שערי עבודה, שער רביעי ל״וSha'arei Avodah, Fourth Gate 36
א׳והנה בבחינת האברים גופא שהוא בחינת כמראה אדם יש גם כן בחינת כמראה אדם בכמה אופנים דהיינו שיש נשמות אחוזות באברי אדם דאצילות ויש גם כן בחינת אדם זה מצד הבריאה וגם כן מצד היצירה וכן מצד העשיה אשר כביכול נחית לצמצומים בכל עולם התמשכותו יתברך אשר על כן יש נשמות אחוזות בבריאה ויש מהן באברים דבחינת יצירה ויש מהם אחוזות באברים דאדם דעשיה ובכל עולם יש כמה בחינות לאין קץ והכל הוא בחינת כמראה אדם שהוא יחודו יתברך הנגלה בבחינת האדם ודרך כלל הוא הכל יחוד אחד רק שההבדל הוא מצד הצמצום וההסתרה וכן יש בכל אבר כמה בחינות לאין קץ:
1
ב׳והנה עיקר כוונתו יתברך שיתגלה בכל הפרטים דייקא הן בבחינת האדם דאצילות והן בבחינת צמצומו והתלבשותו בבחינת בריאה והן בבחינת התלבשותו ביצירה ועשיה אשר המשכתו יתברך וכוונתו שוה בכל ההתמשכות כמו שהוא מתמשך בבחינת ראשי אלפי ישראל שהם הנשמות הגבוהות שבכל עולם ועולם כן הוא ההתמשכות שלו בנשמות האחוזים בבחינת שערות וצפרנים ובאופן אחד גדלה מעלת זה מזה ובאופן אחד גדלה מעלת חבירו אשר על כן מצד עצם כוונתו יתברך הוא שוה בכל נפש מישראל והכל הוא המשכת הבורא ברוך הוא בהם בלי הבדל ועצמותו ברוך הוא דייקא נמשך בהם רק בבחינת הגילוי הוא בוודאי אין ערך עם כל זה מצד ההתקשרות של המוח עם הרגל והציפורן הרי הם דרך כלל אדם אחד אפילו מצד ההתגלות כי אפילו מצד ההתגלות אין להעריך ראשו ומוחו למהות אחר ורגלו וציפרנו למהות אחר רק דרך כלל הוא אדם אחד בלי הבדל אפילו מצד ההתגלות:
2
ג׳כן כל ישראל נקראו איש אחד כמאמר הכתוב ומי כעמך ישראל גו אחד בארץ אשר על כן ישראל ערבים זה לזה ועל זה בא הצווי ואהבת לרעך כמוך שהוא האחדות כי על ידי האחדות וההתקשרות מקבל כל אחד ואחד בנפשו מנפש חבירו גילוי חיות אלוק"ות שבכח נפשו וכמו שהיד מקבל חיותו מהלב ומוח וכן המוח מקבל מהיד מטעם זה צריך לקבל כל אחד ואחד על עצמו ואהבת לריעך כמוך קודם התפלה כי התפלה הוא ההתקשרות ליחודו יתברך כל אחד ואחד כפי שורש נשמתו לקבל חיות אלוק"ותו יתברך ולכן צריך לקבל על עצמו מצות ואהבת לריעך כו' להתקשר בהתאחדות ומצד האחדות יקבל כל אחד ואחד חיות אלוק"י שבנפשו מנפש חבירו מה שאין כן חס ושלום כשחלק לבם עתה יאשמו כי כמו האבר הנפרד מהגוף אינו יכול לקבל חיות מהגוף כן כשהוא נפרד מחבירו אינו מקבל חיות אלוק"י ממנו:
3
ד׳אשר על כן מזה תבין שהתגלות אלוק"ותו יתברך וההתפעלות שבכל נפש מישראל הכל הוא גילוי אלוק"ותו יתברך ודביקותו אשר מתדבק על ידי התפעלותו ממש באלוקי"ם חיים ואינו דמיון אלא הכל אמת מצד אמיתיותו יתברך ומצד כוונתו יתברך בכל פרט אשר אצלו יתברך הכל בהשוואה כנזכר לעיל רק החילוק הוא בהמקבלים ועוד זאת הגם שכל נפש אחיזתו הוא באבר פרטי אף על פי כן יש בכל נפש גם כן כל בחינות האברים המתחלקים בבחינת אדם אשר מצד זה נקרא אדם כל אחד בפרט מצד שכולל כל בחינות האברים בכחו אשר על כן יש בו כל חילוקי פרטי האברים אשר על כן בכל אחד יש בו חילוקים בהתפעלות בבחינת הרגשת נפשו פעם הוא התפעלותו על פי שכל ובינה להוליד מבינתו אהבה ויראה בלבו ופעם ההתפעלות בבחינת העלם ופעם הוא הביטול בבחינת קבלת עול מלכות שמים בקיום המעשה כמו שמצד הגשמיות יש שנויים פעם הוא בהתגברות השכל והמדות ופעם הוא בבחינת קרירות ופעם עיקרו הוא בפעולת המעשה כן הוא בנפש אלוק"ית כל החילוקים וכל הפרטים המה הכל מהמשכת אור אין סוף ברוך הוא המתמשך בנפשו והכל הוא מצד אמיתותו יתברך ומצד כוונתו יתברך להתגלות בכל פרטי אופנים:
