שערי עבודה, שער ראשון ל״אSha'arei Avodah, First Gate 31
א׳ונחזור לענינינו אשר הנפש היא המדריגה התחתונה שבנפש האלוק"ית היא המשתתפת בגופא ומתחברת עם הנפש הבהמיית ומתלבשת בה והנה הגם שהיא בחינה תחתונה עם כל זה סוף מעשה במחשבה תחלה כי העיקר הוא לתקן הנפש ולבושיה וכל עיקר ירידת הנשמה לגוף הוא בשביל לברר בחינת הנפש הזאת עם הנפש הבהמיית המשתתפת בה מצד נגה ועיקר בירורה הוא על ידי התורה והמצות מעשיות כמבואר בעץ חיים כי עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא לברר בחינת הצלם שהם תרי"ג אברי הנפש המתפשטים בחיות הגוף כי תכלית הבריאה היא דייקא מצד הבירורים דהיינו שיתגלה אלק"ותו יתברך דווקא מצד היש להיות לו דירה בתחתונים לכן עיקר הנפש הוא לברר כח חיות הגוף הנמשך מהשבירה על ידי קיום תורה ומצות ולבושיה הם על ידי מצות מעשיות והרוח והנשמה באים בסוד תוספות בבחינת סיוע להעלות בחינת הנפש עם לבושיה בקיום התורה והמצות בעליה אחר עליה כל אחד ואחד לפי מדריגתו כי אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא דהיינו להפשיטה מלבושיה הגשמים ולדבקה באור החיים אבל העיקר הוא הנפש כנזכר לעיל ועם כל זה הגם שהעיקר הוא לברר הנפש על ידי תורה ומצות מעשיות עם כל זה אי אפשר בלי קדימת העבודה בתפילה ויחוד בכדי לדבקה אליו יתברך ולהעלותה מלבוש הגס והעב שהיא בחינת נגה הנגלה לבחינת נפרד גמור כי אז ביחודה תעורר על ידי המצות עצם רצונו יתברך אבל כשהיא בבחינת גלות בבחינת ההיפוך האיך תעורר רצונו יתברך מצד ההיפוך ובזה יש גם כן כמה בחינות ויתבארו אם ירצה השם בשער התורה ומצות:
1
ב׳והנה כמו שנפש הכלליית שהיא בחינת מלכות דאצילות שורשה מאד נעלה כמבואר כמה פעמים ונקראת כתר מלכות כן בחינת נפש הזאת שורשה מרצון שבנפש אשר על כן מצד שורשה זה תוכל לירד ולהתחבר עם נפש הבהמיית כי בהרצון שתי הנפשות המה עצם אחד כמאמר הכתוב כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי דהיינו בשורשם שרוח מלפני מעצם הפנימיות נקודת הלב אשר שם הוא בחינת עטיפה בבחינת מקיף שמקיף ועוטף את כל הבחינות לכח אחד משם הם שני הנשמות כי החילוק הוא רק מצד ההמשכה וההסתרה המתגלים בשכל ומדות אשר שם חכמה ובינה נחלקים לשני בחינות ובמדות הוא רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה ומשם מתחיל עץ הדעת טוב ורע בבחינת הבדל ופירודים אבל מצד הרצון שהוא בחינת יחידה הכל הוא כחו לבדו יתברך לכן בשורש זה תוכל לירד ולהתחבר עם הנפש הבהמיית וירידה זו היא צורך עליה כי על ידי ההתחברות תעלה ותגיע לעצם נקודת הלב כידוע שבבחינה אחת נפש האלוק"ית גבוה במעלה מנפש הבהמיית ובבחינה אחת נפש הבהמיית גבוה מנפש האלוק"ית אשר על כן ירידת הנשמה בגוף הוא לצורך עלייתה דייקא כי על ידי בחינת נפש הבהמיית תעלה ותגיע למקור שורשה שלמעלה מן השכל והבנה כי קודם ירידתה היתה מתכללת ביחודו יתברך הנמשך בחכמה והבנה אבל בבחינת ירידתה תעלה למעלה מעלה מבחינת החכמה והבנה ותתדבק בשורשה בעצמותו ברוך הוא ועל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבביך דהיינו שישיב הלבבות לאחדים ובזה יש שני משמעות אם להשיב לב נפש הבהמית אל לב נפש האלוק"ית לאחדים אם להשיב לב נפש האלוק"ית לבטל נפש הבהמיית אבל באמת שניהם צודקים כי בתחילה צריך להשיב ולהפך לב נפש הבהמיית להפוך מדותיה ולקשרם ביחודו יתברך עם בחינת נפש האלוק"ית כי בבחינתה בעצמה הרי מדותיה יצאו לחלק לנפרד גמור לכן העבודה היא לייחדה בבחינת הנפש האלוק"ית אבל אחר זה אדרבה עיקר הוא להמשיך יחודו יתברך דייקא מצד היש בבחינת גלוי דייקא כי לזה הוא עיקר הכוונה וכן התורה והמצות עיקרם הם דווקא מצד היש בפועל ממש ולכן אז צריך להשיב לב נפש האלוק"ית ללב של נפש הבהמיית להיותה יורדת דייקא למטה להמשיך גלוי אלק"ותו יתברך דייקא למטה אך תחילה צריך עליות העבודה להעלות נפש הבהמיית ממעשה הסטרא אחרא שהוא הנפרד הגמור ואחר כך לחברה אל הקדושה:
2
