שערי עבודה, שער רביעי י״בSha'arei Avodah, Fourth Gate 12
א׳ועל זה מבואר באדרא רבה מוחא דשקיט ושאנן יתיב ושקיט כחמרא על דורדיה כי כמו שעיקר החיזוק של היין הוא כאשר שוקט על שמריו אז היין מתחזק אבל כשאין בו שמרים הרי טעמו מפיג וריחו נמר והנה הגם שהשמרים עצמם לא יוצלחו לשתיה אף על פי כן על ידי השמרים היין מתחזק וכן יובן על פי משל מחכם אשר הוא עמוק בחכמה גילוי החכמה ועמקותה אינו נגלית רק מצד איזה דבר הנגלה לאיזה מהות אשר בלי חכמה נחשבת למהות זר אבל על ידי חכמה מסביר שורשה ומהותה וגם עוד נגלית החכמה ביתר שאת מהמנגד להחכמה דהיינו מקושיות ומדברים קשים שאין להם הבנה כידוע נמצא על ידי הדברים האלו תתחזק חכמתו ביתר שאת אבל אם לא יהיו בחינות אלו הרי אין חכמתו נגלית כלל ואינה נצרכת ואצל החכם גופא אינה נגלית כלל ואין מוצא בה טעם ולכן כל עיקר התגלות חכמתו והוספתה ועומק החכמה מתגלה דייקא על ידי בחינות אלו מצד ההיפוך מהקושיות:
1
ב׳והנה בהקושיות יש גם כן כמה בחינות יש שעל ידי הקושיא יתגלה חכמתו באופן עמוק עד שתתיישב גם כן הקושיא על ידי זה ויש שממציא חכמה לדחות הקושיא ויש בהקושיות סתירות ועל פי התגלות חכמתו ימצא בהם טעם שלא יהיו סותרים זה את זה ויש בזה כמה בחינות אשר אי אפשר לפורטם כן יבין המבין בהתגלות חכמתו הסתומה שבבחינת רצונו יתברך אשר אין התגלותה אלא דייקא מצד ההתמשכות בבחינת עולמות בבחינת גילוי היש והגבול וכן דייקא מצד ההיפוך בזה הוא דייקא התחזקות חכמתו יתברך אבל שלא מצד היש והזולת וההיפוך הרי אין מקום להתגלות חכמתו יתברך והם בחינת השמרים הנזכרים לעיל אשר מצד עצמם המה בחינת צמצומים והפכים אבל המה יסוד ובסיס להמשיך חכמתו הסתומה מאין סוף ברוך הוא ויש בזה בחינות לאין מספר אבל דרך כלל בחינת השמרים המה שערות הראש והדיקנא לכן יש בהם כמה אופני המשכות יש המשכה להתגלות היש בכדי שעל ידי בחינת היש יתמשך כח חכמתו יתברך ויש המשכות להמשיך יחודו יתברך שלא יהיה היש סותר ומנגד בבחינת נפרד ולגלות יחודו יתברך ויש התגלות עצם החכמה דייקא על ידי בחינת הגבול ויש גם כן מצד ההיפוך ובבחינת ההיפוך עצמה יש כמה בחינות יש המשכות בבחינת רחמנות להתמשך אפילו בבחינת ההסתר ויש בחינת המשכה בבחינת ארך אפיים לסבול ההיפוך ויש בבחינת הפיכת ההיפוך אשר על ידי ההיפוך יהיה גילוי יותר כמו רב חסד וכמו נושא עון ועובר על פשע אשר מפשע נעשה שפע וכל המשכות אלו הוא הכל מחכמתו הסתומה באופן סתום אשר עמקו מחשבותיו יתברך נמצא שהתיקונים האלו הם דייקא מצד היש וההיפוך ועל ידי הבחינות האלו הוא התחזקות חכמתו לבררם ולהבדילם ולכללם ולהיות יתרון החכמה על ידם ולכן נקראים שמרים:
2
ג׳והנה הם נקראו שמרים לגבי דידן בבחינת התגלות שהוא לגבי ההמשכות שנמשכו בבחינת שערות אבל אצלו המה הכל כח אחד לבדו שהוא כחו יתברך הכוללם כולם לכח אחד ממש וכמו שנתבאר לעיל על מאמר האדרא רבה יתיב על כרסייא דשביבין לאכפיא לון כי בזה נגלה כח עצמותו ברוך הוא והנה כל הדברים האמורים לעיל הוא מצד בחינת אצילות שהוא בבחינת התמשכותו יתברך בבחינת כלים דאצילות אשר נערכו בבחינת עולמות אבל שלא בבחינת אצילות שהוא כאשר כל העולמות הם בכחו יתברך שלא בבחינת המשכות אלו אין להעריך כל המשכות אלו כי כל זה נאמר בבחינת כתר ובבחינת חכמה סתימאה שבו אשר המה שייכים לבחינת אצילות ומצד בחינת הכלים נאמרו כל הערכות האלו השערות והתיקונים וכחמרא יתיב על דורדיה כו' אבל שלא בבחינת אצילות הגם שכל הבחינות האלו הם מצד עצמותו ברוך הוא אף על פי כן אין להעריך כל אלו הבחינות אצלו יתברך כי הכל הוא כח עצמותו לבדו ברוך הוא בכל הפרטים בבחינת השוואה ובזה אין לנו עסק כלל לאמר ולחשוב איך המה כל הפרטים האלו בכחו יתברך כי קמיה כחשיכה כאורה ממש בלי שום הבדל כלל ואיך הוא לא נודע ואסור לשאלא כלל והוא בחינת התורה שקודם האצילות אשר על זה נאמר ורחוק מפנינים מכרה כמבואר בזוהר שהוא מפנינים עלאין שהם אבא ואימא ועליו נאמר נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה וכתיב לא תסולה בכתם אופיר כו':
3