שערי עבודה, שער רביעי י״טSha'arei Avodah, Fourth Gate 19
א׳והנה ידוע מאמר המדרש אמר רבי שמעון נורא עלילה על בני אדם בעלילה באתה על בני אדם שכיון שיצא הדבור מפי הקדוש ברוך הוא כי ביום אכלך ממנו כו' היה לו לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת אבל אף על פי כן החטא על בני אדם כי הנה ידוע כי כל הירידות הם לצורך עליות כי עיקר הכוונה היתה מאתו יתברך שיתגלה אלוק"ותו יתברך דייקא מצד ההיפוך והחושך והסתרה ולאכפיא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למתקא דייקא וכל הירידות המה מצד הגבורות וחטא אדם הראשון הוא על ידי בחינת הגבורות והנה אם אדם הראשון לא היה חוטא בעץ הדעת הרי לא היה מקום לגילוי הסטרא אחרא כלל כי היה מעלה את כל העולמות אליו יתברך על פי ביטולו העצמי והיו העולמות מתקשרים ביחוד נפלא אצלו יתברך והנה הגם שהדבור של הקדוש ברוך הוא אליו היה להורות הטוב כי אם לא היה אוכל עץ הדעת היו העולמות נתקנים כולם על ידו אבל בחינה זו היה מצד החסדים אבל לא מצד הגבורות כי ההתגלות מצד הגבורות הוא דייקא מצד שיתגלו כל הפרטים בגילוי גמור כל פרט ופרט ודייקא בבחינת ההיפוך ובביטולם ואתכפיא שלהם ואתהפכותם בזה יתגלה יותר שלימותו יתברך בפועל ממש ובזה יתגלה יותר גילוי עצמותו ברוך הוא דייקא כמאמר הכתוב מי יתן טהור מטמא לא אחד וכן כתיב (ירמיה ט"ו י"ט) אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה וכמבואר בזוהר כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא ולזאת היתה תכלית כוונת הבריאה כי בזה הבחינה היה עיקר גילוי התורה באיסור והיתר וכשר ופסול וטומאה וטהרה אשר זה הוא דייקא מצד התגלות הרע ובזה יתגלה רצונו יתברך אבל עם כל זה החטא הוא על האדם אשר אליו ניתן הבחירה כי אם היה מתנהג על פי חסד היו יכולים להתקשר כל הבחינות על פי חסד והדברים ארוכים:
1
ב׳וכן יובן דרך כלל שכל הגליות הם ירידה לצורך עליה דייקא דהיינו לברר ולהעלות כל פרטי היש אשר על כן היה התגברות הסטרא אחרא בכדי שישראל ימשיכו אלוק"ותו יתברך להכניעם להסטרא אחרא בבחינתם דייקא והם הם הגזירות והסייגים דרבנן וגם להמשיך גילוי אלוק"ותו יתברך על ידי מצות דרבנן אלו ובזה הוא גילוי יותר מעצמותו ברוך הוא דייקא מצד ההסתר ובזה הוא התגלות רצונו וחכמתו יתברך בכל הפרטים ומזה מוכרח להיות התגלותו יתברך ביתר שאת וביתר עז כידוע למשל מהחכם אשר אם יש דבר מנגד לחכמתו מוכרח להמציא יותר עמקות חכמתו איך להסיר המנגד וליישבו בחכמתו מה שלא היה נצרך לגילוי הזה אם לא היה מנגד והיפוך לחכמתו וכל שהוא חכם יותר יכול לדחות ההיפך או ליישבו על פי חכמתו שלא יהיה מנגד לחכמתו כן יובן כביכול למעלה שכל מה שנתמשך בהסתרה יתירה בזה הוא גילוי יותר מכח עצמותו ברוך הוא ובזה יתבררו ויתלבנו כל הפרטים בבחינת גילוי אין סוף ברוך הוא הן מצד ההמשכה בבחינת קום ועשה והן בבחינת הלא תעשה בבחינת סור מרע באתכפייא סטרא אחרא בזה יהיה יותר גילוי כבודו יתברך ביתר שאת:
2
ג׳ולכן כל ירידה צורך עליה אך עם כל זה הבחירה הוא ביד האדם כי מפי עליון לא תצא הרעות כי הגם שהירידה הוא לצורך עליה עם כל זה חס ושלום לירד בכוונה בשביל עליה וגם בחינת הכוונה זו היא אינה מכרחת חס ושלום לירד כאשר מבואר אצלינו בענין הבחירה וידיעה בחלק הראשון בסוף שער האנפין עיין שם אשר על כן החטא הוא על האדם כמאמר הכתוב תיסרך רעתך כמו למשל המלך המזהיר את העם שלא יעשו דבר זה כי אם יעשו זאת יגרומו שהמלך יהיה מוכרח לירד ממקום כבודו במדריגות הפחותות כמו בשוק של בורסקי ובמקומות המטונפים והנה הגם שירד מכבודו למקומות האלו אדרבה מראה שם גדולתו