שערי עבודה, שער ראשון ל׳Sha'arei Avodah, First Gate 30
א׳והנה דרך כלל חמשה הבחינות האלו המה נמשכים בבחינת מלכיות דהעולמות דהיינו נפש היא מעשיה ורוח הוא מיצירה ונשמה מבריאה ונשמה לנשמה הוא מבחינת אצילות ויחידה היא מכתר דאצילות שהוא מלכות דאדם קדמון אבל עם כל זה בכל עולם ועולם הם נחלקים לחמשה בחינות אלו דהיינו בעשיה נפש הוא ממלכות דעשיה ורוח מזעיר אנפין דעשיה ונשמה מבינה דעשיה וחיה מחכמה דעשיה ויחידה היא מכתר דעשיה ועוד זאת שאפילו בכל בחינה ובחינה מאלו הבחינות יש בה חמשה בחינות הנפש דהיינו בנפש עצמה אפילו מעשיה יש בה חמשה בחינות הנזכרים לעיל ונפש היא המדרגה התחתונה היא המשתתפת בגופא בבחינת חיות הגוף כנזכר לעיל והוא בחינת נצח הוד יסוד מלכות דנפש ורוח הוא מדותיה שבלב שהוא חסד גבורה תפארת ונשמה שלה משכנה הוא במוח שהוא בחינת בינה וחיה מחכמה שבה ויחידה שהיא נקודת הלב היא מכתר שבה ואלו הבחינות מתחלקים לכמה פרטים באופנים אין קץ ואי אפשר להאריך באלו הפרטים והמבין יבין מעצמו ועיין מזה בספר הגלגולים ובמפתח הנשמות וכידוע ליודעי ח"ן ובכל פרט ניתן הכח לעורר בעבודתו ותורתו ויחודו את כל הבחינות ולכן כל ישראל ערבים זה בזה הגם שנשמותיהן נחלקים לכמה אופנים יש מעשיה שבעשיה ויש מעשיה ויש נשמות מיצירה ויש נשמות מבריאה ויש נשמות מאצילות ובכל עולם יש בהם פרטים לאין מספר כנזכר לעיל אף על פי כן משורש אחד נלקחו ואב ומקור אחד להם אשר כל הנשמות בכלל נקראו אדם אחד ולכן נברא אדם יחידי שכל הבחינות היו נכללים בו לאחד ולהורות שכל הבחינות הם אחד ממש וכמו למשל באדם הגשמי אשר נחלק לכמה אברים ובכל אבר יש פעולות ואופנים לאין מספר ואף על פי כן המה הכל מהות אחד וכל אבר בכל פעולה פרטיית שלו מעורר את כל האדם כן הנשמות הגם שאית מנהון דתליין בידין ואית מנהון דתליין ברגלין וכו' כמבואר בתיקונים אף על פי כן שורשם אחד ומתאחדים באדם דלעילא שהוא בחינת זעיר אנפין שהוא כחו יתברך בבחינת זעיר אנפין דאצילות הנקרא אדם מצד התכללותו יתברך בכל חילוקי ופרטי העולמות:
1
ב׳והנה הנשמות האלו הגם שנחלקים באברים מיוחדים עם כל זה יש בכל אחד ואחד כל הבחינות ובזה מתחברים הנשמות לאחד ולכן צריכים הנשמות לבא בגלגול לקיים כל אחד ואחד דווקא כל התורה והמצות ולא די לו בקיום התורה והמצות של שארי נשמות ולכן כל הנשמות שווין בהתעוררותם ואין חילוק אלא מצד הגלוי וכמו למשל בהבדל מאדם שיש לו כמה בנים ויש מהם חכמים ויש מהם בעלי מדות ויש מהם בעלי מעשים אף על פי כן מתמשך להם ומתצמצם להם בכל מהותו רק להחכמים מתגלה בגלוי יותר ולשאר מתצמצם יותר כפי ערך קבלתם אבל מהות המשכתו ורצונו נמשך לכולם בשוה וכל אחד לפי ערכו אם עושים רצונו הרי מעוררים עצם רצונו להתמשך להם בכל אחד ואחד כפי ערכם רק שבההתגלות המה מחולקים וגם בקבלת תענוג הוא מקבל תענוג מבנו החכם יותר בהרחבה ולפעמים יכול להתגלות התענוג דייקא בהקטן כשמתאמץ מאד להשלים רצון אביו כן תלמוד מזה בהנשמות אשר כולם נמשכים מעצם רצונו יתברך כל אחד לפי ערכו ועוד זאת אשר אי אפשר להמשילו כביכול לאדם אשר חכמתו ומדותיו המה מחולקים ומשתנים ומרגיש בהם בכל בחינה בערך בחינתו אבל אצלו יתברך שהוא כביכול לא משתני ואי אפשר לחלק הדרגין אצלו יתברך הרי אצלו הכל שווים ולא משתני חס ושלום בהתפעלות מחילוקי דרגין וכולם נסקרים בסקירה אחת ואין להעריך בו שינוי התעוררות הגדול מהקטן כי בכולם הוא רצונו יתברך בשווה ואצלו יתברך הכל שווין אך עם כל זה הגילוי הוא בערכם של כל אחד ואחד ועל זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה אל תהי בז לכל אדם מטעם ואל תהי מפליג לכל דבר לעשות הפלגה בבחינת הדברים ודי למבין כי אצלו יתברך הכל בהשוואה ולכן אמרו זכרונם לברכה לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה והדברים ארוכים בזה וכמו שמעורר בהטוב כמו כן חס ושלום בהיפוך מעורר ופוגם בבחינות אלו ולכן העונשים על המצות שוים בכל אדם הן שיהיה צדיק גמור ונשמה גדולה בין שיהיה מן הנשמות התחתונות שבתחתונות עונש אחד להם לעוברים על המצות וגם בקיום המצות שוים בהתעוררות לעורר רצונו יתברך כי מכין ועונשין על ביטול מצות עשה לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים הכל בשווה רק בההתגלות המה חלוקים ובקבלת השכר כל אחד מקבל לפי הכלי שלו ודי בזה כי כמעט יצאנו מן הענין:
2