שערי עבודה, שער ראשון כ״הSha'arei Avodah, First Gate 25
א׳ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה שיראה האדם את עצמו כאלו כל העולם כולו תלוי בו כי הכל הוא בשביל האדם אבל לגביה אין העולמות פועלים בו כלום ועל זה נאמר אם צדקת מה תתן לו אבל עם כל זה מצד שבאמת על פי רצונו הקדום נמשכו כל ההמשכות בכדי לגלות שלימותו הרי חס ושלום אם אינם עושים רצונו יתברך הרי כביכול המה מסתירים ומנגדים לרצונו לכן פגמם גדול ולכן אפילו בהפגם מבואר בכל ספרי הקבלה כי אין הפגם מגיע אלא לזעיר ונוקבין דהיינו מצד הגילוי כנזכר לעיל אבל עם כל זה כמו שבעשיית רצונו יתברך ממילא נתעוררו כל הבחינות האלו עד עצם רצונו ברוך הוא כן חס ושלום להיפוך גורם חס ושלום להתגלות כל הבחינות ועל זה נאמרו כל הפסוקים הכתובים לא באלף ונקראים לו בוא"ו כמו שכתוב ולא נתכנו עלילות ולא אנחנו ולא צר וכו' וכדומה להם אשר מצד עצמותו ברוך הוא לא צר ולא אנחנו ולא נתכנו עלילות הם באל"ף דהיינו שאין לתאר לגביה ברוך הוא כל אלו הבחינות מצד עצם השוואתו ברוך הוא ושלימותו הגדול אבל מצד ההמשכה לגבי דידן כביכול לו צר ולו אנחנו כו' וכמבואר זה באריכות בחלק הראשון בשער האנפין ובשער אורות וכלים אשר על כן כל עבודתינו הוא להמשיך אורות בכלים כי כל אלו הבחינות המה נקראו בחינת כלים שהמה כלים להמשכת אור אין סוף ברוך הוא בהם וכל הכלים האלו המה בבחינת אדם הכולל כל אלו הכלים וכל בחינות הכלים המה בשביל גילוי אלק"ותו יתברך וכל התוספת והגירעון שבאלו הכלים הכל הוא על ידי האדם:
1
ב׳והנה כמו למשל באדם הגשמי הרי הכלים המה בערך נבדל ממהותו ואינן פועלים בעצם האדם רק שעל ידם פועל פעולתו ורצונו בהם כן כל אלו הבחינות המה כביכול אינם נוגעים לעצמותו ברוך הוא רק שעל ידי בחינת הכלים האלו מתמשך אור אין סוף ברוך הוא בכל העולמות אך אף על פי כן אין לדמותו חס ושלום לאדם בכליו אשר הכלים המה באמת מהות נבדל ממנו ועל ידי הכלים יש בהאדם בעצמו שינויים והתפעלות כשנגמר חפצו על ידי הכלים או בהיפוך והוא צריך להכלים כי בלתם לא ישלים חפצו ורצונו נמצא פועלים הכלים גם כן בעצם נפשו אבל אצלו יתברך אין לתאר חס ושלום הכלים למהות נבדל ושיהיו פועלים בו איזה שינוי חס ושלום כי אם לגבי דידן נערכים לכלים ועל זה נאמר לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתיך שהכל הוא מצד האדם אבל עם כל זה מצד שרצונו יתברך היה דווקא להגילוי לגלות אור אין סוף ברוך הוא כביכול כל התיקונים וכל הפגמים נערכים כביכול אליו יתברך ואיך הוא באיזה אופן לא ידיעא כמו שלא נודע מהות פעולותיו מאחר שבחינת ההסתרה לגבי דידן גם כן הוא מצד עצמותו ברוך הוא וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה שכינה בתחתונים צורך גבוה:
2
ג׳ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה בזמן שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי כי שכינה היא התפשטות אור אין סוף ברוך הוא להתמשך בבחינת גילוי עולמות וכן בעשיית רצונו יתברך נוסף כביכול תענוג וההשפעה כמאמר ישמעאל בני ברכני וישראל נקרא מצד בחינת לי ראש שבעבודתם כביכול ממשיכין מוחין ועושים כביכול ראש אליו יתברך להיות נמשך בתחתונים ואיך יהיו שני הבחינות נמצאים אצלו יתברך דהיינו שיהיה לו רצון וחפץ ותענוג אשר אין להעריך כל אלו הבחינות אצלו יתברך ואף על פי כן יהיו אצלו כל הבחינות ויהיו משתווים בהשוואה שני הבחינות זהו לא ידיעא ועל זה נקרא עתיק יומין שהוא נעתק מכל אלו