שערי עבודה, שער רביעי כ״זSha'arei Avodah, Fourth Gate 27
א׳ועל זה נתקנה הברכה שעל מצות אשר קדשנו במצותיו וצונו כי קדשנו הוא שממשיך קודש העליון שהוא בחינת הביטול הנמשך מבחינת חכמה על ידי מצותיו יתברך ובזה נמשך הביטול בבחינת קודש דהיינו בבחינת הבדלה מהיש הגמור להתאחד אליו יתברך וצונו הוא מצד הציווי שהוא למעלה מן החכמה והטעם והדעת שהוא בתורת ציווי וחק והם נגד שני הבחינות כי קדשנו הוא מצד תורת חסד דהיינו שנהיה כלים להשיג בחינת קדש בבחינת חכמה ובחינת וצונו הוא בחינת תורת אמת שהוא למעלה מן הטעם ודעת שהוא הביטול מצד עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן השגה:
1
ב׳וכן בברכת התורה המה שתי ברכות ברכה ראשונה היא על דברי תורה סתם ועל זה באה הבקשה והערב נא הוי"ה אלוקינ"ו את דברי תורתיך בפינו כו' דהיינו שיתמשך בנפשינו טעם התורה וביטולה תערב לנפשינו בבחינת השגת הביטול על פי הטעם והדעת הנמשך בהתורה כמבואר לעיל דהיינו הטעם הנגלה בבחינת כוונת התורה ומצות:
2
ג׳וברכה שניה נאמר בה ונתן לנו את תורתו כביכול כי בחינת מתנה היא למעלה מן השגה דהיינו שהביטול הוא שלא על ידי השגה והעמל מהתבוננות רק מצד המשכת רצונו יתברך בבחינת כלי העולמות מלשון מתנת חינם ולכן ונתן לנו את תורתו דייקא שהיא כביכול תורתו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה חמדה גנוזה יש לי כביכול כידוע שהקדוש ברוך הוא נקרא זעיר אנפין דהיינו התמשכותו כביכול בבחינת כלים שהם חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו כו' שעל ידם נמשך יחודו ואחדותו יתברך בעולמות ועל ידי הכלים האלו הם התנהגות כל העולמות אשר לכן נקרא זעיר אנפין כמבואר לעיל דהיינו כביכול שנחית לצמצומים וכל זה הוא מצד המשכות העולמות נקרא בחינת זעיר אנפין אבל שורש ההמשכה הוא מצד עצמותו ברוך הוא אשר עלה במחשבה על פי בחינת תורה של מעלה אשר על כן מצד בחינת חכמה קדומה שהיא התורה לא נחית לצמצומים כלל אשר על כן רצונו יתברך הנמשך מבחינת חכמתו הקדומה שהיא בחינת אדם קדמון נקרא אריך אנפין דהיינו שלא נחית לכלים וצמצומים בבחינת קטנות כל שכן עצמותו ברוך הוא שלמעלה מבחינת רצונו אשר אין לתאר בהמשכה זו שום צמצום והיא הנקראת תורה של מעלה ועליה נאמר שהקדוש ברוך הוא עוסק בתורה דהיינו שממשיך על ידי הכלים האלו עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן הכלים והם הנקראים על פי קבלה תוספת מוחין הנמשכין בזעיר אנפין על ידי אבא ואימא עילאין הממשיכין עצמותו ברוך הוא מאין סוף ברוך הוא תוך המוחין האלו להיות לו למוחין דגדלות דהיינו שיהיה נגלה עצמותו ברוך הוא אפילו בבחינת כלים שלא בבחינת הסתר וצמצומים וזהו נקרא תורתו כביכול:
3
ד׳וכמבואר בספר הבהיר שדוד המלך עליו השלום היה מחבר תורה שלמעלה עם הקדוש ברוך הוא דהיינו שהיה עוסק בתורה בכוונה עצומה בביטול עצום בבחינת תורת אמת המבואר לעיל ולא מצד החסד בלבד בזה היה מעורר גילוי חכמתו הקדומה למעלה מבחינת אצילות שהוא בבחינת כלים להמשיך תוספת אור בהכלים דאצילות שהוא בבחינת קודשא בריך הוא ועל זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה כל השונה הלכות הקדוש ברוך הוא יושב ושונה כנגדו ועל זה נאמר מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין וזהו חמדה גנוזה שלא נמשכה בבחינת הכלים וזהו ונתן לנו את תורתו דייקא והכל תלוי באתערותא דלתתא כי לגביה יתברך אין להעריך הבחינות האלו אשר קמיה כחשיכה כאורה:
4
ה׳והנה הגם שהוא יתברך האציל הכלים האלו והוא יתברך נמשך בהכלים האלו בכל פרט אף על פי כן אין להעריך לגביה שום השתנות אופנים ובחינות שונות כי הוא יתברך שוה בתכלית ההשוואה כי קודם אצילות אלו הכלים כן לאחר אצילות הכלים הוא שוה בהן רק השינוי הוא מצד המקבלים דהיינו כשההתעוררות מלמטה הוא על ידי בחינת כלים שהם החכמה ומדע כך מעוררין התגלותו יתברך בבחינת כלים בבחינת צמצומים בבחינת נפשא וגופא שהם הכלים הנערכים בבחינת גופא כמאמר חסד דרועא ימינא ואז לא נתגלה פנימיות ההמשכה כמו שהוא בעצמותו ברוך הוא רק על ידי בחינת כלים ואם ההתעוררות הוא באהבה רבה ובמסירת נפש למעלה מבחינת כלים כן מעוררין כחו יתברך שבבחינת עולמות בתוספת אור להיות נמשך על ידי הכלים האלו פנימיותו יתברך ועוד זאת שמעלין הכלים גם כן לשורשן אשר מצד שורשן אינם נערכים בשם כלים והם ממש עצמותו ברוך הוא כמו שנתבאר לעיל ואז יש עליה לבחינת זעיר אנפין שהוא המשכתו יתברך שמצד הכלים ונגלה תוספת אור מעצמותו ברוך הוא הנקרא מוחין דגדלות שני ואז נתגלה עצם התורה שהוא מצד עצמותו ברוך הוא שלא נחית לצמצומים וממשיכין עצמותו ברוך הוא בבחינת פנימיות לבחינת התגלות עולמות והוא שהקדוש ברוך הוא עוסק בתורה ושונה כנגדו דייקא מצד ההתעוררות וכן מניח תפילין ודי בזה והבן:
5