המה בעצם נבדלים במהותם והתפשטותם אפילו בבחינת עצמם המה גם כן על ידי גוף ונפש אשר המה בחינות נבדלות אבל כביכול אין סוף ברוך הוא הרי אין זולתו והוא לבדו ואין עצם נבדל מעצמותו יתברך וכל הנפעלים נמצאים מאמיתיות המצאו אם כן איך תעריכו חס ושלום לאיזה שינוי כי אם כל הצמצומים המה לגבי דידן וכמבואר לעיל כי איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס ביה:
1
ב׳והנה הגם שנחית לחילוק דרגין שיהיו נגלים בבחינת יש כמו שנגלים בבחינת עולמות להיות נגלה בחינת יש גמור אשר זה הוא גם כן מכוחו יתברך אך איהו תפיס בכולהו עלמין להיות נגלים ממנו כל הפרטים בבחינת גבול ואף על פי כן לית מאן דתפיס ביה לאיזה שינוי חס ושלום ואיך ובאיזה אופן הוא נעתק מהשגתינו וכמבואר בשער השני בענין עתיק שנחלק לשני בחינות והכל הוא בחינה אחת דהיינו שהוא ממוצע בין המאציל לנאצלים דהיינו שיש בכוחו שני הבחינות אחד מצד המאציל ברוך הוא אשר אין להעריך דרגין כלל בערכו יתברך וגם ערך כל הדרגין שנפעלו ממנו ואף על פי כן הם אחד כן אפילו בבחינת התגלות זעיר אנפין דהיינו בבחינת צמצום וקטנות הנערך בבחינת עולמות אין להעריך בו איזה שינוי בבחינת צמצום זה:
2