4
ה׳ולכן דרך כלל התגברות שכלו ומדותיו הוא בעת התפלה ואחר התפלה הוא הסתלקות המוחין ואז תהיה עבודתו בעסק התורה ומצות בבחינת מעשה וכן אפילו במשא ומתן ובצרכי גופו תהיה גם כן עיקר הכוונה להעלות אל הקדושה הן באכילה ושתיה הן בעסק תורה ומצות וכמו שנתבאר לעיל שיש בזה כמה אופנים כל אחד ואחד לפי עבודתו ודרך כלל התגברות השכל והמדות בבחינת פנימיות להתגלות נפש אלוק"ית בבחינת חיות אלוק"י ולהפך שכל ומדות נפש הבהמית גם כן באהבה ויראה הן בבחינת אהבה רבה והן בבחינת אהבת עולם התגלות זו הוא על ידי קריאת שמע ותפילה וזה נקרא מוחין של בחינת אדם בבחינת תפלה:
5
ו׳ובקריאת שמע עיקר הגילוי הוא בבחינת מדות שבשכל ומדות שבלב וכמבואר בכוונות שקריאת שמע היא בחינת ו' קצוות דבינה דגדלות ובחינת תפלה המה מוחין דאבא ואימא המתמשכין במוחין דזעיר אנפין כן הוא בדרך כלל ובדרך פרט הוא התגלות חיות אלוק"י בכלי נפש אלוק"ית המלובשת בנפש הבהמיית ונעשו לאחדים אשר בקריאת שמע הוא התגלות בחינת מדות של השכל והבינה אשר שם משכן נפש אלוק"ית וגם בחינת מדות שבלב אשר שם מתלבשת נפש האלוק"ית בנפש הבהמית בהלבשה במדות שהוא חיות הלב אשר הוא מהדם:
6
ז׳כידוע שבלב הוא נחלק לחסד וגבורה ומשם מתחיל עץ הדעת טוב ורע הגם שבינה דנפש אלוק"ית גם כן מתלבשת בבחינת נפש הבהמיית שהיא בחינת נגה כי הלא הבינה הוא מצד היש כידוע עם כל זה עיקר התגלות הנשמה היא בהבינה ושם הוא גוברת על נפש הבהמיית שהיא נגה כי בבינה מבין אשר הוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ואין זולתו רק שהבינה היא מצד התחלקות העולמות מצד אלה כמאמר הכתוב מי ברא אלה עם כל זה מצד הבינה הרי היש בטל אליו יתברך אשר על כן מבואר בזוהר בינה דינין מתערין מינה מצד שהבינה היא מבחינת אלה כנזכר לעיל אבל בעצם הבינה היא כולה רחמי אבל בלב שהם החסד וגבורה התגלות זה הוא דייקא מצד היש גמור כי בלא בחינת יש אין שייך אהבה כלל כמבואר לעיל כי אהבה היא משני מהותים דייקא וכל שכן גבורה ובחינת יראה היא דייקא מצד היש אך על ידי קריאת שמע מהפך מדות נפש הבהמיית שהוא היש אליו יתברך גם בחינת תפלה היא בחינת מוחין כי בחינת תפלה היא בחינת חכמה שלמעלה מהבינה דהיינו ביטול עצמי אליו יתברך וכידוע שחכמה אינה באה בהלבשה כלל שהוא רק כח הביטול ולכן נפש האלוק"ית אינה מתלבשת בנפש הבהמיית רק עד חכמה ולא עד בכלל כמבואר בספרו הקדוש של מורי ורבי נשמתו עדן אשר על כן נקראת תפילה בשם מוחין ואחר התפלה הם בחינת מוחין דקטנות אשר עיקרם הם נצח הוד יסוד שהם שורש המעשה אשר יעשה אותם האדם בתורה ומצות הגם שבתורה יש גם כן בחינת מוחין אבל המוחין שבתורה הרי הם בבחינת קטנות דהיינו כשעוסק בתורה הוא על פי חכמה המתלבשת בחצוניות שהוא שכלו הגשמי רק שבשכל הזה הוא רצונו יתברך אשר בשורשו נעלה מאוד אשר לזה היה כוונתו יתברך להיות לו דייקא דירה בתחתונים בבחינת יש דייקא וכמו שנתבאר לעיל כי עיקר הכוונה הוא לברר ברורי נגה ויתגלה כבוד עצמותו ברוך הוא דייקא בבחינת נגה וכל עיקר הוא דייקא בבחינת היום לעשותם בבחינת עשיה לכן בחינת נצח הוד יסוד הוא עיקר בחינת חיזוק המדות וההשכלה כי בלתי בחינתם לא היה קיום להשכל ולא היו פועלים כלום וממילא היו מסתלקים אך מצד הנצחון וההודאה והתקשרות לרצונו יתברך בבחינת התגברות שלא מצד השכל והמדות בלבד רק מחזק את נפשו שלא לעבור על רצונו ברוך הוא ושיתקשר דווקא בכל כח גופו ונפשו אליו יתברך בזה מתחזקים שכלו ומדותיו:
7
