שערי עבודה, שער ראשון כ״וSha'arei Avodah, First Gate 26
א׳והנה דרך כלל האדם שהוא הכולל כל בחינות העולמות הוא מצד התקשרות שתי הנפשות כנזכר לעיל וזהו דרך כלל אבל דרך פרט יש בכל בחינה ובחינה מהנשמות הנזכרים לעיל כמה פרטים דהיינו הנשמה האלק"ית נחלקת לחמשה בחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה דהיינו כמו שבכללות האצילות המה נערכים לחמשה פרצופים דהיינו מלכות שבאצילות היא נקראת נפש דאצילות וזעיר אנפין נקרא רוח ובינה נקרא נשמה וחכמה נקרא חיה ואריך אנפין נקרא יחידה וכולם המה בבחינת אצילות שהוא יחודו יתברך כן בכל נשמה יש חמשה בחינות אלו וכולם מבחינת אלוק"ות דהיינו כמו שבבחינת מלכותו יתברך שהיא עיקרה לגילוי בבחינת בריאה יצירה עשיה אף על פי כן היא עיקרה בבחינת אצילות ונקראת דרך כלל נפש דאצילות והיא ה' שניה שבשם הוי"ה ברוך הוא אשר בכלל בחינת הוי"ה הוא עולם האצילות ועיקר האצילות הוא בחינת זעיר אנפין כידוע אף על פי כן מדת מלכותו דבוקה בו ונכללת ביחוד אחד עמו אשר על זה נאמר אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא כי מסטרא דאצילותא לית אפרשותא בין קודשא בריך הוא ובין שכינתיה כי הגילוי הוא גם כן מכחו בעצמותו ברוך הוא בלי שום פירוד חס ושלום אלא הכל הוא כח אחד שהוא כחו לבדו יתברך כן יש בבחינת נשמה הנשרשת באצילות גם כן בחינת ההתגלות בבחינת האלוק"ית והוא כח גילוי הנשמה כי עצם הנשמה הוא כח אחד מכחו יתברך הכוללת כל הכחות דהיינו נפש הוא כח התגלותה בגוף בבחינת חיות בכלי הנגלה בכלי הגוף אשר היא כללות החיות האלק"י ורוח המה מדותיה שהוא בבחינת לב ונשמה היא כח השכלתה שהוא במוחין ונשמה לנשמה שבה הוא בחינת כח מה שהיא חכמה שהיא כחה של הנפש האלק"ית שאינה בבחינת הלבשה בבחינת כלים ויחידה היא רצון הנפש נקודת הלב:
1
ב׳והנה כמו שבחינת מלכותו יתברך יש בה שני בחינות אחד הוא התקשרותה ויחודה באצילות בכחו יתברך ביחודא חד ושניה הוא בירידתה לבריאה יצירה עשיה להחיות העולמות הנגלים בבחינות נפרדים בבחינת הסתרה ובירידה יש בה גם כן שני בחינות אחד הוא להחיות העולמות בבחינת קדושה למהוי מתכללת עילא ותתא ביחודא חד דהיינו לייחד העולמות בבחינת יחודא תתאה להעלות ולקשר כל העולמות אליו יתברך בבחינת הנבראים דהיינו בשרפים ואופנים וחיות אשר כולם מתקשרים אליו יתברך ובטלים תמיד אליו יתברך ומדת מלכותו יתברך נעשית נשמה להם כמאמר הכתוב היא מתהלכת בין החיות ובחינה שניה הוא התלבשותה בבחינת נגה לברר מתוכה מבחינת חיצוניות העולמות שהוא בחינת קליפה וסטרא אחרא לברר הטוב מתוכה ולאהפכא חשוכא לנהורא כמאמר הכתוב ותתן טרף לביתה ולדחות הרע הגמור ובחינת זאת נקראת ירידה בגלות להחיות הסטרא אחרא וההיפוך כדי לברר מתוכם הקדושה וכידוע ליודעי ח"ן אשר ירידתה זו היא צורך עליה אשר כל עיקר הכוונה היתה מאתו יתברך לגלות אלק"ותו יתברך דייקא מצד ההיפוך וכמו שנתבאר זה בחלק הראשון ויתבאר עוד לקמן אם ירצה השם בשערים הבאים כן יש בבחינת נפש האלוק"ית גם כן שני הבחינות שהם שלשה בחינה אחת הוא כח ההתגלות שבה מצד עצם כח הנפש המתקשרת בבחינת היחוד האמיתי ויש בה גם כן התפשטותה בחיות נפש המתפשטת בגוף הנקראת נפש הבהמיית ובבחינה הזאת יש בה גם כן שני הבחינות הנזכרים לעיל דהיינו לגלות יחודו יתברך על ידי כלי הגוף דהיינו להשכיל ולהבין בגדולתו יתברך וביחודו כל אחד כפי שיעורא דיליה ולהתפעל באהבות ויראות ובמחשבה דיבור ומעשה להבטל אליו יתברך אשר על ידי כלי חיות הנפש המתפשטים בכלי הגוף בבחינת חיות הגוף נגלו פעולת הנפש אלק"ית כי עצם הנפש האלק"ית הרי אינה בבחינת התגלות בבחינות כלים כי היא כח האלק"י בבחינת כח אחד המתכללת ומתייחדת בכחו יתברך רק על ידי כלי הנפש שמתפשטת בבחינת חיות נפש הבהמיית המחיית את הגוף נגלו כחותיה:
