שערי עבודה, שער רביעי ט״וSha'arei Avodah, Fourth Gate 15
א׳והנה התורה נחלקה לשתי בחינות דהיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה וזעיר אנפין נקרא תורה שבכתב ומדת מלכותו יתברך נקראת תורה שבעל פה כי בחינת זעיר אנפין כל כליו המה בבחינת יחוד גמור רק שבבחינת יחוד הזה נכללו כל פרטי העולמות ונקראו גם כן כלים להמשכתו יתברך כי שלא בבחינת כלים אין לתאר אליו שום המשכה רק על ידי הכלים האלו שהוא החכמה והבינה והמדע נמשך רצונו יתברך והמה נקראים כלים להמשכתו יתברך אשר על כן נתפלגו כליו לתרי"ג בחינות כלים להמשכתו יתברך להיות עובר על ידי בחינות תרי"ג כלים אלו רצונו יתברך אבל עם כל זה הגם שנתפלגו לפרטי המשכות אף על פי כן בדרך כלל הוא כח אחד והמשכה אחת הכולל תרי"ג המשכות כמו למשל אדם הגשמי אשר נתחלק לכמה פרטים באבריו הפנימים והחיצונים אבל דרך כלל הוא אדם אחד ממולא מכל אלו הכחות וכל החיות המתפשט בכלים אלו המה כח אחד וחיות אחד אשר על כן אפילו כשנמשך אצלו רצון אשר הרצון הזה מתפשט בחכמתו ובינתו ודעתו ומדותיו וכן מרגישים כל אברי הגוף בבחינת התמשכות הזה אף על פי כן הוא נערך בכחו להמשכה אחת בכלל וכן למשל החכם המשכיל איזה דבר בעצם חכמתו הרי בהשכלה זו המה כלולים כל הפרטים השייכים להחכמה זו ויש בזה כמה אופנים לאין מספר אך אף על פי כן כח זה כאשר הוא עודנו בכח חכמתו הרי הוא כח השכלת המדות בדרך כלל אבל כשירצה לגלותה להמקבל הרי מוכרח לבאר פרטי החכמה אך עם כל זה בעת השפעת החכמה מצד שהוא משכיל עיקרית הדבר באמיתותו הרי הוא משכילה דרך כלל אבל בבחינת המקבל אשר גדרו הוא רחוק ממהות החכמה ובכדי שישיגוה מוכרח להשיג המקור של עיקרית החכמה ויסודתה וכוונתה ואחר כך לדקדק בה בכל מלה ומלה בכדי לקבלה במוחו בערך שכלו הרחוק ממהותה ומוכרח להעמיק בה שישכיל אותה באופנה ועל ידי בחינת העמקה ודקדוק זה הרי יתרבו פרטי החכמה לאין קץ כמו שמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ומתלמידי יותר מכולם כי כל מה שהוא רחוק מהחכמה הזו מוכרח להשכיל ולהסביר כל הפרטים עד שיבין אותה התלמיד וכל מה שירצה להסביר אותה ולהמשיכה בבחינת השכלה בבחינת שכל התלמיד מוכרח לידע ולהעמיק יותר עיקרית החכמה בכדי שעל ידי שרשה יהיה יכול להמשיכה גם כן למטה כידוע וגם בהשכלה זאת יתגלו פרטי החכמה בכל פרטי השכלות חדשות:
1
ב׳והנה הגם שכל הפרטים היו מקודם בכח החכמה אבל עם כל זה לא נתגלו וכאשר מובן זה לכל בן דעה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה שמשה רבינו עליו השלום לא הבין מה שאמר רבי עקיבא עד שאמר זה מנין לך אמר הלכה למשה מסיני נתקררה דעתו והנה הוא לכאורה תמוה אשר כל עיקרית התורה נתגלית למשה בכל פרטיה ודקדוקיה והוא קבל אותה ולא הבין מה שאמר רבי עקיבא אבל באמת הוא מצד שמשה רבינו עליו השלום השיג עצם החכמה והוא היה הכלי לעצמות התורה היה משיג עצם חכמת התורה אשר על כן לא נתגלו אצלו פרטיה אבל רבי עקיבא עליו השלום שהוא היה מבחינת בריאה אשר בבחינת בריאה מצד ההסתרה הוא אין ערך לגילוי עצם חכמתו יתברך כמו שהיא בבחינת אצילות ובכדי לגלות עיקרית החכמה אפילו בבחינת בריאה היה מוכרח לעמוד על עיקרית החכמה ושורשה אשר מצד שורשה של התורה היה יכול להבינה אפילו בבחינת השכלה דבריאה ולכן על ידי זה היה התגלות חכמתה בכל הפרטים ופרטי פרטים ורמיזותה וקוציה ותגיה על מה מרמז כל קוץ אבל באמת כל הפרטים נכללו אצל משה רבינו עליו השלום בהשכלה אחת ולכן אמר שהיא הלכה למשה מסיני שכל בחינת הפרטים ניתנו בבחינת השכלת משה אבל אצלו הוא השכלה אחת מצד שהיה משיגה מצד העצם:
2
ג׳וכמו למשל בן מלך הרגיל בהיכל המלך ובאוצרותיו ובנימוסיו הרי מצד גידולו תמיד שם הרי הוא משיג ונתפס הנימוסים אצלו בבחינת עצמיות דרך כלל אבל הבן כפר אשר אינו רגיל בדברים אלו ומהותו ובחינתו רחוקים שלא בגדר אחד כשירצה לעמוד על הדברים מוכרח לחקור אחר שורש הדברים האלו ומקורם ומהותם ולדקדק על כל הפרטים וכמבואר בגמרא למה ישעיהו דומה לבן כרך שראה את המלך לכן לא גילה הפרטים רק עצם הדבר ויחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך ולכן היה מגלה כל הפרטים ובוודאי בנבואות של יחזקאל היה גילוי יתירה בבחינות חדשות ופרטים חדשים מהגילוי שבנבואת ישעיהו אך עם כל זה היה כלול כל הפרטים בנבואת ישעיהו גם כן ובזה תבין כי תורה שבכתב היא כחו יתברך הנמשך בבחינת התפשטותו בעולמות שהוא בחינת זעיר אנפין ובוודאי בכח הגילוי הזה נתכללו כל הפרטים אבל עם כל זה כיון שעדיין לא יצאו לחלק ושם הוא גילוי אין סוף ברוך הוא הרי לא נגלו כל הפרטים כי אם כח המשכה בלבד אבל כשבאה ההמשכה לבחינת דבור שהוא מדת מלכותו יתברך לגלות בבריאה יצירה עשיה אשר המה בבחינתם רחוקים מאור פניו יתברך בבחינת עצם השגתם כי אין ערך היש והגבול אל בלתי בעל גבול ולכן בכדי שיהיה הגילוי הזה אפילו בבחינת עולמות מוכרח לבא לידי גילוי יותר השורש וכל הפרטים כי מצד שורשם הלא הם ממקור אחד ולכן בגילוי הזה מוכרח להיות גילוי משורשם בכדי שיהיו יכולים להתגלות ביותר פרטים ובזה מתחדשים פרטים לאין קץ הגם שכל אלו הפרטים היו בכח המשכתו אף על פי כן לא היו בבחינת גילוי ועוד זאת שעל ידי תורה שבעל פה נתחדשו חדשות ממש מהשורש כי על ידי התעוררות השורש נתגלית החכמה מהמקור בחידושים אין קץ כמאמר הנזכר לעיל ומתלמידי יותר מכולם שנתחדש להמשפיע גם כן השפעות ושכליים חדשים:
3