שערי עבודה, שער רביעי כ״טSha'arei Avodah, Fourth Gate 29
א׳והנה מבואר בזוהר דלית לך מלה דאתאביד ומכל מלה אתעביד מינה הבל וקלא דהיינו אפילו מדברים בטלים שאדם מדבר ומעשים מעולם הזה אם עושה לצורך נפשו לא אתאביד ומוכרח להיות להם עליה כי אין לך שום פעולה ושום תנועה בעולם בלי כוונה מאתו יתברך כי מאחר שבכל המציאות הכל הוא לבדו יתברך רק שלגבי דידן מצד ההסתרה נראו מעשיו ודבוריו של אדם שמדבר מדעתו ונפשו ורצונו אבל באמת הלא האדם אין לו שום פעולה ושום תנועה מצד עצמו וכן כל המציאות מאחר שאין מהות זולתו יתברך ואלו היה הסתלקות החיות מאין סוף ברוך הוא חס ושלום כרגע היה העולם בטל במציאות לגמרי והיה כלא היה נמצא כביכול שהוא פועל כל הפעולות ואין לך פעולה שלא נפעלה מכח עצמותו ברוך הוא אם כן כל דבוריו ותנועותיו ומעשיו של אדם הכל הוא מכחו יתברך ולאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא נמצא מוכרח להיות מכוון בכל הפעולות הנפעלים אשר הוא מסתרא דכל סתרין רק שהבחירה נתונה ביד האדם לשנות הפעולות ולפעול אותם כפי הסתרתו אם יתנהג בטוב דהיינו שיהיה תמיד בטל אליו יתברך וכל מעשיו ופעולותיו יהיו להוי"ה לבדו לעשות הטוב בעיניו ואז מכל פעולה ודבור ומעשה ותנועה יתגלה הטוב האמיתי ונגלה רצונו יתברך בכוונתו הסתומה הגם שלא כל אדם זוכה אפילו צדיק גמור אשר כל מעשיו לשם שמים להביט בכל מלה ותנועה כוונתו הסתומה יתברך ולדבר בכוונה להמשיך הכוונה אך אם כל מעשיו לשם שמים לעשות רצון בוראו נשלם המכוון מאתו יתברך בסתר המדריגות ואתעביד מזה המשכה חדשה מכחו יתברך:
1
ב׳ועל זה נאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך דהיינו שהאדם יכין דרכיו להוי"ה בכדי לעשות רצונו ולדבקה בו בכל מעשיו אפילו בעת עסקו בצרכי גופו בעסק או במלאכה או באכילה ושתיה יהיה תמיד מחשבתו דבוקה בהוי"ה להבין יחודו יתברך ושכוונתו יתברך שורה בכל הפרטים ובטלים אליו אשר על כן יהיה כוונתו בעשיית כל צרכי גופו וכל דבריו שמדבר בכדי להעשות מרכבה אליו יתברך ולא לצורך הנאת עצמו ולא ילך אחר החצוניות רק יביט הפנימיות שבהם אשר מצד הפנימיות הכל הוא כחו לבדו יתברך דהיינו הטעם שבאכילה כשמתבונן בפנימיות הטעם והערב לנפש ישיג הטעם והעריבות מאלוק"ותו יתברך וכן בכל הדברים הנמשכים ומתגלים בעולם הן בדבר תענוג הן בדבר שמחה כשיביט אל פנימיותו יתדבק על ידי התענוג והשמחה להתענג ולשמוח בהוי"ה וכן בדבר עצב או יראה חצוניות ישוב מזה ליראת הוי"ה בהביטו אל הפנימיות שהכל הוא לבדו יתברך וכן מהעצב יהיה לו לב נשבר ושפלות להשפיל עצמו לפני הקדוש ברוך הוא וכן יכול להפך העצב לשמחה וכן משנאה וכעס יכעוס וישנא את הרע ההיפוך וכן בכל מעשיו ותנועותיו וכל זה הוא על ידי הדעת ביחודו יתברך דרך כלל ובכוונתו דרך כלל לדבקה אליו יתברך אבל לא דרך פרט להבין בכל דבור ודבור הפנימיות בפרטיות ולהיות בכל דבור ובכל תנועה כוונה מיוחדת רק להבין דרך כלל פנימיות כל הדבורים שלו וחפצו ולדבקם להוי"ה:
2