הבחינות שהם בחינת יומין ואף על פי כן נקרא עתיק בבחינת תענוג שמקבל תענוג מכל אלו הבחינות ולכן נקרא רישא דלא אתיידע דהיינו שהוא בוודאי רישא שהוא ראש לכל הפעולות ומתמשך בהם אבל לא אתיידע מה בההוא רישא ונקרא רישא דלאו רישא כו' רק מה שנמשך בבחינת התגלות מההוא רישא דהיינו רצונו יתברך הנמשך בכל הבחינות נקרא אתיידע דהיינו לגבי דידן אתיידע כי הוא יתברך נודע מצד פעולותיו אשר כל הפעולות הם על פי רצונו יתברך ואיך לתאר אליו רצון הוא באמת פלא ולכן רצונו יתברך נקרא פלא ונקרא אין ומהפלא הזה נערכו כל המדות וחכמתו ובינתו ודעתו יתברך הנקראים ראש העולה מכל זה שכל הפעולות המה דייקא מצד האדם כי בבחינת האדם נכללו כל הבחינות מבחינת עולמות הסתומין ובחינת עולמות הגלויים ובחינת עולמות הסתומין הוא מכח הנשמה אשר נמשכה מכח יחודו יתברך שהוא בחינת הוי"ה ברוך הוא ועולמות הגלויים המה מצד נפש הבהמיית שבאדם:
3
ד׳ועל זה מבואר בזוהר הקדוש קודשא בריך הוא סתים וגליא אורייתא סתים וגלייא וישראל סתים וגלייא וכמו שאצלו יתברך הסתים וגליא המה אחד ומקושרים בתכלית הקישור מצד כחו הפלא כן נאמר באדם אחור וקדם צרתני דהיינו שמתקשרים אצל האדם אחור הוא מצד הגילוי וקדם הוא מצד שרשו שהיא הנשמה והוא על ידי כוחו הפלא אשר על זה נאמר ישראל עלה במחשבה שהם למעלה מבחינת מחשבה שהוא חכמה שחכמה נקרא מחשבה וזהו ותשת עלי כפיך כמבואר בלקוטי אמרים של הקדוש הרב המגיד נשמתו עדן אל תקרי כפיך אלא כפיך בקמץ שהוא בחינת כתר כידוע ועל זה נאמר נעשה אדם בצלמינו כדמותינו שבצלמינו הוא מבחינת עלמין סתימין שנקרא בחינת זעיר אנפין וכדמותינו הוא מבחינת עלמין דאתגליין שהוא בחינת מלכותו יתברך שנקראת דמות שמגלית כל הכחות הסתומים בבחינת דמיון בבחינת נבראים על ידי כח הסתרתה ושורש העלמין סתימין ועלמין דאתגליין אשר אין לתאר אצלו עלמין כלל הוא בחינת כתר שהוא בחינת פלא אשר שם העלמין סתימין וגלויים הכל כח אחד:
4
ה׳ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה שניהם היו משתמשין בכתר אחד ושורש זה הפלא הוא ממחשבתו הקדומה אשר אין להעריך כל אלו הבחינות אליו יתברך ואף על פי כן מכחו יתברך נמשכו לכן נקרא מחשבתו הקדומה גם כן אדם קדמון שהכל הוא מצד בחינת האדם כנזכר לעיל ובחינת אדם קדמון זה נערך מבחינת המאציל ברוך הוא ונכלל בכלל העולמות שהוא בחינת כתר של כל העולמות אך הגם שהוא המאציל ברוך הוא אף על פי כן אין להעריך לגבי עצמותו ברוך הוא שלא מצד בחינת העולמות לאיזה ערך:
5
ו׳ועל זה מבואר ברעיא מהימנא כתרא עילאה הגם דאיהו אור צח ומצוחצח וכל נהורין מתחשכין קמיה אף על פי כן אוכם הוא קדם עלת העלות מצד שאין לתאר אל עצמותו ברוך הוא שום בחינה אך אף על פי כן הוא מעצמיות המאציל ברוך הוא ואיך הוא אין לנו בו השגה לכן אסור לדבר בפנימיות אדם קדמון הזה רק מצד הנגלה ממנו שהוא מצד הנגלה בעולמות שהכל הוא ממחשבתו הקדומה יתברך ומחשבתו הוא מעצמותו ברוך הוא אשר מצד עצמותו ברוך הוא אין לתאר שום המשכה כלל רק מצד פעולות העולמות הנגלים וכמבואר מזה בחלק הראשון עיין שם רק בכאן ביארתי זאת לידע ולהבין עד היכן התעוררותו של האדם מגיע הן לטובה הן חס ושלום להיפוך גודל הפגם אשר מזה יתפעל האדם לעבוד עבודתו וכו' אשר ממש כל העולמות האלו וכל הבחינות המה תלויים הכל בהתעוררות האדם בכל אדם בפרט דייקא כי כל אדם פועל בהתעוררותו ועבודתו כל בחינות המשכות האלו הן לטוב וכו' ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם:
6