שערי עבודה, שער ראשון כ״טSha'arei Avodah, First Gate 29
א׳ולכן נקרא לפעמים החכמה מאין תמצא ולפעמים קוראים המקובלים החכמה עצמה לאין כי כח הביטול האמיתי הוא על ידי כחו הפלא ולכן אין הפגם מטי לשניהן כי כל הפגמים הוא רק מצד בחינת עולם כנזכר לעיל ולכן כל הדברים תלוים בתשובה על ידי הבינה על ידי ההתבוננות עיקרא ושרשא דכולא ומצד התבוננות זו יעלה ויגיע למעלה מן ההבנה שהוא מצד כחו יתברך בבחינת חכמה ומתהפכים מזדונות לזכיות להפוך כל המדות אליו יתברך ולבטלם אליו יתברך על ידי החכמה ומשם יגיע לנקודת הלב שהוא כחו הפלא אשר מצד כחו הפלא הכל הוא עצמותו ברוך הוא לבדו ומתהפכים הצירופים להמשיך בהם אור אין סוף על ידי בחינת החכמה כי על ידי החכמה שהוא כח מה נשתנו הצירופים מרעה לטובה כי בכחו יתברך כולם בטלים ונכללים בבחינת אין כי בחינת חכמה לא נשתנית כנזכר לעיל כי הכל הוא כחו לבדו יתברך:
1
ב׳והנה לפעמים נאמר בתיקונים גם בזוהר אם חובין מטו עד חכמה ועד כתר הגם שמבואר לעיל כי אין הפגם מגיע לשם אך באמת הגם כי הפגמים שפוגמים הכל הם מצד העולמות מצד בחינות השייכים לעולמות והנה הגם שחכמה וכתר אינם בבחינת עולמות אף על פי כן בחינתם הם מצד העולמות אבל עצמותו ברוך הוא שלא מצד העולמות שם אין שייך פגם כלל ולכן גם בכתר וחכמה שייך פגם והן האפיקורסין והמינים אשר כופרים בעיקר מצד ההשכלה אשר מגיע להם מצד השכל להכחיש התגלות אלוק"ותו ויחודו יתברך בעולם ועל פי השכל מגיע להם שהעולם הוא בחינת נפרד ועזב הוי"ה את הארץ הרי הם מכחישים בכחו יתברך וברצונו יתברך שהוא בחינת פלא לכן הם פוגמים גם בבחינת חכמה ורצון שבנפשם להפריד כח נשמתם לגמרי כי במדה שאדם מודד בה מודדין לו ולכן הם אבודים לגמרי ונכרתו ממקורם ואינם ממשיכים כחו יתברך ורצונו הנמשך בנפשם וחיותם הוא מאחוריים דאחורים ולכן הם פוגמים גם כן במדות האלו כי אותן שהולכים אחרי תאוות לבם הוא רק מצד שלא ישימו לב להתבונן אבל כשמשימים לב להתבונן אזי יבינו שכחו יתברך הוא לבדו ואין זולתו ולכן הפגם שלהם הוא רק מצד הגלוי והמדות של נפש האלוק"ית הם רק בבחינת גלות אבל בעצם הרי הם מאמינים שאין זולתו לכן על ידי ההבנה מעלים נפשם למקור שרשם לכח הביטול כנזכר לעיל אבל הכופרים הנזכרים לעיל הרי הפרידו את עצמם מכחו יתברך ומרצונו וכמבואר בפרי עץ חיים שברכת המינים תקנוהו ביבנה להמשיך כתר ולתקנו מצד שהמינים פגמוהו:
2
ג׳ועליהם נאמר כי תולעתם לא תמות לכן אצלם אין הדבר תלוי בתשובה שהיא מצד הבינה לבא אל בחינת החכמה ונקודת הלב כנזכר לעיל מצד שהמה פגמו בזה כנזכר לעיל אך אף על פי כן אין לך דבר שעומד בפני התשובה דהיינו על ידי צעקה אל עצמותו ברוך הוא למעלה מבחינת השכלה כי מצד עצמותו ברוך הוא הרי אין זולתו כלל ואין להעריך אותו יתברך בבחינת רצון וחכמה ואצלו יתברך אין שייך פגם כלל כי בבחינת מדות אפילו בחינת חכמה ורצון שהוא מצד המשכתו יתברך לבחינות עולמות שם שייך לומר כשפוגמין בזה הרי כביכול מסתלקין הבחינות האלו ואינן מאירים בנפשם אבל מצד עצמותו ברוך הוא הרי אין זולתו כלל והוא יתברך שווה בכל המציאות ואין להעריך שום פגם אליו ובבחינת תשובה זו אין לך דבר שעומד בפני התשובה אין לך דבר דייקא כי דבר הוא ההתגלות דהיינו התגלותו יתברך מצד השתלשלות הספירות מבחינת כתר עד מלכות הכל נקרא בחינת דבר ולכן כשהתשובה הוא מצד הבינה בעצמותו ברוך הוא הרי לגביה יתברך אין דבר כלל כי הכל הוא עצמותו לבדו ברוך הוא ולכן אין הדבר מעכב לעמוד בפני התשובה ודי למבין:
3
ד׳וזהו טעותו של אחר שלא רצה לשוב בתשובה מטעם ששמע הכרוז שובו בנים שובבים חוץ מאחר כי אחר הגיע לו על פי השכלתו שיש שני רשויות לכפור באחדותו יתברך אשר על כן לא היה יכול לשוב על ידי הבינה והשכלה מצד נקודת הלב שהוא בחינת הרצון שבנפשו שהיא מקור האמונה מצד שפגם בה אבל באמת תשובתו על ידי צעקה היה מועיל בודאי דהיינו מצד עצמותו ברוך הוא אשר נמצא בכל המציאות שלא בבחינת השכלה ושלא בבחינת פלא כי הוא יתברך למעלה ממדת פלא כמאמר הכתוב הממני יפלא כל דבר כי אצלו יתברך אין שייך פלא כי בחינת פלא הוא מצד ההתגלות אשר בההתגלות הוא פלא ההתהוות מאין ליש וזהו בבחינת עולמות הנגלים לנו אבל מצד אמיתיותו הוא שוה בכל ואין זולתו יתברך אפילו מצד היש בכחו השוה וכל המציאות נמצאו מאמיתת המצאו ולכן בתשובה וצעקה והתעוררות זו אל עצמותו ברוך הוא שלא בבחינות התגלות העולמות אין לך דבר שעומד בפני התשובה:
4