ג׳ועל זה נאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך כידוע החילוק שבין דרכים לארחות כי דרך היא כבושה לפני כל עובר ושב ושבדרך זה הולכים כל בעלי דרכים וארחות המה מסילות ונתיבות נוטות מן הדרך למקומות פרטים אשר ידועים לו לבדו ולא לאחר כדי למצוא מבוקשו על ידי מסילה זו כן יש בעבודה בחינת דרך שהיא כבושה לכל דהיינו הבנת יחודו ואחדותו ולדבקה בו ולהעלות חיצוניות העולמות אליו יתברך וזהו הדרך אשר דרכו בה האבות וכבשוה בעבודתם בהתגלות יחודו יתברך בכל העולמות ויש ארחות דהיינו כמה פרטים אשר לא נגלה הצטרכותם לעבודה הכללית רק יש בה דרך נסתר להעלות כל פרט או להמשיך איזה המשכה חדשה בפרט והם כל הדברים המותרים אשר אינם צריכים לעבודה וגם לא נגלה בהם כוונה פרטיות ליחודו יתברך אך אף על פי כן יש בהם דבר נסתר וכוונה נסתרת מאתו יתברך אשר לכך נברא האדם בפעולות שונות ובדבורים ובצרכי עסקים וכמה פרטים אשר בלא הפרטים האלו היה יכול לברוא האדם ולמה בראו בכל הדברים האלו אשר לא נגלה בהם הצטרכות לעבודתו יתברך ובוודאי לא לתוהו בראם ולא להבל וריק חס ושלום אבל בוודאי יש בכל דבור ודבור ובכל תנועה כוונה נסתרת אבל על האדם אין חוב להתאמץ בזה להבין כל הפרטים כי אם לקבל עליו יחודו יתברך ולהתדבק אליו יתברך בכל דרכיו וחפציו דרך כלל והפרט ממילא יומשך ויתעלה אליו יתברך והוא יתברך יישרם ויתקנם בכל פרטיהם וזהו בכל דרכיך דעהו שהוא הדרך הכבושה שהוא הביטול והדביקות אליו יתברך דרך כלל על פי הדעת והוא יישר אורחותיך והוא היינו סתימו דכל סתימין שהוא למעלה מן הדעת לבד הצדיקים הגדולים כמו האבות ומשה רבינו עליו השלום ודוד המלך עליו השלום ודומיהם להם היה נגלה כל פרט ופרט והשיגו הכוונה הנמשך בהפרט כמאמר דוד המלך עליו השלום ואביטה אורחותיך שהיה מביט ומבין אפילו בהארחות המכוון הנמשך מכחו יתברך וכן יקרה בדורות האחרונים יחידי סגולה צדיקים גדולים כאלה אבל דרך כלל העבודה היא על פי אופן המבואר לעיל ובבחינת עבודה זו יש כמה אופנים ומדריגות חלוקים לאין מספר דהיינו הצדיק הגמור הוא אשר אינו זז מדביקותו אפילו רגע ורואה ומשיג בכל דבר הפנימיות דרך כלל והוא תמיד בהתלהבות האהבה והיראה והדביקות ואפילו כשעוסק בצרכי גופו אינו נפרד מיחודו יתברך:
3
ד׳ויש מדריגה תחתונה מזו דהיינו מאחר שנקבע בלבו יחודו יתברך על ידי קריאת שמע ותפלה ועל ידי התדבקותו בעסק התורה מעורר תמיד יחודו יתברך ומקבל עליו עול מלכות שמים דרך כלל אפילו בעת עסקו בצרכי גופו שלא יעשה למען תאות גופו רק שמקבל עליו דרך כלל לבטל רצונו ותאותו שמצד הבהמיות רק שהכוונה תהיה שכל מעשיו יהיו מתדבקים אל יחודו יתברך דרך כלל דהיינו כשעוסק במלאכה או במשא ומתן לא יהיה כוונתו בכדי למלאות נפשו רק שיוגרם על ידי מעשיו רצון הבורא ברוך הוא דהיינו שירויח ממון בכדי שיהיה לו צרכי חיותו ועל ידי זה תתחזק נפשו לתורתו ועבודתו יתברך ולא זזה מחשבתו מהוי"ה אלוק"יו לידע יחודו דרך כלל ושאין לך כל פרט שבעולם שלא נמשכה מכחו יתברך ואלוק"ותו היא בכל הפעולות וירא מהוי"ה ואוהבו דרך כלל אבל לא שיהפך כל הדברים הנגלים בבחינת עולמות להביט בהם הפנימיות ויתדבק בכל דבר לפנימיות כמבואר לעיל דהיינו שמטעם ועריבות