שערי עבודה, שער רביעי ט״זSha'arei Avodah, Fourth Gate 16
א׳והנה בבחינת תורה שבעל פה כל הפרטים המה נובעים על ידי שערות הראש דזעיר אנפין לבחינת נוקבא ולכן דרשו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק קווצותיו תלתלים אלו תילי תילין של הלכות שבמוחין דזעיר אנפין אשר כלולים בהם כל פרטי התמשכות שהוא בכח מיוחד ונובע בבחינת שערות שהמה צמצומים בכמה פרטים לאין קץ בבחינת מלכותו יתברך המסתרת כל הפרטים בבריאה יצירה עשיה ומבחינת הסתרתה נמשך הגילוי בפרטיות לאין קץ אשר על כן נקראת תורה שבכתב ושבעל פה דהיינו שבהכלים הם האותיות נכללו כל הפרטים מבחינת רצונו יתברך וחכמתו הסתומה והמה כלולים בהאותיות בבחינת תמונתם ותגיהם וצירוף אותיות ופסוקים וטעמים אבל בחינת תורה הנתגלית בבריאה יצירה עשיה נקראת על פה דהיינו למעלה מהפה שהוא ההתגלות כי שורשה הוא מלמעלה מהגילוי אשר אינה מתגלית בבחינת כלים וכל התגלותם הוא על ידי שערות דזעיר אנפין:
1
ב׳והנה בזה לא תקשה לך מה שמבואר בזוהר ובעץ חיים שמאלו השערות יונקים הקליפות אשר על כן נאמר ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא כי עיקר הוא להסיר השערות והצמצומים מבחינת זעיר אנפין ולכן היו הלוים מצווין על גילוח השערות וכמו שמבואר בזוהר שלעתיד יעביר השער וזמין למגלשינהו מעיקרם ובדברי רבותינו זכרונם לברכה מבואר שהם תילי תילין של הלכות וגם כן מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה שההלכות שהם השערות דזעיר אנפין לא יהיו בטלים אפילו לעתיד ובזוהר מבואר שלעתיד יעבור השערות מעיקרם והם כסותרים זה את זה אבל באמת שניהם מכוונים שכל בחינות השערות דזעיר אנפין מהם נמשכים כל פרטי התחלקות העולמות שיהיה נגלה כל פרט ופרט בבחינת יש בצמצומים רבים כי עיקר בחינת הזעיר אנפין הוא חיות כל העולמות בכל הפרטים רק שאצלו יתברך המה מתקשרים ביחוד ועיקר הכוונה לגלות רצונו יתברך דייקא מצד הפרטים ומצד ההיפוך אשר לכן בחינת מלכותו יתברך היא מקבלת כל הפרטים להסתירם בבחינת העולמות בבריאה יצירה עשיה להיות נגלה כל פרט דייקא בבחינתו ולכן נקראת מלכות דבור כמו שבדבור נתחלקו השכל והמדות בכמה מיני צרופי אותיות אשר בכח השכל והמדות המה הכל כח חיות אחד רק שבחיות הזה נכללו כל הפרטים אבל הם בהתכללות אחד ועל ידי הדבור נגלו כל הפרטים ומאין בא הכח בחמשה מוצאות הפה בכח הדבור כל פרטים אלו הוא מהשפעת והמשכת שכל ומדות אשר נובעים בסתר המדריגה עד שיתגלו בכח הדבור והמשכה זאת נקראת בשם שערות הנובע תמיד מהחכמה ובינה להדבור ועוד זאת שעל ידי המשכה זאת להדבור נתוסף בשכלו פרטים לאין מספר מקודם המשכתו להדבור כן הוא כביכול מלכותו יתברך הנקראת דבר הוי"ה כי היא המגלית יחודו יתברך בכל הפרטים דהיינו ראשית ההתגלות הוא שיתגלה כל פרט ופרט במהותו ואופנו ואחר שנתגלו כל הפרטים אז היא מגלית כל רצונו יתברך בכל הפרטים אפילו בבחינת היפוך כדי שעל ידי זה יתגלה אלוקו"תו יתברך בכל סטרין אפילו מצד ההיפוך וכח פרטים אלו נמשך מכחו יתברך על ידי בחינת שערות הנובעים מחכמתו ובינתו יתברך על ידי בחינת גלגלתא המסתרת חכמתו יתברך בכדי לגלות כל הפרטים בדבור אשר עיקר המכוון הוא בכדי להמשיך רצונו יתברך דייקא בכל הפרטים ובחינת רצונו זה נקרא גלגלתא כמבואר לעיל בגלגלתא דאריך אנפין אשר בחינת רצונו יתברך הוא בלי התגלות הטעם כי אין טעם לרצון וברצון הזה הוא בחינת פלא ולכן בכח הרצון להמשיך חכמתו יתברך אשר אינה בערך הנבראים כלל ומיוחדת בתכלית היחוד בלי שום התחלקות להמשיכה בכל הפרטים על ידי צמצומים רבים:
2
