שערי עבודה, שער רביעי י״גSha'arei Avodah, Fourth Gate 13
א׳והנה בבחינת תורה יש בחינות לאין מספר איך שהוא בבחינתה קודם אצילות כמו שהוא מצד עצמותו ברוך הוא ואיך שנערכת בבחינת שרשי אצילות שהוא בחינת עתיק ואריך כמבואר לעיל וכל זה הוא מצד השורש אבל עיקר בחינת התגלות התורה הוא בבחינת זעיר אנפין והוא נקרא תורה כידוע וכל רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה המה בבחינת זעיר אנפין כמבואר באדרא רבה ומתפלגין לתרי"ג אורחין בזעיר אנפין כי בחינת זעיר אנפין הוא כח התמשכותו יתברך בבחינת כלים וממנו הוא כל התהוות העולמות בכל הפרטים ובכל ההתחלקות אשר כל ההתחלקות הם מצד הכלים שהם חכמתו בינתו דעתו ומדותיו יתברך וכל מדותיו יתברך המה מתנהגים על פי חכמתו בבחינת חכמה גלויה בכל נברא אשר כולם נפעלו בחכמה וחכמה הגלויה הזו היא בחינת חכמת התורה:
1
ב׳ועליה נאמר בזוהר אורייתא מחכמה נפקת כי היא ראשית הגילוי לחכמתו יתברך כי כל הבחינות המבואר לעיל הוא הכל מצד השורש אבל בחינת התגלות הוא דייקא בחינת כלים דאצילות אשר מבחינת כלים דאצילות המה כל התהוות העולמות אך בבחינת זעיר אנפין הוא שני בחינות מצד בחינת חיצוניות ומצד בחינת פנימיות כי בחינת חיצוניות הוא בחינת התגלות העולמות בבחינת סדרן והערכתן וגם בבחינת התקשרותם ויחודם אליו יתברך ויחוד כל הדרגין בבחינת התאחדותם זה בזה וקישורן זה בזה בכדי שיהיו כלים לגלוי יחודו יתברך בכל הפרטים ובחינה זו נערך לבחינת חצוניות הכלים ובחינת פנימיותו יתברך הוא גילוי עצם הכוונה לגלות רצונו יתברך על ידי הכלים האלו גם כן על ידי המוחין שהוא חכמה בינה דעת ובבחינת פנימיות זה נקרא זעיר אנפין בבחינת תורה כי תורה הוא לשון הוראה דהיינו שמורה עצם רצונו יתברך בכל פרט והתגלותו בבחינת תורה הוא בהוסיף אורו יתברך בבחינת הכלים על ידי חכמה ובינה הנעלמים שהמה למעלה מכלים אשר נביעתם הוא מחכמה סתימאה שברצונו יתברך על ידי בחינת המזלות כמו שנתבאר לעיל:
2
ג׳וגם על ידי בחינת התגלות רצונו יתברך בבחינת כלים אלו על ידי הארת פניו יתברך בבחינת אריכא דאנפין דהיינו שנתגלה עצם כוונתו יתברך אשר בבחינת הארת פנים אלו נתגלה עצם רצונו יתברך אשר על זה נאמר באור פני מלך חיים וכמאמר כי באור פניך נתת לנו הוי"ה אלקינ"ו תורת חיים והוא על ידי הארת פניו יתברך מבחינת רצונו ועל ידי התגלות מצחא דאריך אנפין שהוא תחילת התגלות הפנים שהוא הנקרא רצון כי רצונו יתברך מצד עצמותו יתברך אינו בערך גילוי ואין שייך לקרותו רצון אשר אינו בערך השגה רק מה שנקרא אריך אנפין בשם רצון הוא מצד שאין לכנות כל ההתגלות כי אם מצד הרצון וגם מצד שהוא למעלה מן החכמה והבינה נקרא בחינת רצון אשר לבחינת רצון אין טעם ודעת כמו שתוק כך עלה במחשבה אבל מצד העצם אין נופל לומר בו לשון