2
ג׳והנה בחינת נפש הבהמיית הזאת היא מבחינת בהמה דקדושה אשר היא מכללות בחינת מלכותו יתברך הנקראת בשם בהמה שהוא שם ב"ן והוא נשמת הבריאה יצירה עשיה ובהם היא מתגלית על ידי הכלים דבריאה כו' ובחינה השניה היא הנשמה המתלבשת בבחינת נפש הבהמיית בבחינת נגה דהיינו בבחינת חצוניות שהם חיות הגוף הגשמי בצרכי אכילה ושתיה ותאוות הגוף בדברים המותרים וממנה יונקים תאוות האסורים כידוע והתלבשות הזאת היא בבחינת ירידה לצורך עליה דהיינו בכדי להפוך מדות הבהמיות אל הקדושה לאהפכא חשוכא לנהורא דהיינו להפך האהבות מצד הבהמיות אל אלק"ותו יתברך וכן כל המדות וגם לברר מחשבה דיבור ומעשה על ידי התורה והמצות ולדחות הרע הגמור בשמירת מצות לא תעשה ולהתגבר בלב נגד תאוות הרעות חס ושלום ובבחינת התלבשות הזו הוא הנקרא בחינת טוב ורע כמבואר בעץ חיים אשר כל הנשמות יצאו כלולים מטוב ורע לא מצד שורש הנשמה חס ושלום כי עליו נאמר לא יגורך רע רק מצד כח התלבשותה שבבחינת כח התלבשותה יש בה שיתופא דטוב ורע דהיינו בכח התגלותה של הנשמה שהוא לגלות אלק"ותו יתברך דייקא מצד החיצוניות בזה הוא ירידתה לברר הטוב מהרע ולאהפכא חשוכא לנהורא ובבחינה זו היא מתחברת עם נפש הבהמיית שמצד נוגה והיא בחינת נפש דנשמה המשתתפת בגופא ובבחינה זו תוכל לחטוא אפילו בחינת נפש האלק"ית כמאמר הכתוב ונפש כי תחטא הנפש החוטאת דהיינו מצד ההתגלות כי היא בחינה המתחברת עם הנפש הבהמיית והיא הנקראת עץ הדעת טוב ורע כמו שבכללות העולם מדת מלכותו יתברך היא הנקראת עץ הדעת טוב ורע כידוע לכל המעיינים בספרי הקבלה האמיתית כי עיקרה היא מצד ההתגלות בבחינת העולמות ובבחינת ההיפוך וכל עיקר ההתגלות הוא דווקא מצד ההיפוך ולגלות אלק"ותו יתברך דווקא מצד היש ומצד הנפרד בבחינת סטרא אחרא ולכן בכח התגלות הזה גם כן נכלל הוא בחינת הרע ולא שיהיה בבחינת התגלות הזאת רע חס ושלום כי הגילוי הזה הוא מכחו יתברך ובכחו יתברך אין לתאר רע חס ושלום כי לא יגור במגורו רע:
3
ד׳ועליו נאמר וכבודי לאחר לא אתן וכל כבודה בת מלך פנימה כי מצד אמיתיותו יתברך הכל הוא לבדו יתברך אפילו כל הבחינות התגלות הכל הוא עצם כחו יתברך רק מצד שבהתגלות הזאת הוא הכוונה להתגלות דייקא בבחינת יש לכן מעריכים בבחינה הזאת בחינת רע ובבחינת התגלות הזאת היא מתחברת ומתלבשת בבחינת נוגה ורגליה יורדות וכו' כי אם לא מצד בחינה הזאת הרי אין להיש שום חיות והתהוות כלל מאחר שאין זולתו ואין עוד מלבדו יתברך איך יתהווה הזולת והנפרד במהות לבדו רק מצד כח התגלות זה יש להם התהוות חיות כמאמר הכתוב ואתה מחיה את כולם ואפילו סטרא אחרא ואל תקרי מחיה אלא מהווה כי מצד הכוונה הזאת הוא יתברך מהווה אותם ולכן נקראת עץ הדעת טוב ורע הגם שפעם מבואר בעץ חיים שעץ הדעת הוא מתחיל מחזה דזעיר אנפין הוא מצד שמשם הוא יניקת הרע דהיינו מכחו יתברך אשר כולל חסד וגבורה דהיינו כח ההתמשכות וההסתרה מכח זה הוא יניקתם של הסטרא אחרא גם כן אבל חס ושלום להעריך בכחו יתברך רע אשר עליו נאמר לא יגורך רע וזעיר אנפין בכלל נקרא עץ החיים שאצלו יתברך הכל ביחודא חד רק שהם יונקים מבחינות הגבורות אבל עיקר עץ הדעת טוב ורע הוא מבחינת ההתגלות וכאשר תעיין בעץ חיים תבין שעיקר התחלת מדת מלכותו יתברך הוא מהחזה:
4