ומהפך שם גם כן את המדריגות הפחותות להתגלות שם כבודו ובזה הוא גילוי כבודו יותר עם כל זה העם הגורמים זה להמשיך ולהוריד המלך אל מקומות האלה נתייסרים על הורדת כבודו כן הוא כביכול אשר האזהרה מאתו יתברך שלא להמשיך אותו חס ושלום בדבר ההיפוך כמאמר הכתוב העבדתני בחטאתיך כו' ובפשעיכם שולחה אמכם וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה גלו לאדום שכינה עמהם כו' לכן על ידי פעולתם הרעה גרמו להמשיכו כביכול למקום ההיפוך והסטרא אחרא וכמבואר בכתבי האר"י זכרונו לברכה בענין הארון שישב בשדה פלשתים שבעה חדשים והוא בכדי לכלות הרע על ידי הכאות שמכה בהם והוציא ניצוצות הקדושה שנשבו בבחינת סטרא אחרא והוציא בולעם מפיהם והנה בזה נתעלית הקדושה אף על פי כן גרם זה היה על ידי חטא ישראל שהם נענשו ונתייסרו על החטא זה וכן יש בזה כמה סתרים פלאים בכמה אופנים מכבשי דרחמנא אבל אחר שהמשיכו כביכול אדרבה בזה נתגלה עצמותו יותר אפילו בכל מדריגות המנגדים והיפוכים אבל החטא הוא על בני אדם כי אם לא היו חוטאים היה כל ההתגלות האלה בכל הפרטים מצד חסדו הגדול אך מצד חטאם המשיכו הגבורות והצמצומים ומצד הגבורה איך יתגלה אין סוף ברוך הוא בהפכים כאלו ולכן הוצרכו לירידות האלו שעל ידי הירידות יהיה התגלות אין סוף בכל הפרטים כי הוא יתברך יורד גם כן בבחינת מדריגות האלו כי גלו לאדום שכינה עמהם ודי למבין:
3
ד׳ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה אלמלא שלשה מקראות הללו נתמוטטו רגליהן של שונאי ישראל דהיינו פסוק אחד הוא ואשר הרעותי ופסוק שני הוא הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל ופסוק שלישי הוא והסירותי את לב האבן כו' אשר זה מורה כביכול שהוא יתברך נתן כח להרע כו' והכל לכוונה עליונה זו אשר עיקר הכוונה הוא דייקא שיהיה גילוי אלוק"ותו יתברך בכל הפרטים ואופנים:
4
ה׳והנה בזה מובן שני מאמרי רבותינו זכרונם לברכה אשר נראים כסותרים זה את זה אשר במקום אחד אמרו אלמלא לא חטאו ישראל לא היתה ניתנה להם אלא תורה שבכתב וספר יהושע בלבד אבל מצד חטאם נתרבה התורה וניתן להם נביאים וכתובים ותורה שבעל פה כמאמר הכתוב האלוקי"ם עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים והמה על פי מעשיהם נעשו חשבונות רבים ופרטים לאין מספר ובמקום אחד אמרו רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר הוי"ה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר אשר הם סותרים זה את זה כי במאמר הראשון משמע כי מעוט התורה היא זכותן של ישראל וממאמר השני משמע כי רבוי התורה היא זכות להם:
5
ו׳אבל באמת לפי המבואר לעיל שתי המאמרות צודקים דהיינו אלמלא לא חטאו ישראל שלא היה להם התחברות מצד ההיפוך רק הביטול מצד יחודו יתברך לא היו צריכים לפרטים הרבה רק מה שכתוב בתורה והיו משיגים ומתדבקים אל עצם התורה מצד דביקותם האמיתי אליו יתברך וגם ספר יהושע הוא כניסתם לארץ להמשיך רצונו יתברך בבחינת הארץ בבחינת גבול אשר בספר יהושע נאמרו הגבולים וירושתם את הארץ ולכן נאמר האלוקי"ם עשה את האדם ישר בכדי שיתדבקו אל עצם רצונו יתברך הנמשך בעולמות ולחברם אליו יתברך אבל מצד חטאם בהיפוך אז נעשו חשבונות רבים איך להפך את הרע ולהפרידו נמצא נעשו חשבונות רבים אבל באמת היה זה לצורך עליה גדולה אשר מצד זה יהיה גילוי יותר בכל הפרטים דייקא מעצמותו ברוך הוא כמו שנתבאר וזהו עיקר העליה ולכן רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל דהיינו להאיר בחינת ישראל בכל פרטיהם וגם להעלות נשמתם מצד ההיפוך דייקא לפיכך הרבה תורה ומצות דהיינו התגלות רצונו בכל הפרטים דייקא ודי למבין:
6