רצון כי רצון הוא מצד הפעולה דהיינו למשל כשנגלה רצונו של אדם החפץ בדבר בעת חפצו נגלה רצונו אבל כשאין נגלה אצלו שום התגלות לאיזה דבר אין לכנותו בשם רצון כלל אשר על כן בחינת אריך אנפין שהוא כח התקשרותו יתברך בבחינת עולמות כאשר הוא לגביה יתברך הרי איך שהוא בכחו יתברך איך שייך לומר רצון ועוד שהרצון הוא להזולת לאיזה דבר שחפץ ואיך תעריך אליו החפץ ורצון אשר אין זולת כלל רק שאף על פי כן מוכרח להיות כל ההשתלשלות על פי רצונו יתברך והתגלות הרצון הזה אינו נגלה רק בבחינת התגלות הכלים ולכן מעריכים עיקר התגלות רצונו יתברך בבחינת מצחא דאריך אנפין דהיינו בבחינת כלים דאריך אנפין שהוא בחינת התגלות בבחינת חצוניות:
3
ד׳והנה הגם שאין להעריך כלים בבחינת אריך אנפין אף על פי כן מצד שכל ההתמשכות נמשכו על ידי רצונו יתברך לכן מעריכים אליו גם כן בחינת המשכות חצוניות דרך כלים אבל לא שיהיה איזה התגלות מבחינת אריך אנפין כי הוא יתברך סתימא דסתימין ואינו בערך התגלות שהם בחינת כלים רק שהתגלות זו הנערך בשם מצחא דאריך אנפין עיקר ההתגלות של המצחא הנקרא רצון הוא על ידי כלי הזעיר אנפין דהיינו שכאשר ההתעוררות שלמעלה שמאין סוף ברוך הוא הוא מצד עצם רצונו יתברך אז נגלה בבחינת כלי הזעיר אנפין עצם הרצון והכוונה ועצם גילוי הרצון הזה אין להעריכו רק בבחינת כלים בבחינת חצוניות מצד שרשם וכאשר אינו מאיר התגלות עצם רצונו יתברך רק הגילוי הוא על פי המדות והצמצומים אז ההתגלות נקרא בבחינת מצחא דזעיר אנפין וכמו למשל כשהמלך מגלה רצונו לעבדיו בבחינתם בבחינת דקדוק ודין אז נערך ההתגלות הזאת בבחינת צמצומים וחצוניות אבל כשמאיר פניו עליהם בהתגלות עצם רצונו בפנימיות אז נגלה על ידי כליו אלו עצם רצונו דהיינו שמאיר בהכלים אלו פנימיות כוונתו ורצונו:
4
ה׳והנה הגם שהם שני אופני התגלות עם כל זה התגלות הללו הם הכל על ידי בחינת הכלים שלו אבל הפנימיות שלו בלתי הכלים אינם בערך גילוי כלל רק כשמגלה רצונו בבחינת המקבלים בצמצומים ודקדוק ודין נקרא התגלות זו בבחינת קטנות וצמצום ודין וכאשר מגלה עצם רצונו בלי הסתרה נקרא התגלות זאת מעצמותו ומאיר פנימיותו בההתגלות אבל שני בחינות ההתגלות הוא הכל על ידי כליו כן הוא כביכול כאשר התגלותו יתברך בבבחינת זעירא דאנפין בבחינת צמצומים וקטנות בערך התגלות העולמות בבחינת חצוניות נקרא ההתגלות הזאת בשם מצחא דזעיר אנפין אבל כשנגלה פנימיות רצונו יתברך על ידי בחינת הכלים האלו אז מאיר בהתגלותו יתברך אור פנימיות כוונתו יתברך נקרא ההתגלות זאת מצחא דאריך אנפין והוא גילוי רצונו יתברך אבל עם כל זה שני בחינות הגילוים המה על ידי כלי הזעיר אנפין שהוא בחינת אצילות הכלים שהוא חכמתו בינתו דעתו ומדותיו יתברך כי עצם פנימיותו יתברך שלא בבחינת הכלים אינו בערך התגלות כלל:
5