שבאכילה ושתיה יטעום טעם ועריבות אלה"י וכן בכל הפרטים המבוארים יהיה התדבקותו אל הפנימיות רק התדבקותו הוא דרך כלל לידע ולהבין יחודו יתברך ואהבתו ויראתו ולהתבושש ממנו יתברך בכל הפרטים ולא יחפוץ להנאת עצמו רק בשביל גילוי רצונו יתברך כנזכר לעיל או בכדי שיהיה גופו חזק לעבודתו או בכדי לעשות צדקה מממונו או לקנות מצות בעדם או לעסק תלמוד תורה ללמוד בניו ויש עוד מדריגה תחתונה מזו דהיינו מאחר שמתבונן ביחודו יתברך בקריאת שמע ותפלה ומקבל עליו עול מלכות שמים אשר אחר התפלה נשאר אצלו רק העול שלא לסור מדרך הוי"ה חס ושלום להיות נפרד מיחודו ואחדותו יתברך ולעשות הטוב בעיניו ואפילו בעת עסקו בתורה מקבל על עצמו העול בעת עסקו בה וכן בעסק צרכי גופו מקבל על עצמו העול שלא יהיה צרכי העולם הזה נחשבים לעיקר אדרבה שיהיה אצלו העסק בבחינת אחוריים ועיקר המכוון יהיה בכדי לעשות רצונו יתברך אבל עם כל זה מחשבתו משוטטת הנה והנה דהיינו בעת עסקו ביחודו יתברך הוא דבק אליו יתברך ובעת עסקו במשא ומתן ובצרכי גופו מחשבתו הוא בעסק הזה רק כוונתו האמיתית הוא כדי לקשרה אל רצונו יתברך על ידי עבודתו אשר יעבוד על ידי העסק הזה וגם זוכר דרך כלל שהכל הוא מאתו יתברך ולא יחפוץ להיות נפרד גמור להגביר תאות נפשו הבהמיות אפילו שעה אחת רק מה שמשים עיונו ומחשבתו בעת העסק הוא בכדי שיגיע מזה העסק או מאכילה ושתיה רצונו יתברך:
4
ה׳וזהו עבודת הבינונים אשר כל אדם מחויב בדבר עבודה זו ואין כל אדם יכול להפטר ממנה ובחינה זו היא גם כן בכלל בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך כי אפילו בבחינה זו יפעול פעולת כוונתו יתברך בכל הפרטים מהדבורים ומהמעשים להתגלות בזה כוונתו יתברך הסתומה רק החילוקים האלו הוא בהתדבקות נפש האדם להשיג פעולת כוונתו יתברך בזה המה כל ההבדלים וכמבואר לעיל בעסק התורה ומצות:
5
ו׳והנה עם כל זה יש חילוק והבדל גדול בין עסק התורה ומצות ובין עסק מילי דעלמא הגם שאפילו על ידי צרכי גופו יכול להתדבק אליו ולעשות רצונו אבל בבחינת התורה ממשיך גילוי רצונו בהתגלות גמורה וממשיך אור אין סוף ברוך הוא בכל העולמות דרך כלל ולנפש האדם בפרט שלא בהתלבשות ואין נצרך בירור רק שבבחינת עסק התורה ועשיית המצות גופא בזה נמשך רצונו יתברך ומתדבק אליו יתברך בלי שום פירוד והבדל אבל בעסק צרכי גופו ומילי דעלמא באה בהתלבשות זרות ונצרך לברור להסיר מאתם לבוש זר ונכרי שהוא היש הגמור ואחר כך נצרך לצירוף ובירור אחר בירור עד שיתדבק אל שורשו ולזה הוא הנהר דינור אחר צאת הנשמה מהגוף להסיר מאתה לבוש זר ויש כמה נהרי דינור ממעלה למעלה עד הגיעו אל הביטול העצם לאין סוף אבל תורה ומצות אינן מקבלין טומאה ואינם צריכים לנהר דינור אדרבה המה נעשו כלים וחלוקי דרבנן להעלות הנשמה דייקא על ידי בחינת העסק בתורה ומצות למעלה למעלה עד אין סוף ברוך הוא מה שלא היה בכח להשיג בהשגה רוחניות דהיינו שעל ידי ההמשכה מאין סוף ברוך הוא הנמשך על ידי עסק התורה ומצות הנמשכים בבחינת גבול נגלה אין סוף ברוך הוא דייקא בבחינת עסק זה דהיינו שנגלה כח השוואתו ברוך הוא אפילו מצד היש ודי למבין:
6