ג׳והנה בבחינת השערות האלו יש שני בחינות בחינה אחד הוא להמשיך כל פרטי היש בכחם ובחינתם הנגלה אשר מצד הנגלה נגלו ליש ונפרד ועוד זאת אפילו לגלות ההיפוך הגמור ובחינה השני להמשיך בכל הפרטים האלו גילוי רצונו יתברך אשר על כן מצד הבחינה הראשונה שהוא גילוי הפרטים בבחינת יש יכולים הקליפות לינק מהם שיהיו נגלים לנפרדים גמורים ואדרבה שיהיו מנגדים לסטרא דקדושה אבל כאשר נגלה על ידי כל הפרטים רצונו וחכמתו יתברך הם נקראו הלכות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק הליכות עולם לו דהיינו שעל ידי בחינה זה נתגלה רצונו יתברך בכל הפרטים דייקא מצד היש והתגלות זו הוא על ידי בחינת נוקבא שמקבלת כל הפרטים בבריאה יצירה עשיה אבל אי אפשר להתגלות רצונו יתברך בכל הפרטים עד שיבוטל היש גמור שלא יהיה נגלה לנפרד גמור ולייחדו ביחודו יתברך ולבטל בפרט כל מדותיו וכל כלי הגוף וכלי העולמות בכלל ואחר שמבטל ומייחד בחינת היש ונפרד אז יכול להמשיך רצונו יתברך דייקא בכל הפרטים כי באמת כל הפרטים האלו מצד שורשם הכל הוא עצמותו ברוך הוא הנמשך בכל הפרטים ואין דבר שחוץ ממנו אפילו בסטרא אחרא הכל הוא כחו לבדו יתברך כי אפילו בבחינת היש הגמור והנפרד אפילו בבחינת כשפים שמכחישים פמליא של מעלה שהוא היחוד וממשיכים כחות נפרדים גמורים מנגדים אל יחודו יתברך הרי אין כחם מצד עצמם אשר מקרא מלא דבר הכתוב כי הוי"ה הוא האלקי"ם אין עוד מלבדו ואין זולתו יתברך אלא כחם הוא מצד ההסתרה:
3
ד׳והנה לפניו יתברך אין צמצום והסתר מעלים לפניו יתברך אך הנה הגם שאצלו יתברך אין ההסתר מעלים לפניו יתברך אף על פי כן הרי כח ההסתר עצמו הוא מעצמותו ברוך הוא שיהיה כח להסתיר אלוק"ותו יתברך ובחינת הכח הזה הוא כביכול מצד שלימותו יתברך אשר כולל כל הפרטים אפילו בבחינת ההיפוך לכח אחד ושיהיה כחו לבדו יתברך בכל הפרטים אפילו מצד בחינת ההיפוך והנה ההיפוך הוא נגלה לגבי דידן אבל אצלו יתברך הרי הוא עצמותו יתברך והאיך הוא אין בכח השגתינו להשיג זה איך משתווים אצלו ברוך הוא אפילו בחינת ההיפוך דייקא אשר על כן מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה על עובדא דהאי אתתא דהוות מהדרא למשקל עפרא תחותי כרעא דרבי חנינא בכדי לעשות לו כשפים אמר לה שקולי לא מסתייעא מלתא כלום אין עוד מלבדו כתיב:
4
ה׳והנה הגם שכשפים מכחישים פמליא שלמעלה שהוא הביטול מצד חכמת והבנת היחוד שהוא יחודו יתברך המתמשך בעולמות אשר היחוד הוא מצד התחלקות הדרגין רק שמתייחדים אליו יתברך כיחוד הנפש עם הגוף הרי הדרגין הם נגלים בבחינת מהות רק שהם בטלים ביחודו יתברך וביטולם זה הוא מצד יחודו יתברך אבל לא מצד העצם אשר על כן יש להם כח ושורש להתגלות מהותם בלבד ולכן כשפים הם כל עיקרם להסתיר יחודו יתברך ושיהיה התגלות כחות העולמות בבחינת נפרדים וכח זה הוא גם כן מכחו הפלא שהוא כתר רק שיש להם אחיזה באחוריים דכתר ולכן מכחישים פמליא של מעלה וכל זה הוא מצד התגלות היש בבחינת צמצום בבחינת נפרד שהוא מצד ההסתרה כמו שנגלה בבחינת עולמות אבל באמת כאשר הוא לגביה יתברך בבחינת עצמותו ברוך הוא אשר אין זולתו כלל אשר אין להעריך היש לאיזה מהות כלל רק הכל הוא עצמותו ברוך הוא הרי מצד התגלות זה בטלים כל כחות היש ולכן רבי חנינא שהיה בטולו מצד העצם למעלה מבחינת חכמה והבנה מצד היחוד רק שהיה מבטל עצמו וכל העולמות אליו יתברך בביטול גמור שלא מצד בחינת התייחדות הנפש עם הגוף ולכן בבחינת ביטול הזה ביטל כח הכשפים ולכן אמר אין עוד כתיב וכתירוץ הגמרא על קושיא מכשפים שמכחישים כנזכר לעיל ומשני שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה כי בבחינת ביטול הזה הרי אין עוד דבר ומהות חוץ ממנו כי בבחינת ביטול מצד היחוד נערך העולם לעוד כמאמר הכתוב אהללה את הוי"ה בחיי אזמרה לאלוק"י בעודי כי העולמות נערכים לאיזה מהות כמו שהגוף נערך לגבי הנפש לאיזה מהות רק שמחבר ומייחד העוד אליו יתברך ואדרבה מצד הגילוי הזה נודע יחודו יתברך וזהו אהללה הוי"ה בחיי דהיינו שממשיך חיות אלוק"י בבחינת עולמות ומצד זה אזמרה לאלוק"י בעודי אפילו מצד העולמות שיהיו בטלים אליו יתברך אבל בביטול אל עצמותו ברוך הוא שלא מצד העולמות הרי אין להעריך העולמות באיזה מהות:
5