שערי עבודה, שער רביעי ל׳Sha'arei Avodah, Fourth Gate 30
א׳והנה כל הדברים האמורים לעיל דהיינו פעולת כל הפרטים אשר נתבאר אשר על ידי הפעולה נפעל כוונתו הסתומה כביכול הוא בעבודת התחתונים בזה ממשיכים פעולת רצונו יתברך בהגלות נגלות כל הפרטים של העולם מכחו יתברך בבחינת כוונתו הסתומה להאיר בהם אור אין סוף ברוך הוא ולדבקם אל הקדושה על ידי פעולת אדם העובד אשר יעבוד עבודתו יתברך בכל הפרטים איש לפי עבודתו מברר את הקדושה מתוך הסטרא אחרא והם הם עיקר בחינות הברורים מנגה להעלותה אל הקדושה אך בבחינת הבירורים יש כמה מיני בירורים אחד הוא לבררם מהרע הגמור ולהבדילם מהרע ולהכניעם אל הקדושה ואחר כך להסיר מאתם לבושים זרים כי הגם שמבדילם מהרע אף על פי כן מתלבשת בהיש כמו באכילה ושתיה ראשית הבירור שיהיו דברים מותרים וגם שלא ירצה בשביל למלאות תאות נפשו הבהמיות אך אף על פי כן האכילה היא גשמיות וצריך להפשיטה מגשמיותה לדבק פנימיות המאכל אליו יתברך כמבואר לעיל הן הצדיק הגמור מתדבק בהטעם הזה לטעם אלוק"י ובהבינוני מתברר כשמתברר האוכל עד ששב לחיות נפשו והוא עובד הוי"ה באהבה ויראה בזה הכח הנברר מאכילה ההיא מתבררת ביותר בירור ואחר זה האהבה ויראה צריכין גם כן להתברר כי האהבה ויראה הם גם כן עדיין מלובשים בבחינת נפש הבהמית דהיינו ההתלבשות בא על ידי הדם צריך לברר יותר שיהיה אהבתו רק להוי"ה לבדו וכן יש בזה בירורים לאין קץ ומה שאין כח באדם לברר עד תכלית הבירור מתבררת על ידי סיוע מן השמים על ידי העלאת מיין נוקבין והמשכת מיין דוכרין עד שמתדבק אל עצם שורשו ובהעלאת מיין נוקבין גופא יש כמה בחינות העלאת מיין נוקבין מבחינה לבחינה ומדרגא לדרגא עד אין קץ וכל זה הוא מדברים המותרים כנזכר לעיל:
1
ב׳ועיקר ההתבררות הוא בקריאת שמע ותפילה כל חד וחד לפום שיעורא דיליה ככה הוא ההתבררות הגדול לפי גדלו דהיינו הצדיקים הגדולים אשר שורש נשמתם מאצילות יש בכחם לברר להעלות מיין נוקבין לזעיר ונוקבא שבבחינת אצילות ומשם ממשיכים מיין דוכרין להיות מתעלה עד אלוק"ותו יתברך שבבחינת אצילות ונשמות דבריאה מעלים אותה עד בחינת אלוק"ות שהם עשר ספירות דבריאה וכן בנשמות דיצירה ובנשמות דעשיה אבל כל הבירורים עולים אליו ומתדבקים אל עצמותו ברוך הוא באלוק"ות ממש הנמשך בכל עולם ועולם וההבדל הוא רק מצד ההתגלות כי לצדיקים הגדולים מתגלה אלוק"ותו יתברך בבחינת כלי הביטול דאצילות ובנשמות בריאה יצירה עשיה מתגלה אלוק"ותו על ידי כלי העולמות בבחינת כל אחד ואחד וגם יש בזה בחינות לאין קץ ולאין מספר:
2
ג׳וכל זה הוא מצד ההתגלות הנגלה בבחינת העולמות בבחינת צמצומים אבל באמת כולם עולים למקום אחד שהוא עצמותו ברוך הוא אשר אין צמצום מעלים לפניו ואין להעריך אליו יתברך מעלה ומטה כי הוא מקומו של עולם כי אפילו הנשמות הגבוהות אשר כח בידם להעלות מיין נוקבין עד אצילות מעוצם ביטולם כמו האבות ומשה רבינו עליו השלום ודומיהן אין להם כח להעלות מיין נוקבין קודם אצילות רק שזעיר ונוקבא מעלה מיין נוקבין לאבא ואמא ואבא ואמא מעלה מיין נוקבין לאריך ואריך לעתיק כו' עד אין סוף ברוך הוא כי כל העלאת מיין נוקבין הוא אתערותא דלתתא אי אפשר לעורר כי אם על ידי כלים דהיינו על ידי חכמה ובינה ומדות דהיינו על ידי ההתבוננות מוליד מזה אהבה ויראה אבל אין סוף ברוך הוא לא קיימא לשאלא כלל ואיך שייך התעוררות על הרחוק מהשגה ואינו בערך השגה והבנה וכל שכן מדות הוא ההתדבקות כו' כי איך אפשר לדבקה בו יתברך כו' כמאמר רבותינו זכרונם לברכה אשר אינו בערך כלים כלל ועוד שאין זולתו ואיך יעלה לשם ההתעוררות:
3
ד׳כמו למשל באדם המעורר את החכם הגדול אשר חכמתו הוא בעמקות גדול והמעורר אינו מבין כי אם בקטנות השכל כמו הנער הלומד פירוש המלות אין שייך לומר שהנער יעורר לגלות חכמתו העמוקה של החכם ששכלו נבדל בכמה ערכים מחכמתו של החכם או למשל הבן כפר בנימוסיו לעורר את המלך בנימוסי המלך אשר מצד ריחוק ערכם אינו נופל לומר שהוא יעורר כו' רק אם החכם מצמצם שכלו בערך המקבל בבחינת צמצום בזה שייך התעוררות שיעורר המקבל לפי ערכו את החכם בחכמתו הממשיך להמקבל והנה אם המקבל הוא חכם בערכו ומעורר את החכם בחכמתו המצומצמת ומתדבק בה או מקשה לו איזה קושיא מעורר חכמת החכם אשר נתצמצמה לעיקר חכמתו להמשיך המשכה חדשה בבחינת חכמת המקבל אבל כשלא יצמצם חכמתו אין להמקבל שום שייכות אל החכם ואיך תעלה אליו ההתעוררות ככה ויותר על כן ברבוא רבבות מדריגות שלילות אין סוף ברוך הוא מערך השגה ושום תפיסה בעולם אשר אין להעריך אצלו יתברך שום ערך ואיזה אופן באיזה ערך הנבראים ורחוק מבחינת חכמה כמו הדומם מהשכל ויתר על כן רבוא רבבות מעלות עד אין קץ ממעלת השכל על הדומם כמו שאין כח למשל בדומם לעורר שכל ככה כל שכל אשר בבחינת נברא אפילו יעלה בשכלו בעומק גדול אינו בערך התעוררות לאין סוף ברוך הוא אשר מושלל בערכים אין קץ רק ההתעוררות הוא מצד צמצומו כביכול בכלים דאצילות אשר נחית מנהירו לנהירו עד שהמשיך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת חכמה ומדות דאצילות בזה הוא התעוררות התחתונים לעורר מדותיו יתברך הנמשכים בבחינת כלים דאצילות על ידי חכמתו והבנתו של העובד וביטול מדותיו והתדבקותו אליו יתברך שהוא בחינת זעיר ונוקבא אשר החכמה ובינה ומדות שבאדם נמשכו מחכמתו ובינתו ומדותיו יתברך ועד שם הוא התעוררות של התחתונים אך כליו ומדותיו יתברך המתייחדים בעצמותו מעוררים חכמתו ובינתו יתברך שלמעלה מן הכלים אשר משם נביעת התגלות אור אין סוף ברוך הוא והם אבא ואימא עלאין הנמשכים מרצונו יתברך ואיהו ורצונו חד בזה מעלים מיין נוקבין לאור אין סוף ברוך הוא אבל למעלה מן הכלים אינו בכח כל נברא להעלות אתערותא לשם ואפילו משה רבינו עליו השלום שהיה בבחינת אהבה רבה שלמעלה מן הכלים עם כל זה התעוררותו היה על ידי חכמה ובינה ומדות דאצילות רק שעל ידי כלים האלו היה ביטולו שלא מצד חכמה והבנה שמצד העולמות רק מצד העצם ולכן נאמר במשה רבינו עליו השלום שהיה יכול להעלות מיין נוקבין לחכמה עילאה:
4
ה׳וכן מבואר בעץ חיים שבכדי להעלות מיין נוקבין אל אבא ואימא אי אפשר כי אם במסירת נפש בפועל כמו עשרה הרוגי מלכות שנהרגו על קדוש שמו יתברך בפועל הם מעלים מיין נוקבין לאבא ואימא עילאין שמסירת נפשם היה בביטול הכלי לגמרי בזה העלו מיין נוקבין גם כן לעצמותו ברוך הוא למעלה מן הכלים אבל במסירת נפש שעל פי ההתבוננות אי אפשר להעלות מיין נוקבין כי אם לזעיר ונוקבא כמאמר רבותינו זכרונם לברכה וכי אפשר לדבקה בו אלא הדבק במדותיו ודי למבין וכן הנשמות דבריאה מעלים מיין נוקבין לעשר ספירות הנמשכים בבריאה מצד שנחית לצמצומים בבחינת בריאה לכן אותן הנשמות הנמשכים מבחינת בריאה יש בכחם להעלות מיין נוקבין עד עשר ספירות דבריאה והם מעלים מיין נוקבין לאצילות עד אין סוף ברוך הוא כנזכר לעיל ומזה תדין על נשמות דיצירה ועשיה גם כן:
5
ו׳וכל זה הוא מצד ההמשכה וההתגלות אבל כל הבחינות הנזכרים לעיל עולין למקום אחד שהוא עצמותו ברוך הוא אשר לגביה יתברך כל הבחינות הכל עצמותו ברוך הוא לבדו אשר על כן על ידי בחינת עבודה זו מתעלים כל הפרטים מזה העולם בדרך כלל וכל הפרטים שבנפש האדם בדרך פרט להיותם מתעלים לשורשם ומשם יומשך אור אין סוף ברוך הוא בפרטים לכללם באור אין סוף ברוך הוא וכבר כתבתי לעיל שהברורים הם בכמה מיני ברורים לאין קץ רק בחינת עסק התורה ומצות אינם צריכים להתבררות כי בהם הוא גילוי עצמותו ברוך הוא דייקא מצד התגלותם בבחינת יש נמשך בהם אין סוף ברוך הוא דייקא מצד היש מצד כח השוואתו ברוך הוא ולכן לא ניתנו להתברר כי זהו תכלית הכוונה מאתו יתברך להתגלות דייקא בגבול ויש אשר קמיה הם בהשוואה גמורה ולכן יש כמה מצות שהקדושה שורה עליהן אפילו שלא בשעת עשייתן זה מורה על גילוי אור אין סוף ברוך הוא אפילו בגוף